מערכת COL
|
יום ז' חשוון ה׳תשע״ו
20.10.2015
הסמל של "הקהל" ● טור מיוחד על הרב צייטלין
ר' "אהרן לייזר" (כפי שהיה מכונה בפי רבים) הוא אחד הדמויות החסידיות הזכורות לי מימי ילדותי המוקדמים, וגם אז – כשהיה צעיר לימים – היה ידוע ומפורסם כחסיד מיוחד במינו, 'משפיע' אמיתי. במשך הזמן הפך ר' "אהרן לייזר" לסמל מוחשי של "הקהל את העם" ● טור מיוחד על הרב צייטלין ע"ה הסמל של"הקהל"
הרב צייטלין ע"ה עובר אצל הרבי (באדיבות: JEM)
מ.מ.ר.
"הקהל את העם, האנשים הנשים והטף .. ויראו את ה' אלוקיכם". – ביום ה'רגיל' הראשון של "שנת הקהל" (לאחר שהסתיים חודש תשרי וימי ראש חודש הצמודים אליו), ב' מר חשון, נלב"ע אחד המיוחד, שליח הרבי לצפת עיה"ק ת"ו קרוב לארבעים שנה, ר' אהרון אליעזר צייטלין ע"ה.
ר' "אהרן לייזר" (כפי שהיה מכונה בפי רבים) הוא אחד הדמויות החסידיות הזכורות לי מימי ילדותי המוקדמים, וגם אז – כשהיה צעיר לימים – היה ידוע ומפורסם כחסיד מיוחד במינו, 'משפיע' אמיתי. במשך הזמן הפך ר' "אהרן לייזר" לסמל מוחשי של "הקהל את העם", וזאת בשני מובנים עיקריים:
(א) "הקהלת" יהודים והבאתם לבית חיינו, אל הרבי. זכיתי להיות בבית חיינו כאשר הביא ר' "אהרן לייזר" קבוצה גדולה לל"ג בעומר תש"נ [הפלא הוא שבעוד בל"ג בעומר כולם נוהרים אל הגליל העליון - הצליח ר' "אהרן לייזר" להביא יהודים מאזור זה עצמו אל הרבי...], ולאחר מכן המשיך והביא במהלך השנים עוד מאות ואלפים בדרכו המיוחדת, דבר שגרם לרבי נחת רוח גדולה.
(ב) "הקהלת" יהודים בהתוועדות חסידית מתוך התעוררות ליראת ה' אמיתית ופנימית. ר' "אהרן לייזר" היה מתוועד לרוב, עם קבוצות שונות ומגוונות – "האנשים הנשים והטף": לעתים מדובר ב"מקורבי בית חב"ד" הצריכים חיזוק בענינים פשוטים, ולפעמים בהתוועדות 'פנימית' בתוך קבוצה מצומצמת של אנ"ש; לעתים 'הזעיקו' אותו להתוועד עם "תמימים" צעירים לימים, ולפעמים עם 'חסידי פולין' מבוגרים; ר' "אהרן לייזר" לא נמנע גם מלדבר בפני ילדים כפשוטו, וזכורה גם השפעתו המיוחדת בקרב נשים ובנות.
בכל מקום היה ר' "אהרן לייזר" "ראש המדברים", אך לא משום שהוא מצידו חיפש לדבר. נהפוך הוא: הוא אהב להקשיב ולשמוע, ללמוד מכל אדם באשר הוא; אך כאשר ראה ש"אין אנשים" – הוא "השתדל להיות איש", ועשה זאת בדרכו הלבבית, העמוקה והפנימית.
בספרים מבואר, שהמלה "קהל" היא בגימטריא "מצה", וזאת משום שכדי להגיע לידי אחדות ו"קהל" אמיתי יש צורך בתנועת הביטול והשפלות, שבזה הוא ההבדל בין "חמץ" ל"מצה" (כידוע). ואכן, אחד הדברים שאיפיינו את סגנון דיבורו של ר' "אהרן לייזר" היתה השפלות וה"לב נשבר"; הוא לא דיבר בסגנון של "באתי לעורר אתכם", אלא תמיד כלל את עצמו – באמת ובתמים - בדברי ההתעוררות, בבחינת "שיפעלו הדברים בי ובהשומעים".
כשאני חושב על מה שעלינו להתחזק בו, בבחינת "והחי יתן אל לבו" – עולה לי דוקא דבר 'קטן', והוא: "שלום עליכם"!... זכור לי שפעם פגשתי אותו והוא נתן לי 'חלק' על כך שה"שלום עליכם" שנתתי לו לא היה מספיק חם ולבבי... והיה ברור שאין זה מתוך פגיעה אישית, אלא מתוך געגוע לאוירה החסידית והחמה שהכיר מזקני החסידים, והוא כאב על כך שניכרת "הצטננות" באוירה זו.
יהי רצון שיהיה מליץ יושר עבור – יבדלו לחיים טובים וארוכים – בני משפחתו היקרים, חבריו השלוחים, תלמידיו ומושפעיו הרבים (כולל אלו שב'עזרת הנשים'); וכשאנו נתעורר ונשתדל להיות יותר "חמים", בודאי ימיס החום החסידי את השאריות שנשארו מקירות הגלות, ו"הקיצו ורננו שוכני עפר" והוא בתוכם, בקרוב ממש, ואז נקבל ממנו "שלום עליכם" חם ולבבי... אמן כן יהי רצון.
"הקהל את העם, האנשים הנשים והטף .. ויראו את ה' אלוקיכם". – ביום ה'רגיל' הראשון של "שנת הקהל" (לאחר שהסתיים חודש תשרי וימי ראש חודש הצמודים אליו), ב' מר חשון, נלב"ע אחד המיוחד, שליח הרבי לצפת עיה"ק ת"ו קרוב לארבעים שנה, ר' אהרון אליעזר צייטלין ע"ה.
ר' "אהרן לייזר" (כפי שהיה מכונה בפי רבים) הוא אחד הדמויות החסידיות הזכורות לי מימי ילדותי המוקדמים, וגם אז – כשהיה צעיר לימים – היה ידוע ומפורסם כחסיד מיוחד במינו, 'משפיע' אמיתי. במשך הזמן הפך ר' "אהרן לייזר" לסמל מוחשי של "הקהל את העם", וזאת בשני מובנים עיקריים:
(א) "הקהלת" יהודים והבאתם לבית חיינו, אל הרבי. זכיתי להיות בבית חיינו כאשר הביא ר' "אהרן לייזר" קבוצה גדולה לל"ג בעומר תש"נ [הפלא הוא שבעוד בל"ג בעומר כולם נוהרים אל הגליל העליון - הצליח ר' "אהרן לייזר" להביא יהודים מאזור זה עצמו אל הרבי...], ולאחר מכן המשיך והביא במהלך השנים עוד מאות ואלפים בדרכו המיוחדת, דבר שגרם לרבי נחת רוח גדולה.
(ב) "הקהלת" יהודים בהתוועדות חסידית מתוך התעוררות ליראת ה' אמיתית ופנימית. ר' "אהרן לייזר" היה מתוועד לרוב, עם קבוצות שונות ומגוונות – "האנשים הנשים והטף": לעתים מדובר ב"מקורבי בית חב"ד" הצריכים חיזוק בענינים פשוטים, ולפעמים בהתוועדות 'פנימית' בתוך קבוצה מצומצמת של אנ"ש; לעתים 'הזעיקו' אותו להתוועד עם "תמימים" צעירים לימים, ולפעמים עם 'חסידי פולין' מבוגרים; ר' "אהרן לייזר" לא נמנע גם מלדבר בפני ילדים כפשוטו, וזכורה גם השפעתו המיוחדת בקרב נשים ובנות.
בכל מקום היה ר' "אהרן לייזר" "ראש המדברים", אך לא משום שהוא מצידו חיפש לדבר. נהפוך הוא: הוא אהב להקשיב ולשמוע, ללמוד מכל אדם באשר הוא; אך כאשר ראה ש"אין אנשים" – הוא "השתדל להיות איש", ועשה זאת בדרכו הלבבית, העמוקה והפנימית.
בספרים מבואר, שהמלה "קהל" היא בגימטריא "מצה", וזאת משום שכדי להגיע לידי אחדות ו"קהל" אמיתי יש צורך בתנועת הביטול והשפלות, שבזה הוא ההבדל בין "חמץ" ל"מצה" (כידוע). ואכן, אחד הדברים שאיפיינו את סגנון דיבורו של ר' "אהרן לייזר" היתה השפלות וה"לב נשבר"; הוא לא דיבר בסגנון של "באתי לעורר אתכם", אלא תמיד כלל את עצמו – באמת ובתמים - בדברי ההתעוררות, בבחינת "שיפעלו הדברים בי ובהשומעים".
כשאני חושב על מה שעלינו להתחזק בו, בבחינת "והחי יתן אל לבו" – עולה לי דוקא דבר 'קטן', והוא: "שלום עליכם"!... זכור לי שפעם פגשתי אותו והוא נתן לי 'חלק' על כך שה"שלום עליכם" שנתתי לו לא היה מספיק חם ולבבי... והיה ברור שאין זה מתוך פגיעה אישית, אלא מתוך געגוע לאוירה החסידית והחמה שהכיר מזקני החסידים, והוא כאב על כך שניכרת "הצטננות" באוירה זו.
יהי רצון שיהיה מליץ יושר עבור – יבדלו לחיים טובים וארוכים – בני משפחתו היקרים, חבריו השלוחים, תלמידיו ומושפעיו הרבים (כולל אלו שב'עזרת הנשים'); וכשאנו נתעורר ונשתדל להיות יותר "חמים", בודאי ימיס החום החסידי את השאריות שנשארו מקירות הגלות, ו"הקיצו ורננו שוכני עפר" והוא בתוכם, בקרוב ממש, ואז נקבל ממנו "שלום עליכם" חם ולבבי... אמן כן יהי רצון.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
