כך נבנה הכינוס: מהמפגש הראשון להתכנסות העולמית
בתשמ״ז קמו 250 שלוחים, בזה אחר זה, והכריזו את שמם ואת העיר שבה הם פועלים. עשרים דקות ארך המעמד, שממנו צמחה מסורת ה״רול קול״. שלוש שנים קודם לכן עוד ישבו שלוחי ארצות הברית בדיונים סגורים, הרחק מעיני הציבור. בתוך מעט יותר משני עשורים גדל המפגש הזה לכינוס שאליו באו אלפי שלוחים מכל קצות תבל.
לקראת כינוס השלוחים העולמי חזרנו אל כתבות הארכיון ב-COL, מן המפגש הראשון בתשד״מ ועד הכינוס בתשס״ו. חלקה הראשון של הסקירה מבוסס על 19 כתבות פרויקט ״תולדות כינוס השלוחים״, שפורסם בתשע״ד, ועל דיווחי הכינוס בתשס״ו. מן הדיווחים עולים הרגעים שבהם נקבעו המסורות המוכרות, לצד הדאגות והמשימות שהביאו השלוחים ממקומות שליחותם.
תשד״מ-תשמ״ו: נפגשים כדי לצאת ולעבוד
הכינוס שנערך בתשד״מ סמוך לראש חודש כסלו, במתכונת שממנה התפתח הכינוס השנתי, היה מיועד לשלוחי ארצות הברית. הדיונים נמשכו למעלה מעשרים שעות ועסקו בחיים היהודיים ובאתגרי השליחות. בשבת פרשת תולדות נשא הרבי שיחה מיוחדת לשלוחים ונתן בקבוק משקה למארגנים. הרב יואל כהן חזר על השיחה, ולצדו נשאו דברים הרב שלום פוזנר, הרב שמואל דוד רייטשיק והרב חדקוב.
כתב ״כפר חב״ד״ נ. בן צבי תיאר באותם ימים את תחושת השלוחים לאחר ההתוועדות עם הרבי: הם הסתודדו ביניהם כששמחה ניכרת על פניהם, ושבו ואמרו כי שמעו כיצד עליהם לנהל את עבודת השליחות. מרבית הדיונים נותרו סגורים בפני הציבור, והסיקור שהתפרסם היה מצומצם. המשתתפים סיפרו בסיום כי הם מרגישים כאילו נולדו מחדש. כבר במפגש הראשון ניכרה אותה התחדשות שהשלוחים יבקשו למצוא בכינוס מדי שנה.
בתשמ״ה הצטרפו שלוחי קנדה, ומאה שלוחים ראשיים השתתפו בכינוס. על הפרק עמדו, בין השאר, הקשיים בהצבת חנוכיות במרחב הציבורי. בעקבות הוראת הרבי הועברו החלטות הכינוס לשלוחים בארץ הקודש, ובהמשך גם במקומות נוספים בעולם.
בדיון על מבצע חנוכה שיתפו הרב אברהם יצחק שם טוב והרב יוסף לנדא מסנט לואיס בקשיים שניצבו בפני הצבת חנוכיות מרכזיות. ההיכרות בין השלוחים אפשרה להעלות בעיה מקומית בפני מי שכבר התמודדו עם מציאות דומה. כשהגיעה הוראת הרבי למסור את ההחלטות בארץ הקודש, התכנסו השלוחים בארץ בתוך שעות לשמיעתן. כך החל מעגל ההשפעה של הכינוס להתרחב מעבר למשתתפים שישבו בחדר.
בתשמ״ו כבר נערך בכפר חב״ד כינוס נוסף ל-60 מנהלי בתי חב״ד, לצד הכינוס בארצות הברית.
בכינוס בארץ, שנערך בבית שז״ר בניהולו של הרב ישראל לייבוב, נשאו דברים גם הרב ישראל גליצנשטיין מאילת והרב ישראל הלפרין מהרצליה. המשתתפים יצאו לרחבה וראו את התקדמות בניית בית אגודת חסידי חב״ד, 770 בכפר חב״ד. באמריקה עסקו השלוחים בחינוך ילדים, בגיוס כספים, בפעילות צבאות השם, ביהודי ברית המועצות ובסוגיית ״מיהו יהודי״. בצעירי אגודת חב״ד החלו לעבד את הרעיונות שעלו לקראת יישומם בשטח.
באותה שנה העניק הרבי לכל שליח 201 דולר: מאתיים דולר לשימוש לצרכיו הגשמיים, ודולר נוסף שיוכל לשמור. פרט קטן, המבטא את תשומת הלב גם לצרכיו האישיים של השליח.
תשמ״ז-תשמ״ט: ה״רול קול״ והכינוס העולמי
בתשמ״ז השתתפו 250 מנהלי בתי חב״ד מארצות הברית וקנדה. הנדיב ר׳ דוד צ׳ייס נשא דברים, ולראשונה התקיים מעמד הקראת שמות השלוחים ומקומות שליחותם. הכינוס הסתיים בהחלטה להקים עוד 120 בתי חב״ד בתוך שנה.
הופעתו של דוד צ׳ייס המחישה את מקומם של ידידי חב״ד במפעל השליחות. הוא דיבר על הצורך של בעלי הבתים ברבנים ועל הקשר שביניהם. אחר כך קמו השלוחים והציגו את עצמם, איש איש ועירו. המעמד הפך את רשימת בתי חב״ד למפגש עם האנשים שמאחוריה. ההחלטה לפתוח עוד בתי חב״ד התקבלה על רקע הדאגה להתבוללות ולמצבה של היהדות, והעניקה לשלוחים יעד משותף לשנה הקרובה.
נקודת המפנה הגיעה בתשמ״ח, שנת הקהל: בהוראת הרבי הוזמנו שלוחים מכל העולם, והרבי השתתף במחצית הוצאות נסיעתו של כל שליח. כחמש מאות שלוחים הגיעו לכינוס, והדיונים הסגורים פינו את מקומם לסדנאות מקצועיות. נשיא ארצות הברית רונלד רייגן שיגר מכתב ברכה, ובין החלטות הכינוס נכללה פתיחת 216 בתי חב״ד נוספים.
מספר המשתתפים חייב שינוי גם בהקראת השמות: במקום שכל שליח יציג את עצמו בנפרד, הוקראו הערים והשלוחים המייצגים אותן קמו יחד. בסיום פרצו המשתתפים בריקודים ובשירת ״ופרצת ימה וקדמה״. ברקע עמדה גם השמחה בעקבות ההכרעה במשפט הספרים והציפייה לשובם. נאומים של שלוחים מיבשות שונות, סדנאות על חיי הקהילה והפצת המעיינות והחלטות על הרחבת הפעילות נתנו לכינוס את אופיו העולמי.
בתשמ״ט עלה מספר המשתתפים לשש מאות. זו הייתה שנת האבלות על הרבנית חיה מושקא נ״ע, ובכינוס סיכמו גם את תנופת הבנייה בעקבות הכרזת הרבי על ״שנת הבניין״. בסיומו נשא הרבי שיחה מיוחדת לשלוחים וחילק לכל אחד שני דולרים, בברכת ״כפליים לתושיה״.
השלוחים שמעו מחבריהם כיצד מתקדמת תנופת הבנייה. הרב שלמה קונין תיאר תוכניות להקמת שכונה יהודית בקליפורניה, והרב צבי גרונבלט מארגנטינה סיפר על הבנייה בקהילתו למרות המחסור באמצעים. לצד הדיונים, הלך והתברר ערכו של המפגש האישי: חברים מן הישיבה שבו להיפגש, לשתף בהצלחות וגם בקשיים. הידיעה שהרבי יישא שיחה בסיום הכינוס התקבלה בהפתעה והייתה לחותם של ימי ההתכנסות.
תש״נ-תשנ״ב: יהדות רוסיה במרכז
בתש״נ העסיקו השינויים בברית המועצות את משתתפי הכינוס: כיצד מרחיבים את הפעילות וכיצד נערכים לקליטת יהודים היוצאים ממנה. הרב משה קוטלרסקי, שניהל והנחה את הכינוס, סקר את הפעילות ואת יישום ההחלטות מהשנים הקודמות. השלוחים השתתפו בסיום הרמב״ם, ולאחר שובם ל-770 זכו לשיחה מיוחדת מהרבי.
עוד קודם לסיום הרמב״ם שאלו המארגנים את הרבי על שילוב השלוחים במעמד, ונענו שלימוד הרמב״ם הוא חלק עיקרי בשליחות. בנאומי הכינוס נשמעו גם דיווחים על היקף הבנייה ברחבי תבל ועל הרצון לפעול באופן המתאים ל״שנת ניסים״. הרב יוסף יצחק אהרונוב והרב יוסף יצחק מטוסוב היו בין הנושאים דברים. כששבו השלוחים מסיום הרמב״ם, התבשרו כי הרבי שחזר מן האוהל יישא לפניהם שיחה.
בתנש״א נמשכו הדיונים על יהדות ברית המועצות ועל קליטת העולים. בין ההחלטות הייתה הקמת מרכז עולמי שירכז חומר לשיעורי תורה ויעמידו לרשות השלוחים. הרב נפתלי אסטולין שיתף בסיפור רכישת בניין לפעילות עם יוצאי רוסיה בלוס אנג׳לס, ובברכת הרבי שליוותה את הדרך.
סיפורו של הרב אסטולין נתן פנים לאתגרים שעליהם דנו. בעל הבניין שבו התקיימה הפעילות הודיע כי הוא מוכר אותו, והשליח נדרש לגייס סכום שמעבר ליכולתו. באמצעות הרב שמעון רייטשיק נשלח דו״ח לרבי, שהשיב בברכת ״גפן״ - געזונט, פרנסה, נחת. בהמשך נוצר קשר עם משפחה ששמה גפן, וסיועה אפשר להתקדם ברכישה. לצד הסיפור האישי ביקשו השלוחים להפוך גם את ניסיונם בהוראת התורה למשאב שיעמוד לרשות חבריהם.
בתשנ״ב נשמעו כבר דיווחים על כינוס שלוחים אירופי במוסקבה ועל שלוחים הפועלים בערי הולדתם. כשהוקרא שמה של ברית המועצות ב״רול קול״, פרצו המשתתפים במחיאות כפיים ממושכות. ההתרגשות המחישה את גודל השינוי בארץ שבה קיום מצוות והפצת יהדות היו כרוכים במשך שנים במסירות נפש. את ימי הכינוס ליוו דברי הרבי על עבודת השליחות והבאת הגאולה.
דוד צ׳ייס שיתף באותו כינוס בסיפור על דולר שהרבי מסר לו עבור גורמים בפולין שיוכלו להיטיב עם יהודים. לדבריו, כשהתברר לו שידידו לך ולנסה מתכוון להתמודד לנשיאות, העניק לו את הדולר. הסיפורים מפולין ומרוסיה הצטרפו לדיווחים על פעילות יהודית הנעשית בגלוי במקומות שעד זמן קצר קודם לכן היו מעבר למסך הברזל. בסיום חתמו השלוחים על פ״נ לרבי, ובו ביטאו את התקשרותם ואת מחויבותם למשלח.
תשנ״ג-תשנ״ה: המפגש עם הרבי והגעגועים
בתשנ״ג, לאחר כ״ז אדר תשנ״ב, הגיעו לכינוס כ-1,500 שלוחים. ביום שני עברו השלוחים לפני הרבי בפתח חדר היחידות וזכו למבטו ולעידודו. הרגע האישי במחיצת המשלח עמד במרכז חוויית הכינוס.
בין הסיפורים שנשמעו בכינוס היה תיאור מפגש של שליח עם האדמו״ר מוויז׳ניץ. כששאל אותו השליח לפשר הכבוד שחלק לו, סיפר האדמו״ר כי חסידיו בארצות שונות נעזרים במקוואות ובמוסדות החינוך שהקימו שלוחי הרבי. הסיפור המחיש את היקף האחריות שנושאים השלוחים בקהילותיהם. התוכנית עצמה הייתה צפופה, עם מעבר ממושב לסדנה ולדיון נוסף, ובמרכזה חיזוק ההתקשרות והעבודה להכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו.
בתשנ״ד ליוו התפילות לרפואת הרבי את הדיונים והסדנאות. הרב יהודה קרינסקי סיפר כי כרכי ״ספר השלוחים״ מונחים על שולחנו של הרבי וכי הרבי מעיין בהם. במהלך הכינוס הופסקו הסדנאות והשלוחים כונסו לשמוע הודעה מהמזכירות על קבלתם ליחידות. דיווחי התקופה מבטאים את הציפייה הדרוכה ואת השמחה שעוררה הבשורה.
ביום שישי נסעו השלוחים לציון הרבי הריי״צ. בתיאור שפורסם באותה שנה מסופר על הצפיפות ועל שלוחים שהתפללו איש איש בפני עצמו, כשבתפילתם גם בקשותיהם של בני קהילותיהם. העדכונים על בריאות הרבי ליוו את הכינוס כולו. ההודעה על היחידות הובאה בידי הרב ליפא ברענן, לאחר שהשלוחים נקראו להפסיק את הדיונים ולהתכנס יחד. באותה שנה לא שוחררה לפרסום התמונה הקבוצתית הרשמית, כפי שצוין בדיווח התקופתי.
הכינוס בתשנ״ה, חודשים ספורים לאחר ג׳ תמוז, התקיים בכאב ובגעגועים עמוקים. השלוחים התכנסו להתחזק יחד ולהמשיך בעבודתם; כל מושב נפתח בלימוד מתורת הרבי ובהקרנת מראות קודש. באותה שנה החל גם כינוס מיוחד לילדי השלוחים, בהשתתפות כשישים ילדים, ונערך מעמד הקראת הפ״נ הכללי באוהל הקדוש.
בשנה הראשונה לאחר ג׳ תמוז היו שלוחים שהתלבטו כיצד ייראה הכינוס. ההגעה המשותפת העניקה מקום לכאב ולחיזוק ההדדי. ילדי השלוחים שהגיעו מארצות שונות מצאו לראשונה חברים החיים במציאות הדומה לשלהם, ובמוצאי שבת שרו בפני המבוגרים ניגון געגועים. באוהל הקדוש הקריא הרב נחמן סודאק את הפ״נ הכללי, ובו הבקשה לזכות למלא את השליחות כפי רצון הרבי. התוכנית לילדים נעשתה בהמשך לחלק משמעותי מן הכינוס.
תשנ״ו-תשנ״ז: הדור הבא וכלים חדשים
בתשנ״ו בלטה השתתפותם של יותר ממאה שלוחים חדשים שיצאו לשליחות לאחר ג׳ תמוז. הרב שלמה בן טולילא מקינשסה נשא דברים בבאנקעט, והרב שמעון לזרוב לימד את הנוכחים את השיר ״מיר זיינען שלוחים פון רבי׳ן״. לצד התוכניות עמדה גם האבלות על פטירת הרב משה סלונים ע״ה; הדיונים הופסקו והשלוחים יצאו להשתתף בהלווייתו.
השלוחים התפזרו לקבוצות שעסקו בפעילות לסטודנטים, בניהול נכון ובחיסכון בזמן ובכסף. שלוחי ארץ הקודש דנו בשלמות הארץ. הילדים השתתפו בתוכנית משלהם ושולבו גם במליאת המבוגרים. לאחר שבת של התוועדויות התקיימה מלווה מלכה ובה דברים מפי הרב יואל כהן ושלוחים ממדינות שונות. בבאנקעט קיבלו השלוחים החדשים מקום מיוחד, והקהל נחשף גם לעבודת השליחות בקינשסה שבמרכז אפריקה.
בתשנ״ז נוספה סדנה שעסקה באפשרויות הפצת היהדות באמצעות האינטרנט. הרב יוסף יצחק קייזן הציג את הפעילות בתחום, והשלוחים דנו בשימוש בדואר אלקטרוני לקשר עם יהודים. לצד הכלים החדשים עסקו בחינוך ילדי השלוחים, בשיעורי תורה ובגיוס כספים. השלוחים בחברון זכו לעידוד מיוחד על רקע הדיונים המדיניים על עתיד העיר.
אחד הסיפורים שנשמעו בסדנאות עסק באכזבה מאירוע שאליו הגיעו מעטים. הרב בן ציון ליפסקר הביא את המענה שלפעמים גם מתוך מאות משתתפים מושפעים רק בודדים, וממילא אין לזלזל בארבעה שהגיעו. בסדנת גיוס כספים סיפר אחד המרצים כי הניח באותו יום תפילין לראשונה בחייו, וקיבל זוג תפילין במתנה. בתוך הדיונים על שיטות וכלים, הזכירו המפגשים הללו לשלוחים את ערכה של הפעולה עם יהודי יחיד.
תשס״א-תשס״ג: אחריות ליהודים בכל מקום
בתשס״א התכנסו כ-1,500 שלוחים לקראת שנת המאה להולדת הרבי. המצב הביטחוני בארץ הקודש תפס מקום מרכזי, וב״רול קול״ קם הקהל לכבוד שלוחי ישראל. כשלוש מאות ילדי שלוחים נכנסו לבאנקעט עם דגלי מדינותיהם, ביטוי לצמיחתו של הכינוס הצעיר שהחל שנים אחדות קודם לכן.
בבאנקעט הוקרן הסרט ״הגחלת״ של JEM, שסקר את חיי חב״ד תחת השלטון הסובייטי ואת התחדשות הפעילות במדינות חבר העמים. בין התשורות הייתה תמונת הרבי מדרכונו בעת יציאתו מרוסיה בשנת תרפ״ח. ילד השלוחים אברימי ציפל מיוטה סיפר על חייו במקום שליחותו ועל הלימוד עם אמו. כשנכנסו הילדים עם דגלי המדינות, קיבל הקהל המחשה חיה לכך שהשליחות היא מציאות חייה של המשפחה כולה.
כינוס תשס״ב נערך לאחר מתקפת הטרור על מגדלי התאומים. בלב ניו יורק התכנסו השלוחים לדון בהרחבת האור היהודי ובחיזוק הקהילות. נשיא ארגנטינה שהשתתף בבאנקעט ביקש את תפילותיהם לניצחון הטוב על הרוע והטרור. במפגש נוסף הודה ר׳ שמואל רוהר לשלוחים על הזכות להשתתף בפעילותם.
הסדנאות עסקו בין היתר בהנגשת חסידות, בהשפעה על בני הקהילה ובסדר יומו של שליח. שלוחים חדשים הוצגו בפני חבריהם וקיבלו קבלת פנים חמה. לאחר הבאנקעט נאספו כמאה ועשרה שלוחים שפעילותם נתמכה בידי משפחת רוהר למפגש משותף. כל אחד הציג את עירו ואת שנות שליחותו. דברי התודה של ר׳ שמואל רוהר ביטאו את השותפות האישית שבין תומכי הפעילות לבין השלוחים הפועלים בשטח.
בתשס״ג נדונו הקשר עם המטיילים הישראלים לאחר שובם מחו״ל, חינוך ילדי השלוחים והפעילות בקמפוסים. בבאנקעט הוצגה הרחבת השליחות באוניברסיטאות בתמיכת משפחת רוהר. הרב בערל לאזאר שיתף בחוויות מן הפעילות ברוסיה וממפגש עם מלך מרוקו, שבו עמד על מעמדו של הרבי כמנהיג יהודי העולם.
הדיון על המטיילים הישראלים עסק בפער המוכר לשלוחים: צעיר פוגש בית חב״ד בתאילנד או בנפאל, מתקרב ליהדות, ושב לארץ בלי שהקשר יימשך בהכרח עם בית חב״ד בעירו. הרב נחמיה וילהלם ושלוחים מארץ הקודש הציגו את הצדדים השונים. במושבים נוספים דנו בגיוס כספים, בטכנולוגיה ובשמירת חינוכם של ילדי השלוחים. בבאנקעט תיאר אחד מידידי חב״ד במרילנד כיצד שיעורי התורה והקשר עם השליח שינו את חיי משפחתו.
תשס״ד-תשס״ה: אלפים מתכנסים, השליחות מתרחבת
בתשס״ד, עשרים שנה לאחר ההתחלה, הגיעו לכינוס יותר מ-2,300 שלוחים. ותיקים וצעירים נפגשו, ולצדם יהודים שהתקרבו באמצעות השלוחים ויצאו בעצמם לשליחות. בנאומו המרכזי הדגיש הרב שלום משה פלטיאל את ההתקשרות למשלח כמקור הכוח לעבודת השליחות, והודה לרבי על הזכות להיות שליח ולאהוב כל יהודי.
לצד המושבים הרשמיים התנהלו שיחות שגילו את עולמם של השלוחים. כששליח ברוסיה נשאל כמה ילדים יש לו והשיב ״160״, התכוון לתלמידי בית הספר שבעירו. הרב דוד איידלמן העלה זיכרונות מן השנים שבהן ביקש הרבי לפתוח מוסדות חדשים והיה צורך למצוא את האנשים המתאימים לשליחות. ד״ר לארי רזניק שיתף בזיכרונות מטיפולו ברבי בתשל״ח. סיפורי העבר פגשו את ההודעות על יציאת שלוחים למדינות נוספות.
בתשס״ה כללה התוכנית 43 סדנאות: מחינוך ורבנות ועד ניהול זמן, בניית בית חב״ד וקירוב מטיילים. תשעים זוגות צעירים קיימו מגעים עם ארבעים שלוחים לקראת יציאה אפשרית לשליחות. הוכרזה תוכנית ״חברותא״ ללימוד משותף בתמיכת קרן רוהר, ובמעמד הסיום השתתפו יותר מ-2,500 שלוחים ותומכים. COL ליווה את הכינוס בסיקור שוטף, זו השנה השנייה.
בשבת למדו השלוחים יחד והתוועדו, ובמוצאי שבת התמלא אולם אהלי תורה במשתתפי המלווה מלכה. הוקרנו קטעי זיכרון לרב יהודה לייב רסקין ע״ה, ובהם מנאומו בכינוס הקודם. ביום ראשון שבו האוטובוסים מן האוהל אל 770, והשלוחים התארגנו לצילום הקבוצתי. בין השלוחים הוותיקים נראו צעירים שזו שנתם הראשונה בכינוס. המפגש בין הדורות קיבל ביטוי נוסף בתוכניות היציאה לשליחות של הזוגות הצעירים.
תשס״ו: אלפי שלוחים ומפת פעילות מתרחבת
בתשס״ו כבר התמלא אולם הילטון במנהטן בכ-2,500 שלוחים, ולצדם ידידים ותומכים. הרב בערל לאזאר סקר את צמיחת השליחות במדינות חבר העמים: מארבע משפחות שלוחים בראשית הדרך למאות שלוחים כעבור חמש עשרה שנה. בין האורחים נשא דברים פרופ׳ אלן דרשוביץ, שהעלה על נס את פעילות חב״ד ברחבי העולם.
במעמד ה״רול קול״ פרש הרב משה קוטלרסקי את מפת השליחות לפי מדינות ויבשות, ולאחר מכן ביקש מהשלוחים לקום לפי שנות יציאתם לשליחות. הצעירים שיצאו בשנים האחרונות הצטרפו לוותיקים שכבר בנו קהילות ומוסדות. הוכרז גם על יציאתם הצפויה של 25 שלוחים נוספים במסגרת תוכנית ״חברותא״, שכבר פעלה ב-160 נקודות בעולם. הכינוס הלך ונעשה מקום שבו מתכננים את השלב הבא בהתרחבות השליחות.
לאורך השנים השתנו האולמות, התוכניות והיקף המשתתפים. בין הדיווחים נשמר אותו חוט מחבר: שליח המגיע עם שאלות ממקום שליחותו, פוגש את חבריו, מתחזק בהתקשרות לרבי וחוזר לקהילתו עם כוחות מחודשים והחלטות לעבודה בשנה הבאה.
לכל כתבות הסדרה: תולדות כינוס השלוחים
- כינוס השלוחים העולמי תשד"מ: כך הכל התחיל
- כינוס השלוחים תשמ"ה: מרחיבים גבולות
- כינוס תשמ"ו: למה חילק הרבי 201$ לכל שליח?
- כינוס תשמ"ז: השנה בה החל ה״ראל קאל״
- מה איחל נשיא ארה"ב לכבוד כינוס תשמ"ח?
- מה הפתיע את השלוחים בסיום כינוס תשמ"ט?
- ההפתעה שציפתה לשלוחים בכינוס תש"נ
- סיפורו הניסי של הרב אסטולין בכינוס תנש"א
- הרגע שהקפיץ את כולם בכינוס תשנ"ב
- הרגע המרגש במחיצת הרבי בכינוס תשנ"ג
- מדוע הופסקו הסדנאות בכינוס תשנ"ד?
- איך נערך הכינוס הראשון אחרי ג׳ תמוז?
- נואם מאפריקה בכינוס השלוחים תשנ"ו
- כינוס תשנ"ז: לראשונה סדנא בנושא האינטרנט
- תשס"א: הכנות לקראת ״יום שכולו שבת״
- תשס"ב: עוצמה חב"דית מול טרור עולמי
- תשס"ג: איך כינה מלך מרוקו את הרבי?
- השלוחים בכינוס תשס"ד: "תודה לך רבי"
- תשס"ה: כינוס השלוחים ב״מרכז התקשורת החב"די״
- תשס״ו: ״חב״ד נותנת דוגמה לכל העם היהודי״ - דיווח מהבאנקעט
להמשך הסקירה: חלק ב׳ - מתשס״ו ועד כינוס תשפ״ז
מאפשרים לכם לקבל
