תמיד הם היו שם, לצד הרבי. בהתוועדויות, בתפילות, בעת אמירת שיחות, ובעצם, בכל מקום והזדמנות. הילדים היו לצידו של הרבי תמיד, עקבו בשקיקה אחרי כל הנהגה, והוא בחזרה, הראה להם יחס אוהב, מיוחד, יוצא דופן.

הרבי אהב כל יהודי כמו בן יחיד, אבל יחסו לילדים היה שונה, מקרב במיוחד.

במהלך סדרת הכתבות "הרבי והילדים", נכיר את הקשר העז והמיוחד של הרבי עם חסידיו הצעירים. המאורעות המיוחדים, השיחות המיוחדות, ובעיקר, האהבה ומאור הפנים דווקא בחיי היום־יום ה"רגילים".

פרקים קודמים:

• פרק ראשון - כשהרבי התכופף להרים את הילד הקטן והנבוך

• פרק שני - כשילד קטן נרדם על הרצפה בעיצומה של ההתוועדות

• פרק שלישי - כשהרבי קיבל את ברכתם של אלפי הילדים בכנס ה'ראלי'

// 'יחידות פרטית' לילדים

במשך שנים רבות היה הרבי מקבל לחדרו אנשים נשים וטף למעמד 'יחידות פרטית'. הנהגה זו של הרבי נפסקה באופן סופי לקראת שנת תשמ"ג. עד אז, זכו אלפי ילדים להיכנס אל הקודש פנימה, לשוחח עם הרבי ולקבל את ברכתו.

בדרך כלל, היו נכנסים הילדים ליחידות יחד עם הוריהם ושאר בני משפחתם. לעיתים, היה הילד יוצא מהיחידות בשלב כלשהו כאשר רצה הרבי לשוחח עם האב לבדו, ולעיתים נשאר עמו עד תום היחידות.

כאשר הילד לא הבין אידיש, או שדיבר בשפה אחרת, היה הרבי מדבר עימו בשפה אותה הכיר. בדרך כלל היה הרבי מתעניין בשפתו של הילד, בטרם היה מתחיל לשוחח עימו.

היו כמובן מקרים יוצאים מן הכלל, אך בדרך כלל היה הרבי שואל את הילד על לימודיו, לעיתים אף מספר שאלות.

לדוגמה – בהזדמנות מסויימת, כאשר סיפר ילד לרבי שהוא לומד את פרק "אלו מציאות" העוסק בדיני השבת אבידה, שאל אותו הרבי בעודו מצביע על סידורו הקדוש – האם על דבר זה יש להכריז?

שאלה נוספת ששאל הרבי ילדים רבים הייתה "האם אתה יודע כמה חוטים ישנם בציצית?", אם ענה הילד את התשובה, היה ממשיך הרבי ושואלו "יודע אתה כנגד מה?", ועונה - "32 חוטים יש בציצית, כנגד לב" (ישנם 32 חוטים בציצית, בגימטריה 'לב').

// שהילד לא יצטער

על רגישותו של הרבי לילדים, אנחנו יכולים ללמוד מהסיפור הבא:

בחודש תשרי של שנת תשל"ט חילק הרבי לכל האורחים שנכנסו ליחידות ספר. לגברים נתן הרבי תניא, ולנשים נתן סידור. בתוך הספר חתם הרבי את שמו בכתב ידו.

הורים שנכנסו ליחידות באותו חודש, זכו גם הם לקבל את הסידור, אך סיפרו לרבי כי בנם רצה מאוד לנסוע יחד עמם לרבי, אך הם לא נתנו לו את אישורם. כעת – אמרו בני הזוג לרבי, יצטער הבן עוד יותר; מאחר שיבין שפספס הזדמנות לקבל ספר עם חתימה. הרבי, ברוב רגישותו, הורה למזכירות שיביאו להורים ספר גם עבור הילד, אך ביקש להתנות זאת בכך שלא יספרו זאת לאיש.

בתקופות מוקדמות יותר, היו זוכים ילדים להיכנס ליחידות גם בקבוצות. כאשר – לדוגמה – היו מגיעים כיתות שלימות של ילדים מבתי ספר, היה הרבי מכניסם לחדרו, מדבר בפניהם ושואלם שאלות שונות.

תפילתנו ובקשתנו, שבקרוב ממש נזכה להתראות שוב עם מלכנו, בגאולה האמיתית והשלימה.