תכונה רבתית מורגשת בקהל אנ"ש לקראת יו"ד שבט ה-70, שיחול בעוד שלושה שבועות: תנופת פעילות אדירה במבצעי הקודש, התחזקות בלימוד תורת הרבי, יוזמות שונות, וחיזוק ההתקשרות אל הרבי.

לקראת היום הגדול וההיסטורי, יגיש אתר COL שורת פרוייקטים, כתבות, מסמכים וקטעי וידאו.

היום אנו פותחים בפרוייקט מיוחד, שיפנה זרקור על דמותם וסיפורם של חלוצי השלוחים - אותם שנענו לקול קריאתו של הרבי בשנים בהן הדבר היה לא קל ולא פופולרי, ארזו את מטלטליהם, ויצאו במסירות נפש לארץ לא זרועה, למדינות בהן מצב היהדות היה בכי רע, בכדי להפיח רוח חיים, לחולל מהפכה יהודית ולקרב המונים לאור התורה והמצוות.

בטרם נעבור לסיפור השליחות המרתק ולמספר נקודות בדמותו, עלינו להקדים הקדמה קצרה:

היום, צבא השלוחים נראה כתופעה טבעית, ומאות זוגות חדשים מצטרפים אליו מדי שנה.

התקופה בה עוסקת הסדרה, היא תקופת ההתאוששות העולמית ממלחמת העולם השניה והשואה האיומה שעבר עם ישראל על-ידי הנאצים ימ"ש, וכן - מהדיכוי המזעזע שעברו יהודי רוסיה תחת שלטונו האכזרי של סטאלין. משפחות אנ"ש שהצליחו לשרוד את התופת ולצאת באותות ומופתים לארצות הרווחה, ביקשו עתה לישב בשלווה בארה"ב או בארץ  ישראל.

אולם הרבי הבהיר כי אין בכוונתו לתת למאן-דהוא לנוח. עם עלותו לכס הנשיאות, ועוד קודם לכן, קרא ופעל הרבי ללא הרף להאיר ולכבוש את העולם באור התורה והיהדות. לאורך כל השנים הראשונות החדיר הרבי בשיטתיות למוחות ולבות החסידים די בכל אתר ואתר - ובפרט אלו ששהו במחיצתו, ב-770 - כי התפקיד המוטל על כתפינו הוא לגלות את אור נשמתו של כל יהודי ולקרבו לקב"ה, וכך - להביא לימות המשיח.

לשם כך, הניף הרבי את מפעל השליחות, במסגרתו שלח זוגות צעירים לארץ זרה, בה אין כל אוכל כשר, אין אמצעי תקשורת ונציגים שיכינו את השטח, ואף אין  התחושה והידיעה ש'אנו לא לבד' כאשר בעוד מקומות רבים יש שלוחים זהים, שכן באותן שנים לא היו שלוחים נוספים...

והבלתי יאומן אירע - עוד זוג ועוד זוג הצטרפו לצבא, וככל שהשנים התקדמו התרחב הצבא והתפשט עד שנהיה למפעל הענק שאנו עדים לו היום, כאשר הדבר כבר נעשה לפשוט.

אולם חובה עלינו לזכור שבראשית הדרך, והכוונה היא לתקופה בת כעשרים שנה, הדבר דרש הקרבה בלתי מצויה, ורבים-רבים התקשו להיענות לקול קריאתו של הרבי, אם מצד חששותיהם הם, ואם מצד הקושי שהיה לבני משפחותיהם עם הדבר.

על-כן, אותם חסידים מקושרים ומסורים שכן יצאו לשליחות באותן שנים, ומהווים החלוצים הראשונים, ראויים שנתעכב על דמותם, ונביט אל סיפור שליחותם.

יש לציין, שהשלוחים שיצאו באותן שנים, נשלחו על-ידי הרבי בעצמו, באתערותא דלעילא, בשונה מהשנים המאוחרות יותר בהן היה על בני הזוג לכתוב על מקומות בהם מוצעת להם שליחות, והרבי היה מאשר ונותן את ברכתו לצאתם (או שלא מאשר).

•

השלוחים הראשונים ששלח הרבי, היו למרוקו.

כבר עשרה ימים לאחר הסתלקות הרבי הקודם, ביו"ד שבט תש"י, כתב הרבי להרה"ח ר' מיכאל ליפסקר כי זמן לא ארוך טרם ההסתלקות דיבר אתו הרבי הריי"צ על הצורך לכבוש את מדינות צפון אפריקה, ולשלוח אותו - את ר' מיכאל - לשם, על מנת להקים חינוך כשר ולזרוע טללי תחיה יהודיים בקרב יהודי המדינה.

ואכן, ר' מיכאל יצא, ואחריו שיגר הרבי שורת שלוחים נוספת שתרחיב את הפעילות - הרה"ח ר' שלמה מטוסוב, הרה"ח ר' ניסן פינסון, הרה"ח ר' סעדי' ליברוב, הרה"ח ר' זלמן טייבל, ועוד ועוד שלוחים (שבחלקם שהו שם רק למשך מספר שנים).

הם הקימו בערים שונות במרוקו, ולאחר מכן גם בטוניס, רשת ענקית של תלמודי תורה, ישיבות ומוסדות חינוך לבנות - כולם על טהרת הקודש - וקוממו את שמירת התורה והמצוות והחיבור אליהם בקרב המוני יהודי המקום.

בשנים הבאות, לאורך שנות ה'יו"ד', שלח הרבי עוד מספר שלוחים למקומות שונים - כמו הרה"ח ר' בערל בוימגרטן לארגנטינה, הרה"ח ר' צבי הירש חיטריק לברזיל ועוד.

גם בארה"ב שלח הרבי מספר אנשים - אולם היו אלה שליחויות על מנת לשמש כ'כלי קודש' - רבנים, שו"בים, מלמדים וכיוצא באלה.

השלוחים בהם תעסוק הסדרה, הם כאלה שיצאו לפתוח סניפים של ה"מרכז לענייני חינוך" - המוסד שבניהולו ובנשיאותו של הרבי, המרכז את כל פעילות הפצת היהדות והמעיינות בעולם. בשנים הראשונות לשליחותם ה'מרכז  לענייני חינוך' אף שילם לחלקם  את שכר הדירה וכיו"ב.

בימים הבאים נפרסם מדי יום פרק ובו פרופיל על אחד מהשלוחים הללו.