בשבוע הקרוב יציינו מאות אלפים בכל רחבי תבל את חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, הנודע בין השאר בכינויו "בעל התניא" על שם ספר היסוד של תורת חסידות חב"ד אותו הדפיס לראשונה לפני 220 שנה בדיוק.

מאז ה'תקנ"ז נפוץ הספר בכל תפוצות ישראל והחיה אלפים ורבבות. לצד המהדורות הרבות מספור, קנו להם מקום מיוחד ה'ביאורים' על ספר התניא, המקרבים למוחו וליבו של כל יהודי את המשמעות העמוקה והנרחבת של ספר יסודי זה המכונה "תורה שבכתב" של תורת החסידות. אך הביאורים היסודיים והראשוניים הם כמובן, ביאורי רבותינו נשיאינו במשך שבעת הדורות של שלשלת הזהב.

בסיום התוועדות חג הגאולה י"ט כסלו ה'תשי"ב, קודם ברכת המזון ציווה הרבי להכריז "שאלו שעדיין לא סיימו את לימוד ספר התניא יזדרזו לסיימו, כדי שלא להפסיק בין סיום התניא להתחלתו, כשם שבשמחת תורה, אין מפסיקין בין 'חתן תורה' ל'חתן בראשית'. ואכן מנהג חסידי חב"ד מדור דור, להתכיף סיום להתחלה, ולהתחיל בו ביום ללמוד מחדש את ספר התניא כפי לוח השיעורים לימי השנה שקבע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.

והלימוד כדבעי הוא כמובן בעיון בספר התניא עצמו, במילותיו הקדושות, והרחבת העיון בתורתם של רבותינו נשיאינו על דברי התניא. לימוד שכזה, מתאפשר לראשונה במסגרת הפרויקט הגדול של הדפסת "התניא השלם" הכולל את תמצית פירושי וביאורי רבותינו נשיאינו, כפי התוכנית שהתווה הרבי לפני שנים רבות.

יסוד הבנין לתוכנית הגדולה בהוצאת "התניא השלם" הניח הרבי ככל הנראה כבר בשנת ה'תר"צ. ולאחר עלותו על כס הנשיאות בשנת ה'תשי"ד אף פרסם ברבים תוכנית זו, ובלשונו הקדוש: "בהוצאת התניא השלימה שמכינים לדפוס: התניא - באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת"י שלהם המפרשים דברי התניא וכו'". קטע זה, קצר בכמות אך עשיר באיכות, נדפס ביותר מששת אלפים וחמש מאות דפוסי תניא שיצאו לאור עד היום.

במהלך מלאכת העריכה, נשלחים פרקי התניא קודם להופעתם לכמה עשרות משפיעים ראשיים בקהילות אנ"ש ובישיבות חב"ד ליובאוויטש ברחבי תבל, כמו גם למגידי שיעורים מפורסמים בדא"ח ובספר התניא במיוחד. בכירי המשפיעים מהווים ועדה מייעצת ומלווה של הפרויקט הגדול והתקדימי, בו יוצא לאור ספר היסוד של תורת חסידות חב"ד, ספר התניא להוד כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, כשהוא מעוטר בפירושים וביאורים מלוקטים מכל ספרי תורת רבותינו נשיאינו, וכן מתורת אביו של רבינו כ"ק הרב לוי יצחק שניאורסאהן זצוק"ל.

חברי המערכת, בהנהלתו של הרב חיים שאול ברוק שיחי', מביעים את הערכתם והוקרתם בשם כלל אנ"ש וכלל לומדי ספרי התניא, לנגיד החסידי המפורסם ר' יקותיאל יהודה (ג'ורג') ראהר שיחי' ובני משפחתו שיחיו, על שהוזיל מהונו והרים תרומה נכבדת ביותר בהקדשת המהדורה המיוחדת הזו לע"נ הוריו היקרים הנגיד החסידי רודף צדקה וחסד ר' שמואל (סמי) וזוגתו מרת שרה ע"ה ראהר.

*

בהשגחה פרטית נפלאה, בקונטרס 'התוועדות' היוצא לאור לקראת שבת דמיני' מתברכין ימי הגאולה י"ט-כ' כסלו על ידי 'ועד הנחות בלה"ק', באים בחלקו השני של הקונטרס כמה אגרות קודש (חלקם בפרסום ראשון) בנושא זה, המגלה טפח סביב העבודה המיוחדת שהקדיש הרבי

בשנים שקודם נשיאותו לפרויקט גדול זה. על אגרות אלו חתום הרבי כיושב ראש ועד הפועל של ה'מרכז לעניני חינוך', שתחת אחריותו גם מוסד ההוצאה לאור 'קה"ת'.

באגרת קודש אל הרב זיסלין בתל אביב, מיום ד', כ"ח תשרי ה'תד"ש:
"חפצי ורצוני זה מכבר להוציא לאור את התניא בתוספת הגהה ועם מראי מקומות, הערות קצרות, קיצור הצמח צדק, הגהות אדמור נ"ע, מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א על דבר התניא וכו', כמובן בהסכם כ"ק אדמו"ר שליט"א, ואחרי אשר ישים עינו על מהדורא זו טרם נתינתה לדפוס. וזה איזה משך זמן אשר התחלתי בקבוץ החומר ועיבודו".

באגרת קודש אל הרב אקסלרוד בתל אביב, מיום י"ט כסלו, חג הגאולה ה'תש"ח:
"בקשר עם הוצאה חדשה של התניא על פי ציווי כ"ק מו"ח אד"ש".

ובב' דר"ח אדר ראשון אותה שנה (על נייר מכתבים של 'מחנה ישראל'):
"ת"ח על הבטחתו לשלוח את ביאורי התניא. ולמותר להכפיל מה שכתבתי מתחילה – שזהו על מנת להחזיר".

באגרת קודש אל הרב גרוסמן בלונדון, מיום ט"ז אדר שני ה'תשי"ד:

"בחבילה בפני עצמה נשלח לו התניא בפורמט גדול וקטן שהדפיסו בארצות הברית. וכאשר יראה בההוספות שבסופו, נשתמשתי בציוניו של אביו ע"ה ז"ל על התניא שלו ששלח אלי. וזכות הרבים תלוי בו".

לעיון בנוסח המלא – לחצו כאן

להורדת הקונטרס – לחצו כאן

*

לקראת חג הגאולה י"ט כסלו, במלאות קי"ח שנה לגאולה, יופיעו שני פרקים חדשים במסגרת פרויקט "התניא השלם", פרק ט"ז ופרק י"ז. ולשלימות הענין אנו מביאים את תוכן הפרקים מתוך קיצורים לספר התניא מכ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע, שיצא לאור על ידי כ"ק אדמו"ר זי"ע בשנת ה'תש"ו ונדפסו שוב בשנת ה'תשמ"ט ביום הולדת המאתיים של אדמו"ר הצ"צ.

פרק ט"ז:

יבאר כלל לבינונים, שהעיקר הוא למשול על הטבע על ידי אור ה' המאיר כשמתבונן במוחו בגדולת ה', להוליד מבינתו אהבה ויראה. ויתר על כן, גם אם אין שכלו ובינתו משיגים להוליד אהבה בהתגלות לבו, רק האהבה במוחו ותעלומות לבו כשמבין דכולא קמיה כלא חשיב אשר על כן יאתה לו ית' שתכלה אליו נפש כל חי, וגם נפשו ורוחו כך יאתה להן, לצאת מהגוף לדבקה בו, רק שבעל כרחן צרורות בגוף כאלמנות חיות, ואי לזאת יאתה להן לחבק את הוי' בכל לב ונפש מאד, על ידי קיום התרי"ג מצות במחשבה דיבור ומעשה כנ"ל פרקים ד' ה'.

וכשמקיים כפי שנגמר במוחו, הרי תבונה זו מתלבשת במחשבה ודיבור ומעשה התורה ומצותיה, להיות להן בחינת מוחין וחיות לפרחא לעילא בעולם הבריאה מקום עליית התורה והמצות הנעשים על ידי דחילו ורחימו שכליים אשר בהתגלות לבו. וזה רמזו רז"ל באמרם מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה. אבל בלאו הכי נמי עולים ליצירה על ידי דחילו ורחימו טבעיים המסותרים בלב כל ישראל. (גם בבינוני יש ב' בחינות עובד ה' ולא עבדו ושראוי להיות עובד).

פרק י"ז:

יאמר שעל פי מה שנתבאר לעיל פרק ט"ז, יובן מ"ש כי קרוב אליך הדבר לעשותו, כי מוחו ברשותו וכשיתבונן בו בגדולת אין סוף ב"ה, ממילא יוליד במוחו על כל פנים האהבה לה' לדבקה בו בקיום מצותיו ותורתו. נמצא נקל לכל אדם להוליד אהבה המביאה לידי עשיית המצות על כל פנים. (איך הוא קרוב).