מערכת COL
|
יום ז' כסלו ה׳תשע״ו
19.11.2015
האכזריות של החיות הדעשיו"ת ● הרב דוד-מאיר דרוקמן
אם חשבנו שאין גרוע מאכזריות הנאצים ימח שמם, הרי לנו את הדעא"ש שאכזריותם אף גדולה יותר; שהרי לא מצינו שהגרמנים הצוררים כרתו ראשים של בני המוצא שלהם, ואילו חיות הטרף הדעשיו"ת עושות גם את זה! ● היכן ראינו במקורות שלנו תשובה לאכזריות שלהם? האכזריות של החיות הדעשיו"ת
הרב דוד-מאיר דרוקמ (צילום: לוי ישראלי)
הרב דוד-מאיר דרוקמן
בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש היה תלמיד בעל מדריגה, אשר מביני דבר אמרו עליו שהגיע למדרגת 'בינוני' עפ"י הגדרות ספר התניא, אם לא מלמעלה מזה. רבי דוד קיוומן (הורודוקער) היה שמו.
כשהגיע לפרקו ודיברו בו נכבדות, הסבירו לו כי עם הופעה 'בטלנית' כמו שלו - יקשה עליו להשתדך (מה גם שבאותם ימים בעיני בנות ישראל, ולא היה שם בית יעקב, תלמיד ישיבה ועוד 'בטלן', לא היה מועדף מבחינת שידוכים).
החלו לדבר על ליבו שהוא חייב לקפל את זקנו המדובלל. איכשהו הוא קיבל, וכך באי חשק מופגן הוא נאלץ להסכים שיאספו את 'זנבות' הדיקנא קדישא שלו. אך, טרם סיימו את משימת איסוף קצוות הזקן - נשאר 'זנב אחד' שביצבץ והשתפל בצורה מוזרה ומביכה על חזהו, וכאן הזדעק ר' דוד ואמר: "עצור. עד כאן. יותר לא...". אני משער שכנראה הסבירו לו שעדיף היה לא להתחיל בעבודות ה'שיפוץ', מאשר להישאר תקועים באמצע, לא לכאן ולא לשם.
● ● ●
נזכרתי ב'מעשה שהיה' זה, לאחר שראיתי את עמדתו של מומחה הטרור הנודע הפרופ' אוריאל מררי, שנראה שאינו בדווקא איש ימין, אשר ביאר בטוב טעם ודעת, כי לא די בהנחתת מכה סתם על הטרור האיסלאמי, אלא שמכה זו צריכה להיות ניצחת. סתם מכה, מגבירה את שנאת הערבים אלינו, אבל אין לה את האפקט של גרימת פחד על חיות הטרף הדו-רגליות. יוצא אפוא, כי מכה לא דרסטית, עלולה לגרום לתוצאה הפוכה, אדרבה, להתגברות הטרור. כי כשהמשימה נתקעת באמצע - זה אך מגביר את השנאה ואת המוטיבציה של המטורפים להגיב. כדי למגר איכשהו את הטרור, צריכה להיות תגובה דראסטית ועוצמתית משמעותית ולא 'חצי עבודה'. הרמז צריך להיות מופנם.
"פעולות תגמול גורמות לרגשות של פחד ושנאה בעת ובעונה אחת. כדי שההרתעה תצליח צריך שהפחד יהיה חזק מהשנאה; אם השנאה למרתיע גוברת, הרי שפעולות התגמול יגרמו להסלמה במקום להרתעה". נאום הפרופסור. ו"שמע האמת ממי שאמרה".
כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע לימד אותנו שצריכים לקבל דעת מומחים, כמו שבעניין רפואי שומעים לרופאים.
● ● ●
זה הרצוי.
אבל המצוי ההזוי הוא שיש לנו עסק עם "יש שופטים בירושלים" (מליצת מנחם בגין, איש ההדר), וכשהאויב יודע שנשיאת הבג"צ, למשל, עדיין מהססת ותוהה האם כדאי להרוס בתי מחבלים, כאשר הפרקליטות דורשת עונש על שריפת בית הספר הדו-לשוני (עם הסתייגותנו מדרך פעולה זו) מחצית מן העונש על שריפת בית כנסת – הרי הטרור משתלם בהחלט.
כשראש הממשלה מתפאר שבימיו הייתה הכי פחות בניה ביהודה ושומרון, ועוד; ולא שאני 'כהניסט' - אבל כאשר תנועת 'כהנא חי' היא מחוץ לחוק, ונציגי הטרוריסטים יושבים בתוך הכנסת ואף מנהלים את ישיבות הכנסת – הרי הטרור משתלם ועוד איך. "לו הייתי צעיר פלסטיני, יתכן שהייתי מצטרף לארגון טרור" (אהוד ברק, 1998).
נו, 'לך תבנה מדינה' עם אויבער חכמים - חכמולוגים בלע"ז, שכאלה, התקועים לך כעצם בגרון. אבות נזיקין ולא רק ארבע.
"גם אם יינקטו פעולות של ממש במיגור הטרור", אומר הפרופ' מררי בתשובה לשאלה השבוע מעל גבי האתר – "לחסל אותו לחלוטין זה לא ניתן, ובוודאי לא מהר, ולא במהלך של שנים אחדות".
והוא ממשיך ואומר באותו ראיון: "כולם צריכים להיות מודעים לעובדה הזאת, שהמלחמה באיסלאם הראדיקלי לא התחילה אתמול. זה נמשך כבר 30 שנה, ולא עומדת להיגמר מחר".
וכאן נשאל המומחה לטרור, על ידי המראיין: "למה דווקא בעידננו, בתקופתנו, בעשורים האחרונים, פתאום צמחה התופעה הזו, מה התשובה שאתה נותן לשאלה הזאת".
על כך משיב פרופ' מררי (ולהעיר שהוא פרופסור-חבר בדימוס באוניברסיטת תל אביב הלא-ימנית בעליל);
"אין לי תשובה"!
די נדיר לשמוע מרואיין, ועוד ישראלי, שעונה "אין לי תשובה". בהחלט מגיע לו "שכר שיחה נאה".
● ● ●
איברא, בהיבט האקדמי- המחקרי אין לכך תשובה.
אבל במקורות שלנו, לכאורה יש תשובה:
מעבר לעיקרון ש"לב מלכים ושרים ביד ה'", ו"כשם שאין אנו יודעים רזי עולם, כך אין אנו מתיימרים להבין את אפס קצהו של המהלך האלוקי ואופן השראתו והשפעתו על "מלכים ושרים" – כותב רבנו הזקן בעל התניא ב"שבח" הישמעאלים: "...וזהו הטעם שלא יימצא גרים מאומה ישמעאלית, כי אם דרך מקרה, פעם בשמיטה כו', והוא מפני שיצאו מאברהם קודם שמל את עצמו... ולולי שמל אותם היו מחריבין העולם" (מאמרי אדה"ז תקס"ב עמוד תק"ה).
אז הנה קבלנו מושג אודות 'ישמעאל' שהוא גרוע מאחיינו עשיו הרשע. ורק 'מזל' שישמעאל מל את עצמו כמו שממשיך בעל התניא ואומר (שם, עמ' תק"ז): "ומילת ישמעאל הייתה כדי שלא יהיה קליפה קשה במאד, כי הוא פרא אדם, ואם לא היה נימול לא היו יכולין לסובלו...וגם לכן אינן מתגיירים מהם, מזה הטעם..".
ואם חשבנו שאין גרוע מאכזריות הנאצים ימח שמם, הרי לנו את הדעא"ש שאכזריותם אף גדולה יותר; שהרי לא מצינו שהגרמנים הצוררים כרתו ראשים של בני המוצא שלהם, ואילו חיות הטרף הדעשיו"ת עושות גם את זה!
וכבר נודע בשערים מה ששח האדמו"ר מקלויזנבורג זצוק"ל, שחווה על בשרו הק' את זוועות השואה: "...אמרתי מכבר שהערבים גרועים הרבה מהגרמנים", והמהר"א מבעלזא זצוק"ל, גם הוא בוגר מחנות הריכוז: "ואין בכל העמים אומה בזויה ושפלה כמותם" (ספר אמרות צדיקים דף כ"ב אות ג').
● ● ●
אז קודם כל קיבלנו שיעור מי הם ה'פרטנרים לשלום' שלנו.
אבל מדוע דווקא בעת האחרונה הם התעוררו ואחז בהם הדיבוק לשגע את כל העולם?
אז כאמור לפרופסור ההגון מהאוניברסיטה אין תשובה, אבל גם על זה במקורות שלנו, לכאורה, יש ויש מענה:
רבינו חיים ויטאל תלמיד האר"י בפירושו 'עץ הדעת טוב' על ספר תהילים מבאר את הפסוקים בתהילים "שיר המעלות לדוד לולא ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל, לולא ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם" - שהפרק מתייחס לגלות אחרונה שהיא גלות ישמעאל. ה'אדם' המוזכר כאן בפסוק הוא ישמעאל המוגדר בתורה כ-"פרא אדם".
ממשיך ומגלה את עינינו רבינו חיים ויטאל:
"כבר ידעת כי הגלויות אינם אלא ארבע; בבל ומדי יון ואדום. אבל עוד עתידים ישראל להיות באחרית הימים בגלות ישמעאל. כי להיותו 'אדם' לסיבת היותו בן אברהם, ויש לו זכות אבות וגם יש לו זכות המילה וכו', ולכן גלותו תקיפה משאר ארבע המלכויות. כי לכן נקרא 'ישמעאל' על שעתידין ישראל לצעוק צעקות גדולות בימי גלותו, ואז ישמע- א-ל ויענם".
את כל זה באקדמיה לא יודעים. הם עדיין לא גילו שהעולם איננו ג'ונגל, וההיסטוריה של עם ישראל איננה יד המקרה. הכל מתוכנן, הכל היה ידוע על ידי קורא הדורות מראש.
האירועים האחרונים בצרפת, באירופה (כן, זו אירופה רוויית דם היהודים – "בת בבל השדודה, אשרי מי שישלם לך" וגו'), והלוואי אך בשונאיהם של ישראל, אך נוסכות תקווה בליבנו, כי הנה, הכל מתקיים, וכשם שזה מתקיים – כך יתקיימו ובמהרה שאר נבואות הגאולה.
וגם זה ידוע, וזו אופציה שוות ניסוי. והיא;
לו היינו זוכים – היינו נגאלים מכבר על ידי משיח צדקנו שהיה מופיע על "ענני שמיא"; נכון לרגע זה על כל פנים, נראה שעוד לא זכינו, והגאולה באה בינתיים באופן של "עני ורוכב על חמור", אלא, שאם נתעשת, אם נתעורר בתשובה כדבעי למהוי, אם נתגבר על כוחות הסטרא אחרא שבתוכנו אנו, בתוככי כל אחד, אם נשפוט את "הר עשיו" ואת ישמעאל הגרוע ממנו שבתוכנו, בתוך אישיותנו – זה בעיקר (בנוסף על 'כלים' בדרך הטבע שהתורה דורשת מאיתנו) – יביא ברחמי שמים ל"והייתה לה' המלוכה".
בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש היה תלמיד בעל מדריגה, אשר מביני דבר אמרו עליו שהגיע למדרגת 'בינוני' עפ"י הגדרות ספר התניא, אם לא מלמעלה מזה. רבי דוד קיוומן (הורודוקער) היה שמו.
כשהגיע לפרקו ודיברו בו נכבדות, הסבירו לו כי עם הופעה 'בטלנית' כמו שלו - יקשה עליו להשתדך (מה גם שבאותם ימים בעיני בנות ישראל, ולא היה שם בית יעקב, תלמיד ישיבה ועוד 'בטלן', לא היה מועדף מבחינת שידוכים).
החלו לדבר על ליבו שהוא חייב לקפל את זקנו המדובלל. איכשהו הוא קיבל, וכך באי חשק מופגן הוא נאלץ להסכים שיאספו את 'זנבות' הדיקנא קדישא שלו. אך, טרם סיימו את משימת איסוף קצוות הזקן - נשאר 'זנב אחד' שביצבץ והשתפל בצורה מוזרה ומביכה על חזהו, וכאן הזדעק ר' דוד ואמר: "עצור. עד כאן. יותר לא...". אני משער שכנראה הסבירו לו שעדיף היה לא להתחיל בעבודות ה'שיפוץ', מאשר להישאר תקועים באמצע, לא לכאן ולא לשם.
● ● ●
נזכרתי ב'מעשה שהיה' זה, לאחר שראיתי את עמדתו של מומחה הטרור הנודע הפרופ' אוריאל מררי, שנראה שאינו בדווקא איש ימין, אשר ביאר בטוב טעם ודעת, כי לא די בהנחתת מכה סתם על הטרור האיסלאמי, אלא שמכה זו צריכה להיות ניצחת. סתם מכה, מגבירה את שנאת הערבים אלינו, אבל אין לה את האפקט של גרימת פחד על חיות הטרף הדו-רגליות. יוצא אפוא, כי מכה לא דרסטית, עלולה לגרום לתוצאה הפוכה, אדרבה, להתגברות הטרור. כי כשהמשימה נתקעת באמצע - זה אך מגביר את השנאה ואת המוטיבציה של המטורפים להגיב. כדי למגר איכשהו את הטרור, צריכה להיות תגובה דראסטית ועוצמתית משמעותית ולא 'חצי עבודה'. הרמז צריך להיות מופנם.
"פעולות תגמול גורמות לרגשות של פחד ושנאה בעת ובעונה אחת. כדי שההרתעה תצליח צריך שהפחד יהיה חזק מהשנאה; אם השנאה למרתיע גוברת, הרי שפעולות התגמול יגרמו להסלמה במקום להרתעה". נאום הפרופסור. ו"שמע האמת ממי שאמרה".
כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע לימד אותנו שצריכים לקבל דעת מומחים, כמו שבעניין רפואי שומעים לרופאים.
● ● ●
זה הרצוי.
אבל המצוי ההזוי הוא שיש לנו עסק עם "יש שופטים בירושלים" (מליצת מנחם בגין, איש ההדר), וכשהאויב יודע שנשיאת הבג"צ, למשל, עדיין מהססת ותוהה האם כדאי להרוס בתי מחבלים, כאשר הפרקליטות דורשת עונש על שריפת בית הספר הדו-לשוני (עם הסתייגותנו מדרך פעולה זו) מחצית מן העונש על שריפת בית כנסת – הרי הטרור משתלם בהחלט.
כשראש הממשלה מתפאר שבימיו הייתה הכי פחות בניה ביהודה ושומרון, ועוד; ולא שאני 'כהניסט' - אבל כאשר תנועת 'כהנא חי' היא מחוץ לחוק, ונציגי הטרוריסטים יושבים בתוך הכנסת ואף מנהלים את ישיבות הכנסת – הרי הטרור משתלם ועוד איך. "לו הייתי צעיר פלסטיני, יתכן שהייתי מצטרף לארגון טרור" (אהוד ברק, 1998).
נו, 'לך תבנה מדינה' עם אויבער חכמים - חכמולוגים בלע"ז, שכאלה, התקועים לך כעצם בגרון. אבות נזיקין ולא רק ארבע.
"גם אם יינקטו פעולות של ממש במיגור הטרור", אומר הפרופ' מררי בתשובה לשאלה השבוע מעל גבי האתר – "לחסל אותו לחלוטין זה לא ניתן, ובוודאי לא מהר, ולא במהלך של שנים אחדות".
והוא ממשיך ואומר באותו ראיון: "כולם צריכים להיות מודעים לעובדה הזאת, שהמלחמה באיסלאם הראדיקלי לא התחילה אתמול. זה נמשך כבר 30 שנה, ולא עומדת להיגמר מחר".
וכאן נשאל המומחה לטרור, על ידי המראיין: "למה דווקא בעידננו, בתקופתנו, בעשורים האחרונים, פתאום צמחה התופעה הזו, מה התשובה שאתה נותן לשאלה הזאת".
על כך משיב פרופ' מררי (ולהעיר שהוא פרופסור-חבר בדימוס באוניברסיטת תל אביב הלא-ימנית בעליל);
"אין לי תשובה"!
די נדיר לשמוע מרואיין, ועוד ישראלי, שעונה "אין לי תשובה". בהחלט מגיע לו "שכר שיחה נאה".
● ● ●
איברא, בהיבט האקדמי- המחקרי אין לכך תשובה.
אבל במקורות שלנו, לכאורה יש תשובה:
מעבר לעיקרון ש"לב מלכים ושרים ביד ה'", ו"כשם שאין אנו יודעים רזי עולם, כך אין אנו מתיימרים להבין את אפס קצהו של המהלך האלוקי ואופן השראתו והשפעתו על "מלכים ושרים" – כותב רבנו הזקן בעל התניא ב"שבח" הישמעאלים: "...וזהו הטעם שלא יימצא גרים מאומה ישמעאלית, כי אם דרך מקרה, פעם בשמיטה כו', והוא מפני שיצאו מאברהם קודם שמל את עצמו... ולולי שמל אותם היו מחריבין העולם" (מאמרי אדה"ז תקס"ב עמוד תק"ה).
אז הנה קבלנו מושג אודות 'ישמעאל' שהוא גרוע מאחיינו עשיו הרשע. ורק 'מזל' שישמעאל מל את עצמו כמו שממשיך בעל התניא ואומר (שם, עמ' תק"ז): "ומילת ישמעאל הייתה כדי שלא יהיה קליפה קשה במאד, כי הוא פרא אדם, ואם לא היה נימול לא היו יכולין לסובלו...וגם לכן אינן מתגיירים מהם, מזה הטעם..".
ואם חשבנו שאין גרוע מאכזריות הנאצים ימח שמם, הרי לנו את הדעא"ש שאכזריותם אף גדולה יותר; שהרי לא מצינו שהגרמנים הצוררים כרתו ראשים של בני המוצא שלהם, ואילו חיות הטרף הדעשיו"ת עושות גם את זה!
וכבר נודע בשערים מה ששח האדמו"ר מקלויזנבורג זצוק"ל, שחווה על בשרו הק' את זוועות השואה: "...אמרתי מכבר שהערבים גרועים הרבה מהגרמנים", והמהר"א מבעלזא זצוק"ל, גם הוא בוגר מחנות הריכוז: "ואין בכל העמים אומה בזויה ושפלה כמותם" (ספר אמרות צדיקים דף כ"ב אות ג').
● ● ●
אז קודם כל קיבלנו שיעור מי הם ה'פרטנרים לשלום' שלנו.
אבל מדוע דווקא בעת האחרונה הם התעוררו ואחז בהם הדיבוק לשגע את כל העולם?
אז כאמור לפרופסור ההגון מהאוניברסיטה אין תשובה, אבל גם על זה במקורות שלנו, לכאורה, יש ויש מענה:
רבינו חיים ויטאל תלמיד האר"י בפירושו 'עץ הדעת טוב' על ספר תהילים מבאר את הפסוקים בתהילים "שיר המעלות לדוד לולא ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל, לולא ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם" - שהפרק מתייחס לגלות אחרונה שהיא גלות ישמעאל. ה'אדם' המוזכר כאן בפסוק הוא ישמעאל המוגדר בתורה כ-"פרא אדם".
ממשיך ומגלה את עינינו רבינו חיים ויטאל:
"כבר ידעת כי הגלויות אינם אלא ארבע; בבל ומדי יון ואדום. אבל עוד עתידים ישראל להיות באחרית הימים בגלות ישמעאל. כי להיותו 'אדם' לסיבת היותו בן אברהם, ויש לו זכות אבות וגם יש לו זכות המילה וכו', ולכן גלותו תקיפה משאר ארבע המלכויות. כי לכן נקרא 'ישמעאל' על שעתידין ישראל לצעוק צעקות גדולות בימי גלותו, ואז ישמע- א-ל ויענם".
את כל זה באקדמיה לא יודעים. הם עדיין לא גילו שהעולם איננו ג'ונגל, וההיסטוריה של עם ישראל איננה יד המקרה. הכל מתוכנן, הכל היה ידוע על ידי קורא הדורות מראש.
האירועים האחרונים בצרפת, באירופה (כן, זו אירופה רוויית דם היהודים – "בת בבל השדודה, אשרי מי שישלם לך" וגו'), והלוואי אך בשונאיהם של ישראל, אך נוסכות תקווה בליבנו, כי הנה, הכל מתקיים, וכשם שזה מתקיים – כך יתקיימו ובמהרה שאר נבואות הגאולה.
וגם זה ידוע, וזו אופציה שוות ניסוי. והיא;
לו היינו זוכים – היינו נגאלים מכבר על ידי משיח צדקנו שהיה מופיע על "ענני שמיא"; נכון לרגע זה על כל פנים, נראה שעוד לא זכינו, והגאולה באה בינתיים באופן של "עני ורוכב על חמור", אלא, שאם נתעשת, אם נתעורר בתשובה כדבעי למהוי, אם נתגבר על כוחות הסטרא אחרא שבתוכנו אנו, בתוככי כל אחד, אם נשפוט את "הר עשיו" ואת ישמעאל הגרוע ממנו שבתוכנו, בתוך אישיותנו – זה בעיקר (בנוסף על 'כלים' בדרך הטבע שהתורה דורשת מאיתנו) – יביא ברחמי שמים ל"והייתה לה' המלוכה".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
