השבוע

בלוח השנה היהודי

 ח' אלול 

ה'ק"ט – אלפים מיהודי מגנצא נהרגים בפוגרום אכזרי

האזור העתיק בעיר מיינץ | צילום: shutterstock

כמחצית מתושבי אירופה מתו כתוצאה ממגיפת 'המוות השחור', שהתפשטה בעולם לפני כ-600 שנים. בשיאה של המגיפה, גברה ההסתה נגד יהודי מדינות אשכנז וצרפת על ידי שונאי ישראל בטענה ש'היהודים הרעילו את בארות המים'. העובדה שיהודים מתו גם הם כתוצאה מהמגיפה הנוראה לא הפריעה לראשי הפורעים לטעון טענות מסוג זה. הרעיון האנטישמי התקבל בקרב המון העם ופוגרומים אכזריים הכחידו קהילות יהודיות ברחבי אירופה.

ביום ח' באלול ה'ק"ט –נהרגו כ-6,000 יהודים בעיר מגנצא על קידוש השם, לאחר שהתבצרו ונלחמו בפורעים שצרו עליהם.

 ט' אלול 

ה'כ"ז – הרמב"ן עולה לירושלים ובונה את חורבותיה

בשנת ה'כ"ז מסיים רבי משה בר נחמן - הרמב"ן – את מסעו לארץ הקודש עם הגיעו לירושלים, אותה הוא מוצא עזובה, שוממה וכמעט ריקה מיהודים. הרמב"ן שוהה בעיר במשך תקופה, מייסד בה בית כנסת ולאחר מכן חוזר להתגורר באזור הגליל.

אחד מבתי הכנסת העתיקים בעיר העתיקה בירושלים מיוחס כבית הכנסת שהקים הרמב"ן |  צילום: shutterstock

במכתב מיוחד שכתב לבנו, אנו למדים על מעט על ההשתוקקות שהביאה אותו לחונן את עפר הארץ הקדושה, ויחד עם זאת גם על האכזבה הגדולה למראה החורבן והשממה:

"יברכך ד' בני נחמן וראה בטוב ירושלים וראה בנים לבניך, וכשולחנו של אברהם אבינו יהיה שולחנך.

בירושלים עיר הקדש אני כותב לך ספרי זה, כי שבח והודאה לצור ישעי זכיתי ובאתי לשלום ביום התשיעי לירח אלול ועמדתי בה בשלום עד ממחרת יום הכפורים אשר פני מועדות ללכת לחברון העיר קברות אבותינו להשתטח כנגדם ולחצוב לי שם קבר בעיה”ק. ומה אגיד לכם בענין הארץ, כי רבה העזובה וגדול השממון וכללו של דבר: כל הקדוש מחברו חרב יותר מחברו, ירושלים יותר חרבה מן הכל וארץ יהודה יותר מן הגליל, ועם כל חורבנה היא טובה מאד ויושביה קרוב לאלפים ונוצרים בתוכה כשלוש מאות פליטים מחרב השולטן ואין ישראל בתוכה, כי מעת באו התתרים ברחו משם ומהם שנהרגו.

רק שני אחים צבעים קונים צביעה מן המושל ואליהם יאספו עד מנין מתפללים בביתם בשבתות; והנה זרזנו אותם ומצאנו בית חרב בעמוד שיש וכיפה יפה ולקחנו אותו לבית הכנסת כי העיר הפקר וכל הרוצה לזכות בחרבות זכה והתנדבו לתקון הבית וכבר התחילו לבנות ושלחו לעיר שכם להביא משם ספרי תורה אשר היו בירושלים והבריחום שם בבוא התתרים.

קרדיט: shutterstock

והנה הציבו בית הכנסת ושם יתפללו כי רבים באים לירושלים תדיר אנשים ונשים מדמשק וצובא וכל גלילות הארץ לראות בית המקדש ולבכות עליו, ומי שזכני לראות ירושלים בחורבנה הוא יזכני לראותה בבנינה ותקונה, נשוב אליה כבוד השכינה, ואתה בני ואחיך ובית אביך כולכם תזכו בטוב ירושלים ובנחמת ציון.

אביכם הדואג ושוכח רואה ושמח

משה בן נחמן.

 י"ב אלול 

בו' אלול הפליג אדמו"ר הריי"ץ בספינה לכיוון אדמת ארצות הברית. ההפלגה נמשכה מספר ימים, ורק בי"ב אלול, שישה ימים אחרי שעזבה את אדמת אירופה, נכנסה הספינה לנמל ניו יורק.

פנסילבניה, בולטימור, שיקגו, דטרויט, ס' לואיס, מילוואקי, בוסטון, וושינגטון. בכל המקומות הללו ביקר הרבי והקהיל סביבו המונים מאחיו היהודים. בכל עיר בה ביקר, התקבצו המונים לקבל את פניו, לשמוע את דבריו ולקבל את ברכתו.

אדמו"ר הריי"ץ במהלך מסעו לארצות הברית

עשרות אלפי יהודים פגש הרבי במהלך מסעו. עשירים ועניים, צעירים ומבוגרים, מכל גווני הקשת הם היהודים שבאו להתחמם לאורו. בלב כולם הצית הרבי אור חדש, אור של יהדות וחסידות.

בנאומיו והתוועדויותיו עורר הרבי את ליבם של ישראל להוסיף בשמירת התורה והמצוות, לא להתפעל מקרירותה של אמריקה הגדולה, ולהישאר נאמנים לה' ולתורתו. גם לא־יהודים נפגשו עם הרבי, בעיקר סנטורים ואישי ציבור, ובראשם – נשיא ארצות הברית דאז הרברט הובר.

כמעט שנה שלימה נמשך מסעו של הרבי. במהלך השנה הוא הטלטל מעיר לעיר וממדינה למדינה, ובכל מקום שהה לפי הצורך והיכולת – לעיתים שעות ספורות, ולעיתים חודשים ארוכים. כתום כמעט שנה, בכ"א בתמוז תר"צ, נחתם מסעו של הרבי, כשהוא מפליג בחזרה מחופי ניו יורק בדרכו לפולין.

מאורעות רבים אירעו בשבוע זה בתולדות ימי עמנו. בחרנו באורח אקראי להאיר כמה מהם ולספר את סיפורם. כמובן שאלו רק מעטים מתוך רבים שאין ביכולתנו לפורטם.