הרב דוד אופן | יום י"ח תשרי ה׳תש״פ 17.10.2019

זיכרונות מחודש תשרי תשל"ו אצל הרבי: מאת הרב דוד אופן

הרה"ח ר' הרב דוד אופן, משפיע ורב בית כנסת חב"ד מעזריטש בביתר-עלית, זכה להסתופף בצלו של הרבי במשך שנים רבות • אתר חב"ד COL מפרסם זכרונות מיוחדים שאותם העלה על הכתב - מחודש תשרי תשל"ו, ובהם רגעים מראש השנה, חג הסוכות ושמחת תורה

זיכרונות מחודש תשרי תשל
הרב אופן בכתיבת זכרונות; צילום: COL

היום ערב ר"ה תשל"ו. הרבי נוסע לאוהל. זה יום יחידי בשנה שאפשר להיות ביחד עם הרבי באוהל. נסעתי מוקדם ובאמצע שאמרתי 'מענה לשון' נכנס הרבי לאוהל עם חבילה של פני"ם. הרבי מרכיב משקפיים רק כשנוסע לאוהל, (י"ל בדרך אפשר אולי שזה עניין של צמצום שהרבי יורד כדי לקרוא את הפ"נ שלנו). בעת כניסתו מיד מדליק נר ומתחיל לקרוא פני"ם. חלק קורע ומניח על הציון, חלק מחזיר לשקית. לא יכולתי לעמוד הרבה זמן מול פני קדשו, ולכן יצאתי ונסעתי ל-770 להתכונן לראש השנה.

השנה, שנה מעוברת. כידוע מהרביים, ששנה מעוברת צריכה רחמים יותר משנה פשוטה, גם השנה ראש השנה חל בשבת באם משיח לא יבוא ח"ו, הרבי לא יתקע בשופר ביום הראשון וזה נראה קצת החמצה, אבל החלטתי שמכיון שאין תקיעות, יותר קל להתקרב ולשמוע מפטיר מפה קדשו וכך היה. הרבי התחיל את ההפטרה כשהגיע למילים 'עד מתי תשתכרין הסירי יינך מעליך' ומיד פרץ בבכי חזק מאוד שקורע הלבבות. ממש לא יכל להמשיך אח"כ במילים 'שחנה ענתה ואשפוך נפשי לפני ה'... אל הנער הזה התפללתי... הוי' יחתו מריביו וכו', וגם בברכות 'על כסאו לא ישב זר וכו'. לא זכור כאלה בכיות ולא ידענו למה?

לאחר-מכן בהתועדות התברר, כי הרבי שאל מה היה השקלא וטרייא בין עלי לחנה, הרי היה נביא וכהן והאיך חשב שהיא שיכורה והאריך בזה, ונקודת הביאור שאמר לה - שהיות ובראש השנה, זה בניין המלכות שממליכים את הקב"ה ולא מתאים לבקש ילדים צרכי האדם, וע"ז ענתה חנה שגם מה שהיא מבקשת ילד, זה גם בשביל המלוכה של הקב"ה. "זי גיסט זיך אינגאנצין צום אוברשטער", וגם כאן בכה מאוד, כי תקדיש אותו להקב"ה ותביא אותו לבית המקדש, וישב שם עד עולם וימליך את דוד המלך שזה מה שמסיימים 'ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו', והרבי אמר שזה ההוראה לנו - שגם שיהודי מבקש גשמיות בר"ה והרי חז"ל תקנו לומר א"מ בעניינים גשמיים, כי בפנימיות נשמתו, יהודי רוצה ומבקש גשמיות בשביל מלוכתו של הקב"ה. בשעת המילים הרגשנו איך שהרבי מגלה אצלינו את עצם הנשמה יחידה ליחדך.

כשהגיע חג הסוכות, הרבי דיבר בי"ג תשרי, שילכו לשמח יהודים בשמחת בית השואבה ויצרפו יהודי ממדינה אחרת וגם מארץ ישראל כדי שזה יוסיף בשמחה. בליל א' דסוכות, לערך שעה אחרי מעריב התחיל לרדת גשם חזק מאוד, וכך נמשך בלי הפסק כל החג ממש רצוף. כל יום אכלנו בסוכה עם מעילים, עד שמישהו כתב לרבי שלכאורה זה סימן בלתי רצוי, הרבי ענה ע"ז תשובה ארוכה (עיין לקו"ש), שכיון שעיקר קיום מצות סוכה שזה סעודה הראשונה כזית ראשון היה בלי גשם, בוודאי זה סימן טוב וזה שכל הסוכות יורד גשם זה בגלל שהקב"ה רוצה שיתוועדו וישמחו בבית, שזה יהיה יותר ביישוב הדעת וכו'.

בהמשך היה הרבה התוועדיות ובראשם המשפיע ר' מענדל פוטרפאס היה מכניס ראשו ורובו לסוכה והיה שותה כוס משקה ואח"כ נכנס לזאל למעלה ב-770 והתוועד בשופי ובשמחה גדולה יחד עם ר' דוד רסקין ז"ל. 

בליל שמיני עצרת, הרבי נכנס להקפות בשעה תשע והתחיל עם הניגון של 'כתיבה וחתימה טובה', אבל בלי המילים. כשהגיע למקומו הקדוש - התחיל לומר פסוק ראשון 'אתה הראת' ואחרון 'כי מציון', ככה ג' פעמים בכל 'אתה הראת' בקול ששמעו בכל הבית כנסת והיה בשמחה גדולה מאוד.

למחרת בליל שמחת תורה, בשעה תשע התחיל התוועדות. א' קידש על היין כל הקידוש התרומם מכסאו הקדוש באופן שלא יפריע לקהל, היינו שלא נעמד ממש כי-אם התרומם בכפיפה. כנראה כדי שהקהל לא יצטרך לעמוד כל הקידוש, ומזה רואים שגם כל שבת שהיה עושה קידוש, היה מתרומם קצת שזה היה נראה כאילו עושה קידוש בישיבה, אבל באמת זה היה כדי לא להטריח את הקהל, לכן התרומם רק קצת והראייה מקידוש בליל שמח"ת שאז בוודאי צריך לעמוד ומכל-מקום עמד בכפיפה. לאחר-מכן ציוה שאחד יעשה קידוש להוציא את הקהל ידי חובה ואמר שיחה א' וסיים כל הראשי תיבות 'שנת אורה ברכה' וכו'.



בשיחה הב' דיבר הרבה אודות ענין הבחירה של הקב"ה בבנ"י וסיים שהיות וצריכים גם לפעול על העולם ב-70 אומות, שזה הפסוק שאומרים בהקפות 'ישמח הוי' במעשיו', לכן שינגנו בשפת המדינה וגם בשפה רוסית וגם בצרפתית ועי"ז יהיה דלאי גלות ויצה"ר. ושרו שיר באנגלית, השיר של ששרים בקעמפ על משיח ואח"כ שיר ברוסית נייעט וכו'. אח"כ 'האדת והאמונה' בצרפתית ואח"כ בלשון הקודש שזה המקור של כל הע' אומות והשפות וכ"ק אד"ש היה בשמחה גדולה מאוד ומחה בידיו הק'.

בשיחה הג' דיבר אודות פסוקי 'אתה הראת' שכמו בר"ה שחל בשבת לא תוקעים מ"מ אומרים פסוקי שופרות וכו', כדי להמשיך למטה עד"ז אומרים פסוקים לפני הקפות, להמשיך שמחה למטה בגשמיות וברגליים והאריך בפסוק 'כי מציון' כו' 'ודבר ה' מירושלים' וסיפר את הסיפור מהגמ' שר"ג הכריח את ר' יהושוע לבוא אליו עם מקלו ותרמילו ביום שחל לדעתו יום הכיפורים, ושאל למה עשה ככה?.. לכאורה זה מביש אותו ואם רוצה שיגיד לו להכריז שהלכה אחרת ולמה צריך לבוא במקלו וכו', והסביר שאדרבא, ר"ג היה איש חסד ורצה לפעול עליו קבלת עול במעשה בפועל, כי בשכל היה גדול מאד, וזה עניין של הלכה במעשה בפועל, וזה פירוש דבר הוי' מירושלים, ולכן ההוראה שצ"ל בשמחה בפועל במעשה ברגליים וכמו שראינו אצל דוד המלך ע"ה שאע"פ שמיכל בת שאול הייתה צדיקה והניחה תפילין, לא הבינה למה דוד המלך מפזז לפני ה' כי זה שמחה למעלה מהגבלות.

אח"כ בירך ברכה אחרונה וציווה להגבאי להכריז 'שא שטילר' ג' פעמים ושבכל פעם יגביה את קולו כמו שבכל נדרי אומרים ג' פעמים וכל פעם מגביהים הקול. והיה הפסקה לערך חצי שעה ונכנס להקפות והיה בשמחה גדולה מאד שאין לתאר כלל וכלל ההקפות הסתיימו לערך בשעה 3 והכריז גוט יו"ט ג' פעמים.



למחרת בשמח"ת בבוקר אחרי שגמר להגיד כל פסוקי 'אתה הראת' כידוע שבשמח"ת אומר כל פסוקי 'אתה הראת' בפעם הא', ובב' פעמים אחרים אומר פסוק ראשון ואחרון וגם פסוק 'והיה זרעך' כו', פתאום התחיל לומר בקול פסוק מהקאפיטל שלו של אותו שנה שהיה פרק ע"ד ואמר ב' פסוקים - א': 'זכור עדתך קנית קדם וכו' והפסוק ה-ב': 'ואלקים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ'. ואמר כ"ז בניגון של אתה הראת וזה היה פעם אחת ויחידה כי אף שנה לא אמר מהפרק שלו, לא לפנ"ז ולא לאח"ז וזה היה פלא גדול (הרבה לא זוכרים מקרה זה - היות ובבוקר הרבה באו מאוחר להקפות, כי לא ישנו כמעט כל הלילה). 

הוסף תגובה
4 תגובות
1.
כל הכבוד ל-COL!
י"ט תשרי
המשיכו להעלות כתבות כאלו. יותר תוכן, פחות שטויות!
2.
תודה רבה ות"ח על הזכרונות..
י"ט תשרי
בכל זאת רציתי להעיר שיש כאן הרבה אי דיוקים בכו"כ פרטים. זה הי' אצלי השמח"ת הראשון שזכיתי להיות. לדוגמא, כשהרבי נכנס למעריב בליל שמע"צ, התחיל בניגון (זאל שוין זיין די גאולה) בלי מילים. כשהרמ"ד טלשבסקי הכריז שא שטילע ג"פ, הי' בזה יותר אריכות, והרבי חייך כל הזמן. גם בניגונים של שאר שפות, יש בזה אריכות, והי' שונה ממה שכתב. גוט מועד, וחג שמח, ישראל נח וואגעל.
3.
זכרונות
י"ט תשרי
דרך כלל יש סתירות בין כותבי הזכרונות וכולו אמת אין באף אחד וזה דברים שאי אפשר לברר ואחרי שמדפיסים חושבים שזה הלכה למשה מסיני
4.
נכתב עכשיו
י"ט תשרי
אי הדיוקים בזכרונות אלו נובעים מזה שנכתבו עכשיו מזכרון אחרי 44 שנים! ומובן שלא שייך לזכור פרטים ופרטי פרטים אחרי כל-כך הרבה שנים.
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.