יומן חב״ד א' אדר ב ה׳תשפ״ד
‹
היום
אדר ב
ה׳תשפ״ד
›
תשפ״ג
תשפ״ב
תשפ״א
תש״ף
תשע״ט
תשע״ח
תשע״ז
תשע״ו
תשע״ה
תשע״ד
תשע״ג
תשע״ב
תשע״א
תש״ע
תשס״ט
תשס״ח
תשס״ז
תשס״ו
תשס״ה
תשס״ד
תשס״ג
תשס״ב
דברי ימי חב״ד
+
+
+
אירועי היום
+
+
+
+
+
+
הכנות לפורים - א' אדר ב
התוועדות: "ההתוועדות דסעודה שלישית, שבת מברכים, ויומי דפגרא – בראשי חדשים ומועדי אנ"ש – צריכים להתקיים בבית-הכנסת".
עבודה פנימית: בכל ראש-חודש, באחד לחודש, נהג כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לומר: "חודש טוב! שנתייגע בעבודה בפועל כדי לחוש את החיות פנימי בהרגש בפועל, הרגש המביא לידי פועל במידות טובות ובהרחבת הבנה והשכלה של חסידות".
גילוי משיח: בראש-חודש מתגלה בכל אחד ואחד מישראל ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה, שהיא ניצוץ מבחינת יחידה הכללית, נשמתו של המשיח, וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל ענייניו, שנעשים חדורים בבחינת היחידה. והעיקר, שעל-ידי זה נעשה התגלות וביאת משיח צדקנו ועד כפשוטו ממש, נשמה בגוף, "מלך מבית דוד".
ערבית: לפני שמונה-עשרה אין מכריזים 'יעלה ויבוא', אבל טופחים על השולחן, להזכיר לציבור לומר זאת.
ברכת המזון: טעה ולא הזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון (הערב או מחר, עד לפני השקיעה של מוצאי ראש-חודש), ונזכר אחר שאמר "ה'" של "בונה ברחמיו ירושלים" אומר "ברוך . . שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון", בלא חתימה. אבל אם נזכר אחר שאמר תיבת 'ברוך' של הברכה הבאה, "הטוב והמיטיב", אינו חוזר.
לחץ להמשך...
עבודה פנימית: בכל ראש-חודש, באחד לחודש, נהג כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לומר: "חודש טוב! שנתייגע בעבודה בפועל כדי לחוש את החיות פנימי בהרגש בפועל, הרגש המביא לידי פועל במידות טובות ובהרחבת הבנה והשכלה של חסידות".
גילוי משיח: בראש-חודש מתגלה בכל אחד ואחד מישראל ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה, שהיא ניצוץ מבחינת יחידה הכללית, נשמתו של המשיח, וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל ענייניו, שנעשים חדורים בבחינת היחידה. והעיקר, שעל-ידי זה נעשה התגלות וביאת משיח צדקנו ועד כפשוטו ממש, נשמה בגוף, "מלך מבית דוד".
ערבית: לפני שמונה-עשרה אין מכריזים 'יעלה ויבוא', אבל טופחים על השולחן, להזכיר לציבור לומר זאת.
ברכת המזון: טעה ולא הזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון (הערב או מחר, עד לפני השקיעה של מוצאי ראש-חודש), ונזכר אחר שאמר "ה'" של "בונה ברחמיו ירושלים" אומר "ברוך . . שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון", בלא חתימה. אבל אם נזכר אחר שאמר תיבת 'ברוך' של הברכה הבאה, "הטוב והמיטיב", אינו חוזר.
לחץ להמשך...
התוועדות: "ההתוועדות דסעודה שלישית, שבת מברכים, ויומי דפגרא – בראשי חדשים ומועדי אנ"ש – צריכים להתקיים בבית-הכנסת".
עבודה פנימית: בכל ראש-חודש, באחד לחודש, נהג כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לומר: "חודש טוב! שנתייגע בעבודה בפועל כדי לחוש את החיות פנימי בהרגש בפועל, הרגש המביא לידי פועל במידות טובות ובהרחבת הבנה והשכלה של חסידות".
גילוי משיח: בראש-חודש מתגלה בכל אחד ואחד מישראל ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה, שהיא ניצוץ מבחינת יחידה הכללית, נשמתו של המשיח, וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל ענייניו, שנעשים חדורים בבחינת היחידה. והעיקר, שעל-ידי זה נעשה התגלות וביאת משיח צדקנו ועד כפשוטו ממש, נשמה בגוף, "מלך מבית דוד".
ערבית: לפני שמונה-עשרה אין מכריזים 'יעלה ויבוא', אבל טופחים על השולחן, להזכיר לציבור לומר זאת.
ברכת המזון: טעה ולא הזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון (הערב או מחר, עד לפני השקיעה של מוצאי ראש-חודש), ונזכר אחר שאמר "ה'" של "בונה ברחמיו ירושלים" אומר "ברוך . . שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון", בלא חתימה. אבל אם נזכר אחר שאמר תיבת 'ברוך' של הברכה הבאה, "הטוב והמיטיב", אינו חוזר.
התחיל סעודתו מבעוד יום ואכל כזית, ונמשכה סעודתו אפילו כמה שעות אחר צאת היום – מזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון, בתנאי שעדיין לא התפלל ערבית.
ב'יעלה ויבוא' המברך מגביה קולו מעט והשאר עונים 'אמן' על 'זכרנו ... לטובה', 'ופקדנו בו לברכה', 'והושיענו... טובים' – "בין הפרקים ובסוף ברכה זו (השלישית)".
הכנות לפורים:
בקשר למצוות ומבצעי חג הפורים, כתב הרבי: "אשר כל זה דורש זמן והכנה ופעולה – על-כל-פנים מתחיל מראש-החודש", וכן: "כבכל דבר חשוב – צריכה להיות הכנה מבעוד מועד, על-כל-פנים מראש-החודש".
יש להתחיל ולהשלים מבעוד מועד את כל ההכנות הדרושות למבצע פורים בכל העולם כולו, שלא יישאר אפילו יהודי אחד בפינה נידחת בקצווי תבל שלא יהיה נכלל במבצע פורים.
נוסף על קיום כל המצוות דימי הפורים על-ידי כל אחד ואחת, יש להרעיש ולפרסם בכל מקום ומקום, הן בחו"ל וכן (ועל-אחת-כמה-וכמה) בארצנו הקדושה, על-דבר ההשתדלות שכל ענייני פורים יהיו באופן ד"ברוב עם הדרת מלך".
בכמה תחפושות וכובעי פורים (במיוחד של חיילים ושוטרים ממזרח אירופה) ובכובעי-חורף (קוצ'מע), נמצא שעטנז גמור. החכם עיניו בראשו לבודקם מראש במעבדת-שעטנז מוסמכת.
מבצע פורים:
יש לעורר על ההכנות לענייני פורים (ואף בשבת, שהרי "מפקחין על צורכי ציבור בשבת"), כדי שיֵעשו באופן מסודר ובהצלחה, ובהדגשה מיוחדת ליהודים הנמצאים בבתי-זקנים, בתי-רופאים, בתי-האסורים, ובצבא [ומשטרה] בכל מקום, ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע לצה"ל, שעומדים ומגינים בגופם במסירות-נפש ממש על גבול ארץ-ישראל. ו"שמחה פורץ גדר" תגרום הצלחה רבה בכל זה.
כמו-כן יש להשתדל בעוד מועד לדאוג לנתינת צורכי הפורים לכל הזקוקים לכך.
זיכוי הרבים:
המזַכים את הרבים במקרא מגילה, יעדיפו את הקריאה ביום על זו של הלילה, הן מפני שהציבור אינו מודע לה דיו, והן ועיקר מפני (וכדאי לפרסם) שהיא הקריאה העיקרית.
"שתי המצוות: 'משלוח-מנות' ו'מתנות-לאביונים', מכיוון שהן עיקר בעניין הפורים, בנקל יותר לקיימן... ולכן החובה (והזכות) להשתדל ביותר... ולפרסם...: א) גודל מעלת מצוות אלו; ב) שנקל מאוד לקיימן; ג) שכל אחד ואחת שהגיעו לגיל מצוות מחוייבים בהן; ד) ולא עוד, אלא שגם הקטנים והקטנות שהגיעו לחינוך [ו"ספיקא לחומרא"], יקיימו בעצמם מצוות אלו.
הרבה מהצעירים סומכים על הדעה שאפשר לצאת ידי חובה על-ידי שההורים מקיימים מצוות אלו, אבל לצערנו קורה שגם הורים רבים אינם מקיימים זאת כראוי. על-כן, עם כל הכבוד הראוי, מתבקשים הרבנים, המחנכים וההורים, להזכיר לילדים שתחת השפעתם [בכל בתי-הספר מכל סוג]... לקיים באופן אישי את מצוות 'משלוח מנות' ו'מתנות לאביונים', ביום הפורים:
ל'משלוח מנות' דרושים רק שני מיני מאכל, כגון תפוח וסוכרייה; או מאכל ומשקה, כגון פרוסת עוגה ומשקה קל. ו'מתנות לאביונים' אפשר לקיים בשתי פרוטות, פרוטה [קצת יותר מ-10 אג'] לכל אביון. ומובן שכל המרבה בצדקה הרי זה משובח.
כשנותנים לחיילים וכדומה 'משלוח-מנות', יש להקפיד לתת לאנשים בשם 'צעירי-חב"ד' ולנשים בשם 'נשי-חב"ד', וכדי שהם בעצמם יקיימו המצווה – יש להדריכם להחליף את המנות (ויכולים לקיים זאת גם במנות המוכנות להם בחדר האוכל) ביניהם לבין עצמם, איש לרעהו ואשה לרעותה. כן יש לחלק להם מטבעות כדי שיקיימו 'מתנות לאביונים'.
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
עבודה פנימית: בכל ראש-חודש, באחד לחודש, נהג כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לומר: "חודש טוב! שנתייגע בעבודה בפועל כדי לחוש את החיות פנימי בהרגש בפועל, הרגש המביא לידי פועל במידות טובות ובהרחבת הבנה והשכלה של חסידות".
גילוי משיח: בראש-חודש מתגלה בכל אחד ואחד מישראל ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה, שהיא ניצוץ מבחינת יחידה הכללית, נשמתו של המשיח, וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל ענייניו, שנעשים חדורים בבחינת היחידה. והעיקר, שעל-ידי זה נעשה התגלות וביאת משיח צדקנו ועד כפשוטו ממש, נשמה בגוף, "מלך מבית דוד".
ערבית: לפני שמונה-עשרה אין מכריזים 'יעלה ויבוא', אבל טופחים על השולחן, להזכיר לציבור לומר זאת.
ברכת המזון: טעה ולא הזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון (הערב או מחר, עד לפני השקיעה של מוצאי ראש-חודש), ונזכר אחר שאמר "ה'" של "בונה ברחמיו ירושלים" אומר "ברוך . . שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון", בלא חתימה. אבל אם נזכר אחר שאמר תיבת 'ברוך' של הברכה הבאה, "הטוב והמיטיב", אינו חוזר.
התחיל סעודתו מבעוד יום ואכל כזית, ונמשכה סעודתו אפילו כמה שעות אחר צאת היום – מזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון, בתנאי שעדיין לא התפלל ערבית.
ב'יעלה ויבוא' המברך מגביה קולו מעט והשאר עונים 'אמן' על 'זכרנו ... לטובה', 'ופקדנו בו לברכה', 'והושיענו... טובים' – "בין הפרקים ובסוף ברכה זו (השלישית)".
הכנות לפורים:
בקשר למצוות ומבצעי חג הפורים, כתב הרבי: "אשר כל זה דורש זמן והכנה ופעולה – על-כל-פנים מתחיל מראש-החודש", וכן: "כבכל דבר חשוב – צריכה להיות הכנה מבעוד מועד, על-כל-פנים מראש-החודש".
יש להתחיל ולהשלים מבעוד מועד את כל ההכנות הדרושות למבצע פורים בכל העולם כולו, שלא יישאר אפילו יהודי אחד בפינה נידחת בקצווי תבל שלא יהיה נכלל במבצע פורים.
נוסף על קיום כל המצוות דימי הפורים על-ידי כל אחד ואחת, יש להרעיש ולפרסם בכל מקום ומקום, הן בחו"ל וכן (ועל-אחת-כמה-וכמה) בארצנו הקדושה, על-דבר ההשתדלות שכל ענייני פורים יהיו באופן ד"ברוב עם הדרת מלך".
בכמה תחפושות וכובעי פורים (במיוחד של חיילים ושוטרים ממזרח אירופה) ובכובעי-חורף (קוצ'מע), נמצא שעטנז גמור. החכם עיניו בראשו לבודקם מראש במעבדת-שעטנז מוסמכת.
מבצע פורים:
יש לעורר על ההכנות לענייני פורים (ואף בשבת, שהרי "מפקחין על צורכי ציבור בשבת"), כדי שיֵעשו באופן מסודר ובהצלחה, ובהדגשה מיוחדת ליהודים הנמצאים בבתי-זקנים, בתי-רופאים, בתי-האסורים, ובצבא [ומשטרה] בכל מקום, ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע לצה"ל, שעומדים ומגינים בגופם במסירות-נפש ממש על גבול ארץ-ישראל. ו"שמחה פורץ גדר" תגרום הצלחה רבה בכל זה.
כמו-כן יש להשתדל בעוד מועד לדאוג לנתינת צורכי הפורים לכל הזקוקים לכך.
זיכוי הרבים:
המזַכים את הרבים במקרא מגילה, יעדיפו את הקריאה ביום על זו של הלילה, הן מפני שהציבור אינו מודע לה דיו, והן ועיקר מפני (וכדאי לפרסם) שהיא הקריאה העיקרית.
"שתי המצוות: 'משלוח-מנות' ו'מתנות-לאביונים', מכיוון שהן עיקר בעניין הפורים, בנקל יותר לקיימן... ולכן החובה (והזכות) להשתדל ביותר... ולפרסם...: א) גודל מעלת מצוות אלו; ב) שנקל מאוד לקיימן; ג) שכל אחד ואחת שהגיעו לגיל מצוות מחוייבים בהן; ד) ולא עוד, אלא שגם הקטנים והקטנות שהגיעו לחינוך [ו"ספיקא לחומרא"], יקיימו בעצמם מצוות אלו.
הרבה מהצעירים סומכים על הדעה שאפשר לצאת ידי חובה על-ידי שההורים מקיימים מצוות אלו, אבל לצערנו קורה שגם הורים רבים אינם מקיימים זאת כראוי. על-כן, עם כל הכבוד הראוי, מתבקשים הרבנים, המחנכים וההורים, להזכיר לילדים שתחת השפעתם [בכל בתי-הספר מכל סוג]... לקיים באופן אישי את מצוות 'משלוח מנות' ו'מתנות לאביונים', ביום הפורים:
ל'משלוח מנות' דרושים רק שני מיני מאכל, כגון תפוח וסוכרייה; או מאכל ומשקה, כגון פרוסת עוגה ומשקה קל. ו'מתנות לאביונים' אפשר לקיים בשתי פרוטות, פרוטה [קצת יותר מ-10 אג'] לכל אביון. ומובן שכל המרבה בצדקה הרי זה משובח.
כשנותנים לחיילים וכדומה 'משלוח-מנות', יש להקפיד לתת לאנשים בשם 'צעירי-חב"ד' ולנשים בשם 'נשי-חב"ד', וכדי שהם בעצמם יקיימו המצווה – יש להדריכם להחליף את המנות (ויכולים לקיים זאת גם במנות המוכנות להם בחדר האוכל) ביניהם לבין עצמם, איש לרעהו ואשה לרעותה. כן יש לחלק להם מטבעות כדי שיקיימו 'מתנות לאביונים'.
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
סגור
הרה"ח
יוסף הכהן ראדאל
ע״ה
תשמ"ט, מונטריאול
x
הרה"ח יוסף הכהן ראדאל
ע״ה
תשמ"ט, מונטריאול
הרב התמים יוסף בן הרב שמואל טובי הכהן ראדאל. מבחירי תלמידי תומכי תמימים באטוואצק מהתשעה שלוחים שכ"ק אדמו"ר הריי"צ יסד על ידם ישיבת תו"ת במונטריאל שבה זכה לשמש כמנהל רוחני הראשון ברגש ובחמימות חסידי לבבי קירב כו"כ מאחב"י לאביהם שבשמים. נפטר בשנת התשמ"ט מונטריאול
מרת
סימה סיידוף
ע״ה
תשע"א, כרמיאל
x
מרת סימה סיידוף
ע״ה
תשע"א, כרמיאל
הותירה אחריה את ילדיה: ר' קובי סיידוף- פלורידה, ר' שלומי סיידוף- עכו, ר' יוסי סיידוף- ניו יורק, הגב' בתיה ימין- כרמיאל, הגב' דבורה לאה הלל- לוד
מרת
בת שבע באברויסקי
ע״ה
תשמ"א, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת בת שבע באברויסקי
ע״ה
תשמ"א, מונטיפיורי, ניו יורק
מרת בת שבע בת הרב אברהם אבא באברויסקי נפטרה בשנת התשמ"א מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"ח
שמעון ארי ליב גרינבערג
ע״ה
תשיט, מונטיפיורי, ניו יורק
x
הרה"ח שמעון ארי ליב גרינבערג
ע״ה
תשיט, מונטיפיורי, ניו יורק
הרב התמים שמעון ארי ליב בן הרב מנחם מענדל גרינבערג שימש בקודש שו"ב וסופר סת"ם נפטר בשנת התשיט מונטיפיורי, ניו יורק
ר'
יוסף הרשקו
ע״ה
תשע"ו, אחיעזר
x
ר' יוסף הרשקו
ע״ה
תשע"ו, אחיעזר
ר' יוסף עבד שנים רבות באינסטלציה והיה חלק בלתי נפרד מהנוף של כפר חב"ד
הרה"ח
משה משל צפתמן
ע״ה
תשל"ו, הר הזיתים
x
הרה"ח משה משל צפתמן
ע״ה
תשל"ו, הר הזיתים
הרב התמים ר' משה משל בן הרב נתן נטע צפתמן. נפטר בשנת התשל"ו הר הזיתים
מרת
ליבא שיינדיל אהרונוב
ע״ה
תשל"ו, הר הזיתים
x
מרת ליבא שיינדיל אהרונוב
ע״ה
תשל"ו, הר הזיתים
מרת ליבא שיינדיל בת הרב רפאל אהרונוב. נפטרה בשנת תשל"ו הר הזיתים
הרה"ח
חיים מיכאל יוספשווילי
ע״ה
תשע"א, נהריה
x
הרה"ח חיים מיכאל יוספשווילי
ע״ה
תשע"א, נהריה
הרב חיים מיכאל יוספשווילי מאנ"ש חדרה, ששימש כמחנך בכיתה ג בתלמוד תורה חב"ד בעיר. נפטר בשנת תשע"א מבית העלמין כברי בנהריה.
מרת
אסתר ליפקין
ע״ה
תרפ"ד, הר הזיתים
x
מרת אסתר ליפקין
ע״ה
תרפ"ד, הר הזיתים
מרת אסתר בת הרב ברוך מרדכי ליפקין נפטרה בשנת תרפ"ד הר הזיתים
מרת
רבקה בן שחר
ע״ה
תשע"ט, הר המנוחות
x
מרת רבקה בן שחר
ע״ה
תשע"ט, הר המנוחות
אשת איש החינוך הנודע הרה"ח הרב אורי בן-שחר ע"ה, נפטרה והיא בת 91.
הותירה אחריה, בנים ובנות, נכדים ונינים. ילדיה: הגב' אסתר רוזנפלד מכפר חב"ד, הגב' ברכה רייצעס מיסוד המעלה, ר' ישכר דב בן-שחר מכפר חב"ד, והגב' חמדה גרינפלד מניו יורק.
השליח הרב
גרשון מענדל גרליק
ע״ה
תשפ"א, הר הזיתים
x
השליח הרב גרשון מענדל גרליק
ע״ה
תשפ"א, הר הזיתים
הרב גרשון מנדל גרליק (נולד בח' באייר תרצ"ב, 1932) הוא שליח הרבי הראשי למדינת איטליה, אב"ד קהילת 'אוהל יעקב' ומרבני מילאנו, מייסד ועד כשרות רבנות מילאנו EK והעומד בראשו, ומייסד של מרכז רבני אירופה ומכהן כחבר הנשיאות ויו"ר ועד הפועל של המרכז.
למד בישיבות המחתרתיות. בתש"ז יצאו בני משפחתו מרוסיה, בתחילה שהו בגרמניה, ובהמשך עלו לישראל. בשנת ה'תש"ט עם הקמת היישוב כפר חב"ד עברו לגור במקום, למד בישיבת אחי תמימים בתל אביב ובישיבת תומכי תמימים בלוד, אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.
בשלהי חודש סיוון תשט"ו התחיל ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית – 770, שם הוסמך על ידי הרב ישראל יצחק פיקרסקי והרב מרדכי מנטליק.
בתמוז ה'תשי"ח התחתן עם בתיה בת הרב שלום פוזנר בחצר של בניין 770.
בחודש כסלו תשי"ט יצא לשליחות לעיר מילאנו שבאיטליה, והרבי יצא ללוות את משפחתו. כאשר הגיע למילאנו התחיל לכהן כרבה של הקהילה האשכנזית.
הרב גרליק הקים במשך השנים קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות שהתקרבו על ידו ליהדות וחסידי חב"ד. בשנת תשנ"ד הוא חנך במילאנו את בניין "בית מנחם" בצורת מרכז חב"ד העולמי - 770, המשמש גם כמרכז הפעילות של בית חב"ד המרכזי בעיר.
במהלך שנות השבעים יצאו יהודים רבים מברית המועצות ועברו דרך העיר נאפולי, איטליה, והרב גרליק התמסר להפצת יהדות בקרב העולים, בבניית בית כנסת, מקווה, מסעדה כשרה ועוד, פעילות שזכתה ליחס פומבי מהרבי.
בשנת תש"ס (2000) יסד יחד עם רבנים נוספים את מרכז רבני אירופה ומאז הוא משמש כחבר ועד הנשיאות ויו"ר ועד הפועל של המרכז.
הותרי אחריו יבדלח"ט, 3 בנים ו-4 בנות, הממשיכים בדרכו בשליחות הרבי.
מרת
חיה רבקה קארף
ע״ה
תשנ"ב, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת חיה רבקה קארף
ע״ה
תשנ"ב, מונטיפיורי, ניו יורק
מרת חי רבקה בת הרב בנציון קארף. נפטרה בשנת התשנ"ב מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"ח 'ר
פנחס שניאורסון
ע״ה
תרס"ח, הר הזיתים
x
הרה"ח 'ר פנחס שניאורסון
ע״ה
תרס"ח, הר הזיתים
הרב פנחם בן הרב נחום יוסף שניאורסאהן. נולד בירושלים ונפטר בשנת תרס"ח הר הזיתים
הרה"ח
זלמן באראש
ע״ה
תשע"ט, מונטיפיורי
x
הרה"ח זלמן באראש
ע״ה
תשע"ט, מונטיפיורי
משפיע בישיבה ליובאוויטש בסינסינטי, אוהיו, נפטר לאחר שלחם במחלה הקשה במשך שנים. בן 38 היה בפטירתו.
הרב באראש, במקור מקראון הייטס בברוקלין, עבר לסינסינטי כדי להקדיש את חייו לחינוך של בחורי הישיבה.
הוא שימש כמדריך הראשי בישיבה בסינסינטי, שם פיקח אישית על התפתחותם הרוחנית של מאות 'תמימים'.
בשנותיו האחרונות, הרב באראש נאבק באומץ במחלה קשה, ובשנה האחרונה הוא עבר טיפולים יקרים רבים. רבים ברחבי העולם התאחדו באמירת תהילים ועשו מעשים טובים לזכותו.
הותיר אחריו את רעייתו ומשפחה בת שבעה ילדים, הבכור בן 12 בלבד.
הותיר אחריו גם את הוריו, שלום ומרים באראש מקראון הייטס, סבתא וסבתא דובינסקי - קנסינגטון, ניו יורק ואחיות, יוסף יצחק באראש - קינגסטון, פנסילבניה, מנדי באראש - סדרהרסט, ניו יורק, נחמה מינסקי - קראון הייטס וחיה ברקוביץ – קינגסטון.
מרת
רחל מקוידינוב
ע״ה
תרס"ב, הר הזיתים
x
מרת רחל מקוידינוב
ע״ה
תרס"ב, הר הזיתים
מרת רחל בת הרב ישראל מקוידידנוב נפטרה בשנת תרס"ב הר הזיתים
תאריך:
א' אדר ב ה׳תשפ״ד
שופטים
עדות
חתונת התמים שרגי ריבקין (בית שמש) - רחלי שנור (ירושלים)
אוהל הארועים כפ"ח א
מאפשרים לכם לקבל
