יומן חב״ד כ"א תשרי ה׳תש״פ

תשרי ה׳תש״פ
תשע״ט
תשע״ח
תשע״ז
תשע״ו
תשע״ה
תשע״ד
תשע״ג
תשע״ב
תשע״א
תש״ע
תשס״ט
תשס״ח
תשס״ז
תשס״ו
תשס״ה
היום
דברי ימי חב״ד
+
x

הוספת שורה ימי שנה » ימי חב"ד

  • שנה
    סוג: תאריך עברי - שנה
  • תאריך
    סוג: תאריך יום וחודש
  • המאורע
    סוג: שדה טקסט
  • הרחבה
    סוג: תיבת טקסט
  • קישור תמונה 1
    סוג: תמונה
  • כיתוב תמונה 1
    סוג: שדה טקסט
  • קישור תמונה 2
    סוג: תמונה
  • כיתוב תמונה 2
    סוג: שדה טקסט
  • קישור קובץ 1
    סוג: שדה טקסט
  • כיתוב קובץ 1
    סוג: שדה טקסט
  • קישור קובץ 2
    סוג: שדה טקסט
  • כיתוב קובץ 2
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה ימי שנה » זכרון להולכים

  • תואר
    סוג: שדה טקסט
  • שם הנפטר
    סוג: תיבת טקסט
  • משפחת הנפטר
    סוג: שדה טקסט
  • תאריך פטירה
    סוג: תאריך יום וחודש
  • שנת הפטירה
    סוג: שדה טקסט
  • עיר
    סוג: שדה טקסט
  • תמונה
    סוג: תמונה
  • פרטים אודותיו
    סוג: תיבת טקסט
  • תולדות חייו
    סוג: תיבת טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
אירועי היום
+
x

הוספת שורה ברוך דיין האמת » ברוך דיין האמת

  • תמונת הנפטר
    סוג: תמונה
  • תואר
    סוג: שדה טקסט
  • שם הנפטר
    סוג: שדה טקסט
  • תאריך פטירה
    סוג: תאריך עברי
  • תאריך לוויה
    סוג: תאריך עברי
  • שדה תוכן
    סוג: תיבת טקסט
  • כתובת ההלוויה
    סוג: תיבת טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה חתונות » חתונה

  • שם החתן
    סוג: שדה טקסט
  • משפחת החתן
    סוג: שדה טקסט
  • מ (עיר/מדינה)
    סוג: שדה טקסט
  • קישור
    סוג: תיבת בחירה
  • שם הכלה
    סוג: שדה טקסט
  • משפחת הכלה
    סוג: שדה טקסט
  • מ (עיר מדינה)
    סוג: שדה טקסט
  • הורי החתןi
    סוג: שדה טקסט
  • הורי הכלה
    סוג: שדה טקסט
  • שם האולם
    סוג: שדה טקסט
  • תאריך
    סוג: תאריך עברי
  • כתובת האולם
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה אירועים למייל האדום » אירוע

  • שם האירוע
    סוג: תיבת טקסט
  • תאריך האירוע
    סוג: תאריך עברי
  • שעת האירוע
    סוג: שדה טקסט
  • פרטים נוספים
    סוג: תיבת טקסט
  • מקום האירוע
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה אירועים למייל האדום » בר מצוה

  • שם התמים
    סוג: שדה טקסט
  • שם משפחה
    סוג: שדה טקסט
  • שדה קישור הורים
    סוג: תיבת טקסט
  • הורי הבר מצוה
    סוג: שדה טקסט
  • מ(עיר מדינה)
    סוג: שדה טקסט
  • שם האולם
    סוג: תיבת טקסט
  • תאריך
    סוג: תאריך עברי
  • כתובת האולם
    סוג: תיבת טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה ברוך דיין האמת » ניחום אבלים

  • פרטי הנפטר
    סוג: תיבת טקסט
  • מודעת שבעה
    סוג: תיבת טקסט
  • תמונת מודעת אבל
    סוג: תמונה
  • תאריך קימה
    סוג: תאריך עברי
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה אירועים למייל האדום » שלום זכר

  • תאריך
    סוג: תאריך עברי
  • תוכן
    סוג: שדה טקסט
  • ישוב
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
לוח מנהגים
הרבי נכנס לתפילת שחרית בעודו מחזיק בערבות ההושענות הרבי נכנס לתפילת שחרית בעודו מחזיק בערבות ההושענות
הושענא רבה - כ"א תשרי
הנהגות מיוחדות להושענא רבה:
לפני תפילת הלל מסירים את שתי הכריכות שעל הלולב עצמו, ונשארות רק שלוש הכריכות המאגדות את הלולב, ההדסים והערבות ביחד, כי בהושענא רבה צריך להרבות בכסכוס עלי הלולב ובשמחה.

הושענות

מוציאים את כל ספרי-התורה שבהיכל, ועומדים עמם ליד הבימה. אומרים את ז' ההושענות, גם היום מתחילים להקיף את הבימה בכל פעם באות ס' או ע' (לאחר גמר כל הקפה אומרים בקול את הפסוקים שלאחר כל הושענא, פסוקים המיוחדים להושענא-רבה), ומקיפים את הבימה שבע פעמים, בארבעת המינים בלבד (בלא הערבות של ה'הושענות'). לאחר-מכן, אומרים "אני והו... כהושעת... אני והו הושיעה נא" (בהשמטת הקטע האחרון, שייאמר בסוף ההושענות דהיום). ומתחילים "תיתננו לשם..." עד סיום פיוטי ההושענות.

[כמדומה שנוהגים לומר כל 'כותרת' בקול, הש"ץ ואח"כ הקהל].

יש לפסק כך: "ואוצרך – הטוב לנו – תפתח".

"קול מבשר ..." – אומר הש"ץ ג' פעמים ואחר-כך הקהל ג' פעמים.

בסיומם, מכניסים את ספרי-התורה להיכל, מניחים את ארבעת-המינים מהיד, ואומרים 'קדיש תתקבל'. לאחר מכן, לוקחים חמישה בדי ערבה וחובטים בקרקע חמש פעמים [הרבי היה מפריד את הערבות זו מזו קודם ה לחץ להמשך...
הנהגות מיוחדות להושענא רבה:
לפני תפילת הלל מסירים את שתי הכריכות שעל הלולב עצמו, ונשארות רק שלוש הכריכות המאגדות את הלולב, ההדסים והערבות ביחד, כי בהושענא רבה צריך להרבות בכסכוס עלי הלולב ובשמחה.

הושענות

מוציאים את כל ספרי-התורה שבהיכל, ועומדים עמם ליד הבימה. אומרים את ז' ההושענות, גם היום מתחילים להקיף את הבימה בכל פעם באות ס' או ע' (לאחר גמר כל הקפה אומרים בקול את הפסוקים שלאחר כל הושענא, פסוקים המיוחדים להושענא-רבה), ומקיפים את הבימה שבע פעמים, בארבעת המינים בלבד (בלא הערבות של ה'הושענות'). לאחר-מכן, אומרים "אני והו... כהושעת... אני והו הושיעה נא" (בהשמטת הקטע האחרון, שייאמר בסוף ההושענות דהיום). ומתחילים "תיתננו לשם..." עד סיום פיוטי ההושענות.

[כמדומה שנוהגים לומר כל 'כותרת' בקול, הש"ץ ואח"כ הקהל].

יש לפסק כך: "ואוצרך – הטוב לנו – תפתח".

"קול מבשר ..." – אומר הש"ץ ג' פעמים ואחר-כך הקהל ג' פעמים.

בסיומם, מכניסים את ספרי-התורה להיכל, מניחים את ארבעת-המינים מהיד, ואומרים 'קדיש תתקבל'. לאחר מכן, לוקחים חמישה בדי ערבה וחובטים בקרקע חמש פעמים [הרבי היה מפריד את הערבות זו מזו קודם החבטה, וחובט קלות. הרבי עמד בהלל ובחביטת ההושענות על הרצפה ממש, ולא על הבימה או שטיח], מניחים את ה'הושענא' הצידה, ואחר-כך אומרים את ה"יהי רצון".

גם נשים וקטנים נוהגים בחביטת הערבה.

הרבי לא היה זורק את ה'הושענות' החבוטות על ארון-הקודש. לעיתים הניחן על כיסאו, לעתים השאירן על הקרקע ולעיתים הכניסן לסידורו ולקחן עימו.

קריאת התורה

מוציאים ספר תורה, וקוראים לארבעה עולים. למנהג אה"ק: לכולם "וביום השביעי". לשיטה השנייה: כהן "וביום החמישי", לוי "וביום השישי", ישראל "וביום השביעי", רביעי "וביום השביעי". קרבן היום במוסף – "ביום השביעי".

איחולי הושענא-רבה

בספר המנהגים נאמר: "אין מנהגנו לאחל איש לחברו בהושענא-רבה 'גמר חתימה טבא', 'פתקא טבא' וכיוצא בזה" (אולי – כדי שלא לשנות מהנהגת שאר ימי חול-המועד). אבל בשנים האחרונות הזכיר זאת הרבי, ואף איחל זאת פעמים רבות בהתוועדויות יום זה35.

סעודת יום-טוב

מנהג ישראל לערוך היום 'סעודת-יום-טוב' לפני חצות היום – אם כי מדינא מותר עד 'מנחה קטנה'.

טובלים פרוסת המוציא בדבש, אבל על השולחן שמים גם מלח.

מנהג ישראל לאכול היום "קרעפכין" (כיסני-בצק ממולאים בבשר).

סיום הושענא-רבה

בארץ-ישראל מעבירים היום אחר חצות את הסדרה (פרשת השבוע – 'ברכה'), שניים מקרא ואחד תרגום, כולל ההפטרה.

בארץ-ישראל, נכנסים לסוכה לפנות ערב (ואוכלים או שותים דבר-מה) כדי 'להיפרד' ממנה, אבל אין אומרים "יהי רצון".

במנחה של הושענא-רבה אומרים בפעם האחרונה 'לדוד ה' אורי'.

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לא נהג להדליק נר בכל יום שמזכירים בו נשמות.

ענייני סוכה ויום-טוב

מנהגנו שלא לצאת מהסוכה באמצע הסעודה גם כשיורד גשם, וגם במשך שאר ימי החג, במצב כזה נכנסים לסוכה, מקדשים ואוכלים בה ומברכים 'לישב בסוכה', ללא פקפוק, וגם מתוועדים. וכן נהג הרבי.

מברכים 'לישב בסוכה' רק על לחם או מיני מזונות יותר מכביצה (כביצה: 54 סמ"ק. להשוואה: נפח קופסת גפרורים רגילה, כולל האריזה, הוא כ-30 סמ"ק). ומברכים תחילה 'המוציא' או 'מזונות' ואחר-כך, לפני שטועמים, מברכים 'לישב בסוכה'.

המהדרים – גם מים אינם שותים מחוץ לסוכה.

אין מנהגנו לישון בסוכה.

בשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן נפסק, שהנכנס לסוכת חברו ל"שינה וטיול", מברך 'לישב בסוכה'. [והנכנסים לביקור קצר ומסתפקים אם זו קביעות, משתדלים לכבדם במיני מזונות יותר מכביצה כדי שיברכו כדין].

ממצוות שמחת יום-טוב לשתות בכל אחד מימי החג רביעית יין, אך אפשר לצאת ידי חובה בשתיית הרביעית מכוס הקידוש (גם בלילה).



נטילת לולב

משכימים ומקדימים לקיים מצוות לולב.

אסור לאכול לפני נטילת לולב. והבריאים גם אינם טועמים לפני-כן.

נטילת לולב בסוכה היא מצווה מן המובחר, ואפילו קודם התפילה מברכים בסוכה. וגם אם יורדים גשמים, מצווה מן המובחר להמתין עד שייפסק הגשם כדי ליטלו בסוכה.

כשנותנים את ארבעת המינים לאחֵר לברך, נכון לומר בפירוש שהוא "במתנה על-מנת להחזיר" [בספר המנהגים משמע, וכן נהג הרבי למעשה, לומר זאת גם בחול-המועד], "והוא תועלת לנותן ולמקבל".

איטר יד נוטל את הלולב בימינו שהוא שמאל כל אדם, ואת האתרוג בשמאלו שהוא ימין כל אדם.

שדרת הלולב צריכה להיות מול פני הנוטל.

עומד כשפניו למזרח, נוטל את הלולב ביד ימין ומברך על הלולב, ונוטל את האתרוג בשמאלו ומתחיל ברכת שהחיינו. בסיום הברכה – מצמיד יחד את הלולב ומיניו לשליש העליון של האתרוג, אשר אוחזו באלכסון קצת. ומנענע.

הנענועים

לדרום וצפון – לקרן דרומית מזרחית, קרן צפונית מזרחית. למזרח – לאמצע המזרח. למעלה – בהבאה מורידים תחילה מעט "המשכה בעולם", ואחר-כך מביאים אל החזה. למטה – בהבאה מעלים תחילה מעט "העלאת העולם", ואחר-כך מביאים אל החזה. למערב [דרך ימין] – שתי פעמים הראשונות לקרן מערבית דרומית, בפעם השלישית – לאמצע מערב [הכיוון צריך להיות למזרח ומערב העולם, ולא שה'מזרח' הוא תמיד לכיוון ירושלים, כבתפילה].

לכל צד – הולכה והבאה שלוש פעמים. בהבאה צריך להגיע עד החזה, "מקום שמכים באמירת 'אשמנו'", וגם ההולכה, כולל ההולכה הראשונה, מתחילה מן החזה. אחר כל הולכה מנענעים (מכסכסים) את הלולב, ואחר-כך עושים את ההבאה.

ראש הלולב יהיה למעלה בכל הנענועים.

במשך כל הנענועים, האתרוג מכוסה ביד – חוץ מהנענוע האחרון, שאז מגלהו קצת.

עוד נהג הרבי:

היה מביא את ד' המינים אל מול החזה, ואחר-כך בתנועה נוספת היה מביאם ומגיעם אל החזה ממש.

בכל משך הנענועים עמד במקום אחד כשפניו למזרח. לא פנה לכיוון הנענועים, אלא בהפניית הידיים וחלק הגוף העליון.

בכל הנענועים המינים זקופים ובגובה החזה, מלבד הנענועים למעלה ולמטה, שבהם המינים זקופים, ורק הידיים מורמות לגובה הפנים או מושפלות למטה.

תפילת שחרית

מי שלא הספיק ליטול לולב לפני התפילה "ואי אפשר לצאת מבית-הכנסת מפני הרואים", יברך עליו שם לפני ההלל, וב'אנא' שבסוף ההלל ינענע רק פעם אחת, כדלהלן.

הלל: אחר חזרת הש"ץ אומרים הלל שלם. לכל הדעות מברכים עליו תחילה וסוף, וגם ביחיד (וכן גם בימי חול-המועד ושמחת-תורה).

באמירת הלל אוחזים את הלולב (ביד ימין), ולנענועים מצרפים אליו גם את האתרוג (ביד שמאל).

באמירת הלל (תמיד), כופלים הודו לה' אחר כל אחד מהשלושה פסוקים: "יאמר נא... כי לעולם חסדו", וגם ביחיד. דהיינו: הש"ץ מקריא: "הודו..." והציבור [ולא הש"ץ] עונים בקול: "הודו", ואומרים בנחת "יאמר נא ישראל..."; הש"ץ מקריא: "יאמר נא ישראל...", והציבור עונים בקול (והש"ץ עמהם בנחת): "הודו...", ואומרים בנחת "יאמרו נא בית אהרן..."; הש"ץ מקריא: "יאמרו נא בית אהרון...", והציבור עונים בקול (והש"ץ עמהם בנחת): "הודו...", ואומרים בנחת "יאמרו נא יראי ה'..."; הש"ץ מקריא: "יאמרו נא יראי ה'", והציבור עונים בקול (והש"ץ עמהם בנחת) "הודו...".

הנענועים

מנענעים את הלולב ומיניו ארבע פעמים בהלל: ב"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו", ב"אנא ה' הושיעה-נא", ובכופלו [בין שני הנענועים ב"אנא ה'" היה כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו עושה הפסק כלשהו, כגון הנחת האתרוג, הפרדת הרגליים, סידור הטלית על כתפיו וכדומה], וב"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" הראשון אשר בסוף ההלל. ואם בירך על הלולב בבית-הכנסת קודם הלל, אינו מנענע ב"אנא ה' הושיעה-נא" אלא פעם אחת.

סדר הנענועים

"הודו" – לדרום, "לה'" – אינו מנענע (אבל מצרף אמירתו לאמירת מילת "הודו"), "כי" – לצפון, "טוב" – למזרח, "כי" – למעלה, "לעולם" – למטה, "חסדו" – למערב.

"אנא" – לדרום ולצפון, "ה'" – אינו מנענע, "הושיעה" – למזרח ולמעלה, "נא" – למטה ולמערב.


מבצע לולב

הרבי הנהיג אשר בימי חג הסוכות יוצאים עם הד' מינים לרחוב וכיוצא בזה, מקומות שם נמצאים בני ובנות ישראל לזכותם במצווה זו. גם במבצע לולב משתדלים שייטלוהו בסוכה [וכן לכבדם במיני-מזונות, ולברך עמם "לישב בסוכה"].


(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
סגור
זכרון להולכים
הגברת אסתר פייגלין ע״ה תש"פ,
x
הגברת אסתר פייגלין ע״ה תש"פ,
ר' משה צבי הכהן מייבערג ע״ה תשע"ז,
x
ר' משה צבי הכהן מייבערג ע״ה תשע"ז,
חלוץ קהילת ליובאוויטש ומוסדותיה במיאמי ביץ', פלורידה
ר' מענדל בריקמן ע״ה תשע"ז, מונטיפיורי, ניו יורק
x
ר' מענדל בריקמן ע״ה תשע"ז, מונטיפיורי, ניו יורק
היה אברך חברותי ומאיר פנים, בקהילת קראון הייטס.מנדל, שהיה הבעלים המקורי של חנות אלקטרוניקה סטרלינג בשדרה קינגסטון, השפיע רבות עם אומץ ואמונה על סביבתו, גם כשחלה במחלה הקשה הותיר אחריו את ": אשתו, טובה (לבית גולדשטיין) וילדיו: יוסי, איסר, ארי, דובה, חיים וזלמן.גם הותיר אחריו את הוריו ר' קלמן שולמית בריקמן, ואחים: שרה ליבא לוין - קראון הייטס, יוסי בריקמן - קראון הייטס, Avremel בריקמן - קראון הייטס, חנה פרידמן - פיטסבורג, הינדי Bortunk - מיאמי, ישראל בריקמן - קראון הייטס, המחותנים ר' יענקל וסימה גולדשטיין
מרת יפה זיסמן ע״ה תשע"ו,
x
מרת יפה זיסמן ע״ה תשע"ו,
בת הרה״ח ר' איצ׳ה מענדל ליס ממייסדי כפר חב״ד ונחלת הר חב״ד

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.