משפחת אלטהויז עלתה לקברה של אשת מסירות הנפש בלוד
בני משפחתה של מרת בת־שבע אלטהויז ע״ה עלו בימים אלה לקברה, ונזכרו בדמותה ובפרק מסירות הנפש יוצא הדופן שנקשר בשמה — השליחות המסוכנת שקיבלה על עצמה למען רבי לוי יצחק שניאורסאהן והרבנית חנה, הוריו של הרבי.
בת־שבע, בתו של החסיד הנודע וידיד בית רבי, הרה״ח ר׳ אליהו־חיים אלטהויז הי״ד, נולדה בניקולייב. סיפורה נשמר בעדותה הישירה של הרבנית חנה, המתארת ביומנה כיצד התנדבה האישה הצעירה למשימה שממנה חששו אחרים.
המסמכים שאיש לא העז לשאת
היה זה בשנת תש״ד. חמש שנות הגלות שנגזרו על רבי לוי יצחק עמדו להסתיים, אולם השלטונות הערימו קשיים על יציאתו מהכפר צ׳יאילי. באלמא־אטא פעלו חסידים וידידים להשגת מסמכים ואישורים שיאפשרו לו ולרבנית חנה לעבור למקום מגורים אחר.
המסמכים הושגו באמצעות קשרים, תחבולות, סכומי כסף גדולים ושוחד לפקידי השלטון. כעת נדרש אדם שיהיה מוכן להעבירם לצ׳יאילי — במסע שבו נהגו אנשי הנ.ק.וו.ד. לעלות לרכבות ולערוך חיפושים אצל הנוסעים. גילוי המסמכים היה עלול להוביל למעצר ולסכן את כל המעורבים.
באסיפה שבה דנו כיצד להעבירם נכחה גם בת־שבע. כאשר שמעה עבור מי נועדה השליחות, הודיעה מיד כי היא מוכנה לצאת לדרך, יהיו הסכנות אשר יהיו. בקשה אחת בלבד הייתה בפיה: שידאגו לפרנסת ילדיה בזמן שתיעדר.
״אמרה מיד שאינה מתחשבת בשום דבר, והיא תעביר את המסמכים, יהיו אשר יהיו״ (מתוך יומנה של הרבנית חנה).
בת־שבע עבדה בייצור סריגים. מנהל המפעל, שנחשף למטרת הנסיעה, הנפיק עבורה מסמכי כיסוי שלפיהם היא נשלחה לרכוש חומרי גלם. תחת הכיסוי הזה יצאה למסע בן שתי יממות בתנאי צפיפות קשים, כמעט ללא שינה.
הרבנית חנה מתארת כיצד הגיעה בת־שבע תשושה לתחנת הרכבת, ומשם צעדה יותר מקילומטר בדרכים הבוציות של צ׳יאילי. היא הביאה את המסמכים, אך בכך לא הסתיים תפקידה.
שישה שבועות של סכנה
המשימה, שתוכננה להימשך שבועות אחדים, התארכה ליותר משישה שבועות רצופי מתח. בת־שבע נשארה לצד רבי לוי יצחק והרבנית חנה, פעלה להשגת האישורים הנוספים וסייעה בהכנות לעזיבת מקום הגלות. לקראת חג הפסח אף נסעה לקזיל־ארדא והביאה מצה שמורה ובשר לחג.
באותם ימים כבר היה רבי לוי יצחק חלש מאוד. הרבנית חנה מתארת ביומנה את חלוקת הנטל במילים קצרות ומרטיטות: ״המלאכה כולה הוטלה, איפוא, עלי ועל שֶבַע״.
בסופו של המאבק התקבלו האישורים, ורבי לוי יצחק והרבנית חנה הצליחו לעזוב את צ׳יאילי ולהגיע לאלמא־אטא. חודשים אחדים לאחר מכן, בכ׳ במנחם־אב תש״ד, הסתלק רבי לוי יצחק.
המסמך שהסב נחת רוח לרבי
בקיץ תנש״א נמסרה לרבי תעודת הלידה של בת־שבע, שנכתבה בניקולייב על נייר המכתבים של הרב שמואל שניאורסאהן, דודו של הרבי ורב העיר. על פי העדות שפורסמה ב־COL, הרבי התבונן במסמך במשך זמן רב וכתב כי הדבר ״גרם נחת רוח רב במשך כמה וכמה זמן״.
מרת בת־שבע רובינשטיין־אלטהויז נפטרה בט׳ בניסן תשנ״ח, והיא בת 88. עליית בני המשפחה לקברה מחזירה אל האור את סיפורה של אישה חסידית שלא ביקשה לעצמה הכרה: כאשר נדרש אדם שייטול על עצמו את הסכנה, היא הותירה את ביתה ואת ילדיה, נשאה את מסמכי ההצלה ויצאה לדרך.
• ״שליחותה של בת־שבע אלטהויז״ — מתוך יומנה של הרבנית חנה
• תעודת הלידה שנמסרה לרבי
מאפשרים לכם לקבל
