מערכת COL
|
יום ט"ו אלול ה׳תשע״ז
06.09.2017
סיור מודרך בעיירה ליובאוויטש
לרגל ט"ו אלול יום היווסדות תומכי תמימים בליובאוויטש, הצייר יחיאל אופנר מזמין אתכם לסיור מודרך בעיירה החסידית ● מי בנה אותה, מדוע נבחרה כערש חסידות חב"ד, ואיך נראה בית הרבי והחצר? ומה זה רחוב "הקאלטע גאס"? סיור בליובאוויטש
העיירה ליובאוויטש. ציור: יחיאל אופנר
סיור בעיירה ליובאוויטש
הצייר יחיאל אופנר, מזמין אותנו לסיור מדרך בעירה ליובאוויטש, בערך כפי שנראתה בימי הרבי הרש"ב נ"ע.
נתחיל?
את ליובאוויטש בנה יהודי בשם מאיר, שהיה אוהב את הבריות. על שמו נקראה העירה "ליוב" שפירושה אהבה, ו"וויטש" – ברוסית פרושו "של" (כמו סיומות של שמות משפחה רבים).
ליובאוויטש היא עירה קטנה למדי. כעשרה רחובות, פחות ממאה בתים, וכל כולה מבודדת ממקום ישוב בשכנה בין יערות עבותים המקיפים אותה משלשת צדדיה.
לכן בדיוק – מסביר האדמו"ר הריי"צ – נבחרה כמקום של עבודת ה' והתנתקות מהבלי העולם הזה.
אנחנו נכנס לעירה לא מכוון היערות, אלא דוקא מצדה הרביעי, הגשר המתוח על נהר הברזניה.
בזהירות רבה נחצה את הגשר, ונותיר מעבר מספיק גם לעגלה הנוסעת אל השוק. אנחנו נמצאים ברחוב זארעציע, בו ממקמים שני אתרים חשובים: מצד שמאל שוכנת כבוד טחנת הקמח האזורית. מי הנהר נשפכו מן הגובה על הגלגל הגדול שסובב את אבני הריחים הכבדות, וכך נטחנה התבואה.
אל טחנת הקמח היה הרבי מגיע לתשליך, מקף בבחורים גבוהים – כדי שלא יוכלו לצלם אותו. מצד ימין נמצא את הבאר הראשונה. מי ששכח להצטיד בשתייה, כאן המקום!
האתר אליו אנחנו הכי רוצים להגיע, הוא כמובן קומפלקס הבניינים של חצר הרבי, עם הרחבה הגדולה שביניהם.
אבל רגע, זה לא יתכן! אתם לגמרי צודקים. לפני שמתקרבים בכלל לבית הרבי, מכרחים לבקר במקווה! לכן נפנה מן הגשר ימינה במעבר בין חצרות הבתים –
רואים את הבאר השניה? מעבר לשביל, היכן שזוג החסידים משוחח, נמצא את המקוה.
איך מגיעים לחצר הרבי? חוזרים לסמטה הראשית, וממשיכים ישר, עד שמגיעים!
ברוכים הבאים לממלכת ליובאוויטש.
בחצר הרבי נמצא סביב סביב את בית המדרש, את בניני הישיבה ומגורי האדמו"רים לדורותיהם.
על קצות אצבעותינו נכנס אל הזאל (אולם לימודים) הגדול(1) , כאן לומדים הבחורים המבוגרים.
אולי נזכה לשמע את האדמו"ר הרש"ב בעת אמירת דא"ח (דברי אלקים חיים – מאמר חסידות)?
בזאל הקטן (2) לומדים הבחורים הצעירים יותר, ונוכל להציץ גם לתוך חדר האכל (6).
מה, זה מה שהגישו פעם לאכל בישיבות? כן! והבחורים למדו עם לא פחות חשק!
בחצר הרבי נוכל להביט אל בית אדמו"ר מהר"ש (3), בו התגוררה הרבנית רבקה נ"ע, בית אדמו"ר הרש"ב (8) ובית אדמו"ר הריי"צ (9).
עמוסי רשמים, נכון? נתן קפיצה קטנה לפאסט (16), הלא הוא בית הדאר בסוף-סוף הקאלטע גאס (הרחוב הקר).
מי יודע איזה יספור מסתתר מאחורי השם המעניין הזה? היה ידוע שבית דואר שאינו שולח מכסה מסויימת של דברי-דאר, יורד בדרגה.
והנה הגיע סוף השנה, ולבית הדאר של ליובאוויטש חסרו 19 מכתבים כדי להשלים את המכסה הדרושה, ולא – היה יורד בדרגה! מה עשה בן הרבי (הלא הוא הרבי הריי"צ)? הלך לסניף הדאר, ושלח 19 מכתבים לאנשי העיירה: לאחד כתב "בקר טוב!" לשני "מה שלומך?"... העקר שתתמלא המכסה, והפקיד הרוסי יהיה מרוצה.
שלחתם את הגלויות הביתה? אז נמשיך אל רחוב החלוקא.
בית הכנסת החלוקא (14) הוא אחד מחמשה שהיו בעירה. יום ראשון היום, והשוק הומה מכל איכרי הסביבה שהביאו את מרכלתם לליובאוויטש, אבל אין לנו פנאי להתעכב משום שהשעה מתאחרת ועוד לא התפללנו מנחה.
ממול השוק נמצא את בית המדרש הגדול, (10) גובל ב"בנימינ'ס שטיבל"(11) אבל חלק מאתנו מתעקשים להתפלל בבית הכנסת שעל יד האהל (19).
הקבוצה שלנו מתפצלת: כמה זריזי רגלים ממשיכים ישר ברחוב שולווע, פונים שמאלה ברחוב טאמסקע, מדלגים על פני בתי הכנסת טאמסקע (18) וגולדעס מנין (17) ונוחתים מתנשפים בבית החיים, במנין הסמוך לאהל.
נסיים את סיורנו המיוחד בהשתטחות ואמירת תהלים באהל, באוירת הימים הנוראים. הרושם העמק שנחרט בנו ילווה אותנו ימים רבים!
הוסף תגובה
0 תגובות