תיק החקירה של דודו של הרבי, הגה"ח הרב שמואל שניאורסאהן נ"ע
תיק החקירה של דודו של הרבי, הגה"ח הרב שמואל שניאורסאהן נ"ע
הרב אלי וולף
הגאון החסיד הרב שמואל שניאורסאהן, אחיו של כ"ק רבי לוי יצחק נ"ע ודודו של הרבי, כיהן כרב העיר ניקולייב. הוא מילא את מקום חותנו הגה"ח הרב מאיר-שלמה ינובסקי ע"ה.
הרב שמואל ע"ה היה דוד-כפול של הרבי, הן מצידו והן מצד רעייתו הרבנית גיטל ע"ה. הרב שמואל היה כאמור אחיו של רבי לוי יצחק, ורעייתו גיטל הייתה אחותה של אמו של הרבי, הרבנית חנה ע"ה. שני אחים הנשואים לשתי אחיות.
מפורסמת תשובתו של הרבי[1]בענין זה: "אבי מו"ר ז"ל ודודי הרה"ח ז"ל נשאו שתי אחיות על פי כ"ק אדמו"ר נ"ע, וכציוויו שלא ידורו בעיר אחת"...
הרב שמואל ומשפחתו היו בקשר קרוב עם משפחתו של הרבי, עם הוריו של הרבי ועם הרבי עצמו. בחתונתם של הרב שמואל והרבנית גיטל שהתקיימה בניקולייב[2], השתתפו גם רבי לוי יצחק, הרבנית חנה ושלושת הילדים, שהגיעו במיוחד מיקטרינוסלב.
על אופי הקשר החם והקרוב שהיה בין הרבי ודודו הרב שמואל, ניתן לעמוד מתוך מכתביו[3], ובעיקר מסגנון הכתיבה ותוכן ההבעה של הרב שמואל אל הרבי אחרי חתונתו של הרבי בכסלו תרפ"ט. סגנון הכתיבה מעיד על קשרי האהבה וההערכה ההדדית שהיו ביניהם.
מעין הצצה דקה לעולמו של הרבי, לקשר שלו עם דודו הרב שמואל, ניתן ללמוד ממענה של הרבי אל השליח הרב פנחס אלטהויז, מרבני העיר חולון.
בקיץ תנש"א הרב אלטהויז נסע לרבי ומסר על ידי המזכיר הרב בנימין קליין תעודת לידה של דודתו מרת בת שבע אלטהויז (בתו של החסיד הנודע וידיד בית רבי, הרב אלי'-חיים אלטהויז), שנולדה בניקולייב.
תעודת הלידה היתה רשומה על נייר מכתבים של רב העיר הרב שמואל ע"ה, ואף חתומה על ידו.
הרב קליין סיפר לאחר מכן שהרבי התבונן במסמך שעה ארוכה, ועל פניו נראתה קורת רוח, והרבי אף כתב מענה מיוחד מאוד: "גרם נחת רוח רב במשך כמה וכמה זמן".
*
גם עם בנו של הרב שמואל ע"ה, מנחם מענדל, הרבי עמד בקשר קרוב.
בחוברות 'רשימות', ישנם כמה מכתבים תורניים שהרבי כותב לבן דודו הצעיר ממנו.
כבר בהיותו בגיל תשע, הרבי שולח לו מכתב[4]: "ליום מלאת לך ט' שנה, אשלח לך ברכותי חמות". מכתב תורני עם מובאות רבות, העוסק בדיון האם ההגדרה התורנית לגיל עשר היא עשר שנים מלאות, או כבר עם הכניסה לשנת העשר.
גם לרגל יום הולדתו הי"א, הרבי כותב לו מכתב[5] העוסק בתוכן התורני של גיל י"א וי"ב, וכמובן מפורסת ה'רשימה', המכתב שהרבי שלח לו לרגל חגיגת הבר-מצוה שלו[6], מכתב הנושא את התאריך "כח' אלול פט', ריגא", שם כותב לו הרבי: "ב"א (=בן אחי) יקירי חביבי מנחם נ"י! ליום מלאת לך יג' שנה, ליום ה"בר-מצוה" שלך. חפצי לשוחח מעט עמך, וכאילו יושבים אנו איש אצל רעהו ומדברים פנים-אל-פנים".
הרבי כותב לו: "מוכרח הנני עד שנתראה יחד למסור דברי בכתב, ותקותי שבעוד איזה זמן, ותעיין בכל אשר כותב הנני להלן, תענה לי במכתב או בעל-פה, כל הנראה לך ע"ד מה שכותב אני, וכל מחשבותיך ורעיונותיך בזה"...
והרבי מרחיב במכתב בשלושת ה"בר-מצוה" המסופרים בתורה; יצחק אבינו, יעקב אבינו, ושל שמעון ולוי, והמסר שיש לכל אחד מהם לחיי האדם בהגיעו לגיל מצוות.
*
אך למרות הקשר הקרוב שהיה לרב שמואל עם הרבי, כמעט ואין לנו מידע על קורות חייו. בספר "תולדות לוי יצחק", בפרק העוסק באחיו של רבי לוי יצחק, נלקט המעט שהיה אודותיו, ויש שם מעט מאוד מידע.
הרב שמואל נאסר בניקולייב על ידי השלטונות בד' תמוז תש"א, ובשל ה"אוויאקציא" (ה"פינוי" שהשלטון הרוסי עשה באיזורי החזית עם הגרמנים) הוא הוגלה להמשך מאסר וחקירות לטומסק שבסיביר, שם נגזרו עליו שלוש-שנים של עבודת-פרך במחנה עבודה ("מחנה-עבודה מתקנת", כלשון המסמך), אך בשל מצבו הרפואי הירוד שוחרר כשנה לאחר פסק הדין, הגיע אל בית בנו מנחם מענדל שהתגורר בעיר טשרדזאו (כיום טורקמנאבט) שבטורקמניסטן, לשם הוא ברח מאימת הגרמנים, ושם הרב שמואל חי את שנתו האחרונה, ונפטר ביו"ד בחודש כסלו תש"ד ונטמן שם בית העלמין.
כאמור, המידע אודותיו הינו מעט מאוד, והדבר בא לידי ביטוי גם במכתב שהרבי כתב[7] לפרופ' יצחק אייזיק פלקסמן, שישב בבית הסוהר יחד עם דודו:
"כיון שמזכיר שישב בבית הסוהר עם דודי הרב מניקולייב, יבל"ח, אסיר תודה אהי' לו אם יכתוב לי פרטים בזה .. כיון שכל פרט בזה יקר לי מאד מאד, ות"ח ת"ח מראש".
לקראת כ"ף מנחם-אב תשע"ט היתה לי הזכות לתרגם ולהוציא לאור את תיק החקירות של הרב שמואל, תיק-חקירות השמור בארכיון העירוני בניקולייב, והוא יצא לאור על ידי קה"ת בחוברת "קובץ הוספות והשלמות לספרי תולדות לוי יצחק", תיק חקירות בן כמה עשרות עמודים, תיק כואב מאוד.
מצורף כאן צילום תיק החקירה ותרגום ופענוח הנכתב בו.
חתימת ידו של הרב שמואל שניאורסון
אך גם אחרי מידע זה, והפרטים הנוספים שנלקטו לחוברת זו (בעמודים 18-19, 29-30), עדיין רובכ קורות חייו של הרב שמואל שניאורסאהן נותרו עלומים וכמעט לא ידועים.
*
רצתה ההשגחה העליונה, ובתקופה האחרונה נפתח חרך צר להצצה לאי אלו פרטים נוספים מקורות חייו. התגלו מסמכים על נסיונות עליה לארץ שלו, וכן התגלתה תעודת הפטירה שלו בגולת טורקמניסטן עוד אי אלו פרטים בודדים.
הרבנית גיטל נלב"ע בי"ט כסלו תש"א, כחצי שנה לפני מאסרו של בעלה[8], שכאמור, נאסר בניקולייב בחודש תמוז תש"א. הרב שמואל שניאורסאהן נשלח למחנה עבודה לעבודת פרך, ונפטר כשהוא כבן נ"ה שנה בלבד, ונטמן בגולה אי שם במדינת טורקמניסטן.
*
כדי לסיים באוירה נעימה יותר, אצטט קטע קצר מתוך סיום מכתבו הראשון של הרב שמואל אל הרבי והרבנית אחרי חתונתם בי"ד כסלו תרפ"ט, מכתב בו הוא מתאר בצבעים חיים ובשפה ציורית מיוחדת את הנעשה בחגיגת-הנישואין בבית שביקטרינוסלב,
ציטוט קצר, אך הוא מעניק מעין טעימה מסגנון הכתיבה והקשר שבינו לבין הרבי:
"אם חסרתי דבר ולא ביארתי היטב מאת כל הנ"ל הסליחה אתכם, ואם תאמרו זה מעשי נערות לכתוב דברים כאלו ובסגנון כזה, ובפרט לרב בישראל, אולם האמת ניתן להאמר כי לא יכולתי התאפק מלדבר עמכם בעידן זה ואקוה כי לרצון יהי' לפניכם, ולכן כתבתי מה שכתבתי".
מאפשרים לכם לקבל
