יומן חב״ד כ"א ניסן ה׳תש״פ

ניסן ה׳תש״פ
תשע״ט
תשע״ח
תשע״ז
תשע״ו
תשע״ה
תשע״ד
תשע״ג
תשע״ב
תשע״א
תש״ע
תשס״ט
תשס״ח
תשס״ז
תשס״ו
תשס״ה
היום
דברי ימי חב״ד
+
x

הוספת שורה ימי שנה » ימי חב"ד

  • שנה
    סוג: תאריך עברי - שנה
  • תאריך
    סוג: תאריך יום וחודש
  • המאורע
    סוג: שדה טקסט
  • הרחבה
    סוג: תיבת טקסט
  • קישור תמונה 1
    סוג: תמונה
  • כיתוב תמונה 1
    סוג: שדה טקסט
  • קישור תמונה 2
    סוג: תמונה
  • כיתוב תמונה 2
    סוג: שדה טקסט
  • קישור קובץ 1
    סוג: שדה טקסט
  • כיתוב קובץ 1
    סוג: שדה טקסט
  • קישור קובץ 2
    סוג: שדה טקסט
  • כיתוב קובץ 2
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה ימי שנה » זכרון להולכים

  • תואר
    סוג: שדה טקסט
  • שם הנפטר
    סוג: תיבת טקסט
  • משפחת הנפטר
    סוג: שדה טקסט
  • תאריך פטירה
    סוג: תאריך יום וחודש
  • שנת הפטירה
    סוג: שדה טקסט
  • עיר
    סוג: שדה טקסט
  • תמונה
    סוג: תמונה
  • פרטים אודותיו
    סוג: תיבת טקסט
  • תולדות חייו
    סוג: תיבת טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
אירועי היום
+
x

הוספת שורה ברוך דיין האמת » ברוך דיין האמת

  • תמונת הנפטר
    סוג: תמונה
  • תואר
    סוג: שדה טקסט
  • שם הנפטר
    סוג: שדה טקסט
  • תאריך פטירה
    סוג: תאריך עברי
  • תאריך לוויה
    סוג: תאריך עברי
  • שדה תוכן
    סוג: תיבת טקסט
  • גיל הנפטר
    סוג: שדה טקסט
  • עיר מגורים
    סוג: שדה טקסט
  • כתובת ההלוויה
    סוג: תיבת טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה חתונות » חתונה

  • שם החתן
    סוג: שדה טקסט
  • משפחת החתן
    סוג: שדה טקסט
  • מ (עיר/מדינה)
    סוג: שדה טקסט
  • קישור
    סוג: תיבת בחירה
  • שם הכלה
    סוג: שדה טקסט
  • משפחת הכלה
    סוג: שדה טקסט
  • מ (עיר מדינה)
    סוג: שדה טקסט
  • הורי החתןi
    סוג: שדה טקסט
  • הורי הכלה
    סוג: שדה טקסט
  • שם האולם
    סוג: שדה טקסט
  • תאריך
    סוג: תאריך עברי
  • כתובת האולם
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה אירועים למייל האדום » אירוע

  • שם האירוע
    סוג: תיבת טקסט
  • פרטים נוספים
    סוג: תיבת טקסט
  • תאריך האירוע
    סוג: תאריך עברי
  • שעת האירוע
    סוג: שדה טקסט
  • מקום האירוע
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה אירועים למייל האדום » בר מצוה

  • שדה קישור שם התמים
    סוג: שדה טקסט
  • שם התמים
    סוג: שדה טקסט
  • שם משפחה
    סוג: שדה טקסט
  • שדה קישור הורים
    סוג: תיבת טקסט
  • הורי הבר מצוה
    סוג: שדה טקסט
  • מ(עיר מדינה)
    סוג: שדה טקסט
  • שם האולם
    סוג: תיבת טקסט
  • תאריך
    סוג: תאריך עברי
  • כתובת האולם
    סוג: תיבת טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה ברוך דיין האמת » ניחום אבלים

  • פרטי הנפטר
    סוג: תיבת טקסט
  • מודעת שבעה
    סוג: תיבת טקסט
  • תמונת מודעת אבל
    סוג: תמונה
  • תאריך קימה
    סוג: תאריך עברי
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה אירועים למייל האדום » שלום זכר

  • תאריך
    סוג: תאריך עברי
  • תוכן
    סוג: שדה טקסט
  • ישוב
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
לוח מנהגים
שביעי של פסח - כ"א ניסן
שמחת שביעי של פסח (ואחרון של פסח) גדולה מזו של שאר ימי הפסח, כיוון שבו היתה שלימות עניין יציאת מצרים, ואז דווקא היתה לידת נשמות ישראל. יש שמסרו בשם הצמח-צדק ששביעי של פסח הוא הדרגה ד'כל השביעין חביבין'.

בשביעי-של-פסח, שבו מתגלה העצמות בבחינת "חשף ה' את זרוע קדשו", וכל אחד ואחד יכול לקחת ולקבל, יש לייקר כל רגע.

* "לטהרנו מקליפותינו": המתוועדים ביו"ט זה בבית-הכנסת או בבית, זקנים עם נערים, ייזהרו שלא לטלטל קליפות אגוז מפני איסור 'מוקצה', כי אף שאזהרת אדמו"ר הזקן הידועה בסידורו נאמרה רק על שבת ולא על יום-טוב (שבו אין איסור לברור את הפסולת מתוך האוכל, ויש רק איסור מוקצה בטלטול הקליפות), הרי רואים במוחש שרבים נכשלים בזה, ורק אם הצטברו קליפות רבות ויש בזה משום 'גרף של רעי', יהיה מותר לטלטלם החוצה או לאשפה.

תהלוכה: כ"ק אדמו"ר הנהיג זה כמה וכמה שנים, ללכת בשביעי-של-פסח אחה"צ (וכן בחג השבועות ובשמיני-עצרת) ב'תהלוכה' לבקר את בני-ישראל שבבתי-כנסיות ובבתי-מדרשות בכמה וכמה שכונות, כדי להוסיף בשמחת החג (על-ידי ההתאחדות עם רבים מבני-ישראל שבשאר שכונות), ובפרט על-ידי אמירת דברי תורה ("פיקודי ה' ישר לחץ להמשך...
שמחת שביעי של פסח (ואחרון של פסח) גדולה מזו של שאר ימי הפסח, כיוון שבו היתה שלימות עניין יציאת מצרים, ואז דווקא היתה לידת נשמות ישראל. יש שמסרו בשם הצמח-צדק ששביעי של פסח הוא הדרגה ד'כל השביעין חביבין'.

בשביעי-של-פסח, שבו מתגלה העצמות בבחינת "חשף ה' את זרוע קדשו", וכל אחד ואחד יכול לקחת ולקבל, יש לייקר כל רגע.

* "לטהרנו מקליפותינו": המתוועדים ביו"ט זה בבית-הכנסת או בבית, זקנים עם נערים, ייזהרו שלא לטלטל קליפות אגוז מפני איסור 'מוקצה', כי אף שאזהרת אדמו"ר הזקן הידועה בסידורו נאמרה רק על שבת ולא על יום-טוב (שבו אין איסור לברור את הפסולת מתוך האוכל, ויש רק איסור מוקצה בטלטול הקליפות), הרי רואים במוחש שרבים נכשלים בזה, ורק אם הצטברו קליפות רבות ויש בזה משום 'גרף של רעי', יהיה מותר לטלטלם החוצה או לאשפה.

תהלוכה: כ"ק אדמו"ר הנהיג זה כמה וכמה שנים, ללכת בשביעי-של-פסח אחה"צ (וכן בחג השבועות ובשמיני-עצרת) ב'תהלוכה' לבקר את בני-ישראל שבבתי-כנסיות ובבתי-מדרשות בכמה וכמה שכונות, כדי להוסיף בשמחת החג (על-ידי ההתאחדות עם רבים מבני-ישראל שבשאר שכונות), ובפרט על-ידי אמירת דברי תורה ("פיקודי ה' ישרים משמחי לב"), נגלה דתורה ופנימיות התורה.

ליל קריעת ים סוף: בליובאוויטש ניעורים כל הלילה, עוסקים בלימוד תורה [ומתוועדים]. הניעור כל לילה זה וכיו"ב – אין צריך לקרוא קריאת-שמע שעל-המיטה.

* בלקוטי-שיחות נזכר אודות "אמירת שירת הים בשביעי-של-פסח בשמחה עצומה" (אם-כי לא נתפרש מתי). והרי כן הוא מנהג ישראל בהרבה קהילות. וראה ב'המלך במסיבו' שמזכיר הרבי את המנהג בארץ-ישראל לילך לשפת הים [והרי שם הוא עיקר אמירת שירת הים!] ולשמוח בשירה וריקודים, ומקשר זאת למנהגנו להיות ניעורים בליל זה.

בשם אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע נמסר, שבשביעי-של-פסח "הישיבה כשהיא לעצמה (=להישאר ער, נוסף על הלימוד) היא גם-כן עניין".

שחרית: חצי הלל. קדיש תתקבל. שיר של יום. מוציאים שני ספרי-תורה, שלוש-עשרה מידות (פעם אחת), ריבונו-של-עולם, ואני תפילתי, בריך שמיה וכו'.

קריאת התורה: בספר הראשון קוראים לחמישה עולים בפרשת בשלח: "ויהי בשלח... ה' רופאך".

הנה המילים הנאמרות בנגינה מיוחדת כנהוג, לפי שתי הנוסחאות שהביא ב'אוצר מנהגי חב"ד', רובן בפסוקים שיש בהם שם ה', והחילוקים ביניהן נכנסו כאן בסוגריים מרובעים: מימינם ומשמאלם (השני), ויאמינו בה' ובמשה עבדו, סוס ורוכבו רמה בים, [זה א-לי ואנווהו] אלוקי אבי וארוממנהו, ה' שמו, ימינך ה' תרעץ אוייב, נורא תהילות עושה פלא, [נהלת בעזך אל נווה קדשך], עד יעבור עם זו קנית, ה' ימלוך לעולם ועד, [הלכו ביבשה בתוך הים, (ותען להם מרים...) סוס ורוכבו רמה בים].

בעת קריאת שירת הים – עומדים. מניחים את הספר השני על הבימה ואומרים חצי קדיש. בספר השני קוראים למפטיר "והקרבתם" כבכל ימי חול-המועד (גם בשעת הדחק אין להעלות קטן למפטיר). הפטרה "וידבר דוד".

הזכרת נשמות: רבותינו נשיאינו נהגו לאחוז בעץ-החיים של ספר-התורה בעת אמירת יזכור. מי שהוריו בחיים, יוצא מבית-הכנסת בזמן הזכרת נשמות. אָבֵל (רח"ל) בשנה הראשונה לפטירת אביו או אמו, נשאר בבית-הכנסת אך אינו מזכיר נשמות. בהזכרת נשמות אומרים "בן פלונית".

אומרים 'אב הרחמים'. גם מי שאינו מזכיר נשמות אומר זאת (ויש לקרוא לנמצאים בחוץ לחזור לבית-הכנסת לאמירה זו). אשרי. יהללו. תפילת מוסף.

צבאות ה': בשנת תש"מ הורה הרבי לערוך כינוסים ומסיבות לילדי-ישראל שלפני גיל מצוות (בנים לעצמם ובנות לעצמן) בארץ-הקודש ובחו"ל בשביעי-של-פסח, להסביר להם את משמעות יציאת מצרים ומסירת-נפשם של ישראל אז לעבור בים כדי להגיע למתן-תורה, מה שהביא את בקיעת הים ועד למתן-תורה, וכדאי ונכון לקשרם עם סעודת משיח, ועל-ידי זה מחזקים קיום העולם וממהרים את קץ הגלות.

תפילת מנחה: קודם מנחה אין אומרים 'הודו', אלא מתחילים 'פתח אליהו'.

סעודת משיח

רבינו הבעל-שם-טוב היה אוכל סעודה שלישית ביום אחרון-של-פסח (בחו"ל) והיתה נקראת אצלו "סעודת משיח", משום שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח.

[כשחל שביעי של פסח ביום שישי: בשיחות מוגהות נאמר: "בארץ-ישראל אוכלים סעודת משיח (ושותים ארבע כוסות) בשביעי-של-פסח". ובשיחה בלתי מוגהת: "כשחל שביעי-של-פסח ביום שישי עש"ק, יש למצוא אופן המתאים לערוך את "סעודת משיח" בערב שבת, ולהמשיך ולהוסיף – באופן של "כפליים לתושייה" – גם ביום השבת עצמו].

כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו הנהיג מנהג קבוע לשתות ד' כוסות בסעודה זו, ארבע כוסות יין, כנגד ארבע כוסות הנחמה שעתיד הקב"ה להשקות את ישראל. מי שקשה לו, ישתה מעט ויוסיף קצת בכל פעם וייחשב לו ככוס נוספת. וראה 'תורת-מנחם – ספר המאמרים מלוקט', חלק שלישי, עמ' רטז: "באמירת המאמר [ד"ה "והחרים"] הוסיף כאן בתור עניין בפ"ע: ובודאי שכל אחד ישלים ד' הכוסות, וגם אלה שספק אצלם אם שתו כל ד' הכוסות בכוונה זו (שזה שייך לגאולה העתידה) בודאי ישלימו, דשתיית ד' הכוסות צריכה להיות באופן ודאי וברור, וכאמור, שעי"ז מקרבים הגאולה העתידה".

גם לאחר ארבע הכוסות אפשר לומר 'לחיים', ופשיטא - [שכל זה יהיה] באופן של זהירות משכרות, חס-ושלום, היפך הציווי והיפך הרצוי, על-ידי זה שייקח כוסות שלפי-ערכו, או שישתה רוב כוס וכיוצא בזה.

בשמחת-תורה ובאחרון-של-פסח היו מנגנים את הניגון 'האָפ קאָזאַק' של הרה"ק הסבא משפולה נ"ע.

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ היה נוהג באחרון-של-פסח להורות שירקדו "ריקוד של משיח" ("משיח'ס טאַנץ"), והיו פעמים שגם כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו הורה כן.

(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
סגור
זכרון להולכים
הרה"ח אליעזר יעקב שפיצער ע״ה תשנ"ט, מונטריאול
x
הרה"ח אליעזר יעקב שפיצער ע״ה תשנ"ט, מונטריאול
בן הרב מרדכי שפיצער
נפטר בשנת התשנ"ט מונטריאול
התמים יוסף יצחק זקלס ע״ה תשנ"ז, מונטיפיורי, ניו יורק
x
התמים יוסף יצחק זקלס ע״ה תשנ"ז, מונטיפיורי, ניו יורק
בן הרב צבי זאב זקלס
נפטר בשנת התשנ"ז מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"ח יצחק גליצנשטיין ע״ה תשס"ח, הר הזיתים
x
הרה"ח יצחק גליצנשטיין ע״ה תשס"ח, הר הזיתים
, מחשובי וזקני אנ"ש בירושלים, הינו בנו של הרב שמעון גליצנשטיין ע"ה, וחתנו של המשפיע הרב חיים שאול ברוק ע"ה. הותיר אחריו בנים ובנות: הרב ישראל גליצנשטיין מנחלת הר-חב"ד, הרב מנחם גליצנשטיין רבה של מעלה אפרים, הגב חיה ויינר מלוד, הגב זהבה גולד מקריית גת. אחיו: הרב חנוך גליצנשטיין מירושלים, הגב חנה אייזן מירושלים.
מרת מרים לאש (קוק) ע״ה תשס"ה, הר הזיתים
x
מרת מרים לאש (קוק) ע״ה תשס"ה, הר הזיתים
בת הרב יעקב לאש (קוק) אשת הרב ישראל ז"ל מכפר חב"ד.
נפטרה בשנת תשס"ה הר הזיתים
מרת קיילא חיטריק ע״ה תשמ"ג, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת קיילא חיטריק ע״ה תשמ"ג, מונטיפיורי, ניו יורק
בת הרב אהרן חיטריק מסרה נפשה לחינוך בניה על טהרת הקדש עסקה במס"נ לחינוך ילדי ישראל בהקמת תלמודי תורה ברוסיא השקיעה מיטב כחותיה ביסוד וארגון נשי חב"ד ובית רבקה בעיר מאנטראל
נולדה ביום ד אייר תרס"ח בעיר חרקוב ונפטרה בשנת התשמ"ג מונטיפיורי, ניו יורק
מרת פרומעט נחמה אושפאל ע״ה תשל"א, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת פרומעט נחמה אושפאל ע״ה תשל"א, מונטיפיורי, ניו יורק
בת הרב יהודה ארי לייב אושפאל
נפטרה בשנת התשל"א מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"ח שמואל מנחם קאנטאראף ע״ה תשיג, מונטיפיורי, ניו יורק
x
הרה"ח שמואל מנחם קאנטאראף ע״ה תשיג, מונטיפיורי, ניו יורק
בן הרב יהושע אפרים קאנטאראף מראשוני תלמידי התמימים בליובאוויטש
נפטר בשנת התשיג מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"ח מיכאל ארי יהודה לייב כהן ע״ה תשל"א, הר הזיתים
x
הרה"ח מיכאל ארי יהודה לייב כהן ע״ה תשל"א, הר הזיתים
בן הרב ברוך שלום כהן למד בתת"ל. היה זמן קצר שו"ב בחרקוב. ובשנת התרצ"ו הגיע לארה"ק ועסק בחינוך
נולד במוסקבה בשנת תרס"ה נפטר בשנת התשל"א הר הזיתים
הרה"ח יעקב יוסף רסקין ע״ה תשמ"ו, הר הזיתים
x
הרה"ח יעקב יוסף רסקין ע״ה תשמ"ו, הר הזיתים
בן הרב חיים בנציון רסקין היה מראשוני תושבי כפר חב"ד שימש שו"ב ומוהל יותר מיובל שנים ברוסי
נולד בניסן תרס"א בעיר גזאטסק פלך סמולנסק נפטר בשנת התשמ"ו הר הזיתים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.