הרב מאיר אליטוב

פרשתנו מספרת שכשבאו ישראל לבקש את מחילת משה על ש"דברנו בה' ובך.." ובקשו שיתפלל אל ה' שיסיר מעליהם את הנחש מיד התפלל משה בעדם.

על כך אומר רש"י "מכאן למי שמבקשים ממנו מחילה שלא יהיה אכזרי מלמחול".

וצריך להבין מדוע דווקא מכאן למדים שאסור לאדם להיות אכזרי מלמחול והלא כבר בספר בראשית מצינו שמיד אחרי בקשת הסליחה של אבימלך התפלל אברהם אבינו בעדו שלא ייענש על לקיחת שרה ומדוע שלא נלמד עניין זה משם ובפרט שהוזכר בתורה עוד קודם.


ומסביר הרבי, שישנם שלוש דרגות ואופנים במחילה. הראשונה היא מחילת הנפגע רק לשם הסרת העונש מעל חברו בגין חטאו שחטא כלפיו.

השניה, מחילת הנפגע באופן שמסיר גם כל טינה מלבו. והשלישית שמתפייס לחלוטין עם חברו ונעשה אוהבו עוד יותר מלפני הפגיעה.

בקשת המחילה של אבימלך מאברהם היתה לשם הסרת העונש שהוטל על כל בית אבימלך וכך גם בקשתו של אברהם היתה שלא יענש אבימלך בגינו.

אבל מחילת משה רבנו היתה בדרגא גבוהה בהרבה כי לא רק שמנע במחילתו את עונש הנחש אלא שהתפייס עם ישראל וביקש בתפילתו "בעד העם" היינו העלאת העם לדרגת אמונה גבוהה יותר שכשיכוונו לבם לאביהם שבשמים מיד הם מתרפאין.

ולכן כתב רש"י שדווקא מכאן למדים שאסור למוחל להיות אכזרי מלמחול כי זו היא דרגת המחילה הגבוהה ביותר.

מתוך ביאור זה יובן גם מדוע שינה הרמב"ם בכל אחת משלוש הפעמים שהזכיר עניין זה; בהלכות חובל ומזיק, בהלכות תשובה ובהלכות דעות.

בהלכות חובל ומזיק מדבר הרמב"ם על הדרגא הראשונה ובה מוחל האדם לחברו כדי שלא ייענש בגללו.

בהלכות תשובה מדובר גם על הסרת כל טינה מלבו כי עניין זה נדרש לשלמות תשובתו של המבקש.

ואילו בהלכות דעות מדבר על הדרישה לשלימות מידותיו האישיות של המוחל שימחול ויתפייס עם הפוגע כאילו לא חטא כלפיו מעולם, ומכאן נובעים ארבעת שינויי הלשונות.

א. בהלכות חובל ומזיק הוסיף תנאי "שבקש ממנו החובל ונתחנן לו כו' וידע שהוא שב מחטאו ונחם על רעתו" כי תנאי זה מוכרח לשם כפרת החטא, משא"כ בהלכות תשובה והלכות דעות לא הובא תנאי זה.

ב. בהלכות חובל ומזיק מכנה את המוחל בשם "נחבל" כי הוא זה שבמחילתו תבוא כפרה על פעולת החבלה, אבל בהלכות תשובה נקרא "אדם" על שם שמסייע לחברו לחזור בתשובה

ובהלכות דעות נקרא "מוחל" כי שם מדבר הרמב"ם במידותיו האישיות והנעלות.

ג. בחובל ומזיק ובהלכות תשובה כתב "אסור .. להיות אכזרי" אבל בהלכות דעות כתב רק "ולא יהיה המוחל אכזרי" כי שם מדובר על המידות הנדרשות מהאדם כשלעצמו ולא מצד מחילתו לזולת.

ד. בחובל ומזיק כתב "אסור לנחבל להיות אכזרי ולא ימחול" כי מדובר במחילה על החטא מהסוג הפשוט אבל בהלכות תשובה "אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס" כי שם מדבר על הסרת כל טינה מלבו.

שבת שלום

(על פי לקו"ש חכ"ח ע' 144)