מדוע אנו לא לובשים "עטרה"?

בקהילות רבות בעם ישראל, ובייחוד קהילות חסידיות, מקובל לחבר לטלית במקום בו היא מונחת על הראש "עטרה" מרשימה, המעטרת את ראשו של המתפלל. בדרך כלל עשויה העטרה מכסף, כדי לקיים את הוראת חז"ל "התנאה לפניו במצוות".

לזהות את הציציות הקדמיות

מקורו של מנהג הוספת העטרה לטלית, יסודו בהררי קודש. מי שנתן לו טעם היה השל"ה, שכתב כי ראוי לסמן את הצד שבטלית המונח על הראש. בעזרת הסימון יוכל האדם להשתמש באופן קבוע דווקא בצד זה לעטיפת הראש. מדוע זה חשוב באיזה צד תהיה מונחת הטלית? השל"ה מסביר כי כאשר צד אחד של הטלית מונח מקדימה הרי שחלק זה מתקדש יותר, ולאחר שהוא התקדש להיות מונח מקדימה, "מעלין בקודש ואין מורידין" וממילא אין להחליף יותר בין הצדדים.

ואם כבר אנחנו עושים סימן, באיזה צד הטלית צריכה להיות מונחת על הראש – האם לא כדאי שיהיה מכובד ונאה? מטעם זה, החלו יהודים רבים לסמן את מקום הראש ב"עטרה" מכובדת.

ערעור ופסק

למנהג זה קמו מערערים. אחד העיקריים שבהם היה ה'לבוש', שכתב: "יש המייפין מקום הנחת הראש בטלית, וטעמם הוא כי חושבים שמקום הראש עיקר. אך טעות היא זו, מפני שעיקר הטלית לכסות הגוף והכתפיים דווקא..". בעקבות הלבוש, היו מי שאף ראו בעשיית העטרה בעיה הלכתית של ממש. ניתן גם לציין את דברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו בנוגע לעשיית סימון בטלית למקום הראש: "והאר"י ז"ל לא היה מקפיד על זה".

למרות זאת, פוסק אדמו"ר הזקן וכך אנו נוהגים: נהגו לעשות עטרה לטלית מחתיכת משי לסימן שאותן ציצית שלפניו יהיו לעולם לפניו ולא יורידן למטה שמעלין בקודש ואין מורידין. כלומר – אנו אמנם נוהגים לסמן את מקום הראש, כדי שלא להחליף בין הצדדים, אך אנו עושים זאת באמצעות בטנה פנימית ממשי, ולא עם עטרה מיוחדת מלמעלה.

מתי הפסיקו ה"עטרות" בחב"ד?

מעניין לציין כי על פי המסופר ב"אשכבתא דרבי", גם חסידי חב"ד בדורו של אדמו"ר הזקן נהגו ללכת עם עטרה של כסף על הטלית. אלא שבעת מאסרו של אדמו"ר הזקן, כאשר נזקקו לכסף רב עבור הפעולות לשיחרורו, הסירו כל החסידים את העטרות מטליתותיהם כדי להשיג כסף נוסף. ככל הנראה שמני אז - משער בעל ה"אשכבתא דרבי" - לא שבו עוד העטרות לטליתות של חסידי חב"ד...

פרט מעניין נוסף; בגנזך הספריה מצויה "עטרה" של כסף שעל פי מראה היא עתיקה מאוד. עטרה זו הייתה שמורה במשך שנים רבות בחדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ נ"ע. הספרן הרב שלום בער לוין שי' כותב אודותה: "בחב"ד לא נוהגים ללבוש עטרה על הטלית . . לכן מסתבר יותר שהעטרה הגיעה בירושה מזקניו הקדושים [של אדמו"ר הריי"צ נ"ע], אשר מבית טשרנוביל וטשרקס".