יומן חב״ד ו' סיון ה׳תשפ״א

סיון ה׳תשפ״א
תש״פ
תשע״ט
תשע״ח
תשע״ז
תשע״ו
תשע״ה
תשע״ד
תשע״ג
תשע״ב
תשע״א
תש״ע
תשס״ט
תשס״ח
תשס״ז
תשס״ו
היום
דברי ימי חב״ד
+
x

הוספת שורה ימי שנה » ימי חב"ד

  • שנה
    סוג: תאריך עברי - שנה
  • תאריך
    סוג: תאריך יום וחודש
  • המאורע
    סוג: שדה טקסט
  • הרחבה
    סוג: תיבת טקסט
  • קישור תמונה 1
    סוג: תמונה
  • כיתוב תמונה 1
    סוג: שדה טקסט
  • קישור תמונה 2
    סוג: תמונה
  • כיתוב תמונה 2
    סוג: שדה טקסט
  • קישור קובץ 1
    סוג: שדה טקסט
  • כיתוב קובץ 1
    סוג: שדה טקסט
  • קישור קובץ 2
    סוג: שדה טקסט
  • כיתוב קובץ 2
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה ימי שנה » זכרון להולכים

  • תואר
    סוג: שדה טקסט
  • שם הנפטר
    סוג: תיבת טקסט
  • משפחת הנפטר
    סוג: שדה טקסט
  • תאריך פטירה
    סוג: תאריך יום וחודש
  • שנת הפטירה
    סוג: שדה טקסט
  • עיר
    סוג: שדה טקסט
  • תמונה
    סוג: תמונה
  • פרטים אודותיו
    סוג: תיבת טקסט
  • תולדות חייו
    סוג: תיבת טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
אירועי היום
+
x

הוספת שורה ברוך דיין האמת » ברוך דיין האמת

  • תמונת הנפטר
    סוג: תמונה
  • תואר
    סוג: שדה טקסט
  • שם הנפטר
    סוג: שדה טקסט
  • תאריך פטירה
    סוג: תאריך עברי
  • תאריך לוויה
    סוג: תאריך עברי
  • שדה תוכן
    סוג: תיבת טקסט
  • גיל הנפטר
    סוג: שדה טקסט
  • עיר מגורים
    סוג: שדה טקסט
  • כתובת ההלוויה
    סוג: תיבת טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה חתונות » חתונה

  • שם החתן
    סוג: שדה טקסט
  • משפחת החתן
    סוג: שדה טקסט
  • מ (עיר/מדינה)
    סוג: שדה טקסט
  • קישור
    סוג: תיבת בחירה
  • שם הכלה
    סוג: שדה טקסט
  • משפחת הכלה
    סוג: שדה טקסט
  • מ (עיר מדינה)
    סוג: שדה טקסט
  • הורי החתןi
    סוג: שדה טקסט
  • הורי הכלה
    סוג: שדה טקסט
  • שם האולם
    סוג: שדה טקסט
  • תאריך
    סוג: תאריך עברי
  • כתובת האולם
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה אירועים למייל האדום » אירוע

  • שם האירוע
    סוג: תיבת טקסט
  • פרטים נוספים
    סוג: תיבת טקסט
  • תאריך האירוע
    סוג: תאריך עברי
  • שעת האירוע
    סוג: שדה טקסט
  • מקום האירוע
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה אירועים למייל האדום » בר מצוה

  • שדה קישור שם התמים
    סוג: שדה טקסט
  • שם התמים
    סוג: שדה טקסט
  • שם משפחה
    סוג: שדה טקסט
  • שדה קישור הורים
    סוג: תיבת טקסט
  • הורי הבר מצוה
    סוג: שדה טקסט
  • מ(עיר מדינה)
    סוג: שדה טקסט
  • שם האולם
    סוג: תיבת טקסט
  • תאריך
    סוג: תאריך עברי
  • כתובת האולם
    סוג: תיבת טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה ברוך דיין האמת » ניחום אבלים

  • פרטי הנפטר
    סוג: תיבת טקסט
  • מודעת שבעה
    סוג: תיבת טקסט
  • תמונת מודעת אבל
    סוג: תמונה
  • תאריך קימה
    סוג: תאריך עברי
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה אירועים למייל האדום » התוועדות בזום

  • תאריך
    סוג: תאריך עברי
  • תיאור האירוע
    סוג: תיבת טקסט
  • שעת השידור
    סוג: שדה טקסט
  • כתובת קישור לזום
    סוג: תיבת טקסט
  • סיסמה לשידור בזום
    סוג: שדה טקסט
  • תמונה (של מודעה)
    סוג: תמונה
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
עמוד גמרא יומי
ו' סיון ה׳תשפ״א
תקציר השיעור:
https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=30799383&Video=True&Lang=Hebrew
לוח מנהגים
חג השבועות - ו' סיון
ערבית. ממתינים להתפלל ערבית של חג עד לאחר צאת הכוכבים, כדי שיושלמו מ"ט ימי ספירת-העומר "תמימות תהיינה", לפני שנכנס יום-טוב.

תפילה של יום-טוב. [כשחל במוצאי שבת בשמונה-עשרה מוסיפים: "ותודיענו", ואם שכח – אינו חוזר. נשים הנוהגות להתפלל ערבית, יתפללו תחילה ואחר-כך ידליקו את נרות החג. אשה שאינה מתפללת צריכה לומר קודם שתעשה מלאכה "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", וכן מי ששכח 'ותודיענו'].

הדלקת נרות: יש להיזהר שלא להדליק אש חדשה, אלא להעביר אש מנר דולק [יש להכין לצורך זה נר דולק מערב]. הברכות: 'להדליק נר של יום-טוב' ו'שהחיינו'.


החלטות טובות: "חג-השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכול לטובת לימוד התורה והעבודה ביראת-שמים, וכן להתעסק בתשובה בהנוגע לתורה באין מפריע משטן המקטרג, כדוגמת זמן התקיעות בראש-השנה ויום הקדוש דצום הכיפורים".

תיקון ליל שבועות:

נהגו כל ישראל להישאר ערים בליל שבועות. רובם נהגו, וכן מנהגנו, לומר 'תיקון' כנדפס. מי שלא הספיק לסיימו בלילה, יסיימנו ביום.

הכרזת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע: "יש תחת-ידי כתב-יד אדמו"ר האמצעי, וכתוב שם שהוא מבטיח למי שיהיה ניעור בליל שבועות כל הלילה, שיזכה לחץ להמשך...
ערבית. ממתינים להתפלל ערבית של חג עד לאחר צאת הכוכבים, כדי שיושלמו מ"ט ימי ספירת-העומר "תמימות תהיינה", לפני שנכנס יום-טוב.

תפילה של יום-טוב. [כשחל במוצאי שבת בשמונה-עשרה מוסיפים: "ותודיענו", ואם שכח – אינו חוזר. נשים הנוהגות להתפלל ערבית, יתפללו תחילה ואחר-כך ידליקו את נרות החג. אשה שאינה מתפללת צריכה לומר קודם שתעשה מלאכה "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", וכן מי ששכח 'ותודיענו'].

הדלקת נרות: יש להיזהר שלא להדליק אש חדשה, אלא להעביר אש מנר דולק [יש להכין לצורך זה נר דולק מערב]. הברכות: 'להדליק נר של יום-טוב' ו'שהחיינו'.


החלטות טובות: "חג-השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכול לטובת לימוד התורה והעבודה ביראת-שמים, וכן להתעסק בתשובה בהנוגע לתורה באין מפריע משטן המקטרג, כדוגמת זמן התקיעות בראש-השנה ויום הקדוש דצום הכיפורים".

תיקון ליל שבועות:

נהגו כל ישראל להישאר ערים בליל שבועות. רובם נהגו, וכן מנהגנו, לומר 'תיקון' כנדפס. מי שלא הספיק לסיימו בלילה, יסיימנו ביום.

הכרזת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע: "יש תחת-ידי כתב-יד אדמו"ר האמצעי, וכתוב שם שהוא מבטיח למי שיהיה ניעור בליל שבועות כל הלילה, שיזכה ל'כתר תורה'".

"היו לילות שלא קראו בליובאוויטש קריאת-שמע שעל-המיטה: שביעי-של-פסח, הושענא רבה, ליל שבועות, וליל ראשון של פסח.

"בכלל, בכל לילה נהג כ"ק [אדמו"ר מהורש"ב] לקרוא קריאת-שמע (פרשה ראשונה) בהגיע חצות לילה, אפילו אם נשאר ער לאחר מכן (אפילו כל הלילה), אלא שלא הבחינו בכך. בלילות שלא היה קורא קריאת-שמע שעל-המיטה – כנ"ל – היה מדבר לפעמים בעניין קריאת-שמע, ולפעמים בפירוש המילות דקריאת-שמע".

תיקונים לנוסח 'תיקון ליל שבועות':

"(א) בכל הדפוסים שראיתי, הסיום דספר יצירה הוא: '...נאמנת בפנים... אחד בפה ואחד בלב'.

"ואינו נכון. כי (נוסף לזה שחסר סיום בדבר טוב, הרי) נוסח זה אינו מובן כלל. וצריך להיות, כמו שהוא בכמה וכמה הוצאות דספר יצירה הנדפס כספר בפני-עצמו: "'...נאמנת. ג' רעות ללשון: דיבור רע, והמלשין, והמדבר אחד בפה ואחד בלב. ג' טובות ללשון: שתיקה, ושמירת הלשון, ודיבור אמת'.

"(ב) ומעניין לעניין: ב'תיקון' שנדפס בסלאוויטא (ועוד) בהעתקת מאמרו של רשב"י: 'אנן בחביבותא תליא מילתא, דכתיב...', הובאו רק שני פסוקים.

"וצריך להיות כבזוהר: אנן בחביבותא תליא מילתא, דכתיב: 'ואהבת את ה' אלוקיך', וכתיב: 'מאהבת ה' אתכם', וכתיב 'אהבתי אתכם אמר ה'".

נוהג נפוץ בין אנ"ש שלא לומר את נוסחאות ה'יהי רצון' ושלא לכוון ה'כוונות' כנדפס ב'תיקון'. כמו-כן אין אומרים כלל את ה'קדישים' הנדפסים שם.

באשמורת הבוקר, מעט לפני עלות-השחר, נוהגים לטבול במקווה ארבע טבילות.

לאחר מכן, כשכבר עלה השחר, ייצא לצרכיו וייטול ידיו שלוש פעמים על כל יד (רגילים ליטול לסירוגין), עם כל ההקפדות כדין נטילת-ידיים לסעודה, ואז יברך את כל הברכות: "על נטילת ידיים"; "אשר יצר"; "אלוקי נשמה"; הברכות הקצרות, "המעביר שינה" ו"ברכת התורה". וכן לקרוא ק"ש של שחרית.

לאחר סיום הלילה טוב לישון מעט, כדי שיהיה אפשר להתפלל בכוונה.

שחרית: בבית-המדרש של רבותינו נשיאינו התחילה התפילה בשעה הרגילה כבכל שבת ויום-טוב.

הלל שלם, קדיש תתקבל. שיר-של-יום ליום ראשון, הושיענו, קדיש יתום.

מתקנת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו: כל בני-ישראל, גם הקטני-קטנים/ות (מבן חודש ומעלה, ואף לפני כן) יהיו בבית-הכנסת (לכל הפחות) בעת קריאת עשרת הדיברות.

מוציאים שני ספרי תורה. י"ג מידות – פעם אחת. "ריבונו של עולם", בריך שמיה. שמע, אחד אלוקינו, גדלו וכו' עד "ישועה ורחמים".

אין קוראים מגילת רות, ואין אומרים 'אקדמות'.

בספר הראשון קוראים ה' קרואים בפרשת יתרו מ"בחודש השלישי" עד סוף הפרשה. את עשרת-הדיברות קוראים ב'טעם העליון'. בשעת קריאת-עשרת הדיברות – עומד הקהל, ופניו אל ספר-התורה.

מניחים את הספר השני על הבימה מימין הספר הראשון, ואומרים חצי-קדיש. הגבהה וגלילה. בספר השני קוראים למפטיר "וביום הביכורים", ומפטירים במרכבה דיחזקאל. מעלים גדול וחכם למפטיר. ויש נוהגים שגם הקורא הפטרה זו בלחש עם המפטיר קורא אותה בעמידה, מפני כבודה.

בארץ-ישראל, לאחר ברכות ההפטרה – הזכרת נשמות.

מי שהוריו בחיים, יוצא מבית-הכנסת בזמן הזכרת נשמות. אָבֵל (רח"ל) בשנה הראשונה למות אביו או אימו, נשאר בבית-הכנסת אך אינו מזכיר נשמות.

רבותינו נשיאינו דייקו לאחוז בעץ החיים של הספר-תורה בעת אמירת "יזכור".

בהזכרת נשמות אומרים: "בן/בת פלונית".

"וכידוע מנהג החסידים להזכיר גם את כ"ק מו"ח אדמו"ר (וכן את רבותינו נשיאינו שלפניו, בנוגע לאלו שהכירו אותם), שזהו עניין שפעולתו היא עבור האומר...".

אומרים 'אב הרחמים'. גם מי שאינו מזכיר נשמות, אומר 'אב הרחמים'.

אשרי, יהללו, חצי-קדיש.

תפילת מוסף:

* בפסקה "ומנחתם ונסכיהם" אומרים (במקום "ושעיר לכפר") "ושני שעירים לכפר".

* בפסקה "אלוקינו... מלך רחמן" צריך לומר: לְנָויהם (ולא: "לִנְויהם").

נשיאת כפיים: הכול מכסים את פניהם בטלית, וגם את הילדים מכניסים תחת הטלית. גם ידי הכוהנים מכוסות בטלית.

כוהן קטן שהגיע לחינוך (ואפילו מגיל שש), נושא את כפיו בברכה עם כוהנים גדולים כדי להתחנך במצוות.

כשהכוהנים נושאים כפיהם במוסף של יום-טוב אומר הקהל "ריבונו של עולם..." – בשעה שהכוהנים מנגנים דווקא, אבל כשהכוהנים אומרים את התיבות, צריך לשמוע. כשמנגנים הכוהנים לפני התיבה "וישם", אומר הקהל "ריבונו של עולם... הצדיק". כשמנגנים לפני תיבת "לך" – "ואם... אלישע". כשמנגנים לפני תיבת "שלום" – "וכשם... לטובה". וכשהכוהנים אומרים תיבת "שלום", מסיימים "ותשמרני ותחנני ותרצני". 'אדיר במרום' אומרים אחר עניית אמן, כשעדיין הטלית על פניו.

הכוהנים נשארים על הדוכן עד אחר סיום 'קדיש תתקבל'. כך נהגו אצל הרבי. במקום שיורדים הכוהנים לפני-כן, יש להימנע מלומר להם אז 'יישר-כוח'.

היום יום השנה להסתלקות מורנו רבי ישראל בעש"ט נבג"מ זיע"א (תק"כ), ומנוחתו כבוד במז'יבוז'.

מאכלי חלב: נוהגים לאוכלם בשחרית, אחרי הקידוש. אחר-כך מברכים ברכה אחרונה וממתינים שעה אחת, ואוכלים סעודת יום-טוב הכוללת בשר, ושותים בה גם יין. שותים היום רביעית יין לשמחת יום טוב.

סעודת יום-טוב: חובתה המיוחדת בחג-השבועות – כדי להראות שנוח ומקובל לישראל יום שניתנה בו התורה. אך ודאי אין "לבסומי...".

"מנהג הוא אצל רבותינו נשיאינו לומר 'תורה' בחג-השבועות בעת סעודת יום-טוב וגם לספר סיפור ממורנו הבעש"ט". ונכון לנהוג כך.

כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו היה נוהג להזכיר גם את משה רבינו ודוד המלך.

בהתוועדויות חג-השבועות [שהתקיימו ביום-טוב שני לפני השקיעה] נהג הרבי נשיא דורנו לעורר על-דבר חינוך, ועל-דבר שיעורי חת"ת.

יש מנגנים בהתוועדות זו ניגוני רבותינו נשיאינו ועל-פי הסדר שהורה הרבי בהתוועדויות דראש-השנה, ועוד. לפני כל ניגון מכריזים שם בעל הניגון. ניגון ג' תנועות (להבעש"ט, הה"מ ואדה"ז), א-לי אתה (אדה"ז), ניגון מקהלת אדמו"ר האמצעי, ימין ה' (הצ"צ), לכתחילה אריבער (מהר"ש), ניגון הכנה (רש"ב), הבינוני (הריי"צ), הוא אלוקינו / אתה בחרתנו (הרבי), ניגון הקפות (הרלוי"צ – אביו של הרבי). לאחרי זה מנגנים כפי שהיה הסדר בסוף ההתוועדויות הגדולות (למעט שנים תשמ"ו ואילך): ניגון הכנה, ד' בבות, ניע זשוריצי.

ה'תהלוכה' לבתי-הכנסת לשמח יהודים בשמחת יום טוב וכו', שייכת במיוחד לחג-השבועות.

(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
סגור
ימי חב"ד
העברת הנהגת החסידות עוברת מרבי צבי בן הבעש"ט למגיד ממעזריטש - תר״פ
לאחר הסתלקות הבעל שם טוב קבלו עליהם תלמידי הבעש"ט את בנו רבי צבי במקום אביו. בחג השבועות - יום ההילולא הראשון של הבעש"ט - תקכ"א, הודיע רבי צבי כי אביו נגלה אליו והודיעו כי המשך הנשיאות יהיה על ידי המגיד ממעזריטש.
ימי חב"ד
יום ההילולא של הבעל שם טוב
בחג הפסח תק"כ חלה הבעש"ט ונחלש מאד, בליל חג השבועות התאספו תלמידיו סביבו והבעש"ט אמר לפניהם תורה. כמו-כן הורה הבעל שם טוב לחברא קדישא הוראות לגבי קבורתו. בעודו אומר את התיבות "אל תבואני רגל גאווה" הסתלק ובאותה העת פסקו השעונים בבית מלזוז. ומנוחתו כבוד במעזיבוז.
ציון הבעש ציון הבעש"ט
זכרון להולכים
הרה"ח גרשון חן ע״ה תשל"ח, הר הזיתים
x
הרה"ח גרשון חן ע״ה תשל"ח, הר הזיתים
בן הרב דוד חן אב"ד אלכסנדריא באוקראינה, ורב בחיפה ובירושלים ת"ו
נולד בשנת התרמ"ו בעיר רוגטשוב. ונפטר בשנת התשל"ח הר הזיתים.
מרת אסתר שאולזון ע״ה תשל"ד, הר הזיתים
x
מרת אסתר שאולזון ע״ה תשל"ד, הר הזיתים
בת הרב יוסף צבי שאולזון
נפטרה בשנת תשל"ד הר הזיתים
ר' פייביש שקלאר ע״ה תשס"ט,
x
ר' פייביש שקלאר ע״ה תשס"ט,
מקרת גת, הותיר אחריו בן ובת
הרה"ח צבי אבא לרמן ע״ה , ליובאוויטש
x
הרה"ח צבי אבא לרמן ע״ה , ליובאוויטש
מרת אסתר איידעלמאן ע״ה תשכח, מונטריאול
x
מרת אסתר איידעלמאן ע״ה תשכח, מונטריאול
בת הרב צבי הירש איידעלמאן
נפטרה בשנת התשכח מונטריאול
הרה"ח אברהם סענדר נעמצאוו ע״ה תשכב, מונטיפיורי, ניו יורק
x
הרה"ח אברהם סענדר נעמצאוו ע״ה תשכב, מונטיפיורי, ניו יורק
בן הרב יעקב הרב התמים ר' אברהם סענדר בן הרב יעקב נעמצאוו מתלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש במחיצת כ"ק אדמו"ר אור עולם כ"ק שלום דובער זי"ע.. גדל במשפחה חסידית בה ספג חינוך ליראת שמיים ודרכי החסידות כשו"ב במאנצעסטער אנגליה בסוף ימיו גר בארה"ב
נולד בשנת ה תרל"א בעיר קמין בילורוסיה ונפטר בשנת התשכב מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"ח משה אליעזר הלוי קרעמער ע״ה תרפ"ה, ניו יורק
x
הרה"ח משה אליעזר הלוי קרעמער ע״ה תרפ"ה, ניו יורק
בן הרב יחיאל מיכל הלוי קרעמער היה מראשי מיסדי אגודת חב"ד בארה"ב וקנדה
נפטר בשנת תרפ"ה ניו יורק
הרה"ח יהודה לייב רסקין ע״ה תרמ"ג, דוברובנה
x
הרה"ח יהודה לייב רסקין ע״ה תרמ"ג, דוברובנה
בן הרב יצחק רסקין. נהג להתפלל באריכות, בפרט בשבתות. בשנת תרמ"ג נתמנה לרב ומורה הוראה ולמשפיע בעיר רומנובא הסמוכה להארקי. לא הספיק לכהן בה אלא חודשים ספורים בלבד, ואברך בן 38 בלבד
נולד בשנת התר"ה בעיר הארקי ונפטר בשנת תרמ"ג מנ"כ דוברובנא
הרה"ח שלמה יהודה פרידמאן ע״ה תשכו, מונטריאול
x
הרה"ח שלמה יהודה פרידמאן ע״ה תשכו, מונטריאול
בן הרב משה פרידמאן
נפטר בשנת התשכו מונטריאול
הבה"ח הת' אלעזר יונה גינסבערג ע״ה תשס"ד, מונטיפיורי, ניו יורק
x
הבה"ח הת' אלעזר יונה גינסבערג ע״ה תשס"ד, מונטיפיורי, ניו יורק
בן הרב משה יוסף גינסבערג
נפטר בשנת תשס"ד מונטיפיורי, ניו יורק

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.