"הקהל אוהב לבוא לכפר חב"ד", פסק עיתון 'דבר' בשנת תשכ"ו
יותר ויותר משתתפים ב"חג הגאולה"
מאת יצחק יעקבי
חג הגאולה לזכר שחרורו של "האדמו"ר הזקן" בעל התניא רבי שניאור זלמן מלאדי, הוא חג בן 167 שנים. הוא נערך במקומות שונים ובארצות רבות. רציפותו - מחמשה דורות. מדי פעם הוא מועתק למרכז יהודי חדש, כך מתגלגל מארץ לארץ. עתה נדמה כי הגיע "הביתה".
הוא ממשיך להוות אטרקציה לאלפים רבים, מדי שנה הולך וגדל חוג משתתפיו. עדת הצופים שונה ומשונה - מקשישים המתקרבים לגבורות ועד לנערים לפני בר מצוה. גם למעלה, בעזרת הנשים, צפיפות ודוחק כמו למטה - בבית הכנסת הנרחב בכפר חב"ד. שעות רבות ניצבות עלמות ונשים כדי לחזות בשמחת-אמת. אין הגבלה בכניסה. כל עוד אפשר להידחק - אדרבה.
•••
השנה חל חידוש. לאור הביקוש הרב למקום, אי אפשר היה ליישב את אלפי הבאים ליד שולחנות ועליהם יי"ש ודג מלוח. במרכז בית הכנסת הציבו שתי שורות שולחנות, ואילו בצדדיו - בנו מעין פירמידה של מדרגות, כאילו נועדו להופעת מקהלות. אנשי חב"ד יודעים גם חשבון סטטי והם מניעים לוחות עברים בעלי כושר העמסה רב. כה ניצבו אלפים במשך שעות ואיש לא אמר כי לא נוח לו.
זריזים נוהגים להקדים בכפר חב"ד, ההתוועדות החסידית מתחילה לרוב בשעה שבע בערב, אך יש שמגיעים לכפר עוד ב-4 אחה"צ.
הבאים - עם שונה. חסידים של "מאה אחוז", מזוקנים וחגורי אבנטים המפרידים בין שני חלקי הגוף - העליון-הרוחני והתחתון-הגשמי. אברכים צעירים בעלי פאות "קפיציות", בלבוש חסידי. אך מצוי קהל אחר, שנוהג לנהור למקום זה מדי שנה וכל פעם הולך וגדל מעגלו. קהל - שהוא בכל ימות השנה חילוני ברובו, אך בנפשו פנימה יש ניצוץ חסידי, המתעורר במיוחד ערב י"ט בכסלו. ביניהם אישי ציבור. ראשי מוסדות חשובים ובעלי עמדות בארץ. גם הם עולים על שולחנות (אל פחד, אלה יציבים וחזקים מאד) נסחפים בשירה בדביקות ואף יוצאים במחול. י"ט בכלסו רשום אצל בלוח - כיום בו יש להשתחרר מכל נטל אחר, כי חייבים "לקפוץ" לכפר חב"ד. בולטת במיוחד השתתפותם של קציני צה"ל בכירים.
להצגה יש "טקסט מילולי". לא נאמר, כי יש בו חידוש רב. לרוב דברים שהם מעל בינת הקהל. דרוש ופלפול חסידי שגם אלה הנוטים להקשבה כל ימות השנה מוותרים בערב זה על האזנה סדירה: דברים שהם מעין ענייני דיומא מוגשים בצורה נאה.
•••
חסידי חב"ד התברכו ביתרון מיוחד - נשיא המדינה הוא חברם, ממשיך מורשת אבות אבותיו חסידי חב"ד. הופעת הנשיא, דבריו, משמשים מסמר ההתוועדות. הופעת הנשיא, לרוב בחברת ידידים, קבלת הפנים, התשואות, כל אלה מהווים נקודות השיא בחגיגה זו.
הנשיא אינו נוהג לבוא בידיים ריקות. אתו כמה בקבוקים יי"ש בני 95 מעלות ומיד הם עוברים מיד ליד, מוזגים כוסיות המוגשות למספר פיות. דברי הנשיא משמשים לרוב כסיום החגיגה. בכל פעם מוצא ז. שז"ר נימה אישית נוגעת ללב. אין הוא מבקש להתחרות בדברי דרוש חסידי, אם כי גם בזה ידו רב לו. הפעם הקדיש דבריו על פדות ופדויים. מה אנו עושים למען אלה שזכו בגאולה ובאו משם... כיצד קבלנו אותם. מהי הרגשת שבתם בתוכנו. מה מידת החום בו אנו מקיפים אותם. כמעט בכל י"ט כסלו משתתפים אודים מוצלים משם...
גם הפעם היו שניים שזה עתה הגיעו. סיפר האחד, שהתענה במאסר שנים רבות: גם כאשר נגזר עליו לשבת בצינוק ותאו חשוך וצבוע בשחור, לא שכח חשבון הימים. כך הגיע לי"ט בכסלו. בחזונו ראה אלפי חבריו חסידי חב"ד ברחבי תבל חוגגים חג-הגאולה. באזין לשירתם ומחולם. בכוח כיסופים אלה עמד ביסוריו וזכה לגאולה, להשתתף בפעם הראשונה בחג הגאולה בכפר חב"ד האיש הדובר, כבן חמישים ועברית רהוטה בפיו, תלמיד-חכם ובקי בתולדות החסידות לפרטיה. כל זה למד והשיג שם...
•••
הנה ניצב חסיד אדמוני (- ר' זושא וילימובסקי. COL). קומתו - זרת, אך הוא כולו אש התלהבות. רק ניתנת האות, המקהלה פותחת בזמר והוא החסיד האדמוני מחזיק אחריה, הופך ללהבה, מדביק בהתלהבותו את האחרים.
"הבמאי" הוא שמואל חפר, מי שמנהל בכל ימות השנה את "בית רבקה" - סמינר למורות בכפר חב"ד. בחן ובנועם הוא מנחה עצרות אלה. תנועות רבות דואגות וחרדות לדור המשך. לחסידי חב"ד אין דאגות כאלה. להם עתודה נכבדה. המעניין שהם הצליחו לחדור אפילו לעדה התימנית ובין החוגגים נראים צעירים לא-מעטים הלומדים בישיבות חב"ד ונהפכו לחסידי תנועה זו. בחגיגות רבות יש מעין חלוקת תפקידים בין המבדרים והמשמחים מזה וקהל הצופים והנהנים מזה. בין חסידי חב"ד אין פסיביים, כולם הופכים לאקטיביסטים.
חגי הגאולה בכפר חב"ד החלו בהיקף מצומצם. אט-אט החלו לגדול ולהתרחב ולהקיף רבים מאוד. בהתאם לכך הקימו אנשי הכפר את מבניהם הציבוריים. כשבנו את בית-הכנסת הקיים היו בטוחים שהוא עתיד לענות על כל הדרישות. עתה נוכחו שהוא צר מהכיל את כל הבאים והמתדפקים על פתחו. החלו על כן לבנות בניין חדש. מבטיחים שהוא יושלם עד י"ט כסלו הבא. בדרך כלל נוהגים חסידי חב"ד לעמוד בדיבורים. י"ט כסלו הוא חג הגאולה מעין "ראש השנה" של חב"ד. אך תאריך זה אינו יחיד בלוח. חסידים רבים אינם מסתפקים בהופעה יחידה בשנה. חב"ד כבר אימצה תאריכים נוספים. בחדשי הקיץ - יום הולדתו של האדמו"ר הזקן; במוצאי שמחת תורה - הקפות שניות ועוד.
הקהל אוהב לבוא אל כפר חב"ד.
לכתבות הקודמות בפרוייקט:
• הסופר שמואל אבידור על ערב י"ט כסלו תשט"ז - חלק ראשון | חלק שני
• א. סדומי מעיתון 'למרחב' על י"ט כסלו תשט"ז - חלק ראשון | חלק שני
• הכתב שרגא הר-גיל והצלם ב. כרמי על י"ט כסלו תשי"ח - לחצו כאן
• שאול הון מעיתון 'מעריב' על חגיגות י"ט כסלו תשי"ט - לחצו כאן
• תצלומים וכיתובים מי"ט כסלו תשי"ט בכפר | לחצו כאן
• כינוס הנוער שהתקיים בכפר בשנת תשכ"א - לחצו כאן
• ביקור מעמיק בכפר חב"ד לקראת י"ט כסלו תשכ"ט - חלק ראשון | חלק שני
1
0
מאפשרים לכם לקבל
