● המלמד, אבא שלי לא חסידי?
● מיומנו של אבא לא חסידי ● מאמר תגובה 

חנוך מלמד

קראתי בעיון רב את מאמרו של זלמן ישראלי המגולל בכאב רב את משבר גיל ההתבגרות מתוך מצוקה נפשית ואת חזרתו בדרכו-הוא.

הנטיה הטבעית של הקורא היא לחפש אשמים: המערכת, המנהלים, המורים ולעיתים אף ההורים. הנער שהדרדר לשוליים יודע היטב על היותו ממוקם בשולי החברה אך כולו גדוש בטענות ובהאשמות כלפי הממסד החינוכי.

אך במחשבה שניה ועמוקה נראה כי הכותרת 'אני מאשים' למאמרו של זלמן ישראלי – אינה נכונה. אמת שהכותב לא מצא עצמו במערכת מסיבות שפירט במאמרו אך גם המורים לא אשמים.

עם יד על הלב: לא כל אדם מוכשר בכל תפקיד וזאת ידוע לכל. אך משום מה המציאות כיום היא שכדי להיות מנהל חשבונות או נהג אוטובוס – צריכים ללמוד היטב, להבחן, להוציא תעודה ורק אח"כ ניתן להשתלב בשוק העבודה הרלוונטי. המופלא והאבסורד הוא שדוקא בחינוך בתחום ההוראה ניתן אצלנו בחב"ד להשתלב ללא כל תעודה בסיסית! ולקפוץ ישר לתוך המים הגועשים של חינוך ילדי ישראל!

(ישנם תלמודי תורה המחייבים את המורים להשתלם וללמוד הוראה תוך כדי עבודתם בתלמוד-תורה וישנם מלמדים המשתלמים רק לטובת דירוג השכר וקבלת התואר האקוויולנטי...).

אני כותב מנסיון אישי כיון שאף אני ראיתי בחורים בישיבה הגדולה נקראים לתלמוד תורה המקומי 'לסתום' חורים במערכת, גם אני ראיתי את תופעת שליפת אברכים צעירים מהכולל לטובת שדה החינוך ללא שעברו הכשרה ולו הבסיסית ביותר.

גם אני ראיתי?
הייתי חלק מזה!

כבחור נכנסתי ללמד ילדים בגיל בר-המצווה זאת למרות שתמיד לגלגתי על הבחורים חסרי הנסיון שהסתנוורו מעשרים ושניים שקל לשעה ושנכנסו לכיתה להעביר בשלום את הארבעים וחמש הדקות...

לאחר החתונה – למרות שהבטחתי לעצמי שאני לא אהיה חלק מאותם אברכים שבמחיר משכורת מינימום יטלו על כתפיהם אחריות כה כבידה ללא ידע מנימלי בחינוך – הבנתי שמה שרואים משם לא רואים מכאן ומלחץ חובת הפרנסה מצאתי עצמי עומד בפתחה של כיתת תלמידים צעירים...

אודה ולא אבוש: השנה הראשונה לא היתה רק קשה עבורי אלא גם הרסנית עבור התלמידים, במה חטאו התלמידים שהמנהל לא מצא מורה עם תעודת הוראה בסיסית?! במה הם חטאו שהמורה שרק התחתן לא שמע מימיו הרצאה חינוכית ורואה אל מול עיניו רק את התלוש משכורת בסוף החודש?! אז, אפילו לא הצלחתי להבין את חומרת הפשיעה (ממש כך!) להיכנס לכיתה ולקחת אחריות על כיתה למשך שנה שלימה מבלי לדעת א-ב בערכי החינוך.

כיצד יעלה על הדעת שאינסטלטור יעיז לפרק ברז בבית הלקוח ללא שלמד על מערכת האינסטלציה?! מיהו המורה נהיגה שיהין ויעיז ללמד נהיגה ללא תעודה המסמיכה אותו לכך?!

אבל מורה נדרש אצלנו בחב"ד לתעודת הוראה? הצחקתם אותנו! בשביל מה? הנסיון יגיע עם הזמן.. גם את רומא לא בנו ביום אחד... קח את הזמן... תזרום...

איפה נשמע שנהג אגד יקבל פיקוד על אוטובוס ורק תוך כדי עבודה ילמד נהיגה? מי מכם היה מוכן להכנס לרופא שינים שלומד הכשרתו לאחר שעות עבודתו בקליניקה?

לאחר קרוב לעשור בעבודתי בתחום ההוראה כשאני רואה אברכים צעירים – מקסימים ככל שיהיו – הופכים ביום בהיר אחד למחנכים של בני הקטן, אני בוש ונכלם.

המורים גם לא אשמים!

מורה שנכנס לכיתה ומתמנה לאחראי החינוכי ללא ידע מנימלי אין בי האשמה עליו כשהוא טועה ומדרדר תלמידים אל מחוץ למערכת. לא עליכם תלונותי...

ועל של פועל באתי:

בחורים לאחר סיום שנת ה'קבוצה' משתלבים בשליחות בישיבות או לומדים 'סמיכה' במכוני הסמיכה - יכולים וצריכים ללמוד הוראה עוד לפני חתונתם.

יש לפתוח לבחורים אלו מסגרת בה ילמדו הוראה. 5-6 שעות שבועיות במשך שנה יספיקו בצורה משמעותית לבחור כדי לקבל תעודת הוראה 'מוסמך', תעודה זו תעזור להם להשתלב חינוכית וכלכלית בתחום ההוראה לאחר חתונתם ולא יצטרכו "ללמוד" חינוך תוך כדי טעויות הנעשות על גבי התלמידים.

- גם אותם המשתלמים שאין בכוונתם כלל להשתלב בתחום ההוראה ירוויחו חינוכית וכלכלית מתעודה זו. חינוכית – הידע שרכשו יעזור להם כיצד לחנך את ילדיהם בעתיד. כלכלית – תעודתB.A אקוויולנטית יכולה לעזור לשדרוג השכר ואכ"מ -

לסיום ברצוני להבהיר: אמת, שישנם בחורים ואברכים בעלי ידע חינוכי נרחב, אברכים שגדלו על ברכי אנשי חינוך ויכולים לנהל ביד רמה תלמוד תורה גם ללא תעודת הכשרה. אך, התורה על-פי רוב תדבר ודבריי נכתבים על רוב האברכים אם כי לא בהכרח על רובם.