מערכת COL | יום י' כסלו ה׳תשפ״ז 20.11.2026
סיפורים מכלי ראשון | פרק 353

"תשלח קישור, זה יטופל": ארבע מדות בנותני צדקה בצ׳רידי

יש התורמים אך ורק תרומות נכבדות בסכומים המכבדים את בעליהם ואם אין באפשרותו כרגע לתרום סכום נכבד לפי השגתו ויכולתו הוא לא ״יבזה״ את עצמו בנתינת סכום של 18, 36, 180 ש״ח. הוא מעדיף לא לתרום בשלב זה | ארבע מידות בנותני צדקה ב"צ'ארידי"
"תשלח קישור, זה יטופל": ארבע מדות בנותני צדקה בצ׳רידי

השבוע עלה לאויר הצ׳רידי למען בית חב״ד חדש ברמת השרון המנוהל ע״י חתני ובתי הרב אהרון וחני פרידמן שי׳ וכמי שעקב אחרי ההתנהלות והנדבות עלו במוחי כמה תובנות בענין והרי הן לפניכם:

ארבע מדות בנותני צדקה לצ׳רידי.

א) כאשר פונים אליו בבקשה ליטול חלק במיזם ולתרום כפי יכולתו הוא עונה: ״תשלחו לי את הקישור ובע״ה ובל״נ הענין יטופל״.

כיצד הטיפול? הקישור נשאר אצלו עד להגעת הקישור הבא וכאשר הקישור החדש יתייצב מולו לפניו הרי דינו של הקישור הראשון להדחק אחורה כי עכשיו הטיפול הוא בקישור החדש. וכן הלאה כי כאשר יגיע הקישור של הצ׳רדי השלישי הוא ידחוק את השני אחורה.

זה מזכיר את אותו יהודי שנשאל האיך אתה מצליח לנהל את כלכלת ביתך בימים קשים? והוא ענה שאת החובות הישנים הוא לא משלם ואילו את החובות החדשים הוא מיישן...

ב) יש המשיבים לפניית המבקשים כי עניי עירך קודמים שנאמר ״ובשרך אל תתעלם״ ולכן הם נותנים סכומים נכבדים לצ׳רדי של קרובי המשפחה ולאור זאת התקציב שלהם כבר נגמר והמעשרות שלהם תמו.

לסוג זה של אנשים יש לומר שהנוהג ההלכתי הוא שמחצית המעשרות נותנים לקרובי המשפחה שהם אכן קודמין לאחרים ואילו את המחצית השניה יש לייעד למטרות צדקה שאינן של קרובי המשפחה.

ג) יש התורמים אך ורק תרומות נכבדות בסכומים המכבדים את בעליהם ואם אין באפשרותו כרגע לתרום סכום נכבד לפי השגתו ויכולתו הוא לא ״יבזה״ את עצמו בנתינת סכום של 18, 36, 180 ש״ח. הוא מעדיף לא לתרום בשלב זה.

התנהלות זו אינה נכונה כלל ועיקר שכן הרמב״ם כותב: בהלכות מתנות עניים: ״אבל נותנין לו מתנה מועטת ואסור להחזיר את העני ששאל ריקם ואפילו אתה נותן לו גרוגרת אחת שנאמר אל ישוב דך נכלם״.

הפתרון (החלקי) לכך הוא לתרום סכום מועט ולרשום זאת כתרומה אנונימית וכך לא ידעו שתרמתי סכום קטן (מלבד בעל הצ׳רדי עצמו שיודע זהותו של כל תורם גם אם התרומה אנונימית) וגם נהגתי על פי ההלכה.

ד) בפרקי אבות הרביעי ברשימה הוא רשע אבל כאן הרביעי הוא צדיק וחסיד.

החסיד תורם סכום קטן שלא באנונימיות אלא רושם את שמו בפרהסיה כדי שממנו ילמדו וכן יעשו כדברי גדעון: ״ממני תראו וכן תעשו״.

מתנתו הזעומה והקטנה מעודדת אחרים שלא להתבייש לתרום אף סכום קטן וברור הוא שכאשר אלפי איש רואים את בקשת התרומה והולכים בדרכו, הרי הפרוטות יצטרפו לחשבון גדול ולפעמים התרומות הקטנות הללו כולן מהוות את הסכום הגדול ביותר שנאסף.

וכאשר רצונו לתת סכום גדול ומרשים הוא עושה זאת בסתר באנונימיות.

יבוא השואל וישאל אולי אדרבה? אם יתן איש סכום גדול מהון ביתו אולי הדבר יעודד גם אחרים לתת צדקה בהרחבה?!

תשובתי היא שלפי זכרוני (אם אינני טועה) הרבי שואל מדוע הציווי לעשיית המזבח הפנימי נאמר בפרשת תצוה לאחר הציווי על ימי המילואים ומדוע לא נאמר במקומו בפרשת תרומה יחד עם כל שאר כלי המקדש?

וההסבר הוא שעבודת מזבח הזהב היא נעלית ביותר ודורשת הקרבה גדולה של פנימיות הלב ואת ההקרבה הגדולה עושים בחשאי ולכן עשיית מזבח הזהב נאמרה לבסוף וכן מקומו של המזבח והקטרת הקטורת עליו הם בתוך הקודש במקום סגור שלא כמו מזבח החיצון ועבודת הקרבנות שהם לעין כל ובפרהסיה.

ללמדך שאם אדם נותן צדקה שהיא במדה מדודה עליו לפרסם זאת כי ״מצוה לפרסם עושי מצוה״ מן הטעם שאחרים יעשו כמוהו אבל כאשר אדם נותן צדקה בהפלגה ובהפלאה מעבר לכוחותיו הרי בזאת הוא לא ידביק את ידידיו ולכן עדיף לעשותה בסתר.

על כל הנ״ל יש להוסיף שהרבי היה מנהל קופת צדקה עצמאית משלו והיה רושם צ׳קים לנמענים שונים. בטור זה (פרק 328) הצגתי צילום של צ׳ק שהרבי נתן עבור בית הכנסת של הרב דוד שפרין בסכום של 10 דולר ומכך אני מסיק שהרבי חילק סכומים קטנים לרבים.

צא וחשוב ש-10 דולר שוויו כ-30 שקלים לערך! אלא אם כן הרבי נתן משהו סמלי כמו הדולרים הבודדים שהרבי חילק שיש להם ערך גדול מחמת שניתנו מידו הקדושה של הרבי.

כך או כך גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה, במהרה בימינו נאו, אמן.

להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: menorabadarom@gmail.com

או בווצאפ 0522711532

הוסף תגובה
הוסף תגובה
0 תגובות