החסידים שרו: "בית חב"ד בכל מקום – זה מה שציווה הרבי!"
"המהפכה" פרוייקט מיוחד | פרק ההקדמה: השליחות בראי ההיסטוריה החב"דית | פרק ראשון: ניצנים של מהפכה | פרק שני: איך יוצאים לשליחות?
•
פרק שלישי
בית חב"ד בכל מקום
רוח אחרת הייתה עם 770 בשנים תשמ"ו-תשמ"ז. שני נושאים עמדו ברומו של עולם אז, והם שבו ועלו בהתוועדויות הרבי ובשיחותיו: משפט הספרים והקמת בתי חב"ד.
מה רבה הייתה השמחה עם היוודע דבר הניצחון במשפט. שבעה ימים לאחר ה' טבת, היום בו נפסק הניצחון, המשיכו החסידים לשמוח ולרקוד. כאשר גם במהלך אותם ימי שמחה, הוסיף הרבי להדגיש את החשיבות בפתיחת בתי חב"ד חדשים.
ביטוי לדגש שנתן הרבי לרעיון הקמת בתי חב"ד ניתן היה למצוא בשירי השמחה שהתנגנו באותם ימים ב-770. זמן רב רקדו החסידים לקול שירת הנגנים, ששוררו "בית חב"ד בכל מקום – זה מה שציווה הרבי מליובאוויטש!" ושירים נוספים בסגנון זה. זו הייתה הרוח שפיעמה בלבבות החסידים והתמימים באותם ימים. שליחות הייתה צו השעה.
במבט לאחור, ניתן לציין כי מבין התמימים שלמדו בשנים תשמ"ו ותשמ"ז ב-770, כמעט ולא נמצאו כאלו שלא יצאו לאחר חתונתם לשליחות.
לימים סיפר הרב שניאור זלמן גורליק, שליח הרבי בבאר שבע:
"באותם שנים כל ההתוועדויות היו על בתי חב"ד, השיחות על רש"י - התקשרו לשליחות, השיחות על פרקי אבות – התקשרו לשליחות, כך גם השיחות על הרמב"ם, כולם - "ויש לקשר", כל קטע הרבי קישר את זה לבתי חב"ד.
"ברור שזה היה דבר טבעי שכמעט כל הבחורים שהיו אז אצל הרבי, נמצאים כיום בשליחות".
ביטויים מופלאים
באותה התקופה, התבטא הרבי בצורה יוצאת דופן על החובה לצאת לשליחות. במהלך ההתוועדות של כינוס השלוחים תשמ"ז, אמר הרבי:
לכן צריך להכריז בפני כל היהודים, ובמיוחד בפני תלמידי תומכי תמימים אותם חינכו רבותינו נשיאינו והדריכום (ומסרו את נפשם על כך-) שיצאו ל"מלחמת בית דוד" להביא את משיח צדקנו, ושיגדלו להיות עסקני ציבור ושלוחים:
הֱיּו שלוחים, לכו וכבשו את העולם ב'אידישקייט'!
התחושה הייתה של דחיפות. הרבי התבטא כי מעולם לא היה העולם מוכשר לעבודת השליחות כפי שהוא כעת. הרבי ביקש מכולם – כל יהודי, וביחוד חסידים ותמימים – שייצאו לשליחות ויפיצו יהדות.
מזכירו של הרבי, הרב חיים יהודה קרינסקי סיפר לימים, כי לאחר כינוס השלוחים תשמ"ז אמר לו הרבי: "ס'איז שוין צייט צו אייננעמען די וועלט!" ( - כבר הגיע הזמן לכבוש את העולם!).
אמירות כמו אלו, חלחלו להבנתם של החסידים שלא יכלו עוד להישאר אדישים. כמות השלוחים שיצאה באותה תקופה גדלה עשרות מונים משהיה לפני כן. המעט שהיה חסר על מנת להפוך את עבודת השליחות לדבר השווה לכל נפש נעלם גם הוא, ומעתה הפך זרם השלוחים לשיטפון גדול.
פשיטות של ילד
ההוראה החוזרת ונשנית להקים בתי חב"ד, לא הייתה אמורה רק ביחס לשלוחים. הרבי הסביר כי כל בית צריך להיות "בית חב"ד", שמשמעותו – בית שמקיימים בו תורה ומצוות כראוי. יותר מכך, חידד הרבי, על כל אחד לעשות מחדרו הפרטי בית חב"ד. כיצד? לימוד תורה, תפילה לה' ונתינת צדקה הם דוגמה לעניינים שיכולים לעשות מהחדר הפרטי "בית חב"ד" בפני עצמו.
בעיצומם של "ימי המשתה" שלאחר הניצחון במשפט הספרים, בסופה של התוועדות שבת פרשת ויגש, שיתף הרבי את החסידים במכתב שהתקבל אצלו.
"קבלתי מכתב" – סיפר הרבי – "מהורים שכותבים שברצונם להודיע – כדי לגרום נחת רוח – שהילד שלהם סיפר להם בשמחה גדולה, אודות ההצעה לעשות מחדרו הפרטי "בית חב"ד", שאכן, תלה שלט גדול, כתוב בשפה המקומית, המודיע שחדרו הוא "בית חב"ד"!"
"נקל לשער" – אמר הרבי – "עד כמה מוסיף הדבר לילד, לשאת את יהדותו בגאון, כאשר הוא יכול להזמין את חברו (כולל, חבר לא יהודי), ולהראות לו שעשה מחדרו בית חב"ד, אשר באמצעות כך מתחבר הוא עם בית חב"ד הכללי ב-770, וממילא, מתקשר עם שאר ה"בתי חב"ד" שברחבי העולם, כך שאינו חש רגש של בדידות "המעט מכל העמים", אלא אדרבה – רגש של תוקף וגאון יעקב!".
מאפשרים לכם לקבל
