לקראת יום הבהיר י"א ניסן - "ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר", "מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך", יום הולדתו המאה ועשרים של הרבי, מערכת 'הערות התמימים ואנ''ש' בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית - כפר חב''ד, שמחה לבשר לקהל שוחרי התורה ולומדיה על הופעתו של ספר פלפול התמימים כ''ו.

הספר הינו ספר נוסף בסדרת ספרי 'פלפול התמימים' היוצאים לאור זה מכבר ע''י הישיבה וכולל קרוב ל600 עמודים מלאים בפלפולים, חידושים וביאורים בכל מכמני התורה פרי עטם ועמלם של תלמידי הישיבה.

לקריאת או להורדת הספר המלא - לחצו כאן!

יציאתו לאור של ספר זה היא לקראת יום הבהיר י"א ניסן - מאה ועשרים שנה להולדת הרבי. יום זה הוא יום סגולה בו מזלו הק׳ גובר, ובו נפעלת "השלימות ד"והיו ימיו מאה ועשרים שנה" באופן ד"מלאו ימי ושנותי" - כמ"ש גבי משה רבינו רוען של ישראל, מילוי ושלימות דימים ושנים הן בגשמיות והן ברוחניות, וההמשך בזה עד – בחיים נצחיים בגאולה האמיתית והשלימה" (שיחת ליל כ"ב שבט תשנ"ב).

עם התקרב יום הבהיר, הולכת ופושטת רוח של התעוררות גדולה בכל מקום ומקום, לחזק ולעורר את רוח ההתקשרות האמיתית לכ"ק אדמו"ר, ללכת בדרך הישרה אשר הורנו ולהוסיף כוח ועוז בהשלמת השליחות המיוחדת שהוטלה עלינו, קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש.

ובאשר לתלמידי התמימים הנה לכל לראש התעוררות זו באה לידי בפועל בעבודת הקודש אשר עלינו, בהוספה בלימוד התורה בשקידה והתמדה ועד לעניין של 'לאפשה לה׳. וכבר ביאר בזה כ"ק אדמו"ר ברור מיללו בשיחת פורים תשל"ב, לקראת יום ההולדת בו מלאו לו שבעים שנה:

"כיון שישנם כאלו שמתכוננים בנוגע ליום הולדת וכו׳, וחושבים באיזה אופן לבטא זאת, בענין הצדקה, ענין התורה וכו׳ – הנה כאן המקום להעיר (בעי"ן) ולהאיר (באל"ף), שלכל לראש יש לקשר זאת עם ענין של תורה. ולא די בענין הצדקה עבור לימוד התורה, "תמכין לאורייתא", שזהו אמנם ענין נעלה, כמ"ש "ותומכיה מאושר", ואיתא בזוהר "אל תיקרי מאושר אלא מראשו", היינו, שעי"ז ממשיכים מראש ומקור כל הברכות, אבל אעפ"כ אין זה מגיע ללימוד התורה עצמו (אף שבכתוב נאמר תחילה "זבולון בצאתך" ואח"כ "ישכר באוהליך").

במילים אחרות – ובפשטות:

ובהקדים – שבנוגע למתנה בכלל לא שייך לקבוע תנאים, אבל, מתנה קשורה עם רצון לגרום נחת רוח . . ולכן: בכל ענין שיהיה – אצל מי שירצה – צדקה באופן כך, או פעולות טובות באופן כך ומעשים טובים באופן כך, הנה נכון ורצוי וטוב וישר ונעים וכו׳ (ככל ט"ו התנאים שנאמרו ב"אמת ויציב") שיהיה אצל כל אחד גם ענין של הוספה בלימוד התורה, וכאמור, הן בנגלה דתורה והן בפנימיות התורה".

וממשיך ומבאר רבינו שהכלי לברכה נפעל ע"י לימוד התורה, שברכה קשורה עם נחת רוח של נותן המתנה; שנחת רוח זו היא ע"י נתינת דבר גשמי ו"עאכו"כ דבר רוחני". וכלשונו הק׳: "ועד"ז גם בנוגע לבקשת ברכה – שהכלי לברכה הו"ע התורה, שעז"נ "כוס ישועות אשא" – הנה כאשר יבקשו ברכה בקשר ליום הולדת, ובמיוחד כשמדובר אודות תלמידי הישיבות, כל הישיבות, ועכו"כ ישיבות ששייכים לליובאוויטש, יצטרכו לכל לראש להביא הודעה (בכתב או בע"פ) אודות הלימוד כדבעי, בהתמדה ושקידה וכו׳ וכו׳, הן נגלה והן נסתר (פנימיות התורה).

- בודאי לא שייך למנוע ברכה ח"ו מיהודי איזה שיהיה, אבל, ברכה אין לה שיעור, וברכה קשורה עם נח"ר, וכלשון הידוע "עשה לי מטעמים כאשר אהבתי בעבור תברכך נפשי", הנה העצה לזה היא ע"י נתינת דבר גשמי (כפשטות הכתוב, "אין מקרא יוצא מידי פשוטו"), ועאכו"כ דבר רוחני".

ובהתאם לכך הוסיפו תלמידי התמימים על עצם ההוספה והחידוש בלימוד התורה, והעלו את היוצא מלימודם עלי ספר גשמי המודפס ברוב פאר והדר, מתוך תקווה שפעולתם זו תגרום נחת רוח מירבית למקבל המתנה, הוא כ"ק אדמו"ר.

מטבע הדברים, רובם של הפלפולים בספר הנוכחי עוסקים במסכת בבא מציעא שנלמדה בשנה שעברה בישיבות תות"ל ברחבי תבל. למסכת זו ניתן שער בפני עצמו, בו מסודרים הפלפולים לפי סדר הסוגיות ודפי המסכתות.

על פי הכלל 'פותחין בדבר מלכות' הוצב בראש הספר שיחת קודש, הדרן על מסכת בבא מציעא שאמרה כ"ק אדמו"ר בהתוועדות י"ט כסלו תשכ"ו. ההדרן עוסק בביאור דין הנשנה בסיום מסכת בבא מציעא, העוסק ב"שתי גינות זו על גב זו והירק בינתיים" כפי שמתקשר לתחילת המסכת, ובביאור ההבדל בין הבבלי לירושלמי. תודת המערכת נתונה ל'ועד הנחות בלה"ק" על נתינתם בעין יפה להדפיס שיחה זו בראש ספרנו.

על כל אלה, נוספו פלפולים וביאורים של הרבנים מצוות הישיבה שליט"א, אשר רובם נמסרו כשיעורים בסוגיות הנלמדות בישיבתנו הק'.

כמו"כ מתפרסמים בספר בפרסום ראשון מכתבי קודש ששלח כ"ק אדמו"ר לרב חנוך גליצנשטיין. עם המכתבים מופיע רקע ותיאור קצר על התוכן שבהם. כן מתפרסם בקובץ לראשונה צילום מלא מהגהת כ"ק אדמו"ר לספר המאמרים אעת"ר.

קובץ 'מעדני מלך'

בקשר עם השלמות במלאות מאה ועשרים שנה, אמר כ"ק אדמו"ר (שיחת ב' ניסן תשמ"א (מוגה) – לקו"ש חכ"ב ע' 185): "ואע"פ שהשלמות של מאה ועשרים שנה כתובה אודות "והיו ימיו" של הנשמה כפי שהיא קשורה עם ("הוא בשר") גוף כאן למטה - אך הרי ידוע . . שגם לאחרי ההסתלקות יש לו שייכות וקשר עם צאן מרעיתו שנמצאים (במצב של הוא בשר) כאן למטה. ובפרט כידוע מה שהרבי נ"ע אמר בב' ניסן קודם הסתלקותו "איך גיי אין הימל, און כתבים לאז איך פאר אייך", שהפירוש בזה י"ל, שע"י הכתבים יש אותו (גם כפי שהוא עולה השמיימה)".

בהתאם לכך, בנוסף לספר הפלפולים, בחודשים האחרונים הוסיפו התמימים במיוחד בלימוד תורתו הקדושה של כ"ק אדמו"ר כהכנה ליום הגדול, ואת הערותיהם וביאוריהם בתורת הנשיא קיבצו לקובץ מיוחד ומפואר בן 200 עמודים, בשם 'מעדני מלך', שהוקדש כולו לתורת רבינו, ויצא אף הוא לאור לקראת י"א ניסן.

לקריאת או להורדת הקובץ - לחצו כאן!

תודת המערכת נתונה לכל מי שעזר וסייע בעריכתם ובהדפסתם של הספר והקובץ, ובפרט לראש הישיבה הגה"ח הרב יוסף יצחק שי׳ בלינוב, ואיתו עימו הגה"ח הרב אליהו שי׳ לנדא והגה"ח הרב יעקב שי׳ גולדשמיד. ומשנה תודה להנהלת הישיבה, הר"ר מנשה שי' חדד, הר"ר מנחם שי' לרר והר"ר גרשון שי׳ סודקביץ’.

אנו תפלה שהספר והקובץ יתקבלו בין חוגי הישיבות ותופשי התורה, ונזכה לגרום נח"ר לרבינו נשיאנו, למלאות רצונו ולהגות בתורתו כל הימים.

להערות והארות על הספר והקובץ ניתן לפנות למערכת בכתובת הדואר 28 כפר-חב"ד 608400, או בדוא"ל [email protected]