כשהסופר שמואל אבידור ביקר בכפר חב"ד: תיאור ציורי מרתק
• אמש פרסם COL תיאור מרתק מחגיגות י"ט כסלו בכפר בשנת תשי"ח, לקריאה לחצו כאן
שמואל אבידור
בכפר חב"ד - ערב יום טוב
מבחוץ הרי כאן אחד הכפרים הנטושים, שיושב מחדש על ידי עולים. קצת בתים־ערביים רעועים ונראים כמטים ליפול, חצרות מוקפות חומות גבוהות – בנויות טיט גס מגובל בקש ובגללי בהמה, שוכות של עצי־צבר דוקרניים, סימטאות צרות ומעוקלות – רבוצות עפר זהום ושיירי רמץ ונוצות, שנים־שלושה דקלים עקרים ועצי תאנה אחדים שתנובתם חדלה, לולי־ברזל דו־קומתיים ובהם תרנגולות לבנות נוצה – ונראים הלולים והתרנגולות כזרים ולא משתלבים לנוף, קצת בצד בנויות "הקוביות הלבנות" – אלה הבתים המשפחתיים החדשים, שגגותיהם רומזים למרחקים. כפר ככל הכפרים. ב"שפלת לוד" בין הכביש המרכזי לירושלים מזה ובין מסילת הברזל מזה.
עד כאן במראה החיצוני. כך מתגלה הכפר כשעוברים על ידו ביעף, תוך כדי נסיעה באוטובוס או בקרון הרכבת, שונה ויחיד במינו היא בפנימיותו (ופנימיות תרתי משמע)...
שיעור בפרק "במה בהמה"
בשעת צהרים הגענו לכפר ובמבואותיו פגשנו את ר' אברהם' כשהוא רועה את פרותיו ועגלותיו. לבוש קפוטה שחורה, וכובע שחור עגול לראשו עמד בשדה, בידו קנה-סוף ארוך ועינו פקוחה על עדרו. כנפי הקפוטה מתבדרות ברוח ואחריהן נישאים ברוח גם הציציות העבות והארוכות המשתרבבות מתחת לחזייתו של ר' אברהם ומגיעות עד לקרקע כמעט.
– "מה, עוסקים בפרק במה בהמה יוצאת? – שאלנו את ר' אברהם לאחר שקדמנו ב"ברוך הבא" לבבי ביותר, והוא מיהר להשיב: "הרי בודאי יודעים אתם איך פירש רבנו הזקן משנה זו"
– "ואיך פירש אותה?" – שאלנו.
– "כך פירש רבנו משנה זו – במה בהמה יוצאת, במה מוציאין מתוך האדם את הנפש הבהמית"...
– "ובאמת במה?" – שאלנו שוב.
– "פשוט מאוד" – השיב ר' אברהם – "אף דבר זה מפורש במשנה זו. קראו בה: במה בהמה יוצאת? בשיר... נו, הבנתם? שרים נגונ'דיל ומגרשים את הנפש הבהמית"...
"הר... פרר... בר..." – פנה ר' אברהם לפתע אל בהמותיו, שהחלו נכנסות לרשות שאינה שלהם ובקנה שבידו החזירם לשדה המרעה וכאשר רחקנו ממנו והמשכנו לצעוד לעבר מרכז הכפר, שמענוהו מפזם לעצמו בשקט: "ס'איז דאך אללס הבל הבלים זולתך מלכנו"...
ראש השנה לחסידות
בכפר חב"ד נעשו השבוע ה"הכנות האחרונות" לקראת "חג הגאולה" שהוא "ראש השנה לחסידות" וייערך כאן ברוב פאר והדר מחרתיים ביום ראשון בערב.
צריכים אתם לידע – הסביר לנו בהתלהבות – האברך ר' זלמן, מאנשי הכפר, ש"מי"ט כסלו" שואבים אנו שפע של רוחניות לכל ימות השנה ומכאן היסוד ל"מסירות הנפש החב"דית" שכן הרבי הזקן במאסרו ובגאולתו, שחלה כידוע ביום זה, ציוה לנו את מסירות הנפש עד העולם.
וכאשר הגיע מדריכנו ר' זלמן לפרשת "מסירות הנפש החבדית" חזר וגלל בפנינו מחדש את אותה מגילה נוראת הוד ששמה "חב"ד במשטר הסובייטי".
"מי לנו סטאלין?
ומה לנו משטרו?"
עם יסוד המשטר הסובייטי ברוסיה, מצאו עצמם אלפים מחסידי חב"ד תחת משטר זה והם המשיכו להשאר נאמנים לעצמם ולתורתם גם תחת עולם של אנשי הג.פ.או.
"מי חושש מסיביר? ומי יבהל ממאסר?" – היה הולך ומכריז באותם הימים הרב ר' יוסף יצחק שניאורסון מלובביץ, ראשם מניגם ואדמו"רם של חסידי חב"ד, שהמשיך לעודד את חסידיו לקדם אורח חייהם היהודי-החסידי, גם בתנאי המשטר החדש.
למראית עין הסתגלו אמנם החבדניקים ל"חיים החדשים", עבדו כפועלים בבתי חרושת, נהגו קטרי רכבות, פרקו וטענו משאות במחסנים, אבל במסתרים המשיכו לטוות את אורח חייהם החסידי חב"די על כל תגיו וסייגיו.
במרתפים מתחת לפני הקרקע המשיכו להתקיים ה"שטיבלאך" החבדיים ושם היו מתאספים מדי ערב החסידים, מתפללים בצבור, לומדים דא"ח (דברי אלקים חיים) ומקיימים "פאבריינגעניש" (מסיבת-חסידים בנוסח ובלשון חב"ד...).
השבת נשמרה כהלכתה ואפילו זקנים ופאות גדלו – זקנים שחורים כפחם או אדומים כאש ולתוכם שזורות פאות והכל עשוי ביד אמן בנוסח "קאצאפי" מובהק, שאף הטובים בבלשי היבסקציה לא יכלו להבחין כי לשם יהדות גודלו...
כאשר הרבי גורש לארץ גזירה שלח משם את הוראותיו הברורות לאנ"ש לאמור: "היו מאלאדיעצים, החזיקו מעמד!"... וכשנודע לשלטונות כי גם בסיביר הקפואה הצליחו חסידי חב"ד להתארגן מסביב רבם המפיח בהם חום של אמונה בעולם טוב יותר החליטו כי אין דרך אחרת מאשר לגרש את הרבי מחוץ לגבולות המדינה.
ובשעה שעמד הרבי לעזוב את רוסיה עמד וכינס עשרה מחסידיו הנאמנים ביותר ואמר להם: "אני יוצא לעולם החפשי אבל צאן מרעיתי נשאר פה מנותק ממני, חומת ברזל תפריד ביני וביניכם ועל כן אני מטיל עליכם את הנהגת העדה, שמרו עליה בכל כוחותיכם וזכרו כי שלהבת חב"ד אסור לה שתכבה, בשום פנים!"...
– "את ר' אברהם פגשתם בכניסה לכפר?" – שאל ר' זלמן, המוליך אותנו בין בתי הכפר ומספר לנו תולדותיו. "הוא אחד מאותם העשרה שעליהם הטיל הרבי את שמירת העדה ברוסיה".
שלהבת חב"ד לא כבתה. היא בערה בסתרי לבבות והצליחה להצית אמונה חסידית גם בקרב הדור הצעיר שנולד על ברכי המשטר הסובייטי. ר' זלמן עצמו – זה ההולך עתה עמנו ומגולל לפנינו את מגילת חב"ד – נולד כבר בימי המהפכה ומספר ר' זלמן כיצד היה ביום, חבר פעיל בברית הנוער הקומוניסטי ואף לתפקיד הדרכה הגיע בו ובערבים היה מתנגב לישיבה החבדית ולומד תורה.
מאפשרים לכם לקבל
