שאלה: האם נכון להביא לבית הכנסת ילדים המפריעים לתפילה?

תשובה: ברור שאין להניח לילדים, וכל שכן למבוגרים, לשוחח בתפילה, ובפרט בחזרת הש"ץ ובקריאת התורה, או להתהלך הלוך ושוב בבית הכנסת. יתרה מזו, אם יתרגלו לעשות כן בילדותם, הרי "גם כי יזקין לא יסור ממנה"...

עם זה יש צורך חינוכי חשוב ביותר, במיוחד בדורותינו, לקשר את הילדים מגיל רך ביותר לדברים שבקדושה. בגמרא מסופר שאמו של רבי יהושע בן חנניה הביאה אותו בהיותו תינוק בעריסה לבית הכנסת "כדי שיתדבקו אזניו בדברי תורה", ובשל כך אמרו עליו "אשרי יולדתו".

כשהילדים באים – יש לנצל את ההזדמנות ולקשרם למסגרת של עניית אמן וכדומה.

יפה הנהיגו בכמה קהילות שהקימו ליד בית הכנסת חדר משחקים, או מתקני שעשועים, ומעסיקים בהם מדריכים או מדריכות שישגיחו על הילדים בזמן התפילה. מכניסים אותם פנימה לזמנים קצרים: להוצאת ספר תורה והכנסתו, ולברכת כוהנים – שכל ילד יהיה עם אביו; לעניית אמן וכדומה – כקבוצה, בלוויית מבוגר שיענה עמם יחד בקול רם, ובסוף התפילה יחלק להם ממתקים, ובמיוחד למצטיינים.

מקורות: חגיגה ג,א ופירוש הרי"ף לעין עקב. ירושלמי יבמות פ"א ה"ו. מסכת סופרים פי"ח ה"ה-ו. שו"ע, רמ"א ונו"כ סי' צח ס"א וסי' קכד ס"ו, ושו"ע אדה"ז שם. וראה סה"ש תשמ"ט ח"א עמ' 5.