•

ב-770 היה הרב שם-טוב מבחירי התלמידים, שקד על לימודו והיה מהאריות שבחבורה בעומק מחשבתו וראשו החזק; גמע בשקיקה את שיחות הקודש והמאמרים של הרבי, עקב אחריו בצמא רב והתקשר אליו בכל מאודו.

המאורע הבא מלמד על שנות בחרותו של הרב שם-טוב ב-770:

התוועדות פורים תשח"י ארכה שעות ארוכות במיוחד, והייתה מיוחדת במינה גם ביחס להתוועדויות פורים בשנים האחרות. הרבי אמר בה המון 'לחיים' ורומם את הקהל למעלה ממדידה והגבלה. למחרת ההתוועדות קרא הרבי לשניים לחזור בפניו על דבריו בהתוועדות שכן  'הוא עצמו לא זוכר מה נאמר'. היו אלה ה'חוזר' הרב יואל כהן והרב שם-טוב...

בשנת תשכ"ב, כאמור, נשלח לפילדלפיה, שם הקים בית חב"ד ומוסדות וחולל פעילות של הפצת היהדות בקרב יהודי המדינה. במהלך השנים הביא שלוחים רבים נוספים למדינה.

במהלך השנים הבאות שלח אותו הרבי גם לוושינגטון, שם פעל בקרב סנטורים, חברי קונגרס ואנשי ממשל, היה איש הקשר בינם לבין הרבי, והביא הישגים עצומים - הן בתקציבי עתק מממשלת ארה"ב לתועלת בתי ומוסדות חב"ד ברחבי תבל; הן בפעולות שונות לתועלת ליובאוויטש שהצריכו מעורבות של הממשל; והן במימוש רצון קדשו של הרבי, כגון 'יום החינוך' שנקבע בחוקה של ארה"ב ביום הולדתו של הרבי - י"א ניסן - ונחתם בצו נשיאותי עד עצם היום הזה, כאשר הרב שם-טוב מוביל את היוזמה.

הקשר עם הבית הלבן התחיל בעיקר בשנת תשל"ב, שהייתה שנת השבעים להולדת הרבי. נשיא ארה"ב ניקסון שלח לרבי מכתב ברכה, לרגל יום ההולדת, באמצעות שליח מיוחד - הסופר היהודי הנודע הרמן ווק שהלך לעולמו בשנה האחרונה.

כעבור 5 שנים, בשנת תשל"ז, שנת ה-75, החל הרב שם-טוב לקיים אירוע מיוחד בקונגרס לכבוד יום הולדתו של הרבי. ההזדמנות נוצלה להעברת חוק שהיה חשוב לרבי - הפרדת אגף החינוך של ממשלת ארה"ב מהאגפים האחרים (עד אז הייתה מחלקה כלללית שנקראה 'עזרה חינוך ורווחה').

בעקבות כך, הקים הנשיא קרטר ועדת ייעוץ פנים ממשלתית לחינוך, והרב שם-טוב מונה כחבר הוועדה. הוא היה היהודי היחיד בה.

היה אף שלב מסוים בו הודיעו לרב שם-טוב אנשיו של נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר, כי "מחר הנשיא יפגוש את הרבי יחד אתך". הרב שם-טוב אמר כי הוא אינו יודע אם הרבי ייעתר לבקשה, הוא לא שמע מעולם שהרבי יעזוב את משכנו, אך אמר שישאל אודות כך. הרבי השיב בשלילה להצעה, ואנשי הבית הלבן קיבלו והבינו זאת היטב.

אולם הם לא אמרו די. בשלב הבא הם ביקשו שהרבי ייאות לשוחח עם נשיא ארה"ב בטלפון, גם הפעם ענה הרב שם-טוב שישאל, אך הרבי ענה שביום זה הוא נמצא על הציון הק', וזהו יום התבודדות. גם את זה הם קיבלו והבינו שהתנהלות הדברים עם ליובאוויטש שונה מהנורמות שהם מכירים.

הרב שם-טוב אף החל לקיים הדלקת מנורה פומבית בחצר הבית הלבן, בה השתתפו נשיאי ארצות הברית.

בקשריו הענפים, הצליח הרב שם-טוב לפעול עניינים רבים נוספים.

בשנת תשל"ח חזרו ארגזים רבים מספריית רבותינו שנותרו בפולין בזמן מלחמת העולם, וממשלת פולין סירבה להחזירם. הדבר התאפשר בניצוחו של הרב שם-טוב וקשריו הענפים (יחד עם ידידו, המזכיר הרב יהודה קרינסקי). המאמצים הוקדשו ליצירת לחץ על ממשלת פולין על-ידי ממשלת ארה"ב, ואלו הוכיחו את עצמם כאשר הספרים חזרו.

הרב שם-טוב עמד בחוד החנית של פעולות חשובות נוספות, כמו פעולות שמנעו מעיתונאים מנגדים לפרסם ידיעות מכפישות כנגד ליובאוויטש; וכמובן - 'משפט הספרים' שהוא וספיחיו התמשכו בין השנים תשמ"ה-תש"נ והרב שם-טוב, שוב לימין הרב יהודה קרינסקי, ניהל אותו מטעם ליובאוויטש וזכה ל'יחידויות' נדירות עם הרבי, חלקן יחד עם עורכי-הדין של ליובאוויטש.

לאורך כל השנים הטיל הרבי על הרב שם-טוב שליחוית רבות ושונות, לעתים תכופות עד מאוד הוא זכה להיכנס אל הקודש פנימה ולשמוע מהרבי הוראות שונות בעניינים רבים שרובם שמורים בסוד עד עצם היום הזה.

רק כדי לסבר את האוזן: בכינוס השלוחים תשמ"ט נשא הרב שם-טוב בפני קהל השלוחים דברים מפתיעים שהדהימו רבים מהשלוחים, הרב שם-טוב קרא לשלוחים להנמיך פרופיל בעניין מסוים שלמענו הרבי נאבק במשך שנים ארוכות. כעבור מספר שבועות נשא הרבי שיחה ארוכה בה אמר כתוכן הזה וקרא לשלוחים לחדול לחלוטין מלעסוק באותו נושא, כשהוא מזהיר על כך שוב ושוב. אז, נודע כי הרב שם-טוב אמר את הדברים לאור הוראת הרבי אליו.

הרבי נתן בו אמון רב. לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא, בכ"ב שבט תשמ"ח, קרא הרבי למזכירו הרב קרינסקי וביקש ממנו להזמין עורך-דין כי ברצונו לכתוב 'צוואה'. הרב קרינסקי היה המום לחלוטין מהדברים המבהילים, אך ההוראה הייתה חד משמעית. בצוואה - עליה חתמו כעדים המזכירים הרב גרונר והרב קליין - כתב הרבי כי הוא ממנה כאפוטרופוס על כל נכסיו וענייניו את הרב קרינסקי, כממלא-מקום לרב קרינסקי, כנדרש על פי החוק, בחר הרבי את הרב שם-טוב...

בשנת תשמ"ה, לאחר פרוץ 'פרשת הספרים', הורה הרבי לרב קרינסקי להוסיף חברים חדשים ל"אגודת חסידי חב"ד העולמית", שכל חבריה היו ותיקים, עוד מימי הרבי הריי"צ, למעט הרב קרינסקי שאותו מינה הרבי כמזכיר וחבר אגו"ח בראשית שנות ה'למ"ד'.

הרב קרינסקי הכנסי לרבי מכתב בו מנה את שמות החברים, ושאל את מי להכניס תחתיו. הרבי ענה בכתב יד קדשו, כשהוא כותב ליד כל שם של חבר אגו"ח שנפטר - את שמו של החבר שהרבי בוחר להכניס תחתיו. החברים החדשים שבחר הרבי היו: הרב שם-טוב, השליח הרב משה הרסון, ולהבחל"ח - הרב דוד רסקין ז"ל  והרב יעקב יהודה הכט ז"ל.

הרבי כתב ליד שמו של כל אחד גם את מעלתו שלפיה בחר בו הרבי. על הרב שם-טוב הוסיף הרבי וסימן כי הוא גם ימונה ליו"ר ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.

הרבי מורה את זהות חברי אגו"ח החדשים. לצפיה בגודל מלא לחצו כאן

ונוסף על שורת התפקידים והפעולות הרבות שהוטלו על כתפי הרב שם-טוב, הוא מנהל ברמה את קעמפ "גן ישראל", שהיה יקר לרבי עד מאוד, כשמדי שנה בשנה משתתפים בו מאות רבות של ילדים. הוא אף זכה שהרבי יבשר לו ב'יחידות' כי הוא מתעתד לבקר בקעמפ, דבר שהיווה בשורה מרעישה ומחודשת. בשנים המאוחרות יותר, כאשר ילדי הקעמפ החלו להגיע בכ"ף מנחם-אב אל הרבי, והרבי קיים עבורם 'ראלי' מיוחד, הרב שם-טוב הוא שתרגם בפניהם את דברי הרבי, בשונה מהרגיל, עקב היותו מנהל הקעמפ.

בשטח הקעמפ, מקיים הרב שם-טוב מדי שנה את האירוע התורני החשוב "ירחי כלה", בו מתכנסים גדולי רבני חב"ד, ראשי הישיבות והמשפיעים למספר ימים של עיסוק בדברי תורה. אירוע זה גרם לרבי נחת רוח עצומה, ובהזדמנות מסוימת אף התבטא אודותיו הרבי כי "זהו ענין שלי".

ואם לא די באלה, בשנות ה'מ"ם' הוטל על הרב שם-טוב אף ניהול מוסד החינוך הענק לבנות - "בית רבקה" שבקראון הייטס. הוא זכה בזכות נדירה למדי - שהרבי הגיע במכוניתו למוסד ב'הנחת אבן הפינה' ל'קמפוס חמ"ש' שנבנה על שמה הק' של הרבנית.

הרבי אף הפקיד בידיו הוצאת אלבומים שונים, בהם האלבום המיוחד "תקופת לימוד הרמב"ם" שזכה להתייחסויות נדירות ומיוחדות מהרבי.

אין ספק שמדובר בשליח וחסיד נדיר וייחודי בנוף.

בנאומיו המעוררים ובהתוועדויותיו המאלפות מתגלה למאזינים מעט משאר הרוח שבקרבו ומהתקשרותו לרבי שחדורה בכל אישיותו. הוא רואה בעיני רוחו את חזונו של הרבי מתממש בעולם ומרומם את המאזינים בדברים רוויי רגש ממעמקי נפשו טפח מעל הקרקע, לעולם בו המציאות הגשמית מתבטלת בפני הרצון האלוקי.