ילדים ב-COL: פרשת חיי-שרה
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת חַיֵּי-שָׂרָה
"וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל". (בראשית כד,א)
בּוֹאוּ נְנַסֶּה לִבְדֹּק, מָה הָיָה 'הַצַּד הֶחָזָק' שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, בְּאֵילוּ תְּחוּמִים הוּא הִשְׁקִיעַ אֶת מֵרַב כּוֹחוֹ. הֲרֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה הַיְּהוּדִי הָרִאשׁוֹן, וְלָכֵן יֵשׁ לָנוּ סִבָּה טוֹבָה לְנַסּוֹת לִלְמֹד מִדְּרָכָיו.
וּבְכֵן, הַפָּסוּק מְסַכֵּם אֶת שְׁנוֹת חַיָּיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ – "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים...".
מַהוּ 'זָקֵן'? – זֶה שֶׁקָּנָה חָכְמָה. הַהַגְדָּרָה 'זָקֵן' מִתְיַחֶסֶת לַשְּׁלֵמוּת הָאִישִׁית, עַל-יְדֵי לִמּוּד חָכְמַת הַתּוֹרָה שֶׁהִשִּׂיג אַבְרָהָם אָבִינוּ.
וּמָה מוֹסִיף הַתֹּאַר 'בָּא בַּיָּמִים'? – שֶׁמִּלֵּא כָּל יוֹם מִיָּמָיו בְּמִצְווֹת. הַהַגְדָּרָה 'בָּא בַּיָּמִים', מִתְיַחֶסֶת לַהַשְׁפָּעָה הַחִיּוּבִית עַל הָעוֹלָם וְהַסְּבִיבָה, שֶׁהָיְתָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּאֶמְצָעוּת הַמִּצְווֹת.
וּבְכֵן, אָנוּ רוֹאִים שֶׁאֵצֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיוּ שְׁנֵי הַצְּדָדִים 'חֲזָקִים'. גַּם הַצַּד הָאִישִׁי – שֶׁל נַפְשׁוֹ פְּנִימָה, וְגַם הַצַּד שֶׁל הַהַשְׁפָּעָה הַחוּצָה – לְהֵיטִיב עִם הָעוֹלָם.
מִכָּאן גַּם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד, שֶׁאַל לָנוּ לְהַזְנִיחַ אַף אֶחָד מִן הַתְּחוּמִים. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲמוֹן מֶרֶץ וְרָצוֹן לְהַשְׁפִּיעַ עַל כָּל הָעוֹלָם, צָרִיךְ לִזְכֹּר לְהִתְבּוֹנֵן גַּם אֶל תּוֹךְ עַצְמוֹ וּלְרוֹמֵם אֶת נַפְשׁוֹ עַל-יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה.
וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲמוֹן תַּעֲנוּג לִלְמֹד תּוֹרָה כָּל הַיּוֹם וּלְהִתְעַלּוֹת בְּרוּחָנִיּוּת מַעְלָה-מָעְלָה, צָרִיךְ לִזְכֹּר גַּם לְהִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹתָיו וְלִבְדֹּק בַּמֶּה הוּא יָכוֹל לְסַיֵּעַ וּלְהַשְׁפִּיעַ, טוֹבָה רוּחָנִית, עַל הָעוֹלָם.
(על-פי שיחת ש"פ חיי-שרה ה'תשכ"ב)
מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת שֶׁעָלֶיהָ כָּתוּב בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת "חַדְרֵי נִתּוּחַ – הַכְּנִיסָה אֲסוּרָה", עָמַד ר' שָׁלוֹם וְלִבּוֹ מָלֵא בִּדְאָגָה וּתְפִלָּה. זֶה עַתָּה נִכְנַס אָבִיו לְנִתּוּחַ מְמֻשָּׁךְ.
לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת, הִצְטָרֵף אֵלָיו פִּתְאוֹם, יְדִידוֹ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים, ר' יוֹסֵף. גַּם ר' יוֹסֵף עָמַד שָׁם וּפָנָיו מְפִיקִים דְּאָגָה לְאָבִיו, שֶׁנִּכְנַס גַּם הוּא לְחַדְרֵי הַנִּתּוּחִים.
עָמְדוּ הַשְּׁנַיִם, שִׁתְּפוּ זֶה אֶת זֶה בָּרֶקַע הָרְפוּאִי שֶׁל שְׁנֵי הָאָבוֹת וְאַחַר הוֹצִיאוּ סִפְרֵי תְּהִלִּים וְשָׁקְעוּ בִּתְפִלָּה חֲרִישִׁית. עָבַר זְמַן רַב, סִפְרֵי הַתְּהִלִּים כְּבָר נִסְגְּרוּ, וְהִנֵּה עָבַר שָׁם רוֹפֵא חוֹבֵשׁ-כִּפָּה. הוּא רָאָה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַמְּכֻבָּדִים, הָעוֹמְדִים לְחוּצִים וּמְתוּחִים וְאָמַר לָהֶם מִיָּד: "רוֹצִים לֶאֱסֹף זְכֻיּוֹת? הִנֵּה כָּאן, בַּמַּחְלָקָה הַזֹּאת, יֶשְׁנָם יְהוּדִים רַבִּים שֶׁיִּשְׂמְחוּ לְמִלָּה טוֹבָה, לְבִקּוּר מְעוֹדֵד וְגַם יֵעָנוּ לַהֲנָחַת תְּפִלִּין. וּבְחֶדֶר מִסְפָּר שָׁלֹשׁ, שׁוֹכֵב יָשִׁישׁ שֶׁמַּמָּשׁ יִשְׂמַח, לִלְמֹד שִׁעוּר תּוֹרָה קָצָר וְעָמֹק"...
ר' שָׁלוֹם וְר' יוֹסֵף הִתְנַעֲרוּ וְהוֹדוּ לָרוֹפֵא מִקֶּרֶב לֵב. אֵיזֶה רַעְיוֹן מְצֻיָּן! מִיָּד נִגְּשׁוּ הַשְּׁנַיִם לַמַּחְלָקָה. עַתָּה הָיָה עֲלֵיהֶם לְהַחְלִיט, מִי יֵלֵךְ לְחֶדֶר מִסְפָּר שָׁלֹשׁ, וּמִי יִפְנֶה לִשְׁאָר הַחֲדָרִים.
ר' שָׁלוֹם יָדוּעַ כְּ'חֶבְרֶמָן' גָּדוֹל. יֵשׁ לוֹ הַצְלָחָה רַבָּה בְּזִכּוּי אֲנָשִׁים בְּמִצְווֹת, וְגַם בְּחַיָּיו הָרְגִילִים הוּא בְּדֶרֶךְ-כְּלָל עָסוּק הַרְבֵּה עִם הַצִּבּוּר. לָכֵן, הָיָה טִבְעִי בְּיוֹתֵר שֶׁהוּא יִרְצֶה לִפְנוֹת לִכְלַל הַחֲדָרִים, לְעוֹדֵד אֲנָשִׁים וּלְהַנִּיחַ עִמָּם תְּפִלִּין.
ר' יוֹסֵף לְעֻמַּת זֹאת, יָדוּעַ כְּמַתְמִיד גָּדוֹל, הָאוֹהֵב בְּתָמִים לִלְמֹד תּוֹרָה בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. אַךְ טִבְעִי, שֶׁהוּא יִרְצֶה לִפְנוֹת לְחֶדֶר מִסְפָּר שָׁלֹשׁ, לְאוֹתוֹ יָשִׁישׁ צְמֵא-דַּעַת.
אַךְ הִנֵּה, חָלְפוּ בְּלֵב שְׁנֵיהֶם מַחְשָׁבוֹת זֵהוֹת בְּדִיּוּק...
חָשַׁב ר' שָׁלוֹם לְעַצְמוֹ: עַכְשָׁו, כְּשֶׁאֲנִי כָּל-כָּךְ רוֹצֶה לְהוֹסִיף בִּזְכֻיּוֹת, אוּלַי כְּדַאי לִי לַעֲשׂוֹת דַּוְקָא אֶת מָה שֶׁקְּצָת יוֹתֵר קָשֶׁה לִי? אֵלֵךְ לִלְמֹד עִם אוֹתוֹ זָקֵן וְאֶשְׁקַע בְּעַצְמִי בְּלִמּוּד תּוֹרָה, וְאוּלַי אַף אַצְלִיחַ לְהַפְנִים וּלְיַשֵּׂם אֶת מָה שֶׁאֶלְמַד...
וְר' יוֹסֵף חָשַׁב לְעַצְמוֹ: עַכְשָׁו, כְּשֶׁאֲנִי כָּל-כָּךְ רוֹצֶה לְהוֹסִיף בִּזְכֻיּוֹת, אוּלַי כְּדַאי לִי לַעֲשׂוֹת דַּוְקָא אֶת מָה שֶׁקְּצָת יוֹתֵר קָשֶׁה לִי? אֵלֵךְ לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין וּלְעוֹדֵד אֶת הַשּׁוֹכְבִים בְּמַחְלָקָה זוֹ. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי פְּעִילוּת שֶׁל מִצְווֹת עִם הַכְּלָל, תַּעֲמֹד לָנוּ לִזְכוּת...
וְכָךְ, כְּאִלּוּ נִדְבְּרוּ בֵּינֵיהֶם, 'הֶחְלִיפוּ' הַשְּׁנַיִם תַּפְקִידִים. ר' שָׁלוֹם הוֹדִיעַ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִלְמֹד 'חַבְרוּתָא' עִם הַקָּשִׁישׁ מֵחֶדֶר שָׁלֹשׁ. וְר' יוֹסֵף שָׁלַף אֶת הַתְּפִלִּין וְהוֹדִיעַ שֶׁיַּעֲבֹר בֵּין הַחֲדָרִים...
בְּסוֹף אוֹתָהּ שָׁעָה, הִרְגִּישׁוּ שְׁנֵיהֶם שְׁלֵמִים יוֹתֵר, רְאוּיִים יוֹתֵר, כְּשֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה, עַל הַצְלָחַת שְׁנֵי הַנִּתּוּחִים – בָּרוּךְ ה'.
הסיפור השבועי
שְׂכַר הַתְּפִלָּה
רַבִּי צְבִי-הִירְשׁ מִקָּמִינְקָה הָיָה מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידָיו שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב. חֲלוֹם חַיֵּיהֶם שֶׁל רַבִּי צְבִי-הִירְשׁ וְזוּגָתוֹ הָיָה לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, אוּלָם קָמִינְקָה הָיְתָה עֲיָרָה קְטַנָּה, שֶׁתּוֹשָׁבֶיהָ עֲנִיִּים, וְגַם הָרַב בִּכְלָל זֶה. מִנַּיִן יִקְּחוּ אֶת הַכֶּסֶף הַדָּרוּשׁ לִנְסִיעָה כֹּה אֲרֻכָּה וִיקָרָה?
גַּם בְּנֵי הָעֲיָרָה לֹא הָיוּ מוּכָנִים לְוַתֵּר בְּקַלּוּת עַל רַבָּם הָאָהוּב. נוֹסָף עַל גְּדֻלָּתוֹ בַּתּוֹרָה, הָיָה רַבִּי צְבִי-הִירְשׁ גַּם אִישׁ מוֹפֵת, שֶׁשְּׁמוֹ נִשָּׂא בְּהַדְרַת-כָּבוֹד בְּכָל הַסְּבִיבָה. רַבִּים מְאוֹד נוֹשְׁעוּ עַל-יָדוֹ, אוֹ לְיֶתֶר דִּיּוּק, עַל-יָדָם.
כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו אָדָם לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה בַּעֲבוּר חוֹלֶה, הָיְתָה הָרַבָּנִית יוֹצֵאת תְּחִלָּה אֶל בֵּית הַחוֹלֶה. שָׁם הָיְתָה פּוֹרֶשֶׁת לְקֶרֶן זָוִית וְנוֹשֵׂאת תְּפִלָּה לְמַעַנוֹ. רַק אָז הָיְתָה שָׁבָה אֶל בֵּיתָהּ וּמוֹסֶרֶת לְבַעֲלָהּ אֶת שֶׁרָאֲתָה וְשָׁמְעָה. כָּעֵת הָיָה תּוֹרוֹ שֶׁלּוֹ לְהִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלֶה. וּמַמָּשׁ כְּפִי שֶׁיִּצְחָק וְרִבְקָה הִתְיַצְּבוּ אִישׁ-אִישׁ בְּפִנָּתוֹ וּתְפִלָּתָם נִתְקַבְּלָה, כָּךְ נוֹשְׁעוּ מֵאוֹת וַאֲלָפִים מִתְּפִלָּתָם שֶׁל הָרַב וְהָרַבָּנִית.
יוֹם אֶחָד הֵקִישׁ עַל דַּלְתָּם אִכָּר גּוֹי, תּוֹשַׁב אַחַד הַכְּפָרִים בַּסְּבִיבָה, וּבְפִיו בַּקָּשָׁה: "בָּאתִי לְכָאן לְיוֹם הַשּׁוּק. מְבַקֵּשׁ אֲנִי לְהָנִיחַ בְּבֵיתְכֶם אֶת מַגָּפַי הַכְּבֵדִים, עַד שֶׁאֲסַיֵּם אֶת מִסְחָרִי וְאָשׁוּב לְקַחֲתָם".
"מַדּוּעַ לֹא?", הֵשִׁיבָה הָרַבָּנִית בְּטִבְעִיּוּת וְהוֹרְתָה לוֹ עַל מַחְסָן קָטָן מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת. הָאִכָּר נִגַּשׁ לַמַּחְסָן, הֶחְלִיף אֶת מַגָּפָיו בְּזוּג נַעֲלַיִם שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ וּפָנָה לְדַרְכּוֹ. בְּאוֹתוֹ יוֹם לֹא שָׁב הָאִכָּר לָקַחַת אֶת מַגָּפָיו וְגַם לֹא בַּיּוֹם שֶׁלְּמָחֳרָת. כְּשֶׁחָלְפוּ עוֹד כַּמָּה יָמִים וְהָאִכָּר עֲדַיִן לֹא חָזַר, נִשְׁכַּח הָעִנְיָן כָּלִיל מִזִּכְרוֹנָהּ שֶׁל הָרַבָּנִית.
בְּעֶרֶב פֶּסַח, כְּשֶׁפָּנָה הָרַב לִבְדֹּק אֶת הֶחָמֵץ גַּם בְּאוֹתוֹ מַחְסָן קָטָן, הִבְחִין לְפֶתַע בַּמַּגָּפַיִם הַכְּבֵדִים. הֵצִיץ לְתוֹכָם וְנִדְהַם לְמַרְאֵה עֵינָיו. בְּתַחְתִּית הַמַּגָּפַיִם נָצְצוּ מַטְבְּעוֹת זָהָב.
מִהֵר הָרַב לִשְׁאֹל אֶת הָרַבָּנִית לְפֵשֶׁר הַדָּבָר, וְהִיא נִזְכְּרָה בָּאִכָּר וּבְמַגָּפָיו. כְּשֶׁשָּׁמַע רַבִּי צְבִי-הִירְשׁ אֶת הַסִּפּוּר, הֵבִין כִּי זֶה רֶמֶז מִשָּׁמַיִם שֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתָם לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.
תּוֹשָׁבֵי קָמִינְקָה נִסּוּ לְהָנִיא אֶת הָרַב מִכַּוָּנָתוֹ, אַךְ לְאַחַר שֶׁסִּפֵּר לָהֶם אֶת סִפּוּר הַמַּגָּפַיִם וְאָמַר כִּי הוּא רוֹאֶה בְּכָךְ אוֹת מִשָּׁמַיִם שֶׁעָלָיו לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתֵיהֶם.
רַבִּי צְבִי-הִירְשׁ עָלָה לָאָרֶץ וְהִתְיַשֵּׁב בִּירוּשָׁלַיִם. עוֹד בִּהְיוֹתָם בַּדֶּרֶךְ גָּמְלָה בְּלִבּוֹ הַחְלָטָה, לְהַסְתִּיר אֶת זֶהוּתוֹ מֵהַבְּרִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד אֶת ה' בְּשֶׁקֶט וּלְלֹא הַפְרָעוֹת. בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁנִים צָלַח הַדָּבָר בְּיָדוֹ. הוּא חַי כְּאַלְמוֹנִי בְּעִיר-הַקֹּדֶשׁ וְעָבַד אֶת עֲבוֹדָתוֹ בְּשֶׁקֶט וּבְצִנְעָה.
יוֹם אֶחָד הוֹפִיעַ בִּירוּשָׁלַיִם יְהוּדִי מֵאֵזוֹר קָמִינְקָה. כְּשֶׁנִּכְנַס לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ הִבְחִין לְתַדְהֵמָתוֹ בְּרַבִּי צְבִי-הִירְשׁ, הַיּוֹשֵׁב בַּיַּרְכָתַיִם כְּאַחַד הָאָדָם. מִיָּד הֵקִים זְעָקָה: "הַיִּתָּכֵן?! גָּאוֹן וְצַדִּיק כָּזֶה נִמְצָא בֵּינֵיכֶם וְלֹא כִּבַּדְתֶּם אוֹתוֹ כָּרָאוּי?!".
בְּתוֹךְ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת נוֹדַע שְׁמוֹ בְּכָל הַיִּשּׁוּב וְרַבִּים הֵחֵלּוּ לִצְבֹּא עַל דַּלְתּוֹ וּלְבַקֵּשׁ בְּרָכוֹת וִישׁוּעוֹת. כְּבוֹדוֹ וּמַעֲמָדוֹ שֶׁל רַבִּי צְבִי-הִירְשׁ שָׁב לִהְיוֹת כְּבָרִאשׁוֹנָה.
וַיְהִי הַיּוֹם וּבִתּוֹ שֶׁל מוֹשֵׁל יְרוּשָׁלַיִם חָלְתָה בְּמַחֲלָה חֲשׂוּכַת-מַרְפֵּא. בְּנִגּוּד לְמוֹשְׁלִים אֲחֵרִים, הוּא הָיָה יְדִיד הַיְּהוּדִים וְדוֹרֵשׁ טוֹבָתָם. כְּשֶׁהֵבִין שֶׁהָרְפוּאָה הָרְגִילָה לֹא תּוֹשִׁיעַ אֶת בִּתּוֹ, פָּנָה לְעֶזְרַת הַיְּהוּדִים. אָמְרוּ לוֹ כִּי רַבִּי צְבִי-הִירְשׁ וְאִשְׁתּוֹ הֵם פּוֹעֲלֵי יְשׁוּעוֹת. מִיָּד שָׁלַח הַמּוֹשֵׁל סוּס וּמֶרְכָּבָה לְהָבִיאָם אֵלָיו.
גַּם הַפַּעַם לֹא שִׁנּוּ רַבִּי צְבִי-הִירְשׁ וְזוּגָתוֹ מִמִּנְהָגָם. תְּחִלָּה נִכְנְסָה הָרַבָּנִית לַחֲדַר הַחוֹלָה, לְהִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ. כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה יָצְאָה מִן הַחֶדֶר וּבְנֵי מִשְׁפַּחַת הַחוֹלָה רָצוּ נִדְהָמִים אֶל הַמּוֹשֵׁל וְסִפְּרוּ לוֹ, כִּי לָרִאשׁוֹנָה מִזֶּה יָמִים רַבִּים פָּקְחָה הַבַּת אֶת עֵינֶיהָ.
נִכְנַס גַּם רַבִּי צְבִי-הִירְשׁ אֶל חֲדַר הַחוֹלָה וְנָשָׂא עָלֶיהָ תְּפִלָּה. הַשִּׁנּוּי אֵרַע בִּמְהִירוּת מַפְתִּיעָה. כַּעֲבֹר שָׁעָה כְּבָר הָיְתָה מְסֻגֶּלֶת לְשׂוֹחֵחַ עִם הַסּוֹבְבִים אוֹתָהּ. בַּחֲלֹף עוֹד כַּמָּה יָמִים קָמָה עַל רַגְלֶיהָ.
קָרָא הַמּוֹשֵׁל לָרַבָּנִית וְהִצִּיעַ לָהּ "עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת". חָשְׁבָה הָרַבָּנִית וְעָנְתָה: "כְּבוֹד הַמּוֹשֵׁל, חֵן-חֵן לְךָ עַל הַכָּרַת הַטּוֹב, אוּלָם אֵין חֶפְצֵנוּ לֹא בְּכֶסֶף וְלֹא בְּזָהָב".
"וּבְכָל-זֹאת, חָפֵץ אֲנִי לְהוֹדוֹת לָכֶם", הִתְעַקֵּשׁ הַמּוֹשֵׁל.
"אִם תַּבְטִיחַ לִי מֵרֹאשׁ לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתִי, אַצִּיג אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ", עָנְתָה הָרַבָּנִית.
"בְּרָצוֹן וּבְשִׂמְחָה", הֵשִׁיב הַמּוֹשֵׁל, בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ.
"וּבְכֵן", אָמְרָה הָרַבָּנִית, "כְּשֶׁהָיִינוּ בַּגּוֹלָה, תָּמִיד חָלַמְנוּ לְהַגִּיעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, אֶרֶץ-הַקֹּדֶשׁ. זָכִינוּ וְהָאֱלֹקִים מִלֵּא אֶת מִשְׁאַלְתֵּנוּ, אוּלָם יֵשׁ בָּנוּ מִשְׁאָלָה נוֹסֶפֶת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְמַמְּשָׁה". הָרַבָּנִית עָשְׂתָה אֶתְנַחְתָּא קַלָּה וּמִיָּד הִמְשִׁיכָה: "רְצוֹנֵנוּ עַז לְהִתְפַּלֵּל עַל קִבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְאִמּוֹתֵינוּ הַטְּמוּנִים בִּמְעָרַת-הַמַּכְפֵּלָה בְּחֶבְרוֹן".
פְּנֵי הַמּוֹשֵׁל הֶחְוִירוּ. "אֵינֶנִּי יָכוֹל, אֵינֶנִּי יָכוֹל", מִלְמֵל. "הֲרֵי זֶה מְנֻגָּד לְחֻקֵּי הָאִסְלָאם, הָאוֹסְרִים עַל יְהוּדִי לְהִכָּנֵס לַמָּקוֹם". אַךְ מִיָּד נִזְכַּר כִּי הוֹדוֹת לְאִשָּׁה זוֹ הֶחְלִימָה בִּתּוֹ, וְהוּא גַּם הִבְטִיחַ לְמַלֵּא אַחַר כָּל מָה שֶׁתְּבַקֵּשׁ! לֹא נוֹתְרָה לוֹ בְּרֵרָה אֶלָּא לְקַיֵּם אֶת הַבַּקָּשָׁה.
בְּלַיְלָה אָפֵל, בְּשָׁעָה שֶׁתּוֹשָׁבֵי חֶבְרוֹן וּסְבִיבָתָהּ נָמוּ אֶת שְׁנָתָם, הִגִּיעוּ רַבִּי צְבִי-הִירְשׁ וְאִשְׁתּוֹ לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, מְלֻוִּים בִּגְדוּד חַיָּלֵי אַבְטָחָה מִטַּעַם מוֹשֵׁל יְרוּשָׁלַיִם. הַדֶּלֶת הַכְּבֵדָה נִפְתְּחָה לִכְבוֹדָם, וְהֵם נִכְנְסוּ פְּנִימָה בְּחִיל וּבִרְעָדָה. בַּחוּץ הִמְתִּינוּ לָהֶם הַחַיָּלִים עַד שֶׁסִּיְּמוּ אֶת תְּפִלָּתָם וְאָז הֻחְזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם.
מבט לגאולה | עם טיול קסום ברקיע השלישי | מעובד על-פי מקורות
תַּקְצִיר: הָרַב אִזְמָרַגְד מַזְמִין בְּסִיּוּם הַשִּׁעוּר אֶת אִיצִ'י וּפִיצִ'י לְבֵיתוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִרְאוֹת בָּעֵינַיִם אֶת יִעוּדֵי הַגְּאֻלָּה.
פֶּרֶק שֵׁנִי:
מִסְתַּלְּקִים מֵהָאָרֶץ לָרָקִיעַ
אַרְבַּע קוֹמוֹת הָיָה עָלֵינוּ לְטַפֵּס כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְדִירַת מִשְׁפַּחַת אִזְמָרַגְד הַשּׁוֹכֶנֶת בַּקּוֹמָה הָאַחֲרוֹנָה בַּבִּנְיָן. הַמַּעֲלִית הָיְתָה מְקֻלְקֶלֶת כָּרָגִיל, וְרַק הַמַּדְרֵגוֹת (בְּעֵרֶךְ 770 מַדְרֵגוֹת) פָּעֲלוּ. טִפַּסְנוּ, עָלִינוּ הִתְנַשַּׁמְנוּ וְהִתְנַשַּׁפְנוּ, הֵקַשְׁנוּ וְדָפַקְנוּ בַּדֶּלֶת, וְהָרַב אִזְמָרַגְד פָּתַח אוֹתָהּ כְּשֶׁעַל פָּנָיו חִיּוּכוֹ הַמִּסְתּוֹרִי מֵאֶתְמוֹל. "הִגַּעְתֶּם בַּזְּמַן", אָמַר. "בּוֹאוּ וְנִזְדָּרֵז!".
הוּא הוֹבִיל אוֹתָנוּ לַחֶדֶר הָאַחֲרוֹן בְּבֵיתוֹ, חֶדֶר צָר וּמְרֻבָּע שֶׁהַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁהָיָה בּוֹ הוּא אֲרוֹן. אֲרוֹן בַּרְזֶל פָּשׁוּט מֵהַסּוּג שֶׁיֵּשׁ בְּמִשְׂרָדִים וּבַחֶדֶר שֶׁל מְנַהֵל הַתַּלְמוּד-תּוֹרָה. הוּא סָגַר אֶת דֶּלֶת הַחֶדֶר, נָעַל אוֹתָהּ מִבִּפְנִים פַּעֲמַיִם, וְאָז פָּנָה לִפְתֹּחַ אֶת אֲרוֹן הַבַּרְזֶל.
הָאֲרוֹן הִשְׁמִיעַ זִמְזוּם חַלָּשׁ, וְאָז נִפְתְּחוּ שְׁתֵּי דַּלְתוֹתָיו וּמִמֶּנּוּ נִשְׁלַף גֶּרֶם מַדְרֵגוֹת בַּרְזֶל מִתְקַפְּלוֹת, שֶׁהוֹבִילוּ לְפֶתַח נָעוּל בְּגַג הַבִּנְיָן. רַק עַכְשָׁו שַׂמְנוּ לֵב, שֶׁהָאֲרוֹן מַגִּיעַ עַד לְתִקְרַת הַחֶדֶר (שֶׁכַּזָּכוּר, הָיָה בַּקּוֹמָה הָאַחֲרוֹנָה בַּבִּנְיָן).
הַפֶּה שֶׁלִּי וְשֶׁל פִיצִ'י הָיָה פָּעוּר לִרְוָחָה, וְקָרוֹב לְהָנִיחַ שֶׁאִם הָיָה מַגִּיעַ אֵיזֶה זְבוּב וְנִכְנָס פְּנִימָה אֲפִלּוּ לֹא הָיִינוּ שָׂמִים לֵב. מִי שֶׁכֵּן שָׂם לֵב הָיָה הָרַב אִזְמָרַגְד, שֶׁזֵּרֵז אוֹתָנוּ שׁוּב: "כְּדַאי שֶׁנִּזְדָּרֵז וְנַעֲלֶה לַגַּג, יִהְיֶה לָכֶם עוֹד מַסְפִּיק דְּבָרִים לְהִתְפַּלֵּא עֲלֵיהֶם בַּהֶמְשֵׁךְ"...
טִפַּסְנוּ אַחֲרָיו לַגַּג, הֲמוּמִים אַךְ מְרֻצִּים. עַל הַגַּג הָיָה דּוּד בְּגֹדֶל בֵּינוֹנִי, שֶׁנִּרְאֶה הָיָה כְּמוֹ דּוּד-שֶׁמֶשׁ רָגִיל. אַחֲרֵי הַנִּסָּיוֹן מֵהָאֲרוֹן שֶׁגַּם הוּא הָיָה נִרְאֶה תָּמִים, הִתְבּוֹנַנּוּ בְּדוּד-הַשֶּׁמֶשׁ בְּעַמְקוּת, וְגִלִּינוּ יָדִית עֲגֻלָּה בַּקָּצֶה הַשְּׂמָאלִי הַתַּחְתּוֹן.
כַּצָּפוּי, מָשַׁךְ מְלַוֵּנוּ הַמְּבֻגָּר בַּיָּדִית, וְהַדּוּד נִפְתַּח לִשְׁנֵי חֲלָקִים. שׁוּם מַיִם לֹא נִשְׁפְּכוּ הַחוּצָה, וּפְנִים הַדּוּד נִגְלָה לְעֵינֵינוּ. "הִכָּנְסוּ פְּנִימָה", דָּחַק בָּנוּ הָרַב אִזְמָרַגְד. "תַּחְגְּרוּ חֲגוֹרוֹת בְּטִיחוּת וְתִלְבְּשׁוּ אֶת הָאָזְנִיּוֹת וְהַמִּשְׁקָפַיִם הָאֵלּוּ". הוּא הוֹצִיא מִכִּיסוֹ שְׁנֵי זוּגוֹת מִשְׁקָפַיִם כֵּהִים וּשְׁנֵי זוּגוֹת אָזְנִיּוֹת כְּבֵדוֹת מֵהַסּוּג שֶׁהַטַּיָּסִים לוֹבְשִׁים וְזָרַק פְּנִימָה. "וּמָה אִתְּךָ? אַתָּה לֹא נִכְנָס?", הִתְפַּלֵּאתִי. "לֹא, אֲנִי צָרִיךְ לְהַפְעִיל אֶת הַדּוּד מִבַּחוּץ", אָמַר וְטָרַק בְּבַת-אַחַת אֶת דַּלְתוֹת הַדּוּד. אֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ בְּתוֹךְ הַדּוּד הֶחָשׁוּךְ, עִם הַמִּשְׁקָפַיִם הַחֲשׁוּכוֹת עוֹד יוֹתֵר, וְשָׁמַעְנוּ מִבַּחוּץ קוֹלוֹת שֶׁל הַפְעָלַת מָנוֹעַ. יוֹתֵר חָזָק וְיוֹתֵר חָזָק וְיוֹתֵר חָזָק, וּבְבַת-אַחַת...
...הַדּוּד נִתַּק מִן הַגַּג וְהִרְגַּשְׁנוּ כֵּיצַד אָנוּ מַמְרִיאִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, עוֹד וְעוֹד וְעוֹד בִּמְהִירוּת אַדִּירָה! "הַדּוּד הַזֶּה הוּא מָטוֹס אוֹ חֲלָלִית מִסּוּג מְשֻׁכְלָל בְּיוֹתֵר!", לָחַשְׁתִּי לְעֶבְרוֹ שֶׁל פִיצִ'י. הוּא לֹא הֵגִיב וְרַק אָז נִזְכַּרְתִּי בְּאָזְנָיו הַמְּכֻסּוֹת בָּאָזְנִיּוֹת הַכְּבֵדוֹת. לֹא יָכֹלְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי וּלְדַבֵּר אֶחָד לַשֵּׁנִי, וְזֶה הָיָה קְצָת יוֹתֵר מַלְחִיץ. גַּם לִרְאוֹת אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי לֹא יָכֹלְנוּ בִּגְלַל הַחֹשֶׁךְ הַכָּבֵד. לֹא יָדַעְנוּ הֵיכָן אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים רַק הִרְגַּשְׁנוּ שֶׁאָנוּ עוֹלִים עוֹד וְעוֹד לְגֹבַהּ רַב, בִּמְהִירוּת גְּבוֹהָה מְאוֹד.
שְׁתֵּי מְנוֹרוֹת קְטַנּוֹת נִדְלְקוּ לְפֶתַע מֵעָלֵינוּ – אַחַת מֵעַל כָּל רֹאשׁ – וְכָבוּ מִיָּד. קוֹל אוֹטוֹמָטִי נִשְׁמַע בְּאָזְנֵינוּ מִתּוֹךְ הָאָזְנִיּוֹת. "בְּרוּכִים הַבָּאִים לְטִיסָה מִסְפַּר 001. זוֹ לְמַעֲשֶׂה הַטִּיסָה הָרִאשׁוֹנָה בִּכְלִי טַיִס זֶה, וְאַתֶּם הַשְּׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁמְּנַסִּים אוֹתוֹ".
הִסְתַּכַּלְתִּי בְּהִתְרַגְּשׁוּת לְכִוּוּנוֹ שֶׁל פִיצִ'י, אֲנִי מַאֲמִין שֶׁגַּם הוּא הִסְתַּכֵּל לְכִוּוּנִי, אֲבָל כָּאָמוּר, בִּגְלַל הַחֹשֶׁךְ הַכָּבֵד לֹא יָכֹלְנוּ לִרְאוֹת זֶה אֶת זֶה.
הַקּוֹל הִמְשִׁיךְ: "הָרַבִּי אָמַר פְּעָמִים רַבּוֹת, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים שֶׁיִּהְיוּ בַּגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה נִמְצָאִים כְּבָר בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְרַק מְחַכִּים לָרֶגַע שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה כְּדֵי לְהִתְגַּלּוֹת לְעֵינֵי כֻּלָּם.
"בַּשִּׂיחָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ לְעֵת-עַתָּה מֵהָרַבִּי בְּ'שַׁבַּת חֲזוֹן', בִּשְׁנַת ה'תנש"א (תְּהֵא שְׁנַת אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת), אָמַר הָרַבִּי בְּפֵרוּשׁ: סִיְּמוּ כְּבָר אֶת כָּל הָעִנְיָנִים, וּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ עוֹמֵד וּמוּכָן לְמַעְלָה, וְעַל-דֶּרֶךְ-זֶה בְּנוֹגֵעַ לְכָל הָעִנְיָנִים, כְּבָר "הַכֹּל מוּכָן לַסְּעוּדָה", יֶשְׁנָם כָּל הָעִנְיָנִים מוּכָנִים כִּבְתֵבָה סְגוּרָה וְנִתְּנוּ הַתֵּבָה וְהַמַּפְתֵּחַ לְכָל יְהוּדִי. הַדָּבָר הַיְּחִידִי שֶׁעָלָיו מְחַכִּים הוּא, שֶׁיְּהוּדִי יִצְעַק עוֹד צְעָקָה עִם עוֹד בַּקָּשָׁה וּתְבִיעָה עִם עוֹד תִּזְכֹּרֶת "עַד מָתַי?!".
"גַּם בַּמִּדְרָשִׁים מֻזְכָּר שֶׁבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי לְמַעְלָה. וּבְדִיּוּק כְּמוֹ בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, כָּךְ גַּם כָּל שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁל הַגְּאֻלָּה וְשֶׁנִּזְכֶּה לִרְאוֹתָם בְּקָרוֹב – הַכֹּל מוּכָן בָּעוֹלָם".
מְעַנְיֵן. חָשַׁבְתִּי. אֲבָל אֵיךְ זֶה שֶׁאָנוּ לֹא רוֹאִים אוֹתָם?
סיפורי חסידים
סְגֻלָּה לִכְאֵבִים
הָאַדְמוֹ"ר מִצַּאנְז סָבַל מֵאֲבָנִים בְּכִלְיוֹתָיו. יוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד, אַחַר-הַצָּהֳרַיִם, הִתְעַצְּמוּ הַכְּאֵבִים וְהָרַבִּי מַמָּשׁ הִתְפַּתֵּל מֵרֹב יִסּוּרָיו. בִּקְּשָׁה הָרַבָּנִית שֶׁיִּתְפַּלֵּל קַבָּלַת שַׁבָּת בַּבַּיִת וְלֹא יֵלֵךְ לְבֵית-הַכְּנֶסֶת, אַךְ הָרַבִּי לֹא הִסְכִּים. "לְפָחוֹת אַל תַּאֲרִיךְ בַּתְּפִלָּה", הִתְחַנְּנָה הָרַבָּנִית.
יָצָא הָרַבִּי לְבֵית-הַכְּנֶסֶת וְהֵחֵל בִּתְפִלָּתוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַקָּהָל לְ'בוֹאִי בְּשָׁלוֹם', הִזְדַּקֵּף וְהֵחֵל לִרְקֹד, כְּמִנְהָגוֹ, בְּהִתְלַהֲבוּת רַבָּה. בְּמֶשֶׁךְ כִּשְׁלֹשֶׁת-רִבְעֵי שָׁעָה רָקַד הָרַבִּי, בְּעוֹד כָּל הַחֲסִידִים עוֹמְדִים מִשְׁתָּאִים. לְאַחַר מִכֵּן הוֹסִיף לְהַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ.
כְּשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ, בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת, עָמְדָה הָרַבָּנִית בַּפֶּתַח וְשָׁאֲלָה: "לָמָּה?". הֵשִׁיב הָרַבִּי: "אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, רַק הִתְחַלְתִּי לוֹמַר 'בּוֹאִי בְּשָׁלוֹם', וְהַכְּאֵבִים חָלְפוּ וְנֶעֶלְמוּ. נִרְאֶה שֶׁאֲמִירַת 'בּוֹאִי בְּשָׁלוֹם' הִיא סְגֻלָּה לְסִלּוּק כְּאֵבִים"...
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
מאפשרים לכם לקבל
