רשמים מחודש ניסן וחג פסח תשמ"ה אצל הרבי • יומן בלעדי
הרה"ח ר' הרב דוד אופן, משפיע ורב בית כנסת חב"ד מעזריטש בביתר-עלית, זכה להסתופף בצלו של הרבי במשך שנים רבות.
אתר חב"ד COL מפרסם זכרונות מיוחדים שאותם העלה על הכתב - מחג הפסח תשמ"ה בחצרות קודשנו.
חלק ראשון: זיכרונות מחודש תשרי תשל"ו אצל הרבי • מאת הרב דוד אופן
חלק שני: "והנה הרבי עומד מולי ומביט. רעדתי": זיכרונות משבת 'לך לך' • מאת הרב דוד אופן
•••
באחרון של פסח תשד"מ הכריז הרבי מבצע חדש - ללמוד בכל יום ג' פרקים רמב"ם ובמשך לערך שנה לסיים רמב"ם. אח"כ בהמשך ביחידות הכללית אמר שמכיון שהלימוד צ"ל באחדות, לכן שיתחילו אחרי הש"ק ביום הראשון כ"ז ניסן, כדי שעד אז יתפרסם בכל העולם כולו, ויוכלו להתחיל הלימוד כולם ביחד. ומזה מובן שיש ענין שבכל יום ויום ילמדו אותם פרקים כולם ביחד, ומכיון שהתחילו כולם בכ"ז ניסן, יצא בהשגחה פרטית שהסיום הרמב"ם הראשון היה בי"א ניסן תשמ"ה.
זכיתי שלקחתי את העניין מאד ברצינות והקפדתי ללמוד דבר יום ביומו, וב"ה עד היום הנני ממשיך בזה שלא לדחות ליום שלאח"ז, וזה יקר אצלי כמו הנחת תפילין כל יום. באותו שנה גם השתדלתי ללמוד לפי ערך בעיון, והקדשתי כמה שעות בכל יום ללימוד הרמב"ם, כולל גם הל' קידוש החודש שלמדתי עם חברותא הרה"ג נחום וילהלם שיחי' שנהירין לי' שבילין דרקיעא, ממש שוחה בהל' קידוש החודש.
כשהתקרב מועד הסיום י"א ניסן, קיבלתי תשוקה גדולה להיות ביחד עם הרבי בסיום. מכיוון שהייתה הוראה שלא לבוא ליא' ניסן כי זה מפריע להכנות של פסח, והרי בפסח צריך להיות איש וביתו ביחד, החלטתי בהסכמת זוגתי תחי' שנסע כל המשפחה לחודש ניסן כולל חג הפסח. אבל השאלה איפוא מתארחים בשכונה משפחה עם ילד בחודש ניסן כולל פסח, עד שנפל לי רעיון. הלכתי להרב משה ירוסלבסקי ע"ה ובקשתי שיתן לי לגור בדירתו שבקראון הייטס שהיה גר שם כל תשרי. כשראה את גודל תשוקתי להיות אצל הרבי בסיום, אמר בוודאי אני יתן לך את הדירה לכל החודש, והוסיף שגם אקנה בכל יום שאהיה שם לפני פסח וגם אחרי פסח אוכל וארשום על החשבון שלו שם, חוץ מחג הפסח שאדאג לעצמי.
כששמעתי זה שמחתי מאד, ומיד הזמנתי 3 כרטיסים ונסענו בכא' אדר עש"ק מברכים ניסן פ' פרה. הגענו בליל שישי למעריב וזכינו לראות פני כ"ק אד"ש ומיד ברכתי שהחיינו כי לא ראיתי את הרבי לערך יותר משנה כי לפנ"ז הייתי בתשרי תשד"מ. אח"כ הלכנו לדירה לנוח שהיה קרוב ל-770 בבוקר שבנו ל-770 והרבי הגיע. מיד נתן לבני מ"מ שיחי' מטבע ניקל לצדקה ומאז בכל יום חול שהיינו במנחה או בכל הזדמנות היה ניגש לרבי, והרבי נתן לו צדקה.
בליל ש"ק אחרי התפילה הרבי נכנס כמנהגו לחדרו הק' והיה שוהה שם כשעה ולפעמים שעתיים. כשיצא מחדרו הק' (לספרי' לעשות קידוש כי היה נמצא שם עם הרבנית נ"ע בכל שבת) עמד בני שיחי' ליד דלת היציאה והרבי נענע חזק בידו הק' לעברו כך היה כמעט בכל שבת שהיינו שם. אח"כ הלכנו לעשות קידוש ולאכול סעודת ש"ק בביתנו שהרב ירוסלבסקי נתן לנו.
•
למחרת קמתי מוקדם כי היה שבת מברכים והרבי בא לתהילים בשעה 8.30 ואחרי התפילה שהיה לערך 12.30הבאתי את בני מ"מ שיחי' להתוועדות שהתחילה בשעה 1.30 כיון שהיה לי מקום קבוע כמובן בעמידה מול הרבי, ושם היה שולחן ארוך ששם ישבו כל מיני נגידים וכו', ואמרו שיוכל לשבת שם בתנאי שלא יפריע להם, ומיד הושבתי את בני מ"מ שהיה בן 3 על השולחן שיוכל לראות את הרבי, וב"ה שלא הפריע, כי אהב לראות איך שהרבי מתוועד וגם מעודד את השירה, ונתתי לו כוסית לחיים והרים את הכוסית ומיד הרבי נענע בראשו הק' לחיים ולברכה, כשראיתי זה אמרתי לו תשתה, מיד שתה. אחרי קצת זמן נרדם כמובן שלא הפריע ויכולתי להאזין טוב לדברי הרבי בכל השיחות.
הרבי דיבר באחת השיחות ההבדל בין תורה לתפילה, שתפילה זה מלמטה למעלה, היינו שתחילה מורגש מציאות האדם, ואח"כ מבקש מהקב"ה, לדוגמא שאדם מרגיש שחסר לו חב"ד (כ"ק אד"ש חייך ואמר כדי להרגיש זאת צריכים ע"ז חב"ד) ואז מבקש חננו מאיתך וכו', משא"כ בתורה שזה מלמעלה למטה דכאשר לומד בתורה בראשית ברא אלקים כו' מזה יודע שישנו מציאות דשמים וארץ, ובפשטות הבחור אדער איונגרמאן לומד תורה ללא דאגות הפרנסה מנין ידע אודות מציאות העולם? כ"ק אד"ש הורה באצבעו על א' לכיוון שעמדתי ממול הרבי: ואמר פון וואנט ווייסטו אז סאיז דא אוועלט? וויל סשטייט בראשית ברא אלקים.
בסיום ההתועדות לערך בשעה 5.30 אמר שמכיון שהשנה יש רק אדר אחד צריכים להרבות בשמחה בפרט בימים האחרונים כי צריכים להמשיך שמחה בחודש אחד מה שלפעמים בשנה מעוברת לוקח ב' חודשים, והזכיר אודות סיום הרמב"ם ונתן משקה להרב דוד רסקין ע"ה, והתחיל לנגן אין אדיר כה'. אח"ז התפללו תפילת מנחה וזה היה קרוב לשקיעה, והלכנו מהר כדי להספיק לאכול סעודת ש"ק. מיד חזרתי למעריב ואח"כ היה חזרה ע"י הרה"ח ר' יואל כהן שיחי'.
•
ביום ראשון פגשתי את הת' יעקב ארי' שמולביץ ע"ה מבית וגן, שהתקרב לחב"ד והיה בא להתפלל בבית כנסת חב"ד והשווער שלי ר' אריה-שלמה יקונט היה הגבאי שם, והרבה פעמים כשהייתי בא להשווער, הייתי חוזר שיחות ומתוועד, ומשם הכרנו. אחרי נתינת שלום עליכם כנהוג, מיד שאל אותי באת גם לפסח? אמרתי לו שכן כי יש לי דירה, אבל עדיין אין לי מצות ואוכל לפסח, מיד אמר יש לי הצעה גש להת' נחמי' שמרלינג שיחי' הוא ממונה של הת' במטבח פסח, מיד נגשתי אליו ואמר לי שמצות אוכל לאפות עם הת' ואפשר לקבל תמורת 40 דולר לערך 2 ק"ג מצות, ותמורת 100 דולר לנפש אפשר לקבל אוכל לכל הפסח ממטבח הישיבה. מיד שילמתי לו 240 דולר, ונתן לי מצות וכל האוכל לכל הפסח בשפע גדול מבושל ומוכן לכל המשפחה. והת' שמולביץ השיג לי מקרר קטן ונקינו זה לפסח והשגנו גם מחמם, הבאנו הכל לדירה של ר' משה ירוסלבסקי ע"ה, והיה ממש כמו ג"ע הכל מוכן לסעודה, ושם אכלנו כל הפסח.
אחרי שסודר הכל כתבתי לרבי שקיבלנו דירה מהרב ירוסלבסקי והאש"ל מסודר גם לפני פסח וגם בפסח ומיד הרבי ענה אזכיר על הציון לברכה. כשספרתי זה להרב ירוסלבסקי מאד נהנה.
•
בשבת ויקרא ר"ח ניסן פ' החודש היה התוועדות ארוכה ודיבר שגם שעדיין נמצאים בגלות ולומד תורה ומקיים מצוות בשלימות, ביחד עם זה צריך להמתין ולצפות בקוצר רוח לגאולה האמיתית והשלימה, כי מציאות האמיתי של יהודי הוא גאולה, מכיון שכתוב במדרש משבחר ביעקב ובניו קבע להם ר"ח של גאולה, ובפרט שנמצאים בשבת שכל מלאכתך עשויה שמלכתחילה נמצאים למעלה מהגבלת הטבע, וצריך רק אצבע קטנה, כדי שיהיה העילוי של קב שלו.
אח"כ הזכיר אודות לימוד הרמב"ם, שמכיון שהרמב"ם כתב בהקדמה שזה הלכות לגדול ולקטן, לכן לכל ראש צ"ל הלימוד בפשוטן של הלכות, ובאופן של ג' פרקים ביום כדי לסיים בשנה אחת ע"ד תורה שבכתב תורת משה, ובהמשך לזה משנה תורה, אבל נוסף לזה יש לבחור בהלכה מסוימת מהשיעור היומי ללמוד בעיון. בהמשך לזה הזכיר אודות הסיום ברמב"ם שיהיה ברוב עם הדרת מלך, וביקש שיפרסמו אצל כל רבני בית הכנסת שבשבת הגדול בדרשה שלהם שיזכירו ויעודדו אודות סיום הרמב"ם, בסיום ההתועדות התחיל לנגן ניעט ניעט וזה היה קרוב לשקיעה והתפללו מנחה ומהרנו לסעודת ש"ק.
בשבת הגדול היה התוועדות ודיבר אודות המעלה של הנס למכה מצרים בבכוריהם שבתוך הטבע היה נס שלמעלה מהטבע, ומכיון שהשנה חל שבה"ג בשמיני בניסן, שזה המעלה של שמיני, שמצד אחד שמיני למעלה מהטבע שומר ההיקף של שבעת ימי ההיקף ומצד שני הוא שמיני וקשור עם השבע היינו שהוא חיבור של טבע עם למעלה מהטבע.
בשיחה הב', דיבר על הקרבן של הנשיא ביום השמיני מנשה, שזה קשור עם הגאולה האמיתית והשלימה, ובהקדים הביאור בהשתדלותו של יוסף בשביל מנשה שהיה מבקש לגדלו על אפרים אחיו, דלכאורה מה שרצה בתחילה להקדים את מנשה שיהיה מימין ליעקב מובן, כי מכיון שהוא הבכור הרי הוא מיומן לברכה, אבל לאחרי שראה יוסף שיעקב שכל את ידיו, היתכן שויתמוך יד אביו כו', באמרו לא כן אבי זה הבכור כו', ובפרט שיעקב נשיא הדור?
והביאור בזה: יוסף ידע מה עלול לקרוא מהנהגה שמקדימים את הצעיר לבכור שהרי ראה מה קרא לו שאביו הראה לו חיבה כתונת פסים וכו' שבגלל זה נתקנאו בו אחיו ומכרו אותו למצרים, ולכן כאשר יוסף ראה שאביו מקדים את אפרים הצעיר לפני מנשה השתדל בכל כוחו לבטל הדבר כדי שלא יארע דבר בלתי רצוי, משא"כ יעקב לא ידע מכל זה שמכרו בניו את יוסף למצרים בגלל הקנאה שהרי בודאי לא סיפרו לו, וגם יוסף בודאי לא סיפר לשון הרע על אחיו, ולכן לא ראה בזה חסרון להקדים, כי ראה גם שהכל התקיים שיוסף נהיה למשנה למלך וכל החלומות התקיימו והירידה למצרים היה באופן של כבוד. אמנם מכיון שיוסף לא יכל לומר טעם האמיתי, למה לא כדאי להקדים את הצעיר, כי בודאי לא היה מספר לשה"ר, לכן רק ניסה להשתדל ולומר זה הבכור שים ימינך על ראשו, כדי שלא יהיה קנאה וכו'. וזה הקשר לגאולה העתידה כי הרמב"ם כותב שבגאולה העתידה באותו הזמן לא יהיה קנאה ותחרות, בדוגמא של יוסף שהשתדל שלא יהיה קנאה ותחרות.
ובהמשך לזה אמר שצ"ל חפץ וכמיהה והתשוקה לגאולה העתידה, ואמר ישנם יהודים שטוענים שטוב להם בגלות ר"ל ומצידם יכול הגלות להימשך עוד אלפיים שנה דבר הכי מבהיל לחשוב, וכ"ש לומר זה, ואעפ"כ - אין פוצה פה ומצפצף... והסיבה לדבר מפני שאלו שצריכים לצעוק משיח נאו מתביישים לעשות זאת, ועוד הם תמהים לשם מה היא הצעקה משיח נאו... הרי לומד תורה ומקיים מצוות מבלי מונע ומעכב ומה הוא צריך משיח... והאריך מאד בזה.
•
אח"ז אמר שיחלק בקבוק משקה לכל אלו שיעשו סיומים עד יא' ניסן סיום מחזור הראשון, ובעזה"י יערך סיום ביחד עם התחלת לימוד מחזור שני, ומזה הבינו שלימוד הרמב"ם יהיה באופן תמידי ולא חד פעמי כפי שחשבנו בתחילה. והזכיר ע"ד אמירת ברכה אחרונה, והתחיל לנגן נייעט כו', אח"ז היה תפילת מנחה, ואמר עבדים היינו מהסידור ביחד עם הציבור, כשגמר התחיל לנגן על אחת כמה וכמה, והיה בשמחה גדולה מאד. אשרי עין ראתה כל אלה.
ביום שני ליל יא ניסן אחרי תפלת ערבית נכנסו אנ"ש לברך את כ"ק אד"ש, וענה להם בברכה ארוכה כל המברך מתברך בברכתו של הקב"ה וכו' בגו"ר דיבר במעלת יום השלישי שהוכפל בו כי טוב והפרשה שמיני שקשור עם כינור של 8 נימין וסיים חג הפסח כשר ושמח.
ההתועדות דליל יא ניסן התחיל בשעה 9.30 דיבר בסיבת ההתועדות בקשר עם כבודו של אדם? וביאר התועדות זו לא קשור עם יחיד אלא עם קבוצה גדולה ועם תורתה שנמשכת כבר 200 שנה והסביר שזה בחינה של עבד לעם הזה וסיפר הסיפור הידוע עם אדמוה"א, אציבלע זאל פון דיר ווערן אבער חסידות זאלסטו חזרן.
והנה בהתועדות זו אין צורך בטעמים והסברות כי ישנו סיבה חשובה גמרה של תורה ביא ניסן ש.ז. סיימו רבים מישראל מחזור הראשון לימוד משנה תורה להרמב"ם, ולכן מתכנסים יחדיו לערוך סיום על ספר הרמב"ם מתוך משתה לגמרה של תורה.
•
מנהג ישראל בעריכת הסיום ללמוד השורות האחרונות מבפנים ובאופן דמתכיפין התחלה להשלמה, הרבי קרא את דברי הרמב"ם והסביר כל קטע בהרבה דיוקים, וקישר הסוף עם ההתחלה, גם הזכיר אודות יובל ה850 להולדת הרמב"ם, ואמר מי שמעונין יש הדרן יותר גדול ובאריכות הביאור שנדפס לפני יא' ניסן ונדפס בהרחבה, וגם מי שירצה לעשות לי טובה או לעצמם, לעיין בהדרן שנדפס בתוספת מראה מקומות, ואם יש לו הערה שיכתוב ובלי נדר אענה לו לפי כוחי. בסיום ההתועדות ציוה לנגן ניגון הכנה ניגון אדמוה"ז בבא הד פ"א ניע זשוריצי. הש"ץ ניגן יהי רצון וחילק ע"י הטנקיסטים דולר לכל אחד.
למחרת שבא מביתו לערך שעה 11 הייתי ב770 בסוף התפילה כי אז לא היה מתפלל עם הקהל רק מנחה ומעריב, נעמד ליד המעלית בכניסה והתחיל לחלק מטבע ניקל לכל אחד, בתחילה חשבנו שהוא מחלק רק לילדים לפני בר מצוה כפי שהיה נהוג, אבל התחיל לרמז שכולם יבואו וחילק לכולם אחרי שנגמר המטבעות שלח את הרב גרונר שיביא עוד, ואח"ז חילק גם לנשים מיד קראתי לאשתי ובאה עם בני וגם הם קיבלו, אח"כ שאל אם כולם קיבלו, ורק אז נכנס לחדרו הק'.
בליל יג ניסן הודיע שיהיה התועדות לכבוד יום הילולא של הצ"צ ודיבר במעלת הנשיא השלישי, וסיפר בימי הצ"צ היה גזירת הקאנטאניסטען גזלו ילדים ל25 שנה לעבודת הצבא, ובכ"ז עמדו במס"נ, וסיפרו החסידים שבעת שהיה הצ"צ בפטרבורג נודע לפלוגת יהודים ובקשו ממפקדיהם להזמין את הצ"צ שינאם לפניהם, שר הצבא מילא את בקשתם ושלח להביא את הצ"צ והצ"צ ביקר אותם ואמר לפניהם מאמר חסידות, בסיפור זה רואים שליטתו של הצ"צ במדינה ההיא עוד יותר מהרביים הקודמים. אח"כ דיבר אודות מבצע פסח מבצע הדפסת התניא, גם הזכיר דברי ברכה לכל מי שבירך אותו ליום ההולדת, והסביר גם הלכה מרמב"ם היומי, ציוה לנגן ניגון הכנה אדמוה"ז ניע זשוריצי ימין ה' רוממה, לכתחילה אריבער.ציוה להש"ץ לנגן יהי רצון והיה בשמחה גדולה מאד.
למחרת כשבא מביתו בערך בשעה 11 נעמד ליד המעלית וחילק מטבע ניקל לכל אחד אנשים נשים וטף כמו שהיה למחרת יא ניסן, בסיום שאל אם כולם קיבלו? וענה הרב גרונר שיחי' כן, ונכנס לחדרו הק'.
בערב חגה"פ אפו מצות לרבי אחר חצות בפיקוחו של הראש ישיבה הרב מענטליק, אח"כ הביאו את כל המצות לחדרו הק' והפריש חל, אח"כ חילק לכל חברי הכולל חבילה מצות לכל אחד ע"מ לחלק לכל הקהל, אח"ז התפללו מנחה ואברכי הכולל ירדו למטה בבימה של הרבי לחלק לכולם מצה של הרבי, כשבאתי לקבל מאחד מחברי הכולל, הוא חתך לי ב' חתיכות מצה מהסוף של המצה, ראיתי בזה השגחה פרטית גדולה מאד, כי כאשר הרבי בעצמו היה מחלק לכל אחד מידו הק' זכורני שבכל הפעמים שקיבלתי מידו הק' הייתי מקבל רק מהסוף של המצה, ומזה רואים שגם כאשר הרבי מחלק ע"י חברי הכולל וכיוב"ז זה ממש כאילו הוא בעצמו מחלק.
בליל א' דחגה"פ שהיה גם ליל ש"ק אחרי תפילת קבלת שבת וערבית בשמחה עלה לחדרו הק', וחיכיתי עם בני שיחי' עד שהרבי יצא מהחדר לספרי', ששם היה עורך הסדר עם הרבנית ע"ה נ"ע, כשיצא מיד נענע בחוזק בידו הק' לעבר בני שיחי', והלכנו לערוך הסדר מתוך חירות ושמחה גדולה בבית שר' משה ירוסלבסקי ע"ה נתן לנו, כי כנ"ל הכל היה מוכן, כי הכל קיבלנו מהישיבה אוכל של תומכי תמימים שבנשיאות כ"ק אד"ש נשיא דורנו.
נזכרתי מה ששמעתי פעם מר' יעקב כץ משיקגו שהיה מתארח בסדר עם הרבי אצל הרבנית השויגער נחמה דינה אשת כ"ק מו"ח אדמו"ר של רבנו, כידוע שאחרי הסתלקותה הפסיק הרבי לערך הסדר ברבים, וערך בביתו עם הרבנית בלבד, ושאל ר' יעקב איפוא לערוך את הסדר, ואמר לו הרבי שיערוך בתומכי תמימים כי שם אני נמצא, ומאז היה עורך הסדר בכל שנה עם הת', ולנו היה מעין זה כי זכינו לקבל את כל האוכל של תומכי תמימים מוכן בלי כל טירחא בשפע גדול, מעין מה שיהיה עוד מעט שהרבי יבוא ויגאלינו בקרוב ממש.
ויאכילנו מקרבן הפסח שלו, כי הוא ימנה את כל החסידים השלוחים על פסחו וחגיגתו, (כמו שאמר פעם בסדר שערך בבית כ"ק מו"ח אדמו"ר שחילק להשלוחים מאוסטרליא מהאפיקומן שלו, ושאל הרש"ג מה הענין בזה, וענה הרבי הרי כתוב ויחלק לכל בני ביתו, ובפרט שהם טרחו בשליחותי), עוד בשנה זו תש"פ תהא שנת פדותינו.
•
בליל ב' דחגה"פ היה הסדר כבליל הא', למחרת בבוקר היה התפילות כרגיל ביו"ט, הרבי עלה למפטיר וקרא ההפטרה גם ביום א' וגם ביום ב'.
באחד מימי חוה"מ הגיע הרב הגאון אפרים יאלס ע"ה ואמר שעולה לקבל פני רבו ברגל, ודיבר עם הרבי לערך 10 דקות. ביום שלישי דחוה"מ היה ראלי לילדים והרבי דיבר כמה שיחות וחילק 4 מטבעות ע"י המדריכים לכל ילד מצבאות ה' ואמר ב' מטבעות לצדקה בכלל והב' לצדקה השייך לחגה"פ וב' מטבעות לעשות כטוב בעיניהן וציוה לנגן והיא שעמדה..על אחת כמה... וי ואנט משיח נאו יהי רצון... עוצו עצה וגם לטנקיסטים לחלק להמבוגרים לצדקה.
בליל שביעי של פסח היה תפ"ע וסעודת יו"ט כרגיל, אח"כ היה התועדות של המשפיע הרב דוד רסקין ע"ה כידוע שמתועד כל הלילה גישמאק שצ"ל חסידשע בוחרים ולא לאכול אצל בעה"ב וכו'.
למחרת אחרי תפילת המנחה נהוג ללכת בשליחות הרבי לתהלוכה, לבתי הכנסת לשמח יהודים בשמחת יו"ט, והרבי יוצא ללוות את כולם ומעודד חזק בשירת המארש ששרים, כשחזרנו מהתהלוכה הרבי היה בספרי' והתחילו לשיר מבחוץ והרבי הזיז את הוילון והביט על הקהל בדוגמת מ"ש על משיח מציץ מן החרכים, ונענע ידיו בחוזקה ועודד את השירה, אשרי עין שראתה כל אלה.