יומן חב״ד ז' סיון ה׳תשפ״א
דברי ימי חב״ד
+
+
אירועי היום
+
תאריך:
ז' סיון ה׳תשפ״א
מצות עשה מצוה קעו היא שצונו למנות שופטים ושוטרים שיכריחו לעשות מצות התורה ויחזירו את הנוטים מדרך האמת אליה על כרחם ויצוו לעשות טוב ויחזרו מהרע ויעמידו הגדרים על העובר עד שלא יהיו מצות התורה ואזהרותיה נדונות לפי אמונת כל איש. ומתנאי מצוה זו שיהיו השופטים האלו מדרגה למעלה ממדרגה וזו כשיתמנו בכל עיר שלשה ועשרים דיינין מקובצין כלם במקום אחד בשער העיר שהיא ראויה למספר הזה ואלו הן סנהדרי קטנה ויתמנו בירושלים בית דין הגדול משבעים דיינין ויתמנה אחד על אלו השבעים והוא ראש ישיבה והוא שקראוהו חכמים נשיא גם כן ויהיו כלם מקובצים במקום אחד מיוחד להם ועיר שאנשיה מועטין שאינה ראויה לסנהדרי קטנה יתמנו בה שלשה לעשות הדינין הקטנים והדבר הקשה יביאו למי שלמעלה מהם והם ימנו שוטרים נוגשים בעם יסבבו בעיר בשוקים וברחובות ויביטו עניני העם בעסקיהם עד שלא יעשו עול אפילו בדבר מועט. והצווי שבא במצוה זו הוא אמרו שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. ולשון ספרי מנין שממנין בית דין תלמוד לומר שופטים ושוטרים ומנין שממנין אחד על כלם תלמוד לומר תתן לך ומנין שממנין בית דין לכל שבט ושבט להיות דן את שבטו תלמוד לומר לשבטיך ושפטו את העם על כרחם. וכבר נכפל הצווי הזה למנות שבעים זקנים, והוא אמרו יתעלה אספה לי שבעים איש ואמרו כל מקום שנאמר לי הרי הוא קיים כמו וכהנו לי כלומר שהוא דבר מתמיד ואינה מצוה לפי שעה אבל הוא ראוי ומחוייב לדורי דורות. ודע אלו המנויין כלם כלומר סנהדרי גדולה וקטנה ובית דין של שלשה וזולתם מן המנויין אמנם יהיו כלם בארץ ישראל וכשנתקיימה הסמיכה בארץ ישראל אז אפשר לסמוכים ההם שישפטו בארץ ובחוצה לארץ אבל לא ידונו דיני נפשות לא בארץ ולא בחוצה לארץ אלא אם כן היה בית הבחירה עומד כמו שבארנו בפתיחת המאמר. ולשון ספרי באמרו מכה נפש בשגגה והיו אלה לכם אמרו בכל מושבותיכם בחוצה לארץ יכול אף ערי מקלט יהיו נוהגות בחוצה לארץ תלמוד לומר אלה אלה הדינין נוהגין בין בארץ בין בחוצה לארץ וערי מקלט אינן נוהגות אלא בארץ. וכבר התבארו משפטי מצוה זו כלם בסנהדרין. (הלכות סנהדרין פ"א):
מצות לא תעשה מצוה רפד הזהיר בית דין הגדול וראשי ישיבה שלא למנות דיין אדם שאינו חכם בחכמת התורה בעבור מעלות אחרות שיהיו לו וימנו אותו בעבורם, הנה הוא מוזהר מזה, אבל לא תביט התורה במנוי זולת לחריצות האיש בחכמת התורה והיותו יודע צווייה ואזהרותיה והנהגתו וחזקתו במעשים טובים והנאותים לזה, והזהירה ממנות ממונה בעבור מעלות אחרות, והוא אמרו לא תכירו פנים. ולשון ספרי לא תכירו זה הממונה להושיב הדיינין, רוצה לומר שזאת האזהרה אמנם לאיש שימנה הדיינים על ישראל שהוזהר שלא למנותם בעבור מה שהקדמנו, שמא תאמר איש פלוני נאה אושיבנו דיין איש פלוני גבור או יודע בכל לשון אושיבנו דיין נמצא מזכה את החייב ומחייב את הזכאי לא מפני שהוא רשע אלא מפני שאינו בקי לכך אמר לא תכירו. (דברים, שם פי"ג):
מצות עשה מצוה קעה היא שצוה לנטות אחרי רבים כשתפול מחלוקת בין החכמים בדין מדיני התורה כלה וכן נמשך ונטה בדין פרטי בין ראובן ושמעון דרך משל כשתפול מחלוקת בין דייני עירם אם שמעון הוא חייב אם ראובן, נמשך אחר הרוב. והוא אמרו יתעלה אחרי רבים להטות. ובבאור אמרו (חולין י"א) רובא דאורייתא. וכבר התבארו משפטי מצוה זו ודקדוקיה ופירושיה במקומות מסנהדרין. (שופטים ושוטרים, הלכות ממרים פ"א):
אסרו חג השבועות - ז' סיון
נהוג בכל שלושת הרגלים (וקל-וחומר בזמן מתן-תורה), עורכים בכל אסרו-חג [או בימים הסמוכים לו] 'כינוס תורה' בכל מקום שאפשר. כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו היה משתתף בזה בשיחה מיוחדת שאמר בהתוועדות דחג-השבועות לכבוד הכינוס.
בשנת תשל"ט הציע כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו לערוך – ביום נפרד – 'כינוס תורה' גם לנשים, בקשר לעניינים הנוגעים לנשי ובנות ישראל, ובפרט טהרת-המשפחה, כשרות האכילה ושתייה ונרות שבת-קודש ויום-טוב. כן עורר אודות הדפסת קבצי חידושי-תורה שנאמרו בהזדמנויות אלו, ובכלל.
ימי התשלומין:
עניינם – אצירת גילויי החג, שלא יאבדו בטירדת הזמן.
ההוספה בתורה ובצדקה דימי התשלומין שייכת גם אם בחג-השבועות נעשו כל העניינים בשלימות, ונעשית באופן ד'מעלין בקודש' באופן מיוחד בימים אלו.
בהמשך למדובר אודות כינוסי ילדים בימים שלפני חג-השבועות, והבאתם בחג-השבועות עצמו לקריאת עשרת הדיברות, הציע הרבי נשיא דורנו הוראה, ועל-מנת לפרסמה:
לאסוף ולכנס ילדי ישראל הן בנים והן בנות, גם בימי התשלומין לחג-השבועות, ומה טוב – עד י"ב בסיוון ועד בכלל, לכנסם פעם אחת, ומה טוב – פעמיים: פעם אחת לכנסם בבתי-הספר שם לומדים הם תורה, בהוספה ע לחץ להמשך...
בשנת תשל"ט הציע כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו לערוך – ביום נפרד – 'כינוס תורה' גם לנשים, בקשר לעניינים הנוגעים לנשי ובנות ישראל, ובפרט טהרת-המשפחה, כשרות האכילה ושתייה ונרות שבת-קודש ויום-טוב. כן עורר אודות הדפסת קבצי חידושי-תורה שנאמרו בהזדמנויות אלו, ובכלל.
ימי התשלומין:
עניינם – אצירת גילויי החג, שלא יאבדו בטירדת הזמן.
ההוספה בתורה ובצדקה דימי התשלומין שייכת גם אם בחג-השבועות נעשו כל העניינים בשלימות, ונעשית באופן ד'מעלין בקודש' באופן מיוחד בימים אלו.
בהמשך למדובר אודות כינוסי ילדים בימים שלפני חג-השבועות, והבאתם בחג-השבועות עצמו לקריאת עשרת הדיברות, הציע הרבי נשיא דורנו הוראה, ועל-מנת לפרסמה:
לאסוף ולכנס ילדי ישראל הן בנים והן בנות, גם בימי התשלומין לחג-השבועות, ומה טוב – עד י"ב בסיוון ועד בכלל, לכנסם פעם אחת, ומה טוב – פעמיים: פעם אחת לכנסם בבתי-הספר שם לומדים הם תורה, בהוספה ע לחץ להמשך...
נהוג בכל שלושת הרגלים (וקל-וחומר בזמן מתן-תורה), עורכים בכל אסרו-חג [או בימים הסמוכים לו] 'כינוס תורה' בכל מקום שאפשר. כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו היה משתתף בזה בשיחה מיוחדת שאמר בהתוועדות דחג-השבועות לכבוד הכינוס.
בשנת תשל"ט הציע כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו לערוך – ביום נפרד – 'כינוס תורה' גם לנשים, בקשר לעניינים הנוגעים לנשי ובנות ישראל, ובפרט טהרת-המשפחה, כשרות האכילה ושתייה ונרות שבת-קודש ויום-טוב. כן עורר אודות הדפסת קבצי חידושי-תורה שנאמרו בהזדמנויות אלו, ובכלל.
ימי התשלומין:
עניינם – אצירת גילויי החג, שלא יאבדו בטירדת הזמן.
ההוספה בתורה ובצדקה דימי התשלומין שייכת גם אם בחג-השבועות נעשו כל העניינים בשלימות, ונעשית באופן ד'מעלין בקודש' באופן מיוחד בימים אלו.
בהמשך למדובר אודות כינוסי ילדים בימים שלפני חג-השבועות, והבאתם בחג-השבועות עצמו לקריאת עשרת הדיברות, הציע הרבי נשיא דורנו הוראה, ועל-מנת לפרסמה:
לאסוף ולכנס ילדי ישראל הן בנים והן בנות, גם בימי התשלומין לחג-השבועות, ומה טוב – עד י"ב בסיוון ועד בכלל, לכנסם פעם אחת, ומה טוב – פעמיים: פעם אחת לכנסם בבתי-הספר שם לומדים הם תורה, בהוספה על סדר לימודם הרגיל, ועוד פעם לכנסם בבית-הכנסת, "מקום שמגדלין בו תפילה".
על-דרך זה יש לנהוג בבתי-הספר ובתי-הכנסת שבארץ-הקודש. ובארץ-הקודש בנוסף לזה יכנסו אותם גם במקומות הקדושים, ובמיוחד בכותל המערבי שאין השכינה זזה ממנו, ובמערת המכפלה (ובוודאי יקבלו רשיון לכך), וגם בקבר רחל אימנו.
* אין אומרים תחנון עד שבת-קודש י"ב בסיוון.
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
בשנת תשל"ט הציע כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו לערוך – ביום נפרד – 'כינוס תורה' גם לנשים, בקשר לעניינים הנוגעים לנשי ובנות ישראל, ובפרט טהרת-המשפחה, כשרות האכילה ושתייה ונרות שבת-קודש ויום-טוב. כן עורר אודות הדפסת קבצי חידושי-תורה שנאמרו בהזדמנויות אלו, ובכלל.
ימי התשלומין:
עניינם – אצירת גילויי החג, שלא יאבדו בטירדת הזמן.
ההוספה בתורה ובצדקה דימי התשלומין שייכת גם אם בחג-השבועות נעשו כל העניינים בשלימות, ונעשית באופן ד'מעלין בקודש' באופן מיוחד בימים אלו.
בהמשך למדובר אודות כינוסי ילדים בימים שלפני חג-השבועות, והבאתם בחג-השבועות עצמו לקריאת עשרת הדיברות, הציע הרבי נשיא דורנו הוראה, ועל-מנת לפרסמה:
לאסוף ולכנס ילדי ישראל הן בנים והן בנות, גם בימי התשלומין לחג-השבועות, ומה טוב – עד י"ב בסיוון ועד בכלל, לכנסם פעם אחת, ומה טוב – פעמיים: פעם אחת לכנסם בבתי-הספר שם לומדים הם תורה, בהוספה על סדר לימודם הרגיל, ועוד פעם לכנסם בבית-הכנסת, "מקום שמגדלין בו תפילה".
על-דרך זה יש לנהוג בבתי-הספר ובתי-הכנסת שבארץ-הקודש. ובארץ-הקודש בנוסף לזה יכנסו אותם גם במקומות הקדושים, ובמיוחד בכותל המערבי שאין השכינה זזה ממנו, ובמערת המכפלה (ובוודאי יקבלו רשיון לכך), וגם בקבר רחל אימנו.
* אין אומרים תחנון עד שבת-קודש י"ב בסיוון.
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
סגור
הרה"ח
וולוול פסח מרנץ
ע״ה
תשע"ה, אחיעזר
x
הרה"ח וולוול פסח מרנץ
ע״ה
תשע"ה, אחיעזר
מכפר חב"ד. בניו: ר' צבי מרנץ, ר' ראובן מרנץ, ר' יצחק מרנץ. בנותיו: הגב פייגי גלזומיצקי ירושלים, הגב חוה ברנשטוק מצפת.
מרת
זלטה ניימרק
ע״ה
תשע"ג, הר הזיתים
x
מרת זלטה ניימרק
ע״ה
תשע"ג, הר הזיתים
בת הרה"ת יעקב שניאור זלמן (זלמן בובר) מראשוני תלמידי התמימים בליובאויטש, שליח הרבי הרש"ב והרי"ץ, ורבה של קהילת חב"ד טשקנט ב-20 שנותיו האחרונות. נפטרה בשיבה טובה בגיל 92. השאירה אחריה את בניה: הרב יואל ניימרק והרב אליהו ניימרק מלוד, והרב יוסף יצחק ניימרק מכפר חב"ד.
הרה"ח
אברהם יצחקוב
ע״ה
תשע"ד,
x
הרה"ח אברהם יצחקוב
ע״ה
תשע"ד,
מחסידי חב"ד עולי בוכרה בעיר. השאיר אחריו בנים ובנות, נכדים ונינים מחסידי חב"ד בשכונה. חתנו הרב ברוך קייקוב. זכה להיות אצל הרבי מספר פעמים, וניהל את חנות המכולת ואת מקווה הטהרה של נחלת הר חב"ד במשך שנים רבות
ר'
זלמן בראס
ע״ה
תשע"ד, מונטיפיורי, ניו יורק
x
ר' זלמן בראס
ע״ה
תשע"ד, מונטיפיורי, ניו יורק
בצעירותו למד ב'תומכי-תמימים' בניו-ג'רזי, ומאז נקשרה נפשו בליובאוויטש. דמותו הייתה מוכרת היטב לבאים לחצרות קודשינו בעשורים האחרונים
מרת
דינה מנדלסון
ע״ה
תשס"ז, הר המנוחות
x
מרת דינה מנדלסון
ע״ה
תשס"ז, הר המנוחות
אשת הרב אברהם דוב מנדלסון ע"ה מירושלים
נפטרה ביום ז סיון התשס"ז ומנ"כ בסמוך לקבר בעלה שנפטר שנה קודם ערב ל"ג בעומר התשס"ו
מרת
חנה גיטל באמזע
ע״ה
תשנ"ז, מונטריאול
x
מרת חנה גיטל באמזע
ע״ה
תשנ"ז, מונטריאול
בת הרב אברהם העשיל באמזע
נפטרה בשנת התשנ"ז מונטריאול
הפעוטה
אלטע שמחה בת שבע מישולובין
ע״ה
תשס"ה, צפת
x
הפעוטה אלטע שמחה בת שבע מישולובין
ע״ה
תשס"ה, צפת
בת, ר' משה מישולבין מקהילת חב"ד בצפת
מרת
דבורה דאבא לאה עלגארטן
ע״ה
תשס"ב, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת דבורה דאבא לאה עלגארטן
ע״ה
תשס"ב, מונטיפיורי, ניו יורק
בת הרב ישעי פינחס עלגארטן מסרה שיעורים לנשי ובנות ישראל
נפטרה בשנת התשס"ב מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"ח
שלום דובער רסקין
ע״ה
תשע"ג, הר הזיתים
x
הרה"ח שלום דובער רסקין
ע״ה
תשע"ג, הר הזיתים
נולד שנה וחצי לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, והיה מהראשונים שנקראו על שם הרש"ב נ"ע.לפני שעלה לארץ התגורר עם בני משפחתו בעיר גורקי (כיום ניז'ני נובגורוד) שם היה ביתו פתוח לכל, ואירח במסירות נפש אורחים ופליטים רבים.הותיר אחריו: תלבחט"א רעייתו הגב' רבקה רסקין, בנים ובנות: ר' יהושע רסקין מנחלת הר חב"ד, ר' שלמה רסקי מצפת, הגב' בתיה קמינצקי מכפר חב"ד, והגב' רישא וישצקי מכפר חב"ד. אחותו: הגב' לובה זרחי מקראון הייטס
מרת
אסתר אדרעי
ע״ה
תשע"ח, נתיבות
x
מרת אסתר אדרעי
ע״ה
תשע"ח, נתיבות
רעייתו של שליח חב"ד בנתיבות הרב ישר אדרעי ובתו של רבי ישראל 'הבבא סאלי' זצוק"ל. בת 62 היתה בפטירתה
הרה"ח
יהודה ליב ברזין
ע״ה
תשמ"ז, הר הזיתים
x
הרה"ח יהודה ליב ברזין
ע״ה
תשמ"ז, הר הזיתים
בן הרב שמואל ברזין
נפטר בשנת תשמ"ז הר הזיתים
הרה"ח
פנחס שניאורסון
ע״ה
תשל"ד, תל אביב
x
הרה"ח פנחס שניאורסון
ע״ה
תשל"ד, תל אביב
בן הרב יהודה לייב שניאורסון.
נולד ברציצה בחודש שבט התרנ"ג ונפטר בשנת התשל"ד מנ"כ תל אביב
הרה"ח
יצחק צבי אייזנבך
ע״ה
תשע"ד,
x
הרה"ח יצחק צבי אייזנבך
ע״ה
תשע"ד,
הותיר אחריו את: רעייתו הגב שרה, בניו: הרב שמעון מאילת (רב שכונת השחמון), הרב מנחם-מענדל מכפר חב"ד, הרב שלמה מירושלים, הרב משה מביתר-עילית. הבנות: הגב הדסה אורנשטיין (רעייתו של הרב יעקב מנחלת הר-חב"ד), הגב לאה בוטמן (רעייתו של השליח הרב יוחנן בוטמן מחדרה)
מרת
פאולין רות
ע״ה
תש"ס,
x
מרת פאולין רות
ע״ה
תש"ס,
בת הרב יצחק רות
נפטרה בשנת התש"ס
הרה"ח
הלל דוד ראבקין
ע״ה
תרצ"ח, מונטיפיורי, ניו יורק
x
הרה"ח הלל דוד ראבקין
ע״ה
תרצ"ח, מונטיפיורי, ניו יורק
בן הרב משה ראבקין
נפטר בשנת תרצ"ח מונטיפיורי, ניו יורק
סטנלי פישר
ע״ה
תשפ"ה,
x
סטנלי פישר
ע״ה
תשפ"ה,
בשבת הלך לעולמו סטנלי פישר ז"ל כלכלן אמריקאי-ישראלי יהודי, שכיהן כפרופסור לכלכלה ומילא תפקידים בכירים בבנקאות העולמית, בהם: נגיד בנק ישראל בשנים 2005–2013, והוא בן 81 • פישר שנחשב כנגיד הבנק הטוב ביותר בעולם הגדיר את עצמו מספר פעמים כידיד אמת לחב"ד
הוא גם מי שדאג בקשריו הענפים לאפשר לחב"ד לקיים את טקס הדלקת החנוכיה בבניין הבנק העולמי בוושינגטון. בעבר, חשף בפני משלחת אגודת חסידי חב"ד כי הוא רואה בידו זכות גדולה על כך שעזר להביא לחב"ד את האישור החריג. ** פרופ' פישר נפטר בביתו בארצות הברית ליד בני משפחתו, אחרי מאבק ממושך במחלה קשה . הוא הותיר אחריו שלושה ילדים. פישר נולד ב-1943 בצפון רודזיה והיה אזרח כפול של ישראל וארצות הברית. הוא השלים תארים באוניברסיטת לונדון לכלכלה ודוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שם גם כיהן כפרופסור וכראש המחלקה לכלכלה. טרם הגעתו לישראל, פישר מילא תפקידים בכירים ומשמעותיים בזירה הבינלאומית: שימש ככלכלן הראשי וסגן נשיא הבנק העולמי (1988-1990), שימש כסגן המנכ"ל הראשון (1994-2001), תפקיד בו מילא חלק מרכזי בניהול משברים כלכליים גלובליים, וכיהן כסגן יו"ר בחברה (2002-2005). בשנת 2005, עלה פישר לישראל ומונה לנגיד בנק ישראל, תפקיד אותו מילא במשך שתי קדנציות מוצלחות, עד שנת 2013. במהלך כהונתו, הוביל פישר את הכלכלה הישראלית באחת התקופות המאתגרות ביותר, כולל המשבר הכלכלי העולמי של 2008. הוא זכה לשבחים רבים בארץ ובעולם על מדיניותו המוניטרית הזהירה והיעילה, שהצליחה לייצב את הכלכלה הישראלית ולהוביל אותה לצמיחה יחסית, תוך שמירה על יציבות פיננסית. מדיניותו, שכללה הפחתת ריבית אגרסיבית בנקודת המשבר, נחשבה לפורצת דרך ואומצה על ידי בנקים מרכזיים אחרים בעולם. לאחר סיום תפקידו בבנק ישראל, מונה פישר בשנת 2014 לסגן יו"ר הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב), תחת יו"ר הפד דאז, ג'נט יילן, תפקיד בו כיהן עד 2017. גם בתפקיד זה, תרם רבות ליציבות הפיננסית של הכלכלה הגדולה בעולם. הגלגל הסתובב לפני 14 שנה, פגש דובר חב"ד בישראל כיום ומי שמכהן כשליח הרבי לכנסת ולממשלה - הרב שימי סגל , את פישר בקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו. סגל, שבזמנו היה סטודנט למשפטים בקמפוס וחבר פורום הצעירים של נשיא המדינה שאל את הנגיד של בנק ישראל: "מדוע אינך מראה דוגמה ויוזם העדפה מתקנת כלפי הציבור החרדי בשילובם כעובדים בבנק ישראל"?. בתשובתו נגיד ציין, כי הוא מקבל את הדברים ומתכוון לפעול בתקופה הקרובה לאפשר את השתלבותם של עובדים חרדיים במסגרת בנק ישראל.
מרת
לאה צייטלין
ע״ה
תשמ"ג, בלפריה
x
מרת לאה צייטלין
ע״ה
תשמ"ג, בלפריה
נפטרה בשנת התשמ"ג מנ"כ בבלפריה
הרב
מרדכי דיל
ע״ה
תשפ"ה, לוד
x
הרב מרדכי דיל
ע״ה
תשפ"ה, לוד
מביתר עילית מגיעה הידיעה המעציבה על פטירתו של הרה"ח ר' מרדכי דיל ע"ה, מוותיקי קהילת אנ"ש בביתר ומחשובי הלומדים הוותיקים ב'כולל להוראה וחסידות' בביתר עילית. בן 75 היה בפטירתו | חסיד וירא שמים מופלג ובעל הצנע לכת | עדכון מועד ההלויה: תצא בשעה 18:00 מבית ההלוויות שמגר בירושלים ומשם להר המנוחות, שם יטמן
מביתר עילית מגיעה הידיעה המעציבה על פטירתו של הרה"ח ר' מרדכי דיל ע"ה, מוותיקי קהילת אנ"ש בביתר, חסיד, למדן וירא שמים ומחשובי הלומדים הוותיקים ב'כולל להוראה וחסידות' בביתר עילית. בן 75 היה בפטירתו. היה יודע ספר וכן בקי בספרי קבלה וחסידות, לצד בקיאותו ויראת השמיים המופלגת שלו נהג בצניעות יתרה והסתיר מידיעותיו הרבות. היה מאיר פנים לכל אדם ובעל מידות אציליות, דוגמא של חסיד אמיתי. בשנה האחרונה התמודד המנוח עם סיבוכים רפואיים. בשבועות האחרונים חלה ואושפז ולאחרונה חלה הרעה במצבו ואנ"ש התבקשו לומר תהילים לרפואתו. הבוקר התקבלה ההודעה הקשה על פטירתו. קורות חייו הרב מרדכי דיל גדל בעיר מילאנו באיטליה, לר' יהודה דיל יהלומן שהתקרב לחסידות חב"ד ואף הקים בעידודו של הרבי את מקווה חב"ד הראשון באירופה. כבר בנערותו של המנוח, ניכרו בו תכונות של מסירות נפש למען הכלל. הרב מרדכי דיל פעל רבות במחנה הקיץ ובפעילות "גן ישראל" במילאנו, שם השקיע את זמנו ומרצו בחינוך הדור הצעיר על טהרת הקודש. בנוסף, נטל חלק מרכזי בפיקוח על מאפיות מקומיות ועסקים בהתנדבות כדי להבטיח אספקת פת ישראל ויין כשר לתושבי הקהילה, פעולה שהייתה כרוכה בטרחה רבה ובקפדנות הלכתית גבוהה. לאחר נישואיו חי במילאנו ובניו יורק. עם עלייתו לארץ השתקע עם משפחתו בקהילת חב"ד עמנואל. ולפני עשרים שנה עבר לגור בביתר עילית, שם הפך לדמות אהובה ומוערכת בקהילת חב"ד המקומית. הרב דיל היה איש תורה בעל ידע רחב במיוחד בתורת הקבלה ובפנימיות התורה, הותיר אחריו דור ישרים מבורך - ילדיו היקרים, שימשיכו בעז"ה את דרכו המפוארת: רעייתו תבלדחט"א מרת יוכבד דיל. ילדיו: גב' ליאורה בתיה - ביתר עילית גב' דליה הלווים - לונדון ר' אריאל דיל - לוד ר' יהודה דיל - ביתר עילית השליחה גב' רחלי זילברמן - תל אביב גב' שלי פרידמן - צפת, הת' מנשה ברוך חיה שיינא ברוך דיין האמת.
תשכ"ד
ז' סיון
עת רצון ליהודי רוסיה
תוכן:
במהלך ההתוועדות אמר הרבי שיחה מיוחדת שעסקה אודות אלו הנמצאים מאחורי מס הברזל. בתום השיחה אמר הרבי לחיים על כוס מלאה ואמר באי שביעות רצון "כאשר מדובר על אח או קרוב לא מחכים עד שאצווה, וכאן שזה נוגע לכלל אף אחד לא אומר לחיים"... כמה ניסו לומר לחיים והחלו לנגן הושיעה את עמך, אך הרבי זרק את המפית מידו הק' והתחיל לנגן "עסן עסט זיך"...
כשאר ניסו להצטרף אמר הרבי "כאשר ישנה עת התעוררות ואפשר לפעול באמצעות אמירת לחיים, ולא אכפת... מחר יגיעו ויבקשו עבור פלוני ועבור פלוני אך כאשר אפשר לדאוג לכלל לא דואגים"...
הרבי שאל אם ישנו ילד - שהוא יתחיל את הניגון הושיעה את עמך - שכן אינם אשמים...
הדבר היה לפלא עצום, וזכרון ההתוועדות נשאר חקוק בלבות המשתתפים.
יומן מההתוועדות
תשכ"ז
ז' סיון
כיבוש הכותל המערבי
תוכן:
בשיחת חג השבועות התייחס הרבי לכיבוש הכותל שאירע ימים ספורים קודם כן בתום מלחמת ששת הימים. הרבי הדגיש כי על אף כל ההעלמות והסתרים הנה לפועל כשהגיעו לכותל הייתה התעוררות רוחנית כבירה, דבר המדגיש כי הקשר של עם ישראל עם ארצו הוא קשר רוחני.
את השיחה אמר הרבי בהתרגשות גדולה כשקולו נחנק מדמעות.
תשמ"ט
ז' סיון
התוועדות כפולה בחג השבועות
תוכן:
החל מתום השלושים לרבנית החל הרבי להתוועד בקביעות מדי שבת. אמנם ביום טוב שחל בשבת, בו בלאו הכי היה הרבי נוהג להתוועד, התקיימה רק ההתוועדות של יום טוב (שהרבי נהג לעורכה לאחר תפילת מנחה), כפי שהיה באחרון של פסח תשמ"ח.
ב' דחג השבועות תשמ"ט חל בשבת קודש. לאחר תפילת שחרית של שבת הכריז הגבאי (בטעות, מפני ההרגל) כי ההתוועדות תתקיים באחד וחצי... הרבי סימן בתמיהה והחל לצאת מבית הכנסת, כשבמהלך יציאתו תיקן הגבאי כי ההתוועדות תתקיים בשעה שמונה...
עם זאת בשעה אחת וחצי הגיע הרבי להתוועד, נוסף על ההתוועדות שהתקיימה אחר כך בשעה שמונה (ובמהלכה נשא הרבי שיחה באורך שעה וארבעים!) מנהג שהשתמר מני אז ואילך. זאת בנוסף לשיחה מיוחדת אותה נשא הרבי ביום א' דחג השבועות לאחר תפילת מנחה.
יומן חג השבועות תשמ"ט
תשמ"ה
ז' סיון
חלוקת מורי שיעור לרמב"ם
תוכן:
לאחר תפילת שחרית ביקש הרבי כי הרב חדקוב ייכנס לחדרו למסירת דו"ח מהתהלוכה.
במהלך מסירת הדו"ח סיפר הרב חדקוב לרבי כי התהלוכה הייתה בהצלחה, וכן ערכו סיומי רמב"ם בבתי הכנסת ואף חילקו מורי שיעור. למשמע הדברים התעניין הרבי שוב האם אכן חולקו המורי שיעור ועל היקף החלוקה, והיה ניכר כי הדבר היה לנחת רוח.
תש"מ
ז' סיון
עושה שלום
תוכן:
כשעלה הרבי מתפילת שחרית של ב' דחג השבועות עמדו בפרוזדור שני ילדים שהתקוטטו ביניהם, הילדים היו כה שקועים בריבם כך שלא שמו לב לבואו של הרבי.
כשעבר הרבי לצידם, אחז הרבי בידו של א' הילדים עד שהפסיקו לריב...
מאפשרים לכם לקבל
