אחד מחברי הקבוצה שביקר בבית הכנסת לפני שמונה שנים בכ' אב, ר' צחי קדמי חסיד חב"ד המתגורר במושב גמזו ומתעסק גם בעניני הפצת המעינות חוצה במושבו סיפר על הקשר שלו עם רבי לוי יצחק נ"ע:

לפני שמונה שנים לקחתי על עצמי משימה לבנות מקווה לגברים במושבי, אך אנשי המקום לא יחסו לזה חשיבות מיוחדת והיו לי הרבה מניעות ועיכובים. היתי צריך לחפש שטח, תקציבים ועוד. יצאתי למשא לאוהלים הקדושים כאשר התחנה האחרונה היתה באלמא אטא. כאשר הייתי על הציון הק' ביקשתי ברכה שאצליח לבנות את המקווה. והרגשתי שבקשתי התקבלה.

מיד הודעתי לר' לויק שאם אצליח לבנות את המקווה זה יהיה על שמו. כך יצאתי חזרה עם החלטה לבנות את המקווה ויהי מה. הגעתי ארצה וניגשתי אל הוועד המקומי וביקשתי אישור לבנות מקווה, ובמפתיע הם אמרו: "אם אתה רוצה אתה יכול לקחת את השטח ולבנות עליו את המקווה". מיד הזמנתי שלט גדול עם התמונה  של ר' לויק נ"ע, וכתבתי כאן יבנה בקרוב מקווה על שם של ר' לוי יצחק. כך עברתי שורה שלימה של ניסים והיום ב"ה המקווה נבנה ועומד על תילו.

לפני חמש שנים הלכתי להסתפר במספרה בחולון, וסיפרתי שהערב יהיה יום ההילולא של ר' לויק ואני בניתי מקווה על שמו. הספר פונה אלי בהפתעה ושואל, זה רבי לוי יצחק אבא של הרבי מיליובאוויטש? אמרת נכון. הוא עונה לי: "יש לי בשבילך הפתעה, יש כאן שכן אחד שרוצה למכור גביע מכסף שמיוחס לר' לויק".

הספר קרה לשכן, והוא סיפר שלפני שלושים ושמונה שנה הוא היה בבית הכנסת בניו יורק ושם התקיימה מכירה של תשמישי קדושה שונים והציעו לי את הגביע של ר' לוי יצחק שקיבל מתנה לכבוד הבר מצווה שלו. "הגביע היה שמור אצלי עד עכשיו, ולפני כמה ימים ראיתי בין החפצים את הגביע שכבר הרבה זמן לא נגעתי בו ועלתי בי החלטה למכור אותה לאחד שאכן ישתמש בזה לקידוש לשבת".

באותה שבת שזה היה יום היארצייט של ר' לויק עשיתי קידוש גדול בבית הכנסת לזכותו של ר' לויק וכמובן שהתתמשתי בגביע הזה.

הוא לא ביקש סכום גדול ומיד קניתי את זה ממנו, ומאז שאני מחזיק בגביע אני רואה הרבה ישועות. פעם בשמחת תורה, אחרי אמירת 'לחיים' אחד המתפללים ביקש ברכה לשידוך אחרי הרבה שנים שאין לו ישועה.

אמרתי לו: תגיד "לחיים" עם הגביע הזה והשם יתן לך ברכה, וכך כך היה. לאחר חודשיים פגשתי את הבחור והוא הודה לי על הברכה שהתקיימה, וממש במוצאי שמחת תורה הוא פגש את כלתו שבקרוב הוא עומד להתחתן איתה. היום, ב"ה כבר נולד לו ילד.

הפעם, לקחתי איתי את הגביע ואני מזמין את הקהל לומר לחיים עם הגביע, ויהי רצון שנזכה לישועות גדולות.

בהמשך הוא סיפר גם על יהודי שפגש בעניני עבודה המתעסק בעניני תקשורת, ובאחת ממסעותיו בעולם גם היה בקזחסטאן. באחד הימים הוא שהה ליד המלון ופתאום שמע מוזיקה יהודית בקול ורואה את טנק המבצעים. הוא ניגש והתחיל להתעניין, והוזמן לבית חב"ד שם קיבל אוכל כשר.

לפני נסיעתו ארצה השלוחים ביקשו ממנו להעביר קלטות ווידאו של הפעילות לישראל וגם נתנו לו מזכרת תמונה של ר' לויק. הוא הגיע לשדה התעופה, ושם החליטו לעשות לו בדיקה בטחונית, הורידו מעליו את כל הבגדים ובדקו אותו והיה נראה שהכל מסתבך. הוא לא הבין למה ומדוע אבל כנראה הקלטות ווידאו שהיו אצלו העלה אצלם חשד.

לפי החוק הישן שכל קלטת צריכה להבדק כמה ימים לפני הנסיעה ולעבור אישור מיוחד. אז הזמינו את האחראי שנכנס לחדר הבידוק, ופתאום נזכר שיש אצלו תמונה של ר' לויק. הוא הוציא את התמונה והראה לאחראי. בלי להגיד שום דבר הוא הורה מיד שישחררו אותי...