הקדמה לפרוייקט   •   פרק ראשון: הרב בערל שם טוב  •   פרק שני: הרב גרשון מענדל גרליק  •   פרק שלישי: הרב אברהם קארף   •   פרק רביעי: הרב אברהם שם-טוב  •   פרק חמישי: הרב משה פעלער   •   פרק שישי: הרב משה הרסון   •   פרק שביעי: הרב שלמה קונין

• לכל פרקי סדרת "חלוצי השליחות"

לאורך השבועיים האחרונים פירסם COL לרגל יו"ד שבט השבעים את הסדרה "חלוצי השליחות" שהגישה פרופיל על דמויותיהם של שבעה מחלוצי השלוחים של הרבי, שנשלחו לאורך השנים הראשונות, יצאו במסירות נפש למדינות חדשות, ועשו היסטוריה.

הסדרה התמקדה רק בדמויותיהם של שלוחים החיים עמנו, ומטבע הדברים הספיקה להפנות זרקור רק לדמויותיהם של חלקם. ישנם שלוחים נוספים רבים שראוי היה לכלול בסדרה, ועוד חזון למועד.

בימים הקרובים נגיש פרקים נוספים בסדרה, בהם נחזור לדמויות שכבר סוקרו, ונביא סיפורים ועובדות מדהימות, שבחלקם טרם סופרו עד כה, ונגלה אוצר של מענות, ברכות ומופתים של הרבי, כפי שנשמעו מפי השלוחים בהם התמקדה הסדרה.

היום, נקרא סיפור על השליחות הראשונה של הרב שלמה קונין.

•

כבר לאורך שנות בחרותו זכה הרב קונין ליחס מיוחד מהרבי, ופעל בשליחותו בעניינים שונים. בהזדמנות מסויימת ליווה - בהוראת הרב חדקוב - קבוצת מקורבים שהמתינה להיכנס ל'יחידות', וכשהגיעה העת, אמר הרבי לרב חדקוב כי יש לתת לרב קונין שכר על כך שישב עמם ועל כן שייכנס גם הוא יחד עמם. וכך, על פי דברי הרבי, זכה הרב קונין להיות ב'יחידות' שלהם ולשמוע את דברי הרבי אליהם.

המשימה הראשונה שקיבל מהרבי הייתה בהיותו בחור צעיר, הגיע לחלוקת המצות מהרבי בערב פסח, ולאחר שהרבי נתן לו מצה בירר האם הוא מתגורר בברונקס. כשהשיב בחיוב נתן לו הרבי מצה נוספת והורה לו למסור אותה לכתובת מסוימת בברונקס שתינתן לו במזכירות הרבי.

כאמור, זה היה בערב פסח. התברר שהכתובת הייתה בצדה השני של ברונקס, ולאחר מסע מפרך לאיתור הכתובת ברכבות ובהליכה רגלית ארוכה, מצא את הכתובת. אלא שבאמצע הדרך התקדש החג... הרב קונין רוקן מכסו את כל ה'מוקצה', והמשיך בדרכו. כשהגיע, גילה כי זה ממוקם במרכז לעוורים. הוא עלה לדירה בקומה השלישית, "מי שם?" צעק קול מאחורי הדלת. "שליח של הרבי מליובאוויטש", ענה. גבר פשוט חולצה פתח את הדלת, גופו היה מלא בקעקועים ומהבית נדף ריח חריף של מאכלי טריפה. על השולחן עמדה כיכר לחם שיפון. זו בהחלט לא הייתה סיטואציה בה הוא דמיין שיעמוד אי-פעם בליל פסח.

היהודי, בעל הבית, התרגש מאוד למשמע העובדה שהרבי שלח אותו אליו. הוא הזמין אותו להכנס, אבל ראשית ביקש הרב קונין שיסיר את מאכלי הטרפה והחמץ מהשולחן וישים מפה חדשה. הרב קונין ביקש שיוציא כוסות חדשים לחלוטין ושימלא אותם במים. אשתו ושני ילדיו - שהיו עוורים - התאספו בסלון, הרב קונין סיפר את סיפור יציאת מצרים על ארבע כוסות מים, וב'מוציא מצה' קיימו כולם לראשונה בחייהם את מצוות אכילת מצה על פיסה מהמצה של הרבי...

לאחר שהתקרבו הלבבות, שאל אותו הרב קונין האם יואיל לשתף אותי בסיפורו. הוא נענה. וכך סיפר:

הוא עבד במשחטה שנוהלה בידי חסידי חב"ד. לאחרונה הם הבחינו כי הוא נראה מאוד מדוכא. הם לחצו עליו לשתפם במעיק על לבו, והוא סיפר להם שלאחר שנולדו לו שני ילדים עוורים, המליצו להם הרופאים שלא להביא עוד ילדים כי יש סיכויים שגם הם יהיו עוורים.

אבל אבוי, אשתו ציפתה כעת לילד חדש, והרופאים המליצו לה לעשות 'הפלה' מחשש שהתינוק ייוולד עיוור. עם זאת, הייתה לו תחושה שיש סיכוי שהתינוק יוכל לראות, וידע שאם ייתן יד להפלה כל חייו ילוו אותו נקיפות מצפון. הוא היא אכול ספקות ולבטים, ולא ידע כיצד לנהוג.

כשהחסידים שמעו את סיפורו, דחפו אותו לכתוב לרבי ולבקש את ברכתו ועצתו. בתחילה הוא סירב באמרו כי הוא איננו שומר תורה ומצוות ורחוק לחלוטין מעניינים אלה, אך לאחר שלחצו עליו התיישב לכתוב מכתב לרבי בו שפך את צרותיו.

הוא שמח מאוד לקבל כעבור זמן קצר את תשובתו הברואה של הרבי: לא לעשות הפלה. הרבי בירכו כי התינוק יוכל לראות, והוא יראה הרבה נחת מהילד הזה כמו גם מהילדים שכבר נולדו. הרבי אף עורר אותו להתחזק בשמירת התורה והמצוות.

 דמעות זלגו מעיניו של האיש. כעת, הסתבר, שלח לו הרבי באמצעות שליח - הלא הוא הרב קונין הנדהם - מצות. הרב קונין הסביר לו שהמצה היא 'מאכל הרפואה', והיא בוודאי תביא ברכה לכל משפחתו.

זמן קצר לאחר מכן התבשר הרב קונין על כך שנולד לו תינוק, בריא לחלוטין עם שתי עיניים מתפקדות. השוחטים החב"דיים שהוא עבד עמם ארגנו ברית מילה לילד הקטן.

הרב קונין המשיך לשמור עם ילדיו על קשר, במשך שנים רבות, ובמהלך השנים הם התקרבו יותר ויותר לשמירת תורה ומצוות.