הופיע: "לקט ופרט" חלק טו"ב מאת הגה"ח ר' טוביה בלוי
מספר שביבים מתוך החוברת:
א.
מצוות "הַקהֵל"
אחת מתרי"ג המצוות היא מצוות "הַקהֵל".
כך נאמר בפרשת וילך (לא, י-יב): "...מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות. בבוא כל ישראל לֵראות את פני ה' אלוקיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם. הַקהֵל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת".
הרמב"ם סיכם את מצות "הַקהֵל" במלים אלה (הלכות חגיגה, פרק שלישי, הלכה א): "מצות עשה להקהיל כל ישראל אנשים ונשים וטף בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת . . אימתי היו קורין. במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות שהוא תחלת ימי חולו של מועד של שנה שמינית. והמלך הוא שיקרא באזניהם...".
ב.
קיום פעולות ברוח מצוות "הַקהֵל" בזמננו
מצוות "הַקהֵל" כפשוטה התקיימה רק בבית המקדש ובזמן שהיה מלך בישראל, אך כ"ק אדמו"ר זי"ע הכריז שגם בזמננו, על כל יהודי לקיים במוצאי שנת השמיטה, בה התקיימה מצוות "הַקהֵל", פעולות שיזכירו לנו את תוכנה של מצות "הַקהֵל" מבחינה רוחנית.
בהקשר זה הוסיף כ"ק אדמו"ר זי"ע וחידש שכל השנה שבראשיתה מתקיימת מצוות "הַקהֵל" נקראת: שנת "הַקהֵל".
טו.
"מבצע תפילין" לא יזיק
הרה"ח ר' ישראל שי' רושצקי שמע מהגאון החסיד רבי נחום קורנווסר זצ"ל את דלהלן.
שמעתי מפה קדשו של הרה"ק ה"בית ישראל" מגור זצ"ל שאותם חסידי חב"ד שעומדים בתחנה המרכזית כדי לבקש מן העוברים והשבים להניח תפילין – עמידתם במקום זה לא תזיק להם כלל מבחינה רוחנית.
עד כאן מדברי הגר"נ קרונווסר זצ"ל.
ראוי לציון כי האימרה האמורה נשמעה דווקא מפה קדשו של ה"בית ישראל" שהיה בעצמו מי שביסס וחיזק את חומות הקדושה והצניעות בחסידות גור.
לא.
"דורון דרשה" מאת רבי עמרם ברש"י
בין המשתתפים בחגיגת בר המצווה שלי, שהתקיימה בביתנו שבשיכון פאג"י בט"ז אייר תש"ט, היה דו"ז רבי עמרם ברש"י בלוי זצ"ל.
כ"דורון דרשה" העניק לי רבי עמרם את הספר "מסילת ישרים" (דפוס ירושלים תש"ח), ובשער הספר כתב לי הקדשה בכתב ידו.
להלן תצלום דף שער הספר וההקדשה.
לב.
פיענוח ההקדשה:
בעזה"י
דור[ו]ן דרשה לש"ב הבחור המופלג והנעלה מר טובי' בלויא הי"ו ליום הכנסו למצות ט"ז איר ל"א למב"י [=למנין בני ישראל, הכוונה לספירת העומר] פעיה"ק ירושלים תובב"א שנת התש"ט לפ"ק יה"ר שיעלה מעלה מעלה בתורה ויראת שמים והוריו ומוריו ירוו ממנו רב נחת כעתירת וברכת
עמרם ברש"י בלויא
נט.
תנועת פאג"י הירושלמית
רבות דובר בקונטרסים הקודמים על תנועת פאג"י הירושלמית.
כאן המקום להזכיר שוב כי לא מדובר בתנועת פא"י (פועלי אגודת ישראל), אלא בקבוצת אישים שפרשו מתנועת פא"י והקימו תנועה אידיאולוגית עצמאית, לאחר שפא"י התקרבה במדה מסויימת לישראליות הציונית דאז.
ס.
ראשי התנועה
כפי שכבר סופר – מבין ראשיה של תנועת פאג"י היו (לפי סדר הא-ב):
אבי מורי הרה"ג רבי ברוך יהודה בלוי זצ"ל, הרה"ח ר' אברהם טרגר ע"ה, הרה"ח ר' אברהם מוקוטובסקי (כי טוב) ע"ה, הרה"ח ר' אברהם פרשן ע"ה, הרה"ח ר' אוריאל צימר ע"ה, ועוד (ראה פירוט ב"שביבים" שב"לקט ופרט" ג, קס).
בחלקים הקודמים של "לקט ופרט" נכתב בהרחבה רבה על כל אחד מן האישים האמורים. ניתן למצוא זאת לפי המפורט ב"מפתח" שנדפס בחלק טו של "לקט ופרט".
סא.
יח
בבחירות לכנסת הראשונה, שהתקיימו בשנת תש"ט, התמודדו ארבע המפלגות הדתיות (המזרחי, הפועל המזרחי, אגודת ישראל, פא"י) בחזית דתית מאוחדת (יוזכר שוב: זו לא אותה חזית דתית שכ"ק אדמו"ר זי"ע נלחם להקמתה בבחירות הבאות, שכן רצון קדשו היה שזו תהיה אך ורק "בלוק טכני", לצורך הבחירות בלבד).
תנועת פאג"י הקימה אז רשימה עצמאית נפרדת בשם "רשימת חרדים" שסימנה האותיות יח ובראשה עמד הרה"ח ר' אברהם מוקוטובסקי ע"ה, אך זו לא קבלה את מספר הקולות הדרוש כדי להכנס לכנסת.
סב.
ט, ת
בין הבחירות לכנסת הראשונה (שהתקיימו, כאמור, בשנת תש"ט) לבין הבחירות לכנסת השניה (שהתקיימו בשלהי שנת תשי"א) היו בחירות לרשויות המקומיות.
תנועת פאג"י הופיעה אז ברשימה עצמאית למועצת עיריית ירושלים שסימנה האות ת.
בבחירות, שהתקיימו ביום שלישי ה' כסלו תשי"א, הצליחה רשימה זו להכניס נציג אחד למועצת העיר ירושלים.
תחלה כיהן בתפקיד הרה"ח ר' אברהם טרגר. לאחר מכן מסר את מקומו לרה"ח ר' חיים שטרן ע"ה, שלבסוף מסר את תפקידו לאבי מורי זצ"ל.
באותן בחירות צעדו לראשונה ספרדים חרדים ברשימה עצמאית שסימנה האות ט. גם רשימה זו הצליחה להכניס נציג אחד למועצת העיר ירושלים.
סג.
טת
לבחירות לכנסת השניה, שהתקיימו בכ"ו תמוז תשי"א, הלכה פאג"י ברשימה משותפת עם הספרדים החרדים שסימנה היה האותיות טת.
בתחלה היה המועמד הראשון של הרשימה המשותפת הגאון רבי יעקב משה טולידנו זצ"ל, שהיה אז רבה הראשי הספרדי של תל אביב. השני היה הרה"ח ר' אברהם מוקוטובסקי (כי טוב). השלישי היה הגאון רבי יצחק נסים זצ"ל, לימים הרב הראשי הספרדי בארץ ישראל.
מועמדותו של הרב טולידנו נפסלה על ידי ועדת הבחירות, כיון שהוא כיהן אז, כאמור, כרב ראשי לתל אביב.
אגב: מעניין שכעבור שנתיים, עם פטירתו של הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, בכ"ד אלול תשי"ג, התחרו שני אלה על מילוי מקומו במשרת הרב הראשי הספרדי בארץ ישראל.
בבחירות לרבנות הראשית, שהתקיימו בשנת תשט"ו, קיבל הרב נסים 42 קולות לעומת הרב טולידנו שקיבל 27 קולות. כך התמנה הרב נסים לרב הראשי הספרדי.
סד.
תוצאות הבחירות לכנסת השניה
הרשימה האמורה, טת, לא הצליחה להעביר, ולו נציג אחד, לכנסת. הדבר גרם למעשה לפירוק תנועת פאג"י כתנועה אידיאולוגית, אך זו המשיכה לפעול כתנועה כלכלית, שבראשה עמד הרה"ח ר' אברהם טרגר.
כן המשיכה להוציא לאור את העתון היומי "הקול" במשך שנים מספר, עד שנת תשכ"ו.
על "הקול" ועל "היומן" שקדם לו ראה ב"לקט ופרט": ב, סד. סו. עה. קמח. ג, קלא-קלב. ד, כג. כו. מט. קט. קיט-קכ. ה, קלא-קלד. קסב-קסג. רטו-ריז. ח, לח. ט, קלג. י, קסא.
קג.
מה הקשר בין קיבוץ גלויות לבין ההכרה בקב"ה?
בין הדברים הנאמרים מדי שחר שמקורם ב"תנא דבי אליהו" מופיעים המשפטים דלהלן: "קבץ נפוצות קוויך מארבע כנפות הארץ, יכירו וידעו כל באי עולם כי אתה הוא האלוקים לבדך...".
גם בתפלת "והוא רחום" הנאמרת בימי שני וחמישי מופיעה התחינה: "אבינו אב הרחמן הראנו אות לטובה וקבץ נפוצותינו מארבע כנפות הארץ, יכירו וידעו כל הגויים כי אתה ה' אלוקינו".
לכאורה דרוש ביאור: מה הקשר בין קיבוץ הגלויות לבין העובדה שכל באי העולם יכירו וידעו בקב"ה?
ראה להלן.
קד.
סוד קיבוץ הגלויות
כדי לתרץ את השאלה האמורה עלה ברעיוני ההסבר דלהלן.
הקב"ה פיזר את בני ישראל בארצות שונות, וכתוצאה מכך ישנם יהודים שהיו במשך דורות רבים בגרמניה, הונגריה, מרוקו, פולין, תוניס ותימן.
באופן טבעי יש שוני בין יהודי ארץ זו לבין יהודי ארץ אחרת. לא מדובר, חלילה, בשינויים מהותיים, אלא בשינויי אופי ותכונות, דבר הנובע מן האומות שגרות באותה ארץ.
המתבונן מן הצד ביהודים מארצות מוצא שונות יכול, איפוא, שלא לראות את כל היהודים כעם אחד.
אך כאשר כל היהודים מכל רחבי תבל מתכנסים יחד – הדבר מראה על כך שיש נקודה משותפת לכולם, שהיא הנשמה האלוקית שבכל יהודי, חלק אלוקה ממעל ממש.
זה, אם כן, הקשר: על ידי "קיבוץ גלויות" יכירו כל האומות בקיומו של הקב"ה ובישראל עם קרובו.
קמ.
חידה לילדים (וגם למבוגרים):
מיהו תשעה שהוא אחד עשר?
פתרון: מספר המנים של הקנמון הוא תשעה, והוא האחד עשר מסממני הקטורת.
קמב.
מדברי הגר"ש עלבערג על כ"ק אדמו"ר זי"ע
לאחרונה שיגר אליי הרה"ח ר' שבתאי שי' ויינטראוב קטע מדברי הגאון רבי שמחה עלבערג זצ"ל, יו"ר "אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה", באסיפת "אגודת הרבנים" ביום חמישי פרשת בלק תשנ"ד, שנדפס ב"הפרדס", גליון תשרי תשנ"ה:
יו"ר ועדת הנהלת אגודת הרבנים, הרב ר' שמחה אלברג, התעכב בדבריו על אישיותו של האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, בציינו את גדלותו בתחומים שונים, בקיאותו הגדולה בש"ס בבלי וירושלמי וגם בספרי קבלה.
האדמו"ר היה בעל זכרון פנומנאלי והיה עמקן נפלא בעניני הלכה סבוכים ביותר, ובמידה מסויימת, ציין הרב אלברג, הוא היה נסתר, למרות פרסומו הגדול בקרב כל יהודי העולם.
חרף ידיעותיו המקיפות בכל ענפי התורה, הוא הסתיר את גדלות התורה שלו ואת למדנותו המקורית. כן ציין את הסיוע שהושיט האדמו"ר מליובאוויטש לעבודתה של אגודת הרבנים.
עד כאן מתוך "הפרדס".
קפג.
"והוי זהיר . . שנשיכתן נשיכת שועל" (אבות ב, יא)
ממשיך הגה"ח הרב ישעיהו הרצל שליט"א ומספר:
אגב: כשהתגוררנו בדירתנו הקודמת היה לנו שכן, דלת ליד דלת, בשם רבי הערש בלוי, שהיה אחיהם של רבי משה ורבי עמרם בלוי. זכורני שפעם הראה לנו ברגלו צלקת שנותרה מנשיכת שועל שאירעה לו.
עד כאן מדברי הגה"ח הרב ישעיהו הרצל שליט"א.
ראה להלן.
קפד.
"שלוחי מצווה אינם ניזוקים"
אכן, זכור לי שסופר בילדותי שדו"ז רבי צבי שימש בשעתו, לפני כמאה שנה, "משולח" (מתרים) של מוסדות דיסקין בירושלים, שכללו את "בית היתומים – דיסקין" ואת "ישיבת אהל משה".
במסגרת זו הסתובב רבי צבי בישובים החדשים שנבנו אז בארץ הקודש, ואת הדרך מישוב לישוב עשה רגלית.
פעם התנפל עליו שועל באחת מצעדות אלה. רבי צבי לא נרתע, הוא התנפל על השועל, נשכב עליו ובכך כלא אותו למשך זמן. כשקם רבי צבי משכיבתו הממושכת נשא השועל את רגליו וברח...
מאפשרים לכם לקבל
