יומן חב״ד י"ד אדר ב ה׳תשפ״ד
‹
היום
אדר ב
ה׳תשפ״ד
›
תשפ״ג
תשפ״ב
תשפ״א
תש״ף
תשע״ט
תשע״ח
תשע״ז
תשע״ו
תשע״ה
תשע״ד
תשע״ג
תשע״ב
תשע״א
תש״ע
תשס״ט
תשס״ח
תשס״ז
תשס״ו
תשס״ה
תשס״ד
תשס״ג
תשס״ב
דברי ימי חב״ד
+
+
+
אירועי היום
+
+
+
+
+
+
פורים - י"ד אדר ב
קריאת המגילה לכתחילה – מהנץ החמה, ובשעת הדחק – מעלות השחר.
לכתחילה אין לטעום (אף לאחר שחרית) גם קודם קריאת המגילה של היום.
בשמונה-עשרה – ועל הניסים. אין אומרים תחנון ו'א-ל ארך אפיים'. חצי קדיש.
קוראים לשלושה עולים בפרשת בשלח "ויבוא עמלק" (שמות יז,ח-טז), שלושה פסוקים לכל אחד. 'זכר עמלק' – קוראים זֶכֶר ואחר כך זֵכֶר. מי שלא שמע פרשת זכור, יכוון בקריאה זו לצאת ידי חובת זכירת עמלק. מי שלא נתן עדיין לצדקה 'מחצית השקל' נותן זאת עכשיו.
ברית מילה: נוהגים למול לאחר קריאת המגילה.
"שמיעת וקריאת המגילה – בתפילין דרש"י".
קוראים את המגילה בשלוש ברכות, כולל "שהחיינו", כמו אמש (עיין לעיל). בברכת שהחיינו יכוונו גם על מצוות משלוח-מנות ומתנות-לאביונים וסעודת פורים.
לאחר קריאת המגילה מברכים 'הרב את ריבנו', ואומרים: 'שושנת יעקב'. 'אשרי'. 'ובא לציון'. קדיש שלם. ואחר-כך מחזירים את ספר-התורה להיכל. ואומרים 'בית יעקב', עד גמירא.
שמחת פורים – חובתה לשמוח כל היום, ככתוב "ימי משתה ושמחה".
במשך יום הפורים היה הרבי משתדל לאכול 'אוזן המן' ממולא פרג, לקיים מנהג ישראל בזה.
זמן קיום מצוות היום – עד השקיעה, וב לחץ להמשך...
לכתחילה אין לטעום (אף לאחר שחרית) גם קודם קריאת המגילה של היום.
בשמונה-עשרה – ועל הניסים. אין אומרים תחנון ו'א-ל ארך אפיים'. חצי קדיש.
קוראים לשלושה עולים בפרשת בשלח "ויבוא עמלק" (שמות יז,ח-טז), שלושה פסוקים לכל אחד. 'זכר עמלק' – קוראים זֶכֶר ואחר כך זֵכֶר. מי שלא שמע פרשת זכור, יכוון בקריאה זו לצאת ידי חובת זכירת עמלק. מי שלא נתן עדיין לצדקה 'מחצית השקל' נותן זאת עכשיו.
ברית מילה: נוהגים למול לאחר קריאת המגילה.
"שמיעת וקריאת המגילה – בתפילין דרש"י".
קוראים את המגילה בשלוש ברכות, כולל "שהחיינו", כמו אמש (עיין לעיל). בברכת שהחיינו יכוונו גם על מצוות משלוח-מנות ומתנות-לאביונים וסעודת פורים.
לאחר קריאת המגילה מברכים 'הרב את ריבנו', ואומרים: 'שושנת יעקב'. 'אשרי'. 'ובא לציון'. קדיש שלם. ואחר-כך מחזירים את ספר-התורה להיכל. ואומרים 'בית יעקב', עד גמירא.
שמחת פורים – חובתה לשמוח כל היום, ככתוב "ימי משתה ושמחה".
במשך יום הפורים היה הרבי משתדל לאכול 'אוזן המן' ממולא פרג, לקיים מנהג ישראל בזה.
זמן קיום מצוות היום – עד השקיעה, וב לחץ להמשך...
קריאת המגילה לכתחילה – מהנץ החמה, ובשעת הדחק – מעלות השחר.
לכתחילה אין לטעום (אף לאחר שחרית) גם קודם קריאת המגילה של היום.
בשמונה-עשרה – ועל הניסים. אין אומרים תחנון ו'א-ל ארך אפיים'. חצי קדיש.
קוראים לשלושה עולים בפרשת בשלח "ויבוא עמלק" (שמות יז,ח-טז), שלושה פסוקים לכל אחד. 'זכר עמלק' – קוראים זֶכֶר ואחר כך זֵכֶר. מי שלא שמע פרשת זכור, יכוון בקריאה זו לצאת ידי חובת זכירת עמלק. מי שלא נתן עדיין לצדקה 'מחצית השקל' נותן זאת עכשיו.
ברית מילה: נוהגים למול לאחר קריאת המגילה.
"שמיעת וקריאת המגילה – בתפילין דרש"י".
קוראים את המגילה בשלוש ברכות, כולל "שהחיינו", כמו אמש (עיין לעיל). בברכת שהחיינו יכוונו גם על מצוות משלוח-מנות ומתנות-לאביונים וסעודת פורים.
לאחר קריאת המגילה מברכים 'הרב את ריבנו', ואומרים: 'שושנת יעקב'. 'אשרי'. 'ובא לציון'. קדיש שלם. ואחר-כך מחזירים את ספר-התורה להיכל. ואומרים 'בית יעקב', עד גמירא.
שמחת פורים – חובתה לשמוח כל היום, ככתוב "ימי משתה ושמחה".
במשך יום הפורים היה הרבי משתדל לאכול 'אוזן המן' ממולא פרג, לקיים מנהג ישראל בזה.
זמן קיום מצוות היום – עד השקיעה, ובדיעבד עד צאת-הכוכבים. מי שלא שמע את המגילה, יש לקרוא אותה עבורו בברכה עד השקיעה, ואם איחר, שלא יוכלו לשמוע את כולה לפני-כן, יקראו בלא ברכה עד צאת-הכוכבים.
משלוח-מנות – חייב לשלוח שתי מנות מדברי-מאכל או משקאות לאדם אחד, איש לרעהו ואישה לרעותה. אין שולחים מנות לאָבֵל (רח"ל) תוך שלושים ולאָבֵל (רח"ל) על הוריו תוך שנים-עשר חודש. האבל עצמו, אפילו תוך שבעה, חייב במשלוח מנות, אך לא ישלח אלא מאכלים ולא מגדנות.
מתנות-לאביונים – חייב לתת לשני עניים פרוטה לכל אחד, ואפילו איש לאישה רשאי. והמרבה לשלוח מנות לרעיו וצדקה לאביונים – משובח, ומוטב להרבות במתנות לאביונים מאשר להרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו, שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות, ודומה לשכינה שנאמר "להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".
יש אומרים שמשלוח-מנות צריך להיות על-ידי שליח.
מנהג ישראל לשתף גם את הקטנים בכל ענייני הפורים [וגם 'קטני קטנים' יכולים לתת 'מתנות לאביונים' לקופת צדקה], ואדרבה – בעניינים מסוימים, כמו בהכאת המן ב'רעשנים' ובשאר דרכים, עיקר ה'רעש' נעשה על-ידי הקטנים, עם כל התמימות, החיות וההתלהבות האופייניות להם, וכן בנוגע למנהג "ללבוש פרצופים (מסיכות) בפורים" שנעשה בעיקר על-ידי הקטנים.
כדאי לערוך 'כינוסי ילדים' ביום הפורים, ובאותו מעמד יקיימו הילדים 'משלוח מנות' ו'מתנות לאביונים'.
בימי הפורים נהגו הקטנים והקטנות ללבוש 'עטרה', ותבוא עליהם ברכה.
משתה ושמחה:
"תפילת מנחה מוקדמת, ואחר-כך הסעודה. יש להתחיל את הסעודה ביום [ועל-כל-פנים יש לאכול כזית לפני השקיעה]. ואם נמשכה בלילה, כיוון שהתחיל ביום, אומר 'ועל הניסים' בברכת המזון.
גם בני ירושלים צריכים להרבות היום קצת במשתה ושמחה.
"טוב לעסוק מעט בתורה קודם הסעודה", רק מעט – כדי שלא יימשך בלימודו וישכח לקיים מצוות סעודת פורים.
"שמחת פורים גדולה הרבה משמחת יום-טוב".
נוהגים לאכול 'קרעפכין' (=בצקים ממולאים בבשר) בסעודת פורים.
"בנוגע להתוועדויות במשך המעת-לעת דפורים, מתוך שמחה באופן ד'עד דלא ידע', אבל עם הגבלות כו', ובפרט בנוגע לתלמידים, ועל-דרך זה בנוגע לכל בני-ישראל, כמדובר כמה פעמים שצריך להיות על-פי ההגבלות דתורת החסידות, ואין צורך להאריך בזה, כיוון שהדברים ידועים ומפורסמים, וגם בדפוס".
הגזרה הידועה אודות ההגבלה בשתיית משקה – בתוקפה עומדת (לכאורה) גם בפורים. אבל היו פעמים שכ"ק אדמו"ר ביקש בהתוועדות דפורים או דשבת-קודש שלאחריו, שעל-כל-פנים אחד המסובים יקיים 'עד דלא ידע' כפשוטו ו'יוציא' בזה ידי חובה את כל הציבור.
"יש להרעיש ולפרסם בכל מקום ומקום, הן בחוץ לארץ והן (ועל-אחת-כמה-וכמה) בארצנו הקדושה, על דבר ההשתדלות שכל ענייני הפורים יהיו באופן ד'ברוב עם הדרת מלך'... בנוגע ל'משתה ושמחה' - אף שכל אחד ואחד חוגג סעודת פורים בביתו, עם בני משפחתו... הרי יכולים להוסיף בשמחת פורים 'ברוב עם' לאחרי הסעודה בביתו עם בני משפחתו".
בבית-חיינו, לאחר הסעודה של כל אחד בביתו, מתוועדים שוב בלילה, כיוון שגם ב'עד דלא ידע' יש דרגות זו למעלה מזו, ויש להתייגע כדי להגיע ל'לא ידע' באופן נעלה יותר.
'פורים תורה' איננו עניין של ליצנות ח"ו כטעות העולם, אלא שבמקום לדייק ולהתייגע על עומקם של דברים, מתעכבים על עניין שטחי יותר, עניין הקשור ומביא לידי הוספה בשמחה, אבל בכל אופן הרי זה עניין של 'תורה', ככל ענייני התורה.
לקראת סיום ההתוועדות נהג כ"ק אדמו"ר להזכיר אודות ההכנות למבצע פסח, כולל לדאוג למעות-חיטין, מזון ולבוש, כיוון שמיום הפורים עצמו מתחילים "שלושים יום לפני החג".
נוהגים לשיר 'האָפּ קאָזאַק'.
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
לכתחילה אין לטעום (אף לאחר שחרית) גם קודם קריאת המגילה של היום.
בשמונה-עשרה – ועל הניסים. אין אומרים תחנון ו'א-ל ארך אפיים'. חצי קדיש.
קוראים לשלושה עולים בפרשת בשלח "ויבוא עמלק" (שמות יז,ח-טז), שלושה פסוקים לכל אחד. 'זכר עמלק' – קוראים זֶכֶר ואחר כך זֵכֶר. מי שלא שמע פרשת זכור, יכוון בקריאה זו לצאת ידי חובת זכירת עמלק. מי שלא נתן עדיין לצדקה 'מחצית השקל' נותן זאת עכשיו.
ברית מילה: נוהגים למול לאחר קריאת המגילה.
"שמיעת וקריאת המגילה – בתפילין דרש"י".
קוראים את המגילה בשלוש ברכות, כולל "שהחיינו", כמו אמש (עיין לעיל). בברכת שהחיינו יכוונו גם על מצוות משלוח-מנות ומתנות-לאביונים וסעודת פורים.
לאחר קריאת המגילה מברכים 'הרב את ריבנו', ואומרים: 'שושנת יעקב'. 'אשרי'. 'ובא לציון'. קדיש שלם. ואחר-כך מחזירים את ספר-התורה להיכל. ואומרים 'בית יעקב', עד גמירא.
שמחת פורים – חובתה לשמוח כל היום, ככתוב "ימי משתה ושמחה".
במשך יום הפורים היה הרבי משתדל לאכול 'אוזן המן' ממולא פרג, לקיים מנהג ישראל בזה.
זמן קיום מצוות היום – עד השקיעה, ובדיעבד עד צאת-הכוכבים. מי שלא שמע את המגילה, יש לקרוא אותה עבורו בברכה עד השקיעה, ואם איחר, שלא יוכלו לשמוע את כולה לפני-כן, יקראו בלא ברכה עד צאת-הכוכבים.
משלוח-מנות – חייב לשלוח שתי מנות מדברי-מאכל או משקאות לאדם אחד, איש לרעהו ואישה לרעותה. אין שולחים מנות לאָבֵל (רח"ל) תוך שלושים ולאָבֵל (רח"ל) על הוריו תוך שנים-עשר חודש. האבל עצמו, אפילו תוך שבעה, חייב במשלוח מנות, אך לא ישלח אלא מאכלים ולא מגדנות.
מתנות-לאביונים – חייב לתת לשני עניים פרוטה לכל אחד, ואפילו איש לאישה רשאי. והמרבה לשלוח מנות לרעיו וצדקה לאביונים – משובח, ומוטב להרבות במתנות לאביונים מאשר להרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו, שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות, ודומה לשכינה שנאמר "להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".
יש אומרים שמשלוח-מנות צריך להיות על-ידי שליח.
מנהג ישראל לשתף גם את הקטנים בכל ענייני הפורים [וגם 'קטני קטנים' יכולים לתת 'מתנות לאביונים' לקופת צדקה], ואדרבה – בעניינים מסוימים, כמו בהכאת המן ב'רעשנים' ובשאר דרכים, עיקר ה'רעש' נעשה על-ידי הקטנים, עם כל התמימות, החיות וההתלהבות האופייניות להם, וכן בנוגע למנהג "ללבוש פרצופים (מסיכות) בפורים" שנעשה בעיקר על-ידי הקטנים.
כדאי לערוך 'כינוסי ילדים' ביום הפורים, ובאותו מעמד יקיימו הילדים 'משלוח מנות' ו'מתנות לאביונים'.
בימי הפורים נהגו הקטנים והקטנות ללבוש 'עטרה', ותבוא עליהם ברכה.
משתה ושמחה:
"תפילת מנחה מוקדמת, ואחר-כך הסעודה. יש להתחיל את הסעודה ביום [ועל-כל-פנים יש לאכול כזית לפני השקיעה]. ואם נמשכה בלילה, כיוון שהתחיל ביום, אומר 'ועל הניסים' בברכת המזון.
גם בני ירושלים צריכים להרבות היום קצת במשתה ושמחה.
"טוב לעסוק מעט בתורה קודם הסעודה", רק מעט – כדי שלא יימשך בלימודו וישכח לקיים מצוות סעודת פורים.
"שמחת פורים גדולה הרבה משמחת יום-טוב".
נוהגים לאכול 'קרעפכין' (=בצקים ממולאים בבשר) בסעודת פורים.
"בנוגע להתוועדויות במשך המעת-לעת דפורים, מתוך שמחה באופן ד'עד דלא ידע', אבל עם הגבלות כו', ובפרט בנוגע לתלמידים, ועל-דרך זה בנוגע לכל בני-ישראל, כמדובר כמה פעמים שצריך להיות על-פי ההגבלות דתורת החסידות, ואין צורך להאריך בזה, כיוון שהדברים ידועים ומפורסמים, וגם בדפוס".
הגזרה הידועה אודות ההגבלה בשתיית משקה – בתוקפה עומדת (לכאורה) גם בפורים. אבל היו פעמים שכ"ק אדמו"ר ביקש בהתוועדות דפורים או דשבת-קודש שלאחריו, שעל-כל-פנים אחד המסובים יקיים 'עד דלא ידע' כפשוטו ו'יוציא' בזה ידי חובה את כל הציבור.
"יש להרעיש ולפרסם בכל מקום ומקום, הן בחוץ לארץ והן (ועל-אחת-כמה-וכמה) בארצנו הקדושה, על דבר ההשתדלות שכל ענייני הפורים יהיו באופן ד'ברוב עם הדרת מלך'... בנוגע ל'משתה ושמחה' - אף שכל אחד ואחד חוגג סעודת פורים בביתו, עם בני משפחתו... הרי יכולים להוסיף בשמחת פורים 'ברוב עם' לאחרי הסעודה בביתו עם בני משפחתו".
בבית-חיינו, לאחר הסעודה של כל אחד בביתו, מתוועדים שוב בלילה, כיוון שגם ב'עד דלא ידע' יש דרגות זו למעלה מזו, ויש להתייגע כדי להגיע ל'לא ידע' באופן נעלה יותר.
'פורים תורה' איננו עניין של ליצנות ח"ו כטעות העולם, אלא שבמקום לדייק ולהתייגע על עומקם של דברים, מתעכבים על עניין שטחי יותר, עניין הקשור ומביא לידי הוספה בשמחה, אבל בכל אופן הרי זה עניין של 'תורה', ככל ענייני התורה.
לקראת סיום ההתוועדות נהג כ"ק אדמו"ר להזכיר אודות ההכנות למבצע פסח, כולל לדאוג למעות-חיטין, מזון ולבוש, כיוון שמיום הפורים עצמו מתחילים "שלושים יום לפני החג".
נוהגים לשיר 'האָפּ קאָזאַק'.
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
סגור
מגבית פורים - י"ד אדר ב
בהתוועדות פורים, נהג הרבי לעשות מגבית עבור 'קופת רבינו'.
קישורים בנושא:
קישור לתרומה - מגבית פורים - קופת רבינו שעל ידי מחנה ישראל
מרת
שרה הכט
ע״ה
תשל"ג, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת שרה הכט
ע״ה
תשל"ג, מונטיפיורי, ניו יורק
מרת שרה בת הרב יהושע הכט נפטרה בשנת תשל"ג מנ"כ בניו יורק
מרת
ליבע הינדע אייכהארן
ע״ה
תשיז, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת ליבע הינדע אייכהארן
ע״ה
תשיז, מונטיפיורי, ניו יורק
מרת ליבע הינדע בת הרב ארי לייביש אייכהארן נפטרה בשנת התשיז מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"ח
נתן שערער
ע״ה
תשיד, מונטיפיורי, ניו יורק
x
הרה"ח נתן שערער
ע״ה
תשיד, מונטיפיורי, ניו יורק
הרב נתן בן הרב מרדכי צבי שערער נפטר בשנת התשיד מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"ח
ראובן שלמה שניאורסאהן
ע״ה
תשע"ו, הר הזיתים
x
הרה"ח ראובן שלמה שניאורסאהן
ע״ה
תשע"ו, הר הזיתים
הבחור הת'
יוסף פינסקי
ע״ה
תשמ"ד, הר הזיתים
x
הבחור הת' יוסף פינסקי
ע״ה
תשמ"ד, הר הזיתים
הבחור התמים יוסף בן הרב נטע דובער פינסקי נולד יג תשרי מאחורי מסך הברזל. ברית המילה נערכה במחתרת. בשנת תשל"ב עלה לאה"ק עם משפחתו, לאחר סירוב של שנים רבות מצד שלטונות בריה"מ. עוד בילדותו גילו הוריו ומוריו כי פקדון יקר מאוד הופקד בידיהם, כולם העריכו את עדינותו המיוחדת במינה. למד בישיבה תורת אמת חב"ד ירושלים והיה אחד הלמדנים המובהקים והיה הרוח החיה בישיבה. יום הפורים בחוזרו מקיום מצות משלוח מנות נלקח מעמנו, בתאונת דרכים קטלנית. בשנת התשמ"ד הר הזיתים
הרה"ח
אליהו עבער
ע״ה
תרפ"ז, נעוועל
x
הרה"ח אליהו עבער
ע״ה
תרפ"ז, נעוועל
הרב התמים ר' אליהו בן הרב אברהם יעקב עבער נתמנה למשפיע ע"י כ"ק אדמו"ר הרש"ב בעיר נעוול, והיה שם עד יומו האחרון. נולד בשנת התרמ"דבעיר נעוול ונפטר בשנת התרפ"ז מנ"כ בעיר נעעול
מרת
פייגה (פאניה) בארט
ע״ה
תשע"ט, מונטיפיורי
x
מרת פייגה (פאניה) בארט
ע״ה
תשע"ט, מונטיפיורי
מקראון הייטס. נפטרה והיא בת 91. היא שרדה את המלחמה ובשנת תש"ט היגרה לארה"ב עם בעלה והקימה משפחה עניפה שרבים מהם מכהנים כשלוחי חב"ד. אישיותה העליזה והחיובית היתה מורגשת לכל מי שהכירו אותה. הותירה אחריה את בנה ר' יעקב בארט מווסטצ'סטר, ניו יורק, הגב' חנה רבקה גוטליב מקראון הייטס, ר' יחזקאל בארט מקראון הייטס ור' שמחה בארט מלוס אנג'לס. אחותה: הגב' רחל זמיר תל אביב, ור' זלמן קליינמן.
הרה"ח
מאיר צבי סטמבלר
ע״ה
תש"ל, הר המנוחות
x
הרה"ח מאיר צבי סטמבלר
ע״ה
תש"ל, הר המנוחות
הרב התמים ר' מאיר צבי בן הרב זלמן מענדל סטמבלר נפטר בשנת תש"ל הר המנוחות
תאריך:
י"ד אדר ב ה׳תשפ״ד
שופטים
מלכים ומלחמותיהם
מאפשרים לכם לקבל
