יומן חב״ד ל' שבט ה׳תשפ״ב
עבודה פנימית: בכל ראש-חודש, באחד לחודש, נהג כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לומר: "חודש טוב! שנתייגע בעבודה בפועל כדי לחוש את החיות פנימי בהרגש בפועל, הרגש המביא לידי פועל במידות טובות ובהרחבת הבנה והשכלה של חסידות".
גילוי משיח: בראש-חודש מתגלה בכל אחד ואחד מישראל ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה, שהיא ניצוץ מבחינת יחידה הכללית, נשמתו של המשיח, וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל ענייניו, שנעשים חדורים בבחינת היחידה. והעיקר, שעל-ידי זה נעשה התגלות וביאת משיח צדקנו ועד כפשוטו ממש, נשמה בגוף, "מלך מבית דוד".
ערבית: לפני שמונה-עשרה אין מכריזים 'יעלה ויבוא', אבל טופחים על השולחן, להזכיר לציבור לומר זאת.
ברכת המזון: טעה ולא הזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון (הערב או מחר, עד לפני השקיעה של מוצאי ראש-חודש), ונזכר אחר שאמר "ה'" של "בונה ברחמיו ירושלים" אומר "ברוך . . שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון", בלא חתימה. אבל אם נזכר אחר שאמר תיבת 'ברוך' של הברכה הבאה, "הטוב והמיטיב", אינו חוזר.
לחץ להמשך...
עבודה פנימית: בכל ראש-חודש, באחד לחודש, נהג כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לומר: "חודש טוב! שנתייגע בעבודה בפועל כדי לחוש את החיות פנימי בהרגש בפועל, הרגש המביא לידי פועל במידות טובות ובהרחבת הבנה והשכלה של חסידות".
גילוי משיח: בראש-חודש מתגלה בכל אחד ואחד מישראל ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה, שהיא ניצוץ מבחינת יחידה הכללית, נשמתו של המשיח, וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל ענייניו, שנעשים חדורים בבחינת היחידה. והעיקר, שעל-ידי זה נעשה התגלות וביאת משיח צדקנו ועד כפשוטו ממש, נשמה בגוף, "מלך מבית דוד".
ערבית: לפני שמונה-עשרה אין מכריזים 'יעלה ויבוא', אבל טופחים על השולחן, להזכיר לציבור לומר זאת.
ברכת המזון: טעה ולא הזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון (הערב או מחר, עד לפני השקיעה של מוצאי ראש-חודש), ונזכר אחר שאמר "ה'" של "בונה ברחמיו ירושלים" אומר "ברוך . . שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון", בלא חתימה. אבל אם נזכר אחר שאמר תיבת 'ברוך' של הברכה הבאה, "הטוב והמיטיב", אינו חוזר.
התחיל סעודתו מבעוד יום ואכל כזית, ונמשכה סעודתו אפילו כמה שעות אחר צאת היום – מזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון, בתנאי שעדיין לא התפלל ערבית.
ב'יעלה ויבוא' המברך מגביה קולו מעט והשאר עונים 'אמן' על 'זכרנו ... לטובה', 'ופקדנו בו לברכה', 'והושיענו... טובים' – "בין הפרקים ובסוף ברכה זו (השלישית)".
נולד בכ"ד חשוון תש"ד לאביו הרב שמעון בנציון אייזנבך ולאמו מרת חנה רעכיל לבית משפחת הלפרין. מצד אמו הינו נכד לרבנית מנוחה רחל. חמיו הינו הרב אהרן ברנשטיין - מי ששימש כחבר מועצת גדולי התורה, חבר בד"ץ אגודת ישראל וראש ישיבת 'חיי עולם'.
למד בישיבת תורת אמת חב"ד בירושלים, אצל הרב משה אריה לייב שפירא, הרב משה יהודה רייכמן, הרב חיים מענדל רוזנברג והרב שמואל אלעזר היילפרין. בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד למד אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן והרב אליעזר פלצינסקי. בשנת תשכ"ה נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבמרכז חב"ד העולמי 770 שבניו יורק.
מעורכי האנציקלופדיה התלמודית. שימש כראש ישיבת תומכי תמימים קריית גת וכראש הישיבה הגדולה בתומכי תמימים בני ברק ועד שנת תשס"ג גם כראש הישיבה הקטנה בבני ברק.
בעבר, ייסד יחד עם הרב שלום דובער ליפשיץ יו"ר יד לאחים את מכון 'הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ולאחר מכן עמד בראש מפעל "הלכות בטעמיהן".
שימש במשך שנים כראש הכולל ורב קהילת "אהל יוסף משה" בבואנוס איירס, ארגנטינה.
חיבוריו
"מחנה יוסף" על הרמב"ם, וסדרת ספרים על המסכתות: שבת, פסחים, סוטה, יו"ט ומועדי השנה, ציצית, תפילין.
עורך "חידושים וביאורים בש"ס וברמב"ם" של הרבי חלק ב' וח"ג.
"מחנה יוסף" שו"ת ומכתבי תורה.
"מחנה יוסף" "עיונים במשנת רבינו".
"'יחננו ויברכנו" על חודש כסלו וחודש תמוז.
"עד הגל" - חיבור על עניני ל"ג בעומר, הילולא דרשב"י, בהלכה, אגדה, קבלה וחסידות.
נשיאי חב"ד ובני דורם, תשל"ב.
מאורי ישראל - הסוקר כעשרים גדולי תורה מחסידי חב"ד.
*
הותיר אחריו את יבדלח"ט:
בנו הרב שמעון בן ציון ר"מ בישיבת תות"ל בברינואה
בתו אשת הרב אברהם אשר בלינוב, ראש ישיבת תות"ל באלעד.
ברוך דיין האמת