יומן חב״ד י' תשרי ה׳תשפ״ד
‹
היום
תשרי
ה׳תשפ״ד
›
תשפ״ג
תשפ״ב
תשפ״א
תש״ף
תשע״ט
תשע״ח
תשע״ז
תשע״ו
תשע״ה
תשע״ד
תשע״ג
תשע״ב
תשע״א
תש״ע
תשס״ט
תשס״ח
תשס״ז
תשס״ו
תשס״ה
תשס״ד
תשס״ג
תשס״ב
דברי ימי חב״ד
+
+
+
אירועי היום
+
+
+
+
+
+
הרבי בעת קידוש לבנה במוצאי יום כיפור
מוצאי יום כיפור - י' תשרי
אחרי הבדלה מקדשים את הלבנה – בחגירת אבנט ובסידור אבל לאו-דווקא בטלית וקיטל ונכון לרחוץ את הפנים ולנעול נעליים לפני כן
קישורים בנושא:
סדר קידוש לבנה
הרבי בעת קידוש לבנה במוצאי יום כיפור
מוצאי יום כיפור - י' תשרי
במוצאי יום-הכיפורים – סעודה חשובה. עריכתה בהרחבה ממשיכה גשמיות על כל השנה. טובלים פרוסת המוציא בדבש, אבל על השולחן שמים גם מלח.
אין מברכים "שעשה לי כל צרכי", עד למחר בברכות-השחר.
התעסקות בסוכה
הערב מתעסקים או על-כל-פנים מדברים על-דבר עשיית הסוכה. ואמר הרבי: "רוב ישראל – ואני בתוכם – אינם נזהרים בזה במעשה בפועל, ויוצאים גם עתה ידי חובת העניין על-ידי דיבור בזה".
שנה אחת ראו שהרבי חוזר הביתה במוצאי יום-הכיפורים, ומיד בכניסתו לחדר, עוד בטרם פשט את הקיטל, ניגש לארון הספרים, הוציא משניות מסכת סוכה, והחל ללמוד דיני סוכה.
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
אין מברכים "שעשה לי כל צרכי", עד למחר בברכות-השחר.
התעסקות בסוכה
הערב מתעסקים או על-כל-פנים מדברים על-דבר עשיית הסוכה. ואמר הרבי: "רוב ישראל – ואני בתוכם – אינם נזהרים בזה במעשה בפועל, ויוצאים גם עתה ידי חובת העניין על-ידי דיבור בזה".
שנה אחת ראו שהרבי חוזר הביתה במוצאי יום-הכיפורים, ומיד בכניסתו לחדר, עוד בטרם פשט את הקיטל, ניגש לארון הספרים, הוציא משניות מסכת סוכה, והחל ללמוד דיני סוכה.
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
הרה"ח
אברהם טאובר
ע״ה
תשע"א,
x
הרה"ח אברהם טאובר
ע״ה
תשע"א,
התפלל בביכנ"ס חב"ד ברמת יצחק רמת גן. השתתף בשיעורי החסידות ובהתועדויות עם המשפיע הרב מאיר שלום בליזינסקי ז"ל.היה פעיל מאד במבצעים בעיקר בסניפי הנוער העובד, השומר הצעיר והצופים. קירב רבים מבני הקיבוצים לחב"ד והביאם לישיבת תו"ת בלוד למשפיע המפורסם הרב שלמה חיים קסלמן ע"ה.לאחר נישואיו התגורר באשקלון. היה שם השליח הראשון של הרבי באופן בלתי רשמי. בגלל חינוך ילדים ועפ"י הוראת הרבי עבר לנחלת הר חב"ד עם ייסודה בשנת תשכ"ט. היה פעיל מאוד בעיקר בעזרה למאות אנשים בעבודתו בלישכת התעסוקה. ייסד את המנין במושב אורות ליד קרית מלאכי. גם כשעבר לבני ברק, היה מגיע לימים הנוראים לנחל'ה לחזק את המנין באורות.היה מכונה "אברהם וחצי" בשל גובהו הרב.השאיר אחריו אשה, בן ושתי בנות. יהי זכרו ברוך
מרת
חיה אסתר זלצמן
ע״ה
תשס"ה,
x
מרת חיה אסתר זלצמן
ע״ה
תשס"ה,
השאירה אחריה בנים ובנות המכהנים כשלוחים ברחבי תבל: הרב יוסף יצחק זלצמן שליח בטורנטו, הרב ברוך מרדכי זלצמן שליח בטורונטו, הרב מנחם מענדל זלצמן שליח בניו הייבן, מרת שיינא בראוד שליחה בקווינס, מרת רבקה סירוטה שליחה בדנוור קולרדו, מרת שטערנא שרה קנלסקי שליחה בניו ג'רסי ומרת רחל לאה מטוסוב שליחה בקלגרי קנדה. אחיותה: מרת רחל לאה קנלסקי מנחלת הר חב"ד, מרת קוגן מקראון הייטס, ומרת שרה פרדקין מירושלים.
מרת
רבקה ליבוב
ע״ה
תשמ"ה, הר הזיתים
x
מרת רבקה ליבוב
ע״ה
תשמ"ה, הר הזיתים
מרת רבקה בת הרב יוסף אליעזר ליבוב.אשת הרב ישראל ז"ל אשת חיל עטרת בעלה בפעילות והתפתחות מוסדות צעירי אגודת חב"ד בארה"ק במשך עשרות בשנים בצדקה וחסד
נפטרה בשנת תשמ"ה הר הזיתים פרושים חב"ד
מרת
רחל כהן
ע״ה
תשע"ט, הר המנוחות
x
מרת רחל כהן
ע״ה
תשע"ט, הר המנוחות
הותירה אחריה את הרב אריה ליב כהן, ר"מ בישיבת חב"ד בנתניה, ואת הרב אברהם כהן, משלוחי הרבי למאסטריכט שבהולנד.
הרה"ג
חיים זאב שטיינבך
ע״ה
תשס"ב,
x
הרה"ג חיים זאב שטיינבך
ע״ה
תשס"ב,
חסיד ומקושר, איש נעים הליכות ובעל ידע רב בהלכה ובחסידות, דמות אהובה ומורה דרך כבעל־קורא. נפטר ביום כיפור תשס"ב
הרה"ח
קלמן בריקמאן
ע״ה
תשע"ט, מונטיפיורי, ניו יורק
x
הרה"ח קלמן בריקמאן
ע״ה
תשע"ט, מונטיפיורי, ניו יורק
כה להיות משב"ק במשל כמה שנים בבית כ"ק אדמו"ר וכן אחראי בעת הסעודות בדירת כ"ק אדמו"ר הריי"ץ נ"ע.
עזר להרבה נצרכים ובפרט באופן דמתן בסתר.
נעים הליכות ואהוב על הבריות.
הותיר אחריו את בני משפחתו :
אשתו מרת שולמית .
בנותיו - מרת שרה לוין, מרת חנה פרידמן, מרת הינדי בורטונק.
בניו - יוסף יצחק, אברהם ארי, ישראל שמואל מנחם מענדל ז"ל.
הרבנית
חיה זעלדא קרעמער
ע״ה
תשע"ט,
x
הרבנית חיה זעלדא קרעמער
ע״ה
תשע"ט,
ר'
צבי הירש צ'צקס
ע״ה
תשפ"ד,
x
ר' צבי הירש צ'צקס
ע״ה
תשפ"ד,
בצער רב התקבלה הידיעה על פטירתו של החזן ר' צבי הירש צ'צקס ז"ל, המוכר לכל חסידי חב"ד משירתו במהלך חלוקת כוס של ברכה במוצאי יום טוב, והעידודים הרבים להם זכה מהרבי • ידוע במיוחד הוידאו בו הוא שר את "אחד מי יודע" ברוסית, כשהוא מוסיף את 14 ספרי רמב"ם, וזכה לגרום נחת רוח רב לרבי • הלווייתו תיערך היום (א') בשעה 13:00 בניו יורק
בראיון מיוחד שהעניק לעיתון ’כפר חב”ד’, גולל החזן את ההדרכות המיוחדות והליווי לו זכו מהרבי – הוא ובני משפחתו, וחשף רגעים מיוחדים מרגעי שירתו במעמדי ‘כוס של ברכה’. ר' צבי הירש צצקס נולד ביום-כיפור תרצ”ט בעיר קאזאן שברוסיה, למשפחה יהודית שהקפידה במסירות-נפש על קיום המצוות, חרף הדיכוי הכבד שניסו השלטונות להפעיל. בהיותו נער כבן חמש-עשרה, עברה המשפחה להתגורר במוסקבה הבירה, שם נעשתה שמירת התורה-ומצוות לקשה אף יותר. למרות הכל, הקפידה המשפחה על קלה כבחמורה. באותן שנים, למד בקונסרבטוריון למוסיקה של מוסקבה, והתמחה בנגינה על פסנתר, כאשר כוחו רב בתחום השירה והחזנות. את ה’מופת’ הראשון של הרבי, ראו ר’ צבי-הירש והוריו, כבר עם רצותם לצאת מרוסיה: קרוב-משפחה-רחוק של משפחת צצקס, שהצליח לצאת מרוסיה והתגורר בארה”ב, הגיע בשנת תש”ל לביקור בעיר מוסקבה, בה התגוררה משפחת צצקס. הוא התארח בבית המשפחה בשבת. “היו בשולחן השבת חלות, קוגל ושאר מטעמים יהודיים”, הוא מתאר ומוסיף בבדיחותא: “לא בסטנדרט אמריקאי… אבל סעודת שבת יהודית-אותנטית כמיטב היכולת, בהתחשב במיקום ובתקופה”. כאשר ראה קרוב-המשפחה האמריקני את השולחן הערוך ואת נרות-השבת שדלקו בבית, בעיצומם של ימי הדיכוי הסובייטי, התרגש עד מאוד ודמעות הציפו את עיניו. “מה ביכולתי לעשות למענכם?”, שאל את בני המשפחה. “שמעת על הליובאוויטשער רבי?”, שאלו בני המשפחה, וקרובם ענה שכמובן שמע. “אנא”, ביקשו ממנו, “שַׁנֵן נא את שמותנו, אך בשום פנים ואופן אל תרשמם על ניר, שכן זוהי סכנה – במידה והנייר יגיע לעיניים בלתי רצויות, בני המשפחה עלולים להסתבך… כאשר תגיע לניו-יורק, תלך אל הרבי והזכר אותנו, תבקש שנקבל בהקדם אשרת יציאה מרוסיה”. הוא נענה בחיוב, ובפעם הבאה בה ביקר בבית במהלך ביקורו שינן את שמותיהם בעל-פה. בני המשפחה הוסיפו בקשה נוספת: את שמותינו – אמרו – לא תאמר לאיש, מלבד הרבי. עם אף-אחד אחר אל תדבר אודותינו. גם על בקשה זו השיב בחיוב. הקרוב חזר לניו-יורק, והגיע ל-770, ביום ראשון בבוקר, שהינו יום חופש בארה”ב. “אני צריך לראות את הרבי!”, הודיע למזכיר הרב בנימין קליין ז”ל. “ספר לנו מדוע עליך לראות את הרבי”, ביקש המזכיר, והלה נענה: “זה מאוד חשוב, אך אינני יכול לגלות”. הוא לקח במלוא הרצינות את ההוראה שלא לגלות את השם לאיש… כיוון שכך, המזכיר לא נענה לבקשה. אך הוא לא התייאש. מדי יום ראשון הגיע ל-770, אך לא התפלל יחד עם המניין, אלא המתין להזדמנות הראשונה בה יוכל לדבר עם הרבי. לאחר מספר פעמים בהן נשנה הדבר, התעניין הרבי אצל המזכיר מה מעשיו של הלה; מדוע הוא מגיע לכאן מדי יום ראשון ללא מטרה מוגדרת? הרב קליין סיפר – והרבי הורה להכניסו. לאחר זמן קיבל שיחת טלפון ממזכירות הרבי, בה הודיעו לו כי נקבעה עבורו ‘יחידות’. הוא נכנס אל הרבי וסיפר את דבר המעשה. הרבי הגיב בחיוך רחב, והוא פירט את השמות ששינן. הרבי ענה שבקרוב יהיו בשורות-טובות; וכעבור פחות משנה – כנגד כל הסיכויים – קיבלה המשפחה אישור יציאה מרוסיה. בקיץ תשל”א, יצאה משפחת צצקס מרוסיה, נסעה לארץ-הקודש והשתכנה בנחלת-הר-חב”ד, וכעבור חודשיים – לקראת ראש-השנה – נסעו לארה”ב. ההופעה הראשונה ואז, בראש-השנה תשל”ב, ראה ר’ צבי-הירש לראשונה את הרבי ואף זכה ליחס מיוחד. באותה הזדמנות, גם החל לראשונה הסדר הקבוע לפיו הוא שר בפני הרבי. “היה זה ביומו השני של ראש-השנה”, הוא מתאר, “הגעתי בסביבות השעה שתיים, בסיום תפילת מוסף, וזכיתי לראות את הרבי. התרגשות עזה מילאה אותי. “כעבור שעות ספורות, בסביבות השעה חמש אחר-הצהריים, התקיימה התוועדות. ישבתי באחת בפינה די מרוחקת ממקומו של הרבי, וחזיתי במעמד המרהיב, שכמותו לא ראיתי בכל ימיי, שכן ברוסיה חל איסור על כל קיום טקס דתי. הקהל שר, ואף שלא שמעתי מילה מדברי הרבי, וגם אם הייתי שומע – סביר להניח שלא הייתי מבין דבר, המחזה של הרבי מדבר, תפס אותי. “בשלב מסוים בהתוועדות, הורה הרבי שהבחורים יעברו והרבי יחלק לכל-אחד מהם ‘לחיים’. ראיתי בחורים צעירים, זקנקנים מעטרים את לחייהם, עוברים, והרבי מוזג לכוסו של כל אחד מהם. חככתי בדעתי האם גם עליי לעבור, שכן לא הייתי נשוי באותה תקופה, אך גילי בהחלט היה רחוק מגילם של הבחורים. ‘מה עליי לעשות?’, הרהרתי, ‘לעבור, ולומר ‘לחיים’ לרבי, או שזה לא מיועד אליי?’ “עשר או חמש-עשרה דקות של התלבטות חלפו. אינני יודע מדוע בחרתי לנהוג כן – שכן מטבעי, לא הייתי עובר במקרה של ספק – אך כעת קמתי ממקומי, והחלטתי לעמוד בתור, כאשר לכל אורך עמידתי שם עודני בספק האם אני נוהג כשורה. “אני עומד בתור, עודני נתון בלבטיי, ומישהו נותן לי כוסית קטנה. והנה, אני עומד בפני הרבי. הרבי מוזג לכוסי, אומר לי ‘לחיים’, אחד המשמשים דחף אותי, והמשכתי ללכת. אני זוכר שבאותה שעה שקט שרר בהיכל הגדול. ואז, קרא לי הרבי שוב. אני חוזר, ועומד פנים בפנים מול הרבי. הרבי נתן לי עוד קצת ‘לחיים’, ואמר לי ברוסית: “שלא יהיה לך שום ספק”. כמעט והתעלפתי… “ואז –אמר לי הרבי: “כעת תשיר”, וניגנתי את הניגון “עך טי זִימלאַק”. הניגון לא היה מוכר לרוב החסידים, למעט מספר חסידים זקנים שהגיעו מרוסיה. “הרבי חייך חיוך רחב. אני מניח שהייתה לו מכך הנאה רבה”. מנין ידע הרבי על-כך שאתה חזן? “ומאין ידע על הספקות שאחזו אותי בעברי לקחת ‘לחיים’?”, שואל-עונה ר’ צבי-הירש. הוידאו שריגש מני אז, דמותו של ר’ צבי-הירש הפכה חלק אינטגרלי מבית מדרשו של הרבי, כאשר העידודים להם הוא וכה מהרבי בעת שירתו, מיוחדים במינם. בעת ההתוועדויות, ובמעמדי ‘כוס של ברכה’ נהג הרבי לבקש ממנו לנגן את הניגון. כעת הוא גם מספר על הרגעים בהם תועד בקטע הוידאו המיוחד, כפי שנחקקו בזיכרונו משעת מעשה, אך לפני כן הוא מקדים ומספר על החביבות המיוחדת שגילה הרבי כלפי בתו, טניה הקטנה, שבעקבותיה אירע גם המאורע המתועד: “בהזדמנות מסוימת – היה זה כשטניה הייתה בת תשע – הגעתי ל’כוס של ברכה’ יחד עם בני. הרבי מוזג לכוסיות שלנו יין, אומר ‘לחיים’, ואז שואל ברוסית: ‘איפה טניה?’. “היה זה כנראה בסביבות השעה שתיים בלילה… “בני אמר שהיא כנראה ישנה, אך מיד לאחר-מכן רץ לטלפון הציבורי, טלפן הביתה, וסיפר שהרבי מתעניין היכן טניה. אשתי מיהרה להביאה למקום, וכאשר הרבי ראה אותו, נופף לה בידו לשלום. “ובכן, טניה החלה לבוא יחד איתי ל’כוס של ברכה’. בהזדמנות עליה אנו מדברים, עמדו היא ובני גם הם על הבימה, וכאשר התחלתי לשיר, היא הצטרפה לשירה… “הרבי אמר למזכיר לומר לטניה (רק) למחוא כפיים, וכאשר הוא אמר לה כך, היא התביישה מעט. “ואז, עצר הרבי את החלוקה, הסתובב, ומחא לעברה כפיים. היא הייתה מאושרת… “לפני מספר שנים התעוררה סערה מסוימת בארץ סביב מעשי קנאים מסוימים, קטע הווידאו הזה התפרסם ועורר קידוש ה’ גדול. באמצע החלוקה, עוצר הרבי הכל, ומוחא כפיים רק בשביל טניה הקטנה…” ר’ צבי-הירש מוסיף ומתאר את היחס המיוחד לו זכתה טניה: “באחת מחלוקות הדולרים אחי עבר בפני הרבי, הרבי נתן לו דולר, ואז שאל: ‘איפה טניה?’… הוא היה בהלם מוחלט. אלפי אנשים מחכים, והרבי עוצר הכל בכדי לשאול איפה טניה. ואז, הרבי הוסיף: ‘הלוואי שהיא תחשוב עליי כשם שאני חושב עליה’…” כשהרבי התעניין בהופעה ר’ צבי-הירש משתף בסיפור מיוחד נוסף, שננצר בזיכרונו, ולדבריו מלווה אותו בכל רגע מחייו: “באחת השנים, התקיים במנהטן קונצרט גדול מאוד, בהשתתפות יהודים רבים. היה זה לאחר שנים רבות בהן הופעתי, כשבכל הופעותיי אני מקפיד לחבוש על ראשי כיפה. עמדתי על הבמה ושרתי, והנה – מגיע אליי מאן-דהו ושואל אותי: ‘תוכל אולי לשיר בלי הכיפה, היא גורמת לחלק מהאנשים לחוש שלא בנוח’? ‘לא’, עניתי לו… “המשכתי לשיר, וניגש אליי אדם אחר, שהציג את עצמו כסגן-מנהל הארגון שקיים את הקונצרט, וביקש בכל לשון שאסיר את הכיפה. אמרתי לו: ‘אתה השני שמבקש ממני הערב כי אוריד את הכיפה. כאשר יבוא מישהו שלישי ויבקש זאת, אוציא בפני הקהל גם את הציצית, וכך לאיש לא יהיה ספק בכך שאני יהודי שומר תורה ומצוות’… “לאחר ההופעה, התקשר אליי המזכיר הרב קליין ואמר שהרבי מבקש לדעת מה היה. הגעתי ל-770, וסיפרתי לרבי על שאירע. כאשר סיפרתי על קהל המשתתפים, ציינתי שהם היו יהודים, אך לא דתיים (‘נְיֶע רעֶלִיגִיוֹזנעֵי’, ברוסית). “יצא לי לדבר עם אנשים רבים בחיי, ובשונה מהם – הרבי מעולם לא נכנס לדבריי, אך כעת הרבי עצר אותי ואמר: ‘למה אתה אומר שהם אינם דתיים? הם דתיים, רק שהם אינם יודעים על-כך’. ברוסית זה נשמע טוב יותר: ‘אַנעֶי רעֶלִיגִיוֹזנעֵי, אַנעֶי נְיֶע זְנאַיוּט עֶטַא’. “זה היה עבורי שיעור גדול". צפו:
הרה"ח
צבי שקדי
ע״ה
תשפ"א,
x
הרה"ח צבי שקדי
ע״ה
תשפ"א,
ד"ר ר' צבי שקדי, מדען חסיד חב"ד מפיטסבורג שבפנסילבניה, נפטר ביום הכיפורים, לאחר שבמשך תקופה ממושכת סבל מהמחלה. המנוח ז"ל נמנה על הקהילה החב"דית בפיטסבורג. כתב שורה של מאמרים בנושאי יהדות ומדע וחתום על מספר פטנטים מפורסמים, כמו דיו שמחזיק זמן רב, ועוד. הותיר אחריו את רעייתו שרה חנה תבדלחט"א, ואת ילדיו - אריאל מפיטסבורג, מיכל רימלר ממונסי, ליאור מפיטסבורג, יעל קוזוקארו ממונטריאול, אלירן מפיטסבורג, חיה רחל ממונסי, אסתר איידל רוז מבריטניה, חיים שאול מקראון הייטס, ברכה שינדל מפיטסבורג ונכדים. יהי זכרו ברוך. תנצב"ה.
מרים רבינוביץ
ע״ה
תשפ"ד, ביתר
x
מרים רבינוביץ
ע״ה
תשפ"ד, ביתר
בעיצומה של תפילת נעילה ביום הכיפורים, נפטרה התינוקת מרים רבינוביץ ע"ה, בת הרה"ג ר' שלום רבינוביץ שליט"א, ראש כולל הוראה וחסידות בביתר עלית - לאחר חודשי סבל וייסורים רבים • המשפחה יושבת 'שבעה' בביתם, ברחוב בבא סאלי 23/7, ביתר עילית
טרגדיה בקהילת חב"ד בביתר עילית, בעיצומה של תפילת נעילה של יום הכיפורים, נפטרה התינוקת מרים רבינוביץ ע"ה, בת הרה"ג ר' שלום רבינוביץ שליט"א, ראש כולל הוראה וחסידות בעיר. לאחר חודשי סבל וייסורים רבים, החזירה את נשמתה הטהורה לגנזי מרומים בשעת נעילת היום הקדוש. המשפחה יושבת 'שבעה' בביתם, ברחוב בבא סאלי 23/7, ביתר עילית. ת.נ.צ.ב.ה.
הרבנית
חי'ה זעלדא קרעמער
ע״ה
תשע"ט, קנדה
x
הרבנית חי'ה זעלדא קרעמער
ע״ה
תשע"ט, קנדה
הגב'
מרים טטרואשוילי
ע״ה
תשפ"ה, קרית מלאכי
x
הגב' מרים טטרואשוילי
ע״ה
תשפ"ה, קרית מלאכי
מנחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי מגיעה הידיעה המצערת על פטירתה של מרת מרינה מרים טטרואשוילי ע"ה, שמסרה את נשמתה ליוצרה לאחר שנזדככה בייסורים. יהי זכרה ברוך
בצער רב התקבלה היום (שלישי) הידיעה המצערת על פטירתה של מרת מרינה מרים טטרואשוילי ע"ה, מוותיקות תושבות נחלת הר חב"ד, שמסרה את נשמתה ליוצרה לאחר שנזדככה בייסורים. הלוויתה תתקיים היום בשעה 14:00 בבית הכנסת לעולי גאורגיה בית שמואל בקריית מלאכי. המשפחה יושבת שבעה עד ערב יום כיפור, באוהל בחצר בית המשפחה שדרות ירושלים 39, נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי. הותירה אחריה את בעלה יבדל לחיים ר׳ יוסף טטרואשוילי, ואת ילדיה - הגב׳ שרית קמר, הגב׳ אתי קורן, הגב׳ חגית בלאט, הגב׳ מיכל פשרל, ר׳ אלי טטרואשוילי, הת׳ בנציון טטרואשוילי ועדי טטרואשוילי.
הרה"ח
שמעון כהן
ע״ה
תשע"ג,
x
הרה"ח שמעון כהן
ע״ה
תשע"ג,
נולד בי"א אייר תרח"צ להוריו ר' יהודה הכהן ומרת חיה שולמית כהן. למד בישיבות "תורת אמת", "תות"ל לוד", עד לשנת תשנ"א התגורר בירושלים בשכונת "מאה שערים" ובשנת "תשנ"א עבר להתגורר בקראון הייטס ביתו היה תמיד פתוח לכל, ועסק כל חייו בהפצת המעיינות חוצה.
הרב כהן זכה לעסוק רבות בעניינו הקדושים של הרבי כולל ב"מיהו יהודי", ב"שלימות הארץ" ובהפצת בשורת הגאולה. פעל רבות בצדקה ובגמילות חסדים, ועשה לעצמו לנוהג לברך בברכת כהנים את כל הנקרא בדרכו.
הותיר אחריו את אשתו מרת חוה סאשע ובניו ר' ישראל משה ור' שלמה זלמן ר' אהרן ר'מאיר גרשון ר' אברהם חיים בנימין ר' יוסף יצחק ור' יהודה ושתי בנות צירל מרים פרידמן, גיטל ווארפטיג
מאפשרים לכם לקבל
