בעקבות מכתב סיעת 'כח': המרא דאתרא משיב על תוכנית הרחבת הכפר
בעקבות המכתב שפרסמו בערב שבת חברי סיעת 'כח' בכפר חב"ד בנושא תוכנית הבנייה והרחבת הכפר, פנה COL אל המרא דאתרא, הגה"ח הרב מאיר אשכנזי , לקבלת התייחסותו. בשיחה עם COL הציג הרב בהרחבה את עמדתו ואת החשש המרכזי מפני שיווק מאות יחידות דיור במכרז פתוח.
המכתב שעליו מגיב הרב נחתם בידי חברי הסיעה מנדי בלוי, מנדל דוברוסקין וחיים ברוד. במכתב ביקשו השלושה לעדכן את התושבים בעבודה שנעשתה בשנתיים האחרונות מול ראש המועצה ומשרד הבינוי והשיכון, ולהציג את ההכרעה הנדרשת לפני המשך קידומה של התוכנית.
לקריאת המכתב המלא שפרסמה סיעת 'כח' >>
מה הציגו חברי סיעת 'כח' במכתבם?
על פי המכתב, התוכנית הנבחנת כוללת בשלב הראשון קידום שינוי תב"ע והקמת כ-600 יחידות דיור חדשות, בבנייה מדורגת של ארבע עד חמש קומות. עוד נכללות בה תוספת זכויות בנייה ויחידות מגורים בכפר הוותיק, וכן השלמת שטחי מסחר ותעסוקה בהיקף כולל של עד 60 דונם.
חברי הסיעה מציינים כי העבודה על התוכנית נמשכה קרוב לשנתיים, בשיתוף ראש המועצה וגורמים במשרד הבינוי והשיכון. לדבריהם, המשרד הביע נכונות לממן את הליכי התכנון, באופן שעשוי לקצר את משך קידום התב"ע לכשנתיים עד שלוש שנים.
במרכז הפנייה עומדת מצוקת הדיור של בני ובנות הכפר. לטענת חברי הסיעה, במשך קרוב לשלושים שנה לא קודמה בכפר תוכנית רחבת היקף שתיתן מענה ממשי לדור ההמשך, ולא בוצע שיווק משמעותי של יחידות דיור חדשות.
במהלך השנים גדל בכפר דור שלם, אולם רבים מבניו נאלצים כיום לחפש את עתידם מחוץ לכפר בשל מחירי הדיור הגבוהים, מיעוט הדירות והצפיפות. לדברי החותמים, מצב שבו בני הכפר מתקשים להקים בו את בתיהם מחייב ניסיון רציני לקדם פתרון ארוך טווח.
במענה לפניית COL: עמדת המרא דאתרא
במענה לפניית COL מברך המרא דאתרא על הפעילות למען פתרון מצוקת הדיור, אך מבהיר כי המכשול שמנע את הרחבת הכפר במשך השנים היה ונותר שאלת השמירה על צביונו.
"מצוקת הדיור בכפר גדולה", אומר הרב, "והנני מודה לנציגי הציבור מסיעת 'כח', ולכלל נציגי ועסקני הכפר, על הפעולות לטובת כפר חב"ד. ישלם להם הקב"ה בכל מילי דמיטב, בבני, חיי ומזוני רוויחי".
לדברי הרב, האפשרות להרחיב את הכפר במאות יחידות דיור קיימת על השולחן שנים רבות. הקושי הוא שבמסלול המוצע ישווקו הדירות ישירות בידי קבלנים שיזכו במכרזי משרד השיכון, כאשר ההשתתפות תהיה פתוחה לכלל הציבור.
"שיווק מאות יחידות דיור, בתוך שנים ספורות, ישירות על ידי הקבלנים שזכו במכרזי משרד השיכון ומתפרסם בכל אתר, הוא שיווק פתוח לחלוטין - לחב"ד, לחובשי כיפות שחורות, כיפות סרוגות ולכל מגזר אחר", אומר המרא דאתרא.
הרב מדגיש כי אין בעמדתו התנגדות לעצם הרחבת הכפר. לדבריו, יש לפעול במקביל בשני המישורים: לקדם פתרונות דיור, ובה בעת למצוא מסלול חוקי שיאפשר שליטה בזהות הרוכשים ושמירה על אופיו ההלכתי והחסידי של כפר חב"ד.
"כשם שזכות וחובה לפעול להרחבת הכפר, וזהו רצון הרבי, כך זכות וחובה למצוא את הדרך שבה נוכל לשלוט על זהות הרוכשים. עלינו לפעול בשני המישורים יחדיו, ואי אפשר לזה בלא זה", מסכם הרב. בהמשך הכתבה מובאים דבריו בהרחבה.
נציגי הציבור הביעו תמיכה
בשבוע שעבר התקיימה פגישה בהשתתפות נציגי המועצה, יו"ר הוועד המקומי ר' שמעון רבינוביץ, יו"ר ועד האגודה הנבחר ר' מנחם לרר וראש המועצה.
במקביל פורסם על הקמת הוועדה לענייני כפר חב"ד, המשותפת לנציגי ועד האגודה, הוועד המקומי וחברי מועצת שדות דן מטעם כפר חב"ד. הוועדה נועדה לרכז את הטיפול בנושאי הכפר ולגבש עמדה משותפת של נציגיו.
על פי מכתב הסיעה, לאחר שהוצגה בפני המשתתפים התמונה המלאה, לרבות ההזדמנות התכנונית והחששות הנלווים אליה, הביעו כלל נציגי הציבור תמיכה בקידום תוכנית ההרחבה.
עם זאת, חברי הסיעה מדגישים כי תמיכת נציגי הציבור אינה באה במקום הכרעתו של המרא דאתרא, הנושא באחריות הרוחנית לשמירת צביונו החסידי של הכפר.
"כמובן שאיננו מבקשים לעקוף את דעתו של הרב", כתבו. "אם בסופו של דבר דעתו תהיה שלא להתקדם בתוכנית, זו תהיה ההכרעה שתתקבל, גם לאחר שנציגי הציבור עשו כל שביכולתם להביא פתרון".
לדברי החותמים, המערכת המקצועית ערוכה לקידום התוכנית והמימון הנדרש כבר הובטח, אולם המתווה שגובש מול משרד הבינוי והשיכון מוגבל בזמן. אם לא תתקבל החלטה בשבועות הקרובים, הם טוענים, ההצעה עלולה לרדת מהפרק והמהלך עשוי להתעכב בשנים נוספות.
מן הארכיון: המכרזים בשכונת לוי יצחק
בארכיון COL מופיעים דיווחים על מכרזי הבנייה הקודמים שנערכו בכפר ועל ההסדרים שנקבעו בהם.
בשנת תשס"ה פרסם מינהל מקרקעי ישראל שני מכרזים להקמת 171 יחידות דיור בשכונת לוי יצחק. בטפסי המכרז נכתב במפורש כי מדובר ב"מכרז סגור למשתייכים לתנועת חסידי חב"ד", וכי כתנאי להשתתפות נדרש כל מועמד לצרף אישור מאגודת כפר חב"ד על השתייכותו לתנועת חסידי חב"ד.
דוברת המינהל מסרה אז כי ההגבלה נקבעה על יסוד חוות דעת משפטית, שלפיה בשל אופיו המיוחד של המקום יש לשווק את המגרשים לבני התנועה בלבד, כדי שלא לפגוע בהומוגניות של הכפר.
מנהל מינהל מקרקעי ישראל באותה תקופה, יעקב אפרתי, התייחס לביקורת שנמתחה על המכרז ואמר דברים ברורים: "בסופו של דבר אני כמינהל רוצה לייצר ליישוב כמו כפר חב"ד פוטנציאל צמיחה בהתאם לריבוי הטבעי, ואם הם רוצים להשאיר את הצביון הייחודי שלהם, אני צריך לאפשר להם זאת".
אפרתי הוסיף כי כך פועל המינהל גם במקומות אחרים שבהם מתגוררת אוכלוסייה הומוגנית המבקשת לשמור על צביונה.
המכרז הגיע גם לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, לאחר שנשמעה דרישה לבטלו. בתום הדיון הודיעו נציגי משרדי המשפטים והאוצר כי המכרז עומד בקריטריונים, ומנכ"ל המינהל הדגיש כי הוא נערך על פי הכללים.
ח"כ מאיר פרוש הסביר בדיון כי יש היגיון רב במתן אפשרות לקבוצת אזרחים בעלת אופי ייחודי לחיות יחד על פי אורח חיים מוגדר, בפרט כאשר מדובר בחוג חסידי. לכתבה המלאה על הדיון בכנסת >>
התוכנית שהוצגה בשנת תשע"ה
יותר מעשור לאחר מכן, בשנת תשע"ה, נחשפה ב-COL תוכנית להקמת 650 יחידות דיור בכפר חב"ד. לפי המתווה שהוצג אז, עדיפות ברכישה הייתה אמורה להינתן תחילה ל"בנים ממשיכים", ולאחר מכן לחסידי חב"ד מכל רחבי הארץ, בכפוף לוועדת קבלה רוחנית.
ההתחשבות בצביון הכפר לא הסתכמה בזהות הרוכשים. לפי התוכנית, הבניינים הוגבלו לשתי קומות, ולאחר שמינהל מקרקעי ישראל דרש בנייה צפופה יותר גובשה פשרה של מבנים מדורגים ובהם שמונה דירות בכל בניין, במקום 14 דירות.
התוכנית לא הושלמה במתכונת שתוארה אז. אלה היו פרטי המתווה שהוצגו באותה עת, ולא תוכנית שבוצעה בפועל.
דברי הרבי על צביונו של הכפר
בלקט מכתבים שפורסם בעבר ב-COL מובאים דברי הרבי שלפיהם "מוכרח הדבר שכפר חב"ד לא יאבד ח"ו צביונו של מושב חקלאי".
במכתב נוסף כתב הרבי כי יש להשתדל שלא רק בכפר בכלל יהיה חלק חשוב של חקלאים וחקלאות, אלא שגם לשיכון החדש יהיה אופי חקלאי. במכתבים נדונו גם גובה הבתים, מספר הדירות בכל מבנה והצורך להתאים את תוכניות הבנייה לאופיו המיוחד של הכפר.
ללקט המלא של מכתבי הרבי על צביון כפר חב"ד >>
דברי המרא דאתרא בהרחבה
בעקבות מכתבם של חברי סיעת 'כח', פנה COL אל המרא דאתרא של כפר חב"ד, הגה"ח הרב מאיר אשכנזי שליט"א, וביקש את התייחסותו לדברים. בשיחה עם COL בירך הרב את נציגי הציבור על פעילותם והכיר בצורך הגדול בהרחבת הכפר, אך הבהיר כי לא ניתן לקדם בנייה של מאות יחידות דיור ללא פתרון שיאפשר לשמור על זהות הרוכשים ועל צביונו של הכפר.
"מצוקת הדיור בכפר גדולה", אומר הרב בפתח דבריו, "והנני מודה לנציגי הציבור מסיעת 'כח', ולכלל נציגי ועסקני הכפר, על הפעולות לטובת כפר חב"ד. ישלם להם הקב"ה בכל מילי דמיטב, בבני, חיי ומזוני רוויחי".
לגופו של עניין מציין הרב כי האפשרות להרחיב את הכפר במאות יחידות דיור אינה חדשה, וכי שאלת הצביון היא זו שעיכבה את קידומה במשך השנים.
"אופציית הרחבת הכפר בסדר גודל של מאות יחידות דיור, 500 עד 1,000 יחידות, קיימת על השולחן שנים רבות. חוסר ההתקדמות בעניין היה ונשאר - צביון כפר חב"ד", אומר הרב.
לדבריו, שיווק הדירות באמצעות קבלנים שיזכו במכרזי משרד הבינוי והשיכון יהיה פתוח לכלל הציבור ולא יאפשר להבטיח שהדירות יירכשו בידי חסידי חב"ד או בידי מי שיקבלו על עצמם את צביונו הייחודי של הכפר.
"שיווק מאות יחידות דיור, בתוך שנים ספורות, ישירות על ידי הקבלנים שזכו במכרזי משרד השיכון ומתפרסם בכל אתר, הוא שיווק פתוח לחלוטין - לחב"ד, לחובשי כיפות שחורות, כיפות סרוגות ולכל מגזר אחר", מבהיר הרב.
"יישוב שקט, בעל צביון דתי, הממוקם במרכז הארץ ממש, עשוי לעיתים לקרוץ גם לכאלה שאינם חסידי חב"ד. עלולה להתגבש קבוצה של עשרות משפחות דתיות שירכשו כאן דירות, יערכו שמחות באופי המתאים להן וידרשו להקים מוסדות חינוך המתאימים לדרכן".
הרב מוסיף כי האתגר אינו נוגע רק לרוכשים מחוץ לחב"ד: "שמירה על צביון חסידי ראוי ואחיד כפי שמצופה בכפר חב"ד היא אתגר גדול גם אם הרוכשים יהיו רק כאלה המגדירים את עצמם כמשתייכים לחב"ד, וד"ל".
לדבריו, מצב כזה עלול לשנות את הכפר לדורות וליצור מתחים חברתיים ורוחניים בחיי היום-יום, במערכת החינוך ובאופי השמחות המתקיימות בו.
"כפר חב"ד הוא נחלת הרבי בארץ הקודש"
בדבריו עומד הרב על ההבדל שבין בנייה לצד שכונות חב"ד בערים אחרות לבין הרחבה המתבצעת בתוך כפר חב"ד עצמו.
"בערים אחרות שבהן מתקיימת בנייה נרחבת בסמיכות לשכונות חב"ד, אין למקום מלכתחילה צביון מוגדר. באותו בניין גרות משפחות מחב"ד, מהמגזר הדתי-לאומי ומאלו שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה", מסביר הרב.
"לכפר חב"ד, לעומת זאת, יש צביון מוגדר שנקבע על ידי אדמו"ר הריי"צ והרבי. השאיפה היא לחזק את הצביון ההלכתי-חסידי של הכפר ככל האפשר, ובוודאי לא להחליש אותו במודע ולדורות".
הרב מצטט ממכתבו של הרבי: "ברור הוא, שישנו די מקום בהכפר בשביל הנ"ל ועוד לכמה מתיישבים, ובלבד שיהיו מסוג המתאים לאופי ומהות תושבי הכפר כפי רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר ושיתנהגו ברוחו".
במכתב נוסף הזהיר הרבי מהכנסת אנשים שאינם מתאימים לרוח חב"ד ולאופיו של הכפר. המכתבים מובאים בספר "כפר חב"ד", מהדורת תשפ"ג, בעמודים 206-207.
הרב מזכיר גם את הוראת הרבי בתקופת משפט הספרים לבנות את בניין 770 בכפר חב"ד ולהקים סביבו שכונה חדשה, שכונת לוי יצחק. לדבריו, הרבי ראה בבניית השכונה החדשה חיזוק של נשיאות הרבי ושל מעמד אגודת חסידי חב"ד בעולם.
"בניית שכונה חדשה כעת ללא בקרה על זהות הרוכשים עלולה להוות סתירה, חס ושלום, למעמדו של כפר חב"ד כנחלה של הרבי בארץ הקודש", אומר הרב, "ומי מאיתנו יכול להוביל או לאפשר דבר כזה?".
"לפעול בשני המישורים יחדיו"
לצד החשש מפני מכרז פתוח, מבהיר הרב כי הרחבת כפר חב"ד היא מטרה רצויה וכי יש להמשיך לפעול לקידומה, אך לא במנותק ממציאת פתרון לשמירת הצביון.
"כשם שזכות וחובה לפעול להרחבת הכפר, וזהו רצון הרבי, כך זכות וחובה למצוא את הדרך שבה נוכל לשלוט על זהות הרוכשים", מסכם הרב את עמדתו.
"עלינו לפעול בשני המישורים יחדיו, ואי אפשר לזה בלא זה. הנני קורא לנציגי הציבור ולכל מי שמבין בתחום זה לסייע במציאת הפתרון, ותבוא עליו ברכה גדולה".
המכתב המלא שפרסמה סיעת 'כח'
לפתיחת המכתב המלא בקובץ PDF >>
מאפשרים לכם לקבל
