מ־14 תמימים לאלפי חסידים: האיש שמאחורי מהפכת כ׳ אב
יש אנשים שמזהים צורך ומסייעים. יש מי שתורמים למפעל קיים. וישנם אותם יחידים, ״משוגעים לדבר״ במובן החסידי ביותר, שרואים מקום שעדיין לא קיבל את מקומו הראוי — ומחליטים לשנות את המציאות.
ר׳ אברהם ישראל — אבי — שאולזון נמנה עם הסוג השלישי.
במשך שנים היה ציונו של הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן נ״ע, אביו של הרבי, נקודה קדושה ורחוקה באלמא־אטא שבקזחסטן. חסידים ידעו על המקום, יחידים נסעו אליו והשלוחים המקומיים שמרו במסירות על הגחלת. אולם המרחק, המחיר והמורכבות הלוגיסטית הותירו את העלייה לציון נחלתם של מעטים.
כיום, כאשר המוני חסידים, שלוחים, רבנים ותמימים מגיעים לעיר לקראת כ׳ מנחם־אב; כאשר טיסות מיוחדות נוחתות בקזחסטן, בתי מלון מתמלאים, מאהלי ענק מוקמים בסמיכות לציון ותוכנית רוחנית מקיפה מלווה את ימי ההילולא — קשה לזכור עד כמה שונה הייתה התמונה לפני שנים לא רבות.
מאחורי הצמיחה ניצבים שלוחי הרבי בקזחסטן, ובראשם השליח הראשי ורבה של המדינה הרב ישעיה אלעזר הכהן ואחיו, רבה של אלמא־אטא הרב אלחנן הכהן, ולצדם מארגנים ואנשי הפקה רבים. אך מי שהעניק למהלך את הדחיפה הכלכלית, את החלום ואת העקשנות החסידית שהפכה רעיון למציאות — הוא ר׳ אבי שאולזון.
מעיר גלות למרכז יהודי
כדי להבין את עוצמת השינוי צריך לחזור אל דמותה של אלמא־אטא עצמה. העיר, הגדולה בערי קזחסטן ולשעבר בירת המדינה, שימשה בתקופה הסובייטית יעד של גלות ונדודים ליהודים רבים. לאחר שנות גלותו הקשות בצ׳אילי הורשה רבי לוי יצחק לעבור אליה בחודשים האחרונים לחייו, ובה הסתלק בכ׳ מנחם־אב תש״ד ובה נטמן.
במשך השנים טיפלו יהודים יראים בציון ובבית החיים, ובהמשך הוקם האוהל והמתחם הורחב. לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי החלה בעיר תחייה יהודית גלויה. סביב בית הכנסת ״לוי יצחק״ והמרכז היהודי ״בית מנחם חב״ד ליובאוויטש — קזחסטן״ נבנו מוסדות חינוך, שיעורי תורה, מערך כשרות, בריתות וחופות, סיוע לנזקקים והכנסת אורחים לבאים לציון. התשתית שיצרו שלוחי הרבי בעיר היא שאפשרה בהמשך להפוך את כ׳ אב מהגעה של יחידים למפעל רחב־היקף.
הציון במצבו הגלותי
שאולזון, יליד ירושלים ובנו של ר׳ חיים שאולזון, גדל בניו יורק ובהמשך קבע את מושבו במיאמי. הוא נמנה עם ראשי קהילת חב״ד המקומית ועם מתפללי בית הכנסת ״בית מנחם״, בראשות הרב יהודה לייב שפירא. המבנה החדש של בית הכנסת, הכולל גם מקווה מהודר, נבנה בתרומתו. במרוצת השנים תמך במוסדות תורה, בשלוחים ובמפעלי חב״ד ברחבי העולם — אך מקום מיוחד שמור אצלו לדמותו של רבי לוי יצחק ולמקום מנוחתו.
את נקודת המפנה ניסח שאולזון עצמו בראיון שהעניק ל־COL לצד הרב ישעיה כהן, סמוך לציון: ״מה שהביא אותי להירתם לעניין כאן באלמא־אטא זה המצב הגלותי של הציון עד לא מזמן. היום כבר מגיעים לכאן להילולא וליארצייט של רבי לוי יצחק כל כך הרבה חסידים, שאין מילים להוסיף על הכדאיות של ההשקעה כאן״.
הוא ראה את הפער שבין מקומו העצום של רבי לוי יצחק בעולמו של הרבי ובתודעת החסידים, לבין מראהו הבודד של מקום מנוחתו — והחליט שהפער הזה אינו יכול להימשך.
תשע״ב: ארבעה־עשר תמימים
המהפכה לא החלה באלפים, ואף לא במטוסי צ׳ארטר. היא החלה בקבוצה קטנה. בכ׳ מנחם־אב תשע״ב הגיעו מארץ הקודש ארבעה־עשר תמימים לשהות במשך כל המעת־לעת בסמיכות לציון. בחסותם של ר׳ אבי שאולזון ור׳ שמואל הלוי שטרן הם למדו מתורת בעל ההילולא, אמרו תהילים, ניגנו ניגונים חסידיים והשתתפו בקריאת הפ״נ הכללי.
מן הגרעין הזה צמחה ישיבת הקיץ ״אוהלי לוי יצחק״. שנה אחר שנה נשלחו לאלמא־אטא תמימים נבחרים מישיבות חב״ד, כאשר שאולזון ושטרן קיבלו על עצמם את מימון הנסיעות, הלינה והאש״ל. בשנתה השלישית של הישיבה כבר דווח כי באלמא־אטא ״לא מוותרים על ישיבת בין הזמנים״.
מישיבת קיץ למפעל חינוכי
בשנת תשע״ו, בפעם החמישית לקיומה, מנתה ״אוהלי לוי יצחק״ שלושים תמימים נבחרים מעשרים ישיבות חב״ד בארץ הקודש, לצד תלמידים מאלמא־אטא וממנצ׳סטר. במשך עשרה ימים הם שקדו בתורת המשלח ובתורת אביו, סיירו בתחנות חייו של בעל ההילולא בעיר וחיו באווירה של ישיבת תומכי תמימים. כל הוצאות הנסיעה והאש״ל המלא נתרמו בידי שאולזון ושטרן.
המסגרת הלכה והתרחבה. בשנת תשע״ח נערכה הישיבה בפעם השביעית, ובה נציגים מישיבות רבות. הנוסחה כבר הייתה ברורה: לא להסתפק בביקור קצר בציון, אלא להפוך את הנסיעה למסע חסידי של לימוד, תפילה, התוועדות והיכרות עם מסירות נפשו ותורתו של רבי לוי יצחק.
גם החיבור לשליחות המקומית היה לחלק מן המסע. באותה שנה השתתפו התמימים בברית מילה ליהודי בן 62, שנכנס בבריתו של אברהם אבינו בסמיכות ליום ההילולא ונקרא שמו בישראל לוי יצחק.
מתמימים אל כלל אנ״ש
השלב הבא היה הרחבת מעגל הנוסעים. בשנת תשע״ט כבר נערכה באלמא־אטא התוועדות מרכזית לציון יום ההילולא השבעים וחמישה, בהשתתפות אורחים רבים. במקביל נמשך החיבור ל״ועד תלמידי התמימים״: כרטיסי טיסה הוגרלו בין משתתפי מבצעי הלימוד וההכנה לג׳ תמוז, והזוכים יצאו למסע בן ארבעים ושמונה שעות בעקבות רבי לויק.
כאן ניכרת אחת מנקודות המפתח בגישתו של שאולזון: הכרטיס לא ניתן רק כמענק נסיעה. הוא נעשה פרס על לימוד, על השתתפות במבצעי הכנה ועל התקדמות בדרכי התמימים. המסע לאלמא־אטא חובר מראש לעבודת ההכנה הרוחנית.
תש״פ: גם הקורונה לא עצרה את המסע
אחד מרגעי המבחן הגדולים הגיע בשנת תש״פ. העולם נסגר, הגבולות נאטמו והטיסות הופסקו. נדמה היה כי לראשונה זה שנים לא תתקיים עלייה משמעותית לציון. אבל אצל שאולזון, ״אי אפשר״ היה רק תחילתו של דיון.
לאחר מאמצים מורכבים מול הרשויות הותר לשני מטוסים מיוחדים להכניס לקזחסטן 250 חסידים ליממה אחת. יחד עם הנוסעים הובאו טונות של ציוד רפואי והומניטרי ואלפי קילוגרמים של מזון כשר לטובת יהודי המדינה ותושביה בעיצומו של המשבר. המהלך הפך את המסע לקידוש השם גלוי, ונציגי הממשל הביעו את הוקרתם לשאולזון ולשותפיו.
באותו כ׳ אב הגיע למקום שליח מיוחד של נשיא ארצות הברית דאז דונלד טראמפ, ובידו הצהרה על הכרה בציון כאתר מורשת בעל חשיבות עולמית. במקביל הועברו מן הציון שידורים חיים, שיעורים והתוועדויות שחיברו רבבות חסידים שלא יכלו להגיע בגופם.
המטוסים התמלאו
בתשפ״ב, כאשר טיסה שתוכננה לצאת מניו יורק בוטלה ברגע האחרון, קיבלו כמאתיים חסידים הודעה כי המסע שלהם מוטל בספק. זמן קצר לאחר מכן כבר דווח ב־COL כי מטוס ובו מאות רבנים, שלוחים ומשפיעים המריא ממיאמי לקזחסטן באדיבותו של שאולזון. גם התקלה לא עצרה את המסע.
באותה שנה שהו תלמידי ישיבת הקיץ של תומכי תמימים אור יהודה בסמיכות לציון, למדו במשך היום מתורת בעל ההילולא והשתתפו בהתוועדות הלילה. מאהלים ובהם שתייה, מזונות ופירות הוקמו ליד הציון בתרומתו של שאולזון.
אלף איש — ותשתית חדשה
בתשפ״ג כבר היה ברור כי לא מדובר עוד בקבוצת מקורבים או בישיבת קיץ בלבד. כאלף חסידים ומקורבים פקדו את הציון. נערכה התוועדות מרכזית, אורחים הגיעו ממדינות רבות, וצעיר יהודי מקוסטנאי נכנס בבריתו של אברהם אבינו ביום ההילולא; שאולזון שימש כסנדק.
במלון ריקסוס נערכה ההתוועדות המרכזית של ימי ההילולא. בדבריו הזכיר שאולזון כי אלמא־אטא הייתה ״כתובת״ עבור חסידי ברית המועצות בעת שמסך הברזל חסם את הדרך אל הרבי. הכנסת האורחים לא הייתה עבורו מעטפת טכנית: היא הייתה הדרך לאפשר לכל חסיד להרגיש שהוא רצוי אצל אביו של הרבי.
שנת השמונים: מכל קצוות תבל
בשנת תשפ״ד, במלאת שמונים שנה להסתלקות רבי לוי יצחק, הגיעו לאלמא־אטא חסידים ומקורבים מארצות הברית, ארץ הקודש, צרפת, ארגנטינה, אוסטרליה, מקסיקו, רוסיה, אוקראינה, תאילנד, דרום קוריאה ומדינות נוספות. בתי המלון התמלאו באורחים, ובמהלך השבת התקיימו תפילות, שיעורים והתוועדויות.
במוצאי שבת נערך במלון המפואר ״באנקעט״ הצדעה לשלוחים במדינות חבר העמים, ביוזמתו של שאולזון. רבה של איראן הרב יהודה גראמי, שהשתתף באירוע, סיכם את התחושה במילים: ״הגעתי לכבודו של הרבי, הגעתי לכבודו של רבי לוי יצחק״.
השלב הבא: צ׳ארטרים, מלונות ומאהלי ענק
בתשפ״ה עלה המפעל מדרגה נוספת. מאות נוסעים הגיעו בטיסות מישראל, מארצות הברית ומאירופה, וכאלף איש השתתפו באירועי ההילולא. במסגרת שיתוף הפעולה עם ״ועד תלמידי התמימים״ הוגרלו עשרים כרטיסים לטיסת הצ׳ארטר ולאירוח מלא בין תמימים ורבנים שהשתתפו לאורך השנה במבצעי לימוד והכנה.
לקראת כ׳ אב תשפ״ו הוקמו בסמיכות לציון מאהלים גדולים שנרכשו והובאו במיוחד ממפעל מחוץ למדינה. בתי המלון נערכו לקליטת ההמונים, ובהם אירוח מפואר בתרומתו של שאולזון, וההפקה הלוגיסטית נמסרה לצוות ״פליישמן־פלס״.
גם התוכן הרוחני ממשיך להתרחב. נוסעי הצ׳ארטר מקבלים את הספר ״פרד״ס לוי יצחק״, הכולל שיעורים בפרשת השבוע ובמועדים מן הפשט ועד הסוד, לאור תורת בעל ההילולא — אף הוא בתרומתו של שאולזון. לאורך המסע מתקיימים שיעורי חסידות, התוועדויות הכנה ולימוד מתורתו של רבי לוי יצחק.
רגע מיוחד נרשם השנה עם הגעתם של שני בני נוער מאיראן. השניים הביאו עמם שטיח שארגו במיוחד לכבוד רבי לוי יצחק, והתקבלו בחום בידי שאולזון. בתוך מערך הענק של טיסות, מלונות ומאהלים, המפגש הזה המחיש את הנקודה הפנימית של המסע: דמותו של בעל ההילולא מחברת יהודים גם ממקומות שבהם עצם ההגעה איננה מובנת מאליה.
איש אחד, מפעל של רבים
הפרופיל על שאולזון אינו גורע מחלקם של השותפים הרבים. ר׳ שמואל הלוי שטרן היה שותף מרכזי בהקמת ״אוהלי לוי יצחק״ ובמימון שנותיה הראשונות; הרב ישעיה הכהן, הרב אלחנן הכהן ושלוחי הרבי בקזחסטן נושאים לאורך כל השנה בעול השליחות, שמירת הציון וקבלת האורחים; ״ועד תלמידי התמימים״ מחבר את המסע לעבודת ההכנה של תלמידי הישיבות; וצוות פליישמן־פלס הופך בשנים האחרונות את החזון למערך לוגיסטי מתפקד.
אבל בכל מפעל גדול יש מי שדוחף שוב ושוב את הגבול: עוד קבוצה, עוד טיסה, עוד מלון, עוד אוהל, עוד שיעור ועוד יהודי שיוכל להגיע. זהו מקומו הייחודי של שאולזון בסיפור כ׳ אב. הוא לא רק מממן את העלייה לציון; הוא פועל להפוך אותה לחלק טבעי מלוח השנה החב״די.
הרבה מעבר להפקה
את מערך ההפקה המורכב של ימי כ׳ אב מובילים בשנים האחרונות שניאור פליישמן ויוסי פלס, מצוות ״פליישמן־פלס״. על הנייר זו חברת ההפקה שמטפלת בטיסות, במלונות, בהסעות, במאהלים, בסעודות ובאירועים. בפועל, המעורבות שלהם חורגת הרבה מעבר להגדרה המקצועית.
השניים אינם מתייחסים למסע כאל עוד אירוע בלוח ההפקות. הם נותנים מעצמם, מזמנם ומכוחותיהם, מלווים את ההכנות מקרוב ונכנסים לכל פרט הנדרש כדי שהאורחים יוכלו להגיע, להתפלל ולהתוועד מתוך הרחבה. החיבור האישי שלהם לבעל ההילולא ולמטרת המסע הפך אותם לשותפים של ממש במפעל — לא רק למי שמפיקים אותו.
מארבעה־עשר תמימים לאלפי נוסעים; מאוהל צנוע למלונות ולמאהלי ענק; מביקור של יחידים ליום שמאחד חסידים מכל קצוות תבל.
״ראוי שלא יישכח״
לאחר הסתלקותו של רבי לוי יצחק כתבה הרבנית חנה ע״ה כי ״הוא היה יהודי גדול — וראוי שלא יישכח״.
למעלה משמונים שנה לאחר מכן, המילים הללו ניצבות לנגד עיניהם של העוסקים במפעל כ׳ אב. השלוחים באלמא־אטא שומרים על המקום ומפריחים את יהדות קזחסטן; מאות פעילים ואנשי צוות נוטלים חלק במערך; ואלפי חסידים עושים את הדרך הארוכה אל המקום שבו הסתיימו חיי מסירות הנפש של אביו של הרבי.
ובתוך המפעל הגדול הזה ניצב ר׳ אבי שאולזון — מי שראה ציון במצב ״גלותי״ והחליט שלא להשלים עם המציאות. אולי הוא אכן ה״משוגע״ על רבי לויק. בזכות השיגעון החסידי הזה, כ׳ אב באלמא־אטא כבר אינו מסע של יחידים. הוא יום שבו המונים באים לכבד את אביו של הרבי, ללמוד מתורתו, להתפלל בציונו ולהבטיח, שנה אחר שנה: רבי לוי יצחק לא יישכח.
אינדקס התמונות
• תשע״ב: ארבעה־עשר התמימים בסמיכות לציון
• תשע״ו: המחזור החמישי של ״אוהלי לוי יצחק״
• תשע״ח: ישיבת הקיץ השביעית
• תשע״ט: ההתוועדות המרכזית ביום ההילולא
• תש״פ: ההצהרה הנשיאותית ליד הציון
• תשפ״ב: המטוס שהמריא ממיאמי
• תשפ״ג: כאלף עולים לציון
• תשפ״ד: אירועי שנת השמונים
• תשפ״ה: כאלף נוסעים מישראל, מארצות הברית ומאירופה
• תשפ״ו: המאהלים החדשים וההיערכות לקליטת האלפים
מתוך ארכיון COL — להמשך קריאה
• לימוד באוהל הק׳ ביום ההילולא — תשע״ב
• ישיבת בין הזמנים באלמא־אטא
• הרחבת האוהל הק׳ לקראת כ׳ אב — תשע״ו
• ״אוהלי לוי יצחק״ — המחזור החמישי
• בפעם השביעית: ישיבת קיץ באלמא־אטא
• ברית מילה באלמא־אטא: ויקרא שמו לוי יצחק
• ההתוועדות המרכזית ביום ההילולא השבעים וחמישה
• ארבעים ושמונה שעות באלמא־אטא: מסע התמימים
• הסיוע ההומניטרי לקזחסטן בימי הקורונה
• ההצהרה הנשיאותית ליד הציון
• לאחר הדרמה בניו יורק: המטוס המריא ממיאמי
• ישיבת קיץ אור יהודה ביום ההילולא
• אבי שאולזון מספר מדוע נרתם לציון
• כאלף חסידים ומקורבים פקדו את הציון
• ההתוועדות המרכזית באלמא־אטא — תשפ״ג
• המוני חסידים זורמים לאלמא־אטא — תשפ״ד
• רבה של איראן בהילולא בקזחסטן
• סיכום אירועי יום ההילולא השמונים
• עשרים זוכים בטיסת הצ׳ארטר לכ׳ אב
• היערכות לעליית האלפים — תשפ״ה
• כאלף נוסעים הגיעו בטיסות משלוש יבשות
• ״פרד״ס לוי יצחק״ לנוסעי הצ׳ארטר — תשפ״ו
• מאהלי הענק וההיערכות לקליטת האלפים — תשפ״ו
הכתבה מבוססת על כתבות, ראיונות וגלריות שפורסמו לאורך השנים בארכיון COL. הקרדיט לפעילות ניתן לשאולזון לצד שותפיו בשנות הייסוד, שלוחי הרבי בקזחסטן, ועד תלמידי התמימים וצוותי ההפקה והאירוח ועוד.
מאפשרים לכם לקבל
