"יואל פרידמן היה היחיד שניגש למכרז שפירסם מינהל מקרקעי ישראל למגרש של 450 מ"ר להקמת בית צמוד קרקע בכפר חב"ד. מחיר המינימום המינהל למגרש היה 207,940 שקל. פרידמן הוסיף לו 10 שקלים, וזכה. שניאור ודינה רייכמן היו היחידים שהגישו הצעה למגרש אחר בכפר חב"ד, בגובה מחיר המינימום, שהיה כ-203 אלף שקל. הם זכו. מדלנה ורחמים גינדי, גם הם ניגשים יחידים, הוסיפו 25 שקל על מחיר המינימום של מגרש שלישי ואף הם, הפלא ופלא, זכו. הם לא היו היחידים. בדיקת תוצאות המכרזים בכפר חב"ד, שהופיעו באתר מינהל מקרקעי ישראל בשבוע שעבר, מלמדת כי לכל אחד מהמכרזים הוגשה הצעה יחידה בגובה מחיר המינימום, אשר זכתה ללא הצעות נגדיות. לפני כחודשיים פירסם מינהל מקרקעי ישראל שני מכרזים להקמת 171 יחידות דיור בכפר חב"ד - במחיר הנמוך בהשוואה לאזור - והגביל את ההשתתפות בו למשתייכים לתנועת חב"ד. בשני המכרזים צוין בטפסים כי זהו "מכרז סגור למשתייכים לתנועת חסידי חב"ד" וכי "לחוברת המכרז יצורף אישור של אגודת כפר חב"ד להיות המועמד משתייך לתנועת חסידי חב"ד, כתנאי להשתתפות במכרז". רוב המגרשים במכרז יועדו לבתים צמודי קרקע במחירי מינימום של 208-177 אלף שקל. בנוסף שווקו מגרשים של כדונם לבניית בנייני קומות של ארבע דירות במחירים של 505-420 אלף שקל. במכרזים על הקרקעות לבנייני הקומות התאחדו כל המשפחות שרצו בדירות כאלה, והגישו ביחד הצעה אחת לכל מגרש. ההצעות במרבית המקרים היו גבוהות במאות שקלים בודדים ממחירי המינימום שנקב המינהל. כיצד ייתכן שפרידמן, רייכמן, גינדי ואחרים לא הגישו הצעות בסכום גבוה מרמת מחירי המינימום של המינהל? כיצד ייתכן שאף אחד לא התחרה מולם ולא הגיש הצעה גבוהה יותר למגרשים? יו"ר ועד הכפר, ימי ליפשיץ, דוחה בתוקף את הטענות כאילו היתה הסכמה מראש על רכישת המגרשים וכך נמנעה תחרות. הוא מדגיש כי המכרזים היו פתוחים לכל מי שביקש, בתנאי שהוא חבר באגודת כפר חב"ד. פרקליטת כפר חב"ד, עו"ד נחמה ציבין, אמרה בתגובה: "המכרז שבנדון יועד כדין לציבור מצומצם ולכן לא מפליאה התוצאה של המכרז".