הרב דוד אופן | יום ח' חשוון ה׳תש״פ 06.11.2019

"והנה הרבי עומד מולי ומביט. רעדתי": זיכרונות משבת 'לך לך'

הרה"ח הרב דוד אופן, משפיע ורב בית כנסת חב"ד מעזריטש בביתר-עלית, זכה להסתופף בצלו של הרבי במשך שנים רבות • אתר חב"ד COL מפרסם זכרונות מיוחדים אותם הוא העלה על הכתב • בפרק השני: מחודש אלול ותשרי תשל"ט, עד שבת פרשת 'לך-לך'

הרב אופן בכתיבת זכרונות; צילום: COL

 > החלק הראשון: זיכרונות מחודש תשרי תשל"ו אצל הרבי / הרב דוד אופן

בסוף חודש אלול תשל"ח, התחלנו הבחורים לדבר, איך יהיה הסדר עכשיו  אחרי ל"ח, בנוגע לעבודה של הרבי בתשרי.

א': סדר קבלת פני"ם תקיעות וכו'. שמענו סברא בשם הגבאים שאולי ביום הראשון של ר"ה יכנס חצי מהקהל וביום השני החצי השני (דרך אגב, כל השנה בכלל לא חשבו הבטלנים שצריך אולי להרחיב את 770), אבל מיד ראינו שהרבי בעה"ב, והרבי הודיע ע"י המזכירות, שבנוגע לפ"נים יהיה הסדר, שהרבי יקבל שבוע לפני ר"ה כל יום אחרי הסליחות פ"נים, וביקש להודיע שמי שנמצא בימי הסליחות - לא ידחה מסירת הפ"נ לער"ה, וידע שמסירת הפ"נ בימי הסליחות זה בדיוק כמו ער"ה, ורק מי שמגיע מאוחר, סמוך לר"ה, ייגש בערב ראש השנה.

לאחר מכן, בהתוועדות דליל ערב ראש השנה, הרבי אמר שנהיה דבר חדש – 'בעלי בתים חדשים ב-770 המנסים לעשות סדרים', והודיע שכל הקהל יכנס לבית הכנסת הן ביום א' וגם יום ב' דר"ה לתקיעות מיושב, היינו התקיעות שהרבי תוקע, ושאף אחד לא יעיז לשנות סדרים.

אחרי ר"ה הרבי הודיע שאותו הדבר יהיה בעשי"ת. הוא יתחיל לחלק לעקח מו' תשרי עד ערב יוכ"פ וכנ"ל בפ"נים, שרק מי שמגיע מאוחר ייגש בערב יום כיפור.

אח"כ בסוכות הרבי נתן לר' דוד רסקין ע"ה לאגוד את הלולב. בהושענות כשהרבי התחיל לעשות הקפות סביב הבימה, מישהו רצה שהרבי יעשה את ההקפות רק עם מניין, והרבי ראה זה ואמר לו באידיש "פאר וואס לאסט מיר נישט גיין מיטו עולם", (למה אתה לא נותן לי ללכת ביחד עם כל הקהל) וכמובן מיד כל הקהל הלך עם הרבי. בשמח"ת ביקשו מהרבי להגביה קצת את הבימה שהרבי רוקד עליה והסכים.

בהתוועדות בשמחת תורה, דיבר הרבי שיחה ארוכה אודות כך שלא תוקעים בער"ה תקיעות של אלול ועד"ז שלא מסיימים את התורה לקראת ר"ה, כי אם מחכים עד שמח"ת. וסיפר הסיפור אודות החסיד שנכנס לרבי נ"ע וביקש ברכה והרבי נ"ע ענה לו שלא יכול לעזור לו ויצא ובכה בדמעות שליש, עד שפגש אותו הרז"א ושאל אותו למה אתה בוכה, וסיפר לו מה שהרבי נ"ע אמר לו. מיד ניגש הרז"א לרבי נ"ע ושאל אותו 'למה ענית לו שאינך יכול לעזור לו, הרי גם אם אינך יכול לעזור תאמר שהקב"ה יעזור וכו', ושאל הרבי נ"ע, מה קורה עם החסיד ואמר לו שהוא בוכה, ואמר לו תקרא לו. מיד קרא להחסיד והרבי נ"ע בירך אותו, ושאל הרז"א 'ממה נפשך, אם אתה יכול לברך למה לא ברכת קודם', וענה לו הרבי נ"ע שקודם לא יכולתי לברך אותו, כי לא היה כלי, אבל עכשיו שהוא בבחינת 'לב נשבר' נעשה כלי ויכולתי לברך אותו. ועל דרך זה  בעניינינו שבני ישראל לא מברכים חודש תשרי ולא תוקעים בער"ה ולא מסיימים את התורה לפני ר"ה, מזה נהיה שבירת הלב של בנ"י וזה פועל עוד יותר מאשר אם היו תוקעים בער"ה, והאריך בזה מאד (ועיין בלקו"ש חלק כ"ד ע' 222 בארוכה).

גם סיפר שהרבי נ"ע נתן לעקח ואמר 'איך גיב דיר לעקח און דער אובערשטער וועט געבין דיר אזיסער יאר', ובכה מאד במילים אלו, (אני נותן לך לעקח והקב"ה ייתן לך שנה טובה) והסביר דכאשר הרבי נותן, זה לא מתנת בשר ודם, כ"א זה בשליחותו של הקב"ה, אלא שהקב"ה נותן דרך היד של הרבי. ומכ"ז היה מובן שזה היה הסבר על ההעלם וההסתר שהיה בתשרי ל"ח, כדי שנהיה אולי קצת כלים לקבל את כל הברכות וההשפעות שהרבי שופע עלינו בלי גבול ממש.

אחרי שמח"ת התחיל היחידות לאורחים וגם שם עשו "משחקים" שמכל משפחה יכנס רק אחד, ונכנס ילד בן 7 עם סבא שלו. ושאל הרבי 'ואיפוא אבא שלך' והילד ענה בתמימות 'אבא שלי לא הגריל' ושאל הרבי 'איזה הגרלה?'. מיד הרבי קרא למזכיר ואמר שכולם יכנסו ליחידות, ואמר לכל אורח שאחרי היחידות יכנס למזכירות ויקבל תניא עם חתימת יד קודשו של הרבי וסידור לכל הנשים האורחות בחתימת ידו הקדושה. וראינו במוחש מכל התשרי הזה איך שכל הצמצום בשביל הגילוי הגדול ושנהיה כלים לכל זה.

אחרי שבת בראשית היה הפסקה, ובשבת נח לא היה התוועדות. ועד"ז בשבת לך לך, והיה הסדר שאחרי מוסף באם אין התוועדות, מכריזים שעת מנחה והכריזו שבשעה 4 יהיה מנחה (כיון שכבר הזיזו לשעון חורף).

באותה שבת החלטתי (כיון שאין התוועדות) ללמוד חסידות קצת ב'שופי' יותר וגם להתפלל קצת באריכות, והתפללתי בחיות והייתי קצת בהתעוררות. אחרי התפילה בערך 2.30 עליתי לזאל הקטן למעלה. שאלתי את הבחורים האם הרבי הלך הביתה, אמרו שעדיין לא הלך, וזה היה פלא, כי בשבת שמתפללים מנחה ב-4 הרבי היה הולך לבית לא יאוחר מ-2 או 2.20 בצהריים, כי הרבי צריך לחזור למנחה. החלטתי לחכות ולא ללכת לעשות קידוש בחדר אוכל (אע"פ שהייתי מאוד רעב, אז כשלא היה התוועדות לא היה לעשות קידוש ב-770) עד שהרבי ילך לביתו הקדוש, וחיכינו עד שעה 3.25.

אני עמדתי בפתח של הכניסה לזאל, כי הרבי היה בדרך כלל יוצא מהדלת של 770 ללכת לביתו, והרבי יצא לכיוון הזאל מולי עם סידור, אמרתי לבחורים שעמדו מאחורי שיזוזו כי הרבי רוצה ליכנס לזאל, ולא תפסו בהתחלה והרבי כבר הגיע ממש לידי ואני לא יכול לזוז.

אחרי שראו כמובן שזזו, הרבי נכנס והתיישב על מקומו הקבוע דרומית מזרחית, אלא שלא היה מסודר עדיין הסטנדר והכיסא וכו', היה רק שולחן מלא ספרים וספסל רעוע. הרבי ישב על הספסל ופתח את הסידור במנחה של שבת, מיד ראה אותי הת' מנשה פרמן (כיום שליח חב"ד בצ'ילה) ואמר: 'דוד, הרבי רוצה להתפלל מנחה, לכן אני יהיה חזן ואתה תהיה בעל קורא'. וכך היה. מיד שניגש לעמוד הרבי התחיל להתפלל מנחה, וכולי רועד, עוד מעט אצטרך לקרוא בתורה מול הרבי, כי אין בעל קורא חוץ ממני.

כשהוציאו את ספר התורה נגשתי והחזקתי בעץ חיים, והרבי עומד מולי אולי מטר אחד ומביט עלי ורעדתי, קראתי לאט מילה במילה כדי שח"ו לא יהיה לי שום טעות וב"ה שזכיתי וקראתי טוב בפני כ"ק אד"ש, (כך אמר הירשל נוטיק).

קריאת 'יעמוד' היה ר' ישראל קזמינסקי אבל לא קראו לרבי כי היה מנהג שרק כאשר קוראים בס"ת של משיח הרבי עולה פעמיים בשבת, אבל כשקוראים בס"ת רגיל הרבי רק עולה בבוקר, ולכן לא קראו לרבי לעליית שלישי.

אחרי מנחה הרבי הלך הביתה וחזר כמובן רק למעריב. בשעה 4 הגיע ר' סלאווין הבעל קורא הקבוע. הוא שאל למה אין מנחה ואמרו לו שהרבי כבר התפלל והלך לביתו הק'. (ע"כ מתשרי ל"ט ושבת 'לך לך', שלא ישכח לעד).  

הוסף תגובה
1 תגובות
1.
נכתב עכשיו
ט' חשוון
על פי דברי הרב אופן שניחן בזיכרון עצום נכתבו הדברים עכשיו מפי הזכרון
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.