יומן חב״ד ט' תשרי ה׳תש״פ

תשרי ה׳תש״פ
תשע״ט
תשע״ח
תשע״ז
תשע״ו
תשע״ה
תשע״ד
תשע״ג
תשע״ב
תשע״א
תש״ע
תשס״ט
תשס״ח
תשס״ז
תשס״ו
תשס״ה
היום
דברי ימי חב״ד
+
x

הוספת שורה ימי שנה » ימי חב"ד

  • שנה
    סוג: תאריך עברי - שנה
  • תאריך
    סוג: תאריך יום וחודש
  • המאורע
    סוג: שדה טקסט
  • הרחבה
    סוג: תיבת טקסט
  • קישור תמונה 1
    סוג: תמונה
  • כיתוב תמונה 1
    סוג: שדה טקסט
  • קישור תמונה 2
    סוג: תמונה
  • כיתוב תמונה 2
    סוג: שדה טקסט
  • קישור קובץ 1
    סוג: שדה טקסט
  • כיתוב קובץ 1
    סוג: שדה טקסט
  • קישור קובץ 2
    סוג: שדה טקסט
  • כיתוב קובץ 2
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה ימי שנה » זכרון להולכים

  • תואר
    סוג: שדה טקסט
  • שם הנפטר
    סוג: תיבת טקסט
  • משפחת הנפטר
    סוג: שדה טקסט
  • תאריך פטירה
    סוג: תאריך יום וחודש
  • שנת הפטירה
    סוג: שדה טקסט
  • עיר
    סוג: שדה טקסט
  • תמונה
    סוג: תמונה
  • פרטים אודותיו
    סוג: תיבת טקסט
  • תולדות חייו
    סוג: תיבת טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
אירועי היום
+
x

הוספת שורה ברוך דיין האמת » ברוך דיין האמת

  • תמונת הנפטר
    סוג: תמונה
  • תואר
    סוג: שדה טקסט
  • שם הנפטר
    סוג: שדה טקסט
  • תאריך פטירה
    סוג: תאריך עברי
  • תאריך לוויה
    סוג: תאריך עברי
  • שדה תוכן
    סוג: תיבת טקסט
  • כתובת ההלוויה
    סוג: תיבת טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה חתונות » חתונה

  • שם החתן
    סוג: שדה טקסט
  • משפחת החתן
    סוג: שדה טקסט
  • מ (עיר/מדינה)
    סוג: שדה טקסט
  • קישור
    סוג: תיבת בחירה
  • שם הכלה
    סוג: שדה טקסט
  • משפחת הכלה
    סוג: שדה טקסט
  • מ (עיר מדינה)
    סוג: שדה טקסט
  • הורי החתןi
    סוג: שדה טקסט
  • הורי הכלה
    סוג: שדה טקסט
  • שם האולם
    סוג: שדה טקסט
  • תאריך
    סוג: תאריך עברי
  • כתובת האולם
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה אירועים למייל האדום » אירוע

  • שם האירוע
    סוג: תיבת טקסט
  • תאריך האירוע
    סוג: תאריך עברי
  • שעת האירוע
    סוג: שדה טקסט
  • פרטים נוספים
    סוג: תיבת טקסט
  • מקום האירוע
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה אירועים למייל האדום » בר מצוה

  • שם התמים
    סוג: שדה טקסט
  • שם משפחה
    סוג: שדה טקסט
  • שדה קישור הורים
    סוג: תיבת טקסט
  • הורי הבר מצוה
    סוג: שדה טקסט
  • מ(עיר מדינה)
    סוג: שדה טקסט
  • שם האולם
    סוג: תיבת טקסט
  • תאריך
    סוג: תאריך עברי
  • כתובת האולם
    סוג: תיבת טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה ברוך דיין האמת » ניחום אבלים

  • פרטי הנפטר
    סוג: תיבת טקסט
  • מודעת שבעה
    סוג: תיבת טקסט
  • תמונת מודעת אבל
    סוג: תמונה
  • תאריך קימה
    סוג: תאריך עברי
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה אירועים למייל האדום » שלום זכר

  • תאריך
    סוג: תאריך עברי
  • תוכן
    סוג: שדה טקסט
  • ישוב
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
לוח מנהגים
הרבי בעת נתינת הצדקה לפני תפילת מנחה של ערב יום כיפור הרבי בעת נתינת הצדקה לפני תפילת מנחה של ערב יום כיפור
ערב יום כיפור - ט' תשרי
בתפילת שחרית אין אומרים "מזמור לתודה", ולא "אבינו מלכנו".

אין מאריכים היום בתפילת שחרית.

מבקשים 'לעקאח' (עוגת דבש), וגם אוכלים ממנו.

מרבים בצדקה, ובפרט לפני תפילת מנחה. הבעש"ט אמר: "מקול קשקוש המטבעות בקערות, מתפרדים הקליפות".

לפי הוראת הרבי, אחר חצות היום יקרא כל אחד לעצמו את ההפטרה של יום-הכיפורים.

אכילה ושתיה

מרבים באכילה ובשתייה כשיעור שני ימים – ערב יום-הכיפורים ויום-הכיפורים. וכל האוכל ושותה בערב יום-הכיפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי.

נוהגים לאכול 'קרעפכין' (כיסני-בצק ממולאים בבשר בהמה).

טובלים פרוסת המוציא בדבש אבל על השולחן שמים גם מלח.

אין לאכול היום אלא מאכלים קלים להתעכל, כגון עופות ודגים. גברים לא יאכלו היום שום וביצים כלל.

מלקות

לפני טבילה ותפילת מנחה נוהגים ללקות ל"ט מלקות קלות ברצועה של עגל. הנלקה – מוטה, ופניו לצפון. סדר ההלקאה: על כתף ימין, על כתף שמאל ותחתיהם באמצע, וחוזר חלילה. המלקה והנלקה שניהם אומרים שלוש פעמים פסוק 'והוא רחום', בכל הלקאה אומרים תיבה אחת, סך הכול ל"ט תיבות.

אחרי מלקות יש לבדוק שלא יהיה על הגוף שום חציצה וטובלים שלוש פע לחץ להמשך...
בתפילת שחרית אין אומרים "מזמור לתודה", ולא "אבינו מלכנו".

אין מאריכים היום בתפילת שחרית.

מבקשים 'לעקאח' (עוגת דבש), וגם אוכלים ממנו.

מרבים בצדקה, ובפרט לפני תפילת מנחה. הבעש"ט אמר: "מקול קשקוש המטבעות בקערות, מתפרדים הקליפות".

לפי הוראת הרבי, אחר חצות היום יקרא כל אחד לעצמו את ההפטרה של יום-הכיפורים.

אכילה ושתיה

מרבים באכילה ובשתייה כשיעור שני ימים – ערב יום-הכיפורים ויום-הכיפורים. וכל האוכל ושותה בערב יום-הכיפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי.

נוהגים לאכול 'קרעפכין' (כיסני-בצק ממולאים בבשר בהמה).

טובלים פרוסת המוציא בדבש אבל על השולחן שמים גם מלח.

אין לאכול היום אלא מאכלים קלים להתעכל, כגון עופות ודגים. גברים לא יאכלו היום שום וביצים כלל.

מלקות

לפני טבילה ותפילת מנחה נוהגים ללקות ל"ט מלקות קלות ברצועה של עגל. הנלקה – מוטה, ופניו לצפון. סדר ההלקאה: על כתף ימין, על כתף שמאל ותחתיהם באמצע, וחוזר חלילה. המלקה והנלקה שניהם אומרים שלוש פעמים פסוק 'והוא רחום', בכל הלקאה אומרים תיבה אחת, סך הכול ל"ט תיבות.

אחרי מלקות יש לבדוק שלא יהיה על הגוף שום חציצה וטובלים שלוש פעמים, לפי שטבילה זו היא משום תשובה, כגר המתגייר. הטבילה ביום זה חובה.

מנחה

בתפילת מנחה בלחש. אחר 'יהיו לרצון' הראשון אומרים וידוי ו"על חטא".

בכל הווידויים מתוודים בעמידה, ושוחים בעת הווידוי. מפסיקים קמעא במקומות המופסקים במחזור בנקודותיים לאחריהם ("דברנו דופי:" – "טפלנו שקר:" – "קישינו עורף:"). מכים על החזה באותיות הא"ב של 'אשמנו' וגם באמירת "ואנחנו הרשענו", ובעת אמירת: 'על חטא...', 'ועל חטאים...', 'סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו'. אין אומרים "אבינו מלכנו".

סעודה מפסקת

בסעודה המפסקת – המאכלים יהיו בלי מלח.

גברים לא יאכלו מאכלי חלב וחמאה ולא תבלינים חריפים בסעודה המפסקת נוסף על מה שלא אוכלים ביום זה.

יש טובלים אחר סעודה המפסקת, כדי שיהא סמוך ליום-הכיפורים.

מפסיקים לאכול מבעוד יום.

כל איש נשוי מדליק "אַ לעבעדיגע ליכט" [=נר חיים]. ובנוסף, לנשמת הוריו שנפטרו – נר נשמה.

חתן בשנת הנישואין שלו, שלבש ה'קיטל' לחופה, אינו לובשו ביום-הכיפורים. אבֵל (רח"ל) בשנת האבלות – ילבשנו. אין להיכנס בקיטל לבית-הכיסא.

מתעטפים בטלית כנהוג, ומברכים עליו לפני השקיעה.

לפני ההליכה לכל-נדרי – ברכת הבנים והבנות. (בנוסח ברכת כהנים, ע"פ הוראת הרבי).

כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בירך את נכדותיו, כשידיו למעלה מראשה של כל אחת ואחת.

אם יש שהות, יאמר כל אחד לעצמו (לפני פרקי התהלים שקודם כל-נדרי) וידוי – 'אשמנו' ו'על-חטא', וכן נהגו רבותינו נשיאינו.

אין מקפידים שהש"ץ במוצאי יום-הכיפורים יהיה מי שיש לו אב ואם.

תפילת ערבית והבדלה – בקיטל וטלית, אבל בכובע, והטלית על הכתפיים.

במוצאי יום-הכיפורים אומרים: 'גוט יום-טוב'. ובליובאוויטש, באולם הקטן, הכריזו זאת.

"מי שכבה נרו ביום-הכיפורים... תקנתו שידליקנו שוב במוצאי יום-הכיפורים ולא יכבנו עוד אלא יניחנו לדלוק עד גמירא, וגם יקבל עליו שכל ימיו לא יכבה נרו במוצאי יום-הכיפורים, לא הוא ולא אחר, אלא יניחנו לדלוק עד גמירא".

קודם הבדלה וקידוש לבנה צריך ליטול ידיו שלוש פעמים לסירוגין עד פרק הזרוע, כמו נטילת ידיים שחרית ביום רגיל, אבל בלי ברכה. וגם הכוהנים, שכבר נטלו ידיהם לנשיאת כפיים עד פרק הזרוע, אף אם נטלו אז לסירוגין, צריכים ליטול ידיהם כנ"ל.

הבדלה

יין, נר, הבדלה. ומברכים דווקא על "נר ששָׁבַת" (שדולק מערב יום-הכיפורים). ואם אין נר חוץ מזה שבבית-הכנסת, ידליק נר אחר ממנו ויברך על שניהם. ובבית מדליק עוד נר מהנר ששָׁבַת בביתו ומברך על שניהם: מדליקים אבוקה, או מדליקים נר ומקרבים את שלהבתו לנר ששבת, ומברכים על שניהם יחד.

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע היה מדייק (רק בהבדלה זו) לעשות הבדלה בעצמו.

בכל השנה אין נותנים לאחר לשתות מהשיריים של כוס הבדלה (אלא אם-כן בירכו עליו ברכת המזון), מה שאין כן במוצאי יום-הכיפורים אפשר לתת.

אחרי הבדלה מקדשים את הלבנה – בחגירת אבנט ובסידור [אבל לאו-דווקא בטלית וקיטל], ונכון לרחוץ את הפנים ולנעול נעליים לפני כן.

(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
סגור
זכרון להולכים
הרה"ח אורי יהודה יוסף הכהן שונטל ע״ה תשע"ב,
x
הרה"ח אורי יהודה יוסף הכהן שונטל ע״ה תשע"ב,
מנהל מוסדות בית רבקה בעיר יער שבצרפת
מרת סימה לוקשין ע״ה תשע"ב, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת סימה לוקשין ע״ה תשע"ב, מונטיפיורי, ניו יורק
נולדה בכפר חב"ד לפני 57 שנה לר' זלמן הכהן וחנה ריבקין
ר' רחמים פרחאן ע״ה תש"ע, נתניה
x
ר' רחמים פרחאן ע״ה תש"ע, נתניה
אביו של ר' יגאל פרחאן חבר מוסדות חב"ד בנתניה. במסירות ובהשקעה עבד בתלמוד תורה חב"ד בעיר, היה אהוב על התלמידים המלמדים וחברי הנהלת מוסדות חב"ד נתניה. עזר וסייע למוסדות חב"ד בנתניה
הרה"ח ראובן מרנץ ע״ה תשע"ז, אחיעזר
x
הרה"ח ראובן מרנץ ע״ה תשע"ז, אחיעזר
הרב מרנץ היה מחנך לגיל הרך במשך שנים רבות, והשתמש בכישרונו המוזיקלי יחד עם החסידישקייט שלו ללמד את הילדים, בת"ת בכפר חב"ד ובלוד. נהג לשמח משפחות מעוטי יכולת ולנגן בשמחות שלהם ללא תמורה, או בתמורה סמלית, והכל נעשה בסתר. שמח ושימח באירועים חב"דיים רבים, ובשמחות בית השואבה רבות במשך השנים. יהודי חסיד וירא שמיים ועם הצנע לכת. הותיר אחריו את זוגתו, ילדים וילדות.

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.