תמיד הם היו שם, לצד הרבי. בהתוועדויות, בתפילות, בעת אמירת שיחות, ובעצם, בכל מקום והזדמנות. הילדים היו לצידו של הרבי תמיד, עקבו בשקיקה אחרי כל הנהגה, והוא בחזרה, הראה להם יחס אוהב, מיוחד, יוצא דופן.

הרבי אהב כל יהודי כמו בן יחיד, אבל יחסו לילדים היה שונה, מקרב במיוחד.

במהלך סדרת הכתבות "הרבי והילדים", נכיר את הקשר העז והמיוחד של הרבי עם חסידיו הצעירים. המאורעות המיוחדים, השיחות המיוחדות, ובעיקר, האהבה ומאור הפנים דווקא בחיי היום־יום ה"רגילים".

בשעה שהיה הרבי נכנס להתוועדות, לא ניתן היה למצוא מקום ריק שנותר, כדי לעמוד בו. משך זמן קודם להתוועדות, כבר עמדו חסידים ושמרו את מקומם, על מנת שיוכלו לראות את הרבי היטב ממקום עומדם. הצפיפות, הייתה גדולה מאוד, בדרך כלל.

מי שלא זכו להצטופף ולהידחק על ה'פירמידות', היו דווקא הילדים. להם היו מקומות קבועים וקרובים מהם יכלו לראות ולשמוע את הרבי בבירור. לחסידים הצעירים הללו, נשמר השטח שסביב מקומו של הרבי. שם, היו יושבים כל הילדים, נדחקים בין השולחן לחסידים המבוגרים, ושותים בצמא את דברי הרבי.

הילדים הצעירים יושבים לצידו של הרבי בהתוועדות

בהזדמנות מסוימת במהלך שנת תשמ"א - בה הקים הרבי את הארגון 'צבאות השם' – הבחין אחד החסידים בילדים היושבים בצמוד לכיסאו של הרבי. העובדה שהילדים יושבים קרוב כל־כך לרבי לא מצאה חן בעיניו, והוא ניסה לגרום להם לעזוב את המקום. הרבי, ששם לב למתרחש, פנה אליו מיד ותמה:  "הם חיילים בצבאות ה', ואילו אתה חייל פשוט, איך יכול אתה לומר להם מה לעשות?.."

מעבר לעובדה שבזכות מקומם יכלו לשמוע ולראות את הרבי בבירור - מה שלא זכו לו מי שעמדו במקומות מרוחקים - זכו הילדים גם לרווח נוסף; מיד עם תום ההתוועדות, כאשר יצא הרבי מבית הכנסת, קפצו כל היושבים בסמוך לרבי, וניסו לתפוס את העוגות שהשאיר אחריו הרבי על השולחן. בדרך כלל, היו הילדים שישבו בסמוך לרבי, אלו שזכו 'לחטוף' את העוגות.

// כשילד קטן נרדם ליד רגליו של הרבי

התוועדות פורים תשמ"ג, הייתה מיוחדת מאוד ונמשכה שעות ארוכות, עמוק אל תוך הלילה. חלק מהילדים שישבו לצידו של הרבי, החלו להתעייף לאחר ישיבה ממושכת כל־כך. הילדים המקומיים, המרוגלים בהתוועדויות ארוכות הצליחו להישאר ערים עד הסוף גם הפעם. אבל ילד אחד, שהגיע מארץ הקודש יחד עם אביו, התעייף מאוד, עד שנרדם על מקומו, לצד הרבי.

ההתוועדות קרבה אל סיומה, אך הילד שישן שנת ישרים, לא שם לב לכך. כמו בסיומם של התוועדויות רבות, פרצו הנוכחים גם הפעם בשירת "שיבנה בית המקדש" ולאחר מכן בשירת "נייעט נייעט ניקאווא" - אך למרות השירה האדירה, המשיך הילד המותש לישון על מקומו.

הילד עומד לצידו של הרבי לאחר שהתעורר. התוועדות פורים תשמ"ג

הרבי הבחין בילד, ונעץ בו את מבטו האוהב. הזקנים שישבו מאחור, חייכו לנוכח המראה המוזר, הם לא היו רגילים למקרים שכאלו. אחד ממזכיריו של הרבי, ניגש אל הילד, והעיר אותו בעדינות. הוא קם לאיטו, מביט סביבו כאילו אינו מבין היכן הוא נמצא. ככל הנראה העירו אותו משינה עמוקה..

הרבי, באהבתו הרבה התכופף אל הילד שזה עתה התעורר, והעניק לו בחיוך פרוסה של עוגה.

צפו בתיעוד מהאירוע המעניין:

קרדיט: jem