"המהפכה" פרוייקט מיוחד |  פרק ההקדמה: השליחות בראי ההיסטוריה החב"דית

•

פרק ראשון:

ניצנים של מהפכה

ימים ספורים קודם הסתלקותו, שיתף אדמו"ר הריי"צ את חתנו הרמ"ש – לימים, הרבי נשיא דורנו – בתוכניותיו העתידיות.

"כיון שבצפון אפריקה ישנו בלי עין הרע קיבוץ יהודי גדול", אמר הרבי, "עם הרבה ילדים וילדות כן ירבו, וכיון שהעניות שם לא-עלינו גדולה במאוד, לכן נראה לי שחלק גדול מהם לא יכול לקבל חינוך, על אף שכולם יראי-שמים בתכלית, ולכן צריך להתחיל לעבוד שם. ובפרט שהוצאות המחיה שם זולים לפי ערך, ועם סכום כסף קטן אפשר לפעול שם דברים גדולים, ובמיוחד אשר כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא".

ימים ספורים לאחר מכן, חשכה השמש בצהריים. רחוב איסטערן פארקווי שבקראון הייטס השחיר מהמון אדם, שנדחק כדי להצטרף למסע הלוויה שיצא מבניין 770. הרבי הסתלק והותיר את החסידים המומים וכואבים.

השליח הראשון מתייצב: הנני!

השבעה רק זה עתה נסתיימה, אך הרבי נשיא דורנו כבר עסוק בדאגה לחיזוק והמשכיות פעולותיו של הרבי הקודם. במכתב מיום כ' שבט, הוא מבשר לחסיד ר' מיכאל ליפסקר ששהה באותם ימים בצרפת כי הרבי הריי"צ הותיר עבורו משימה טרם הסתלקותו:

"אחד הדברים אשר הואיל כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ לדבר אתי בימים שלפני ההסתלקות היה בענין החינוך של ילדי ישראל במדינות אפריקא ליסד שם בעזהשי"ת סניף מעבודתו החינוכית אשר תפקידו יהיה גם לעזר לאחינו בני ישראל שי' הדרים באפריקא [. .]

ואמר לי שבקשר לזה יכתוב אליו שהוא יסע לשם - לאפריקא - לבקר את המצב על אתר לארגן את העבודה שם ולנהלה שם . .".

כחסיד נאמן, שמע ר' מיכאל את הדברים, ומיד התייצב והכריז: "הנני!"; בהכוונתו של ר' בנימין גורודצקי, שכבר עסק בפעילות למען יהודי צפון-אפריקה, מצא עצמו החסיד הרוסי חודשים ספורים לאחר מכן, כשהוא מפעיל ישיבה לילדים בעיר מקנס שבמרוקו.

אחד ממכתביו של הרבי לר' מיכאל ליפסקר בעניין השליחות למרוקו

אימפריה בצפון-אפריקה

ממכתביו של הרבי עולה כי הדאגה למצבם של יהודי צפון-אפריקה הייתה מהעניינים שעמדו בראש מעייניו בתחום הפצת היהדות באותה התקופה. מאות אלפי עולים היגרו בשנים הבאות מארצות אלו לארץ הקודש, ומן ההכרח היה להעניק להם עזרה רוחנית שתעמוד להם מול הסכנות הרוחניות האורבות על אדמת הארץ.

תקופה קצרה לאחר מכן, הצטרף לר' מיכאל ליפסקר שליח נוסף – ר' שלמה מטוסוב. לאחר שהתברר כי הרב מטוסוב עושה חיל בפעילותו למען ילדי ארצות צפון-אפריקה ששהו בצרפת, ביקשו הרבי להצטרף לרב ליפסקר ולהתמסר להקמת המוסדות במדינת מרוקו. ר' שלמה הצטרף גם הוא למערכה.

פעילות חב"דית במרוקו

בשנים הבאות הצטרפו אליהם שלוחים נוספים – ר' ניסן פינסון (שעבר לאחר תקופה לתוניס), ר' סעדיה ליברוב, ר' שניאור זלמן טייבל, ר' שלום איידלמן, ובשנת תש"כ - ר' לייבל רסקין.

פעולותיהם של השלוחים במרוקו נשאו פירות רבים. אלפי תלמידים התחנכו במוסדות שהוקמו בערי ובכפרי מרוקו, ועד היום זוכרים רבים מעולי מרוקו את מסירותם של השלוחים עבור יהודי המדינה.

היעד הבא - דרום אמריקה

בשעה ששלוחי הרבי בצפון אפריקה סבבו בין ערים וכפרים רכובים על חמורים, פנה הרבי לדאוג לקהילות יהודיות מאזור נוסף: דרום אמריקה.

המדינה הראשונה אליה בחר הרבי לשגר שליח, הייתה מדינת ברזיל. השלוחים המיועדים היו הרב צבי הירש חיטריק ורעייתו, שהיו בשנת תשי"א זוג צעיר בשנה הראשונה לנישואיהם. הרבי 'דחף' לכך שמשפחת חיטריק תצא להפיץ יהדות במדינה הדרום-אמריקאית, ואכן עוד באותה השנה החלה משפחת חיטריק לפעול בברזיל.

מעמד 'צאתכם לשלום' שנערך לקראת נסיעתו של הרב חיטריק

המדינה הבאה בדרום אמריקה שזכתה לקבל שליח חב"די, הייתה ארגנטינה הדרומית יותר. כמו בברזיל, גם בארגנטינה התגוררו יהודים רבים, והגעתו של שליח למקום הביאה לפריחה יהודית במקום. מי שנבחר לצאת לבואנוס איירס, היה הרב בערל בוימגרטן.

הרב בוימגרטן היה כבר אברך בעשור הרביעי לחייו. הרבי ייעד אותו לשמש בשליחות להפצת יהדות, ובשנת תשט"ז החל לשגרו לשליחויות שונות באירופה ובדרום אמריקה. בשנת תשי"ח זכה הרב בוימגרטן למקום שליחותו הקבוע – ארגנטינה.

ארצות הברית לא נותרת מאחור

הזוג הצעיר שנחת בדטרויט שבמישיגן, הגיע עם מינימום של תנאים גשמיים להצלחה. לימים, העיד על עצמו הרב בערל שם-טוב, כי אף לספור עד עשר בשפה האנגלית לא ידע באותם ימים ראשונים.

אבל ממתי שליחות נמדדת ביכולות גשמיות? הזוג הצעיר, שיצא למקום שליחותו עוד בעיצומם של ימי ה'שבע-ברכות', היה מצויד בברכותיו והוראותיו של הרבי. בשליחות, אין צורך ביותר מכך – ברכה של הרבי היא המתכון הבטוח יותר מכל להצלחה.

ר' מענדל פוטרפס מבקר בחיידר חב"ד בדטריוט. מימינו, השליח ר' בערל שם-טוב

מישיגן הייתה המדינה הראשונה בארצות הברית. יעברו עוד כמה שנים עד שלשליח הראשון לארץ הענק יצטרפו חברים, בתנועה שתהפוך בעתיד לזרם בלתי-פוסק. אך אז, בשלהי שנות היו"ד, היה ר' בערל לנחשון שקפץ אל הים.

ר' בערל היה הראשון מתוך קבוצה חדשה של שלוחים, מסוג שעוד לא היה מוכר עד אז. הוא נמנה על התמימים שרוב שנות לימודיהם ב-770 עברו לאחר קבלת נשיאותו של הרבי.

השליח הבא מבין חברי הקבוצה הזו היה ר' גרשון מענדל גרליק.

השלוחים מגיעים לאירופה

"בשנה זו אירע חידוש", שיתף הרבי את הקהל בהתוועדות י"ג תמוז תשי"ט, "שנפתח היום, י"ג תמוז - חג הגאולה, מחנה "גן ישראל" הראשון באירופה – על ידי הרב ר' גרשון מענדל גרליק עם כל ה'תוארים' שהוא ראוי להם, יחד עם זוגתו הרבנית עם כל התוארים להם ראויה היא..".

בשלב זה, פתח הרבי בשיחה שנמשכה דקות ארוכות במהלכה פירט בפני הקהל את מעלותיהם של זוג השלוחים הצעיר, תוך שהוא קורא לאחרים ללכת בדרכם:

"מה שלא יכלו לפעול כל החסידים שבאירופה, יחד עם "שפּיץ חב"ד" – פעלו הם; נערה שנולדה באמריקא, ונער שנולד ברוסיא, והקב"ה שמזווג זיווגים, הפגיש אותם בארצות-הברית, ואח"כ שלחו אותם – "פאַרשיקט" כביכול – לאיטליא של יון, ושם פעלו כל הענינים שבעולם, ועוד ידם נטויה, ועד לאופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה".

מעמד צאתכם לשלום לר' גרשון מענדל גרליק. הרבי יצא ללוות את הרב גרליק ורעייתו

ר' גרשון מענדל ורעייתו נישאו רק שנה קודם לכן, ביום ד' בתמוז תשי"ח. מיד לאחר חתונתם העבירו הזוג הטרי את בקשתם האחת לרבי – ברצוננו לצאת לשליחות!

לאחר ששבו וביקשו בכל הזדמנות לזכות לצאת בשליחות הרבי, הוטלה עליהם המשימה הנחשקת בשלהי אותה השנה. היעד היה – אירופה.

בראשית חודש כסלו תשי"ט, לאחר שהזוג הצעיר קיבל את ויזות הנסיעה לאירופה, בישר להם סוף-סוף מזכירו של הרבי, הרב חדקוב, כי הם יכולים לצאת לדרכם. פחות משבוע לאחר-מכן, היו ר' גרשון מענדל ורעייתו על המטוס שיצא לעבר מילאנו שבאיטליה, מקום שליחותם.

הרב גרשון מענדל גרליק לצד הרב עובדיה יוסף במהלך ביקורו באיטליה

יהודים! שריפה!

העשור הראשון למהפכת השליחות התאפיין בשיחות ואגרות רבים בהם תבע הרבי את עבודת השליחות. שעות ארוכות ישבו החסידים בהתוועדויות הרבי ושמעו על ההכרח לצאת ולפעול, לעזוב את אזור הנוחות ולכבוש את ערי השדה. אך למרות קריאותיו הרבות של הרבי, בודדים היו השלוחים שהסכימו לעשות את הצעד הנועז ולהשליך את כל אשר להם למען השליחות.

הרבי המשיל אז את המצב בעולם לשריפה בוערת. בשעה שהאש משתוללת, אמר הרבי, לא עושים חשבונות; אנו נמצאים בתקופה בה האש בוערת ומכלה את עתידה של היהדות ר"ל, מוכרחים לצאת ולהציל מכל הבא ליד. זוהי מלחמה!

שנות היו"דים מסתכמות בשלוחים בודדים, נחשונים. עם פחות ממניין חסידים שנענו עד כה לקריאתו של הרבי.

דווקא השנה הבאה, תש"כ, מסמנת עתיד חדש, מבטיח. על השינוי שהתחולל אז – בפרק הבא שיראה אור בימים הקרובים.