עזרת הנשים ב-770 חייבת לעבור שינוי. וכן, אפשר למצוא פתרון
בימים האחרונים פרסמנו כאן ב-COL שורה של עדויות על המתחולל, מבחינה בטיחותית, בבית חיינו 770 בימי חודש תשרי. העדויות מדברות על דוחס בלתי רגיל, על צפיפות שמובילה לעיתים קרובות להתעלפויות וכדומה.
למעלה ממאה תגובות של גולשים זרמו למערכת COL מאז פרסום הכתבות. רבים מהן הינם מונולוגים שלמים של בחורים, הורים, ואף משפיעים ורבני קהילות. רובם ככולם קוראים לחשב מסלול מחדש ולעשות כל שניתן בכדי למנוע אסון שיכול בצער רב להתרחש, כפי שאירע במירון ובחצר חסידות קרלין אך בשבועות האחרונים.
צריך לומר: בעקבות הפרסומים, ל-COL נודע כי המנהלים את בית המדרש הגדול של 770, וכן מנהלי אוהל חב"ד ליובאוויטש (בו שוהים בימים הנוראים ובשמחת תורה ויום ההילולא ג' תמוז אלפי חסידים), נערכים לביצוע שינויים בטיחותיים במתחמים הרלוונטיים. בכתלי 770 כבר נתלו מודעות הקוראות לפנות את המזוודות הרבות, הנערמות באורח קבע בעתות מרובות אורחים, בפתח הכניסה ל'זאל' הגדול ומונעות את זרם כניסת ויציאת ההמונים.
עוד בנושא:
>> בלי ביטחון, דחס נורא, מעולפים: "כל שנה איכשהו מצליח לשרוד"
>> "מה שקורה ב-770 בתשרי חייב לעבור שינוי דחוף"
>> דמחת תורה ב-770. העיתונאי החב"די קורא למנוע את האסון הבא
אך בכך לא די. מסתבר כי כתובת לאסון כתובה ביתר שאת על עזרת הנשים בבית המדרש ב-770.
אם מחשבים את גודל השטח של עזרת הנשים ביחס למתפללות הגודשות אותו בימי חודש תשרי, הרי שהצפיפות והדוחק במקום עולה בעשרות מונים על הצפיפות בעזרת הגברים.
הנה כמה עובדות: עזרת הנשים של 770, על כל חלקיה, קטנה. בחלקים ממנה התקרה נמוכה. רבות מהבנות נאלצות לעמוד בעת התפילות במדריגות, אחרות על משענות של ספסלים. כתוצאה מכך האוויר במקום נחסם. והעיקר: כולן רוצות להיות בשורה הראשונה, צמודות לחלונות, בשביל לראות מה קורה 'למטה'.
אחת מנשות אנ"ש בארץ הקודש מתארת ל-COL: "כמות הבנות נדחסת קדימה בעת התפילות בצורה לא אנושית, כי כדי להיות 'חלק' מהתפילה צריך להיות ליד החלונות, שגם ככה כהות ולא רואים בהן טוב. אז כולן נדחסות קדימה.
"לא למצוא את היד או הרגל זה דבר שבשגרה. כמות ה'הצלה' שקיימת במקום גבוהה משל זו הקיימת אצל הגברים בדיוק בשל הדחיסה הזו. תשאלו את הגברים על הדפיקות בחלונות".
הגולשת מוסיפה לתאר: "הדחיסה מתגברת בשמחת תורה, בהתוועדות ראש השנה ובהדלקת נרות חנוכה. אז כ-ו-ל-ן מגיעות, אבל אין מקומות שמורים. האמריקאיות לא נותנות לישראליות להכנס ל'שול' השני בגלל שאצלן זה כבר ממש אידאולוגיה להדחס קדימה. ולישראלית שלא יכולה לעמוד בזה, אין מקום להיות בכלל.
"ביום חול גם כן יש איזו אידאולוגיה מוזרה להיות בשורה הראשונה, כך שגם אם יחסית פנוי מאחורה בנות נדחסות שם ברמה שצריך לדחוף את הבת שלפנייך כדי לקבל קצת אוויר לנשימה. היו הרבה מקרים כבחורה בתיכון שבהם פיניתי לי מקום לנשימה עם הידיים עד שהתייאשתי ויצאתי. 2 נכנסו במקומי מיד.
"בשביל המקומות הללו בנות ישנות ב-770 לשמור מקום, כך שאת כל ההתמודדות הזו הן עושות כשהגוף כבר עייף.
"בחנוכה האחרון שהייתי, בחורה התעלפה. הוצאה החוצה. התעוררה וחזרה שוב. התעלפה שוב. בסוף פונתה לבית רפואה. אחרי יומיים שוב נדחסה פנימה. אפשר להמשיך ולפרט, אבל בגדול, יש כאן צורך בעבודה בכמה מישורים".
מה בכל זאת יש לעשות. הנה שתי רעיונות:
1. תעמולה בתיכונים וארגוני הבנות. להפוך את הדחיפות לפחות 'מסירות נפש' דקדושה. כי כך זה באמת.
2. לראות מה ניתן לשנות בעזרת הנשים כדי שגם מי שלא נמצאת ב-3 שורות הראשונות תוכל להיות חלק מהתפילה.
ולעשות שיפוע בתקרה כך גם השורות מאחור תוכלנה לראות.
להם הונחה אבן הפינה
וכמובן שמעל הכל יש את המחלוקות והמריבות של "אנא אמלוך" וכו' וד"ל ואכמ"ל בדבר המצער.
זה דורש בהחלט ליצור אופציה שמכל מקום בעזרת נשים יהיה אפשרות לראות ולהיות.
תחשבו שבשורה מסויימת בנות כבר מתחילות להיעמד על המשענות ולהתקופף מהתקרה- ומכאן נוצר "קיר-חוצץ" עבור כל הנמצאות מאחורה.
כולל כל המבוגרות...
צריך פתרון דחוף!
ואני ישראלית אבל כואב לי בשביל האמריקאיות שגם הן רוצות לראות ולהרגיש חלק, קצת קצת כמו הישראליות. אבל בורחות בגלל הדוחק שנוצר בזכות הישראליות שהגיעו והשתלטו על המקום..
שמעתי מאמריקאיות שאמרו לי 'הנה פה המקום שלי כל שבת ובתשרי אין לי סיכוי להשיג אותו..' ולמה? כי להם יש משפחה שהם צריכות לעזור לה. הישראליות מגיעות וב"ה יכולות להתעסק רק ברוחניות, אבל צריכות לזכור להתחשב גם בסביבה, כי רק ככה זה חסיד אמיתי
באמת צריך לכבד אותן
הרי העזרת נשים היא מעל פני הקרקע ולא במרתף וניתן לפתוח חלונות.
יכול להועיל מאוד. יש מצוקה רצינית של מחסור באוויר בעיקר בשמחת תורה. אמור להועיל גם לעזרת הגברים.
לצערינו לעת עתה עד שיבוא משיח - לא תראו ולא תשמעו אף אחד.
אז בשביל מה כל הבלאגן? בשביל לראות את הגבאי עושה 'מי שברך'?
בתור בחורה שבאה לתשרי לרבי השקיעה כל הקיץ בשביל הכסף לטיסה זה באמת קשה לוותר על מקום לבחורה אמריקאית שיכולה לבוא כל השנה..
במיוחד שחדר שני מיועד רק להם.
אולי זה לא נכון וצריכים לתת להם גם אבל אפשר בהחלט להבין את הישראליות.
(בחורה שתתן את מקומה לאמריקאית ראויה להערכה רבה! זה לא "הנורמה"...)
אנחנו מחכות בקוצר רוח להתגלות ויודעות שהרבי יכנס דבר ראשון ל770 מי רוצה להפסיד את זה?
עוד משהו, כדי לשמוע את החזן חייבים(!) לעמוד בשורה הראשונה ולשמוע מהחור וגם זה לא תמיד מספיק...
הכתבה הזאת מזלזלת בבנות יקרות שמנסות לעשות הכל בשביל הרבי. זה מה שהם חושבות שצריך לעשות מי אתם שתזלזלו בזה?
ועוד משהו הצפיפות הגדולה היא בשורה ראשונה, רוב הבנות שנכנסות יודעות למה הם נכנסות והם בוחרות בזה.
אגב, ביום רגיל יש אמנם צפיפות אבל אפשר לנשום ברווח והכל בסדר.
רוב הזמן שבנות מתעלפות זה ביום כיפור וזה תוצאה בעיקר מהצום, פחות מהצפיפות.
ולגבי הקירות שמהם סופגים.. לא נראה לי שהכוונה הייתה רק לקירות הקרובות יותר לחלון הראשון אלא מכל הקירות..
ובנוגע לעניין הבחירה להיכנס לשם.. גם במירון אנשים יודעים שצפוף ועמוס ודחוס ויש רגעים שקשה לנשום וכן הם בוחרים בזה, האם זה אומר שהם בחרו למות ככה... אהמ קצת פחות
ואם זה לא מובן בשביל זה יש את קונטרס "בית רבינו שבבל".....
ואם לא מובן יש ללמוד מעט את עניין בית מקדש במקורות קדומים יותר
ואולי בכלל מהו עניין של רבי....
ורק אח"כ לשאול.........
והם זכו שזה יהיה במקום מיוחד כ"כ..
כשכל עמ"י סביבם...
ובתאריך מיוחד כ"כ...
זכרם לברכה. קשה! קשה לחשוב על זה...
זו היתה מכה לעם ישראל בכל קנה מידה...
מי שנולד כגבר, לעולם לא יבין מזה עזרת נשים.. זה חדר נפרד. שרק החלק שמשקיף על העזרת גברים מעורב בתפילה.
זה בשביל תשובה שכלית..
זה להיות 100% עם הרבי, בלי שאף אחד מסביב יקבע את הרגש והאוירה. זה ליצור רגש מההבנה. ולהרגיש את הרבי בלי הסחות דעת.
כמובן שגם הנסיעה בזמנים המיוחדים היא מיוחדת. לא חושבת שנוסעים בשביל האקשן. ברור לי שנוסעים בשביל להרגיש את הרבי בזמנים הכי קדושים.
אבל גם- גם להגיע בזמן של שקט זה מיוחד. אפילו מבחינה מסויימת יש בזה מה שאין בזה. לכל הכיוונים.
מי שניסה פעם-יעיד.
על מה נמסור את הנפש?
על מה נספר בכנס חוזרות?
איפה ההייפ?
איפה נרגיש חסידיות בהגזמה?
מה נעשה בזמן הפנוי שישאר במקום הזמן של לשמור שעות מקום בשוקות הראשונות?
איך תהיה השורה הראשונה?
אם היא תהיה מרווחת אז מה עשינו בזה?
מה תעשו עם הזכוכיות החומות? איך היא תשרוד בלי שהלחי שלי תמחץ לנוכח עזרת הגברים?
ובכלל האם במצב כזה יצא הרבי לתפילות???
ולא רק ב770. בכל אחד מבתי הכנסת שלנו