מערכת COL | יום י"א סיון ה׳תשע״ו 17.06.2016

"ישנם בהחלט רגעים לא קלים, אבל אני כאן בשליחות הרבי"

על רקע אירועי הימים האחרונים: המרא דאתרא של כפר־חב"ד, הגאון החסיד הרב מאיר אשכנזי שליט"א בשיחה מיוחדת לשבועון 'כפר חב"ד' • "ישנם בהחלט רגעים קשים ולא נעימים, לי ולמשפחה. גם לילדים שלי לא קל", אומר הרב בשיחה עם עורך העיתון מנחם כהן, "אבל אני לא נמצא כאן בשביל תענוג, אני נמצא כאן בשליחות, ואין לי כל כוונה לוותר על הצביון של הכפר" • הרב דיבר על הכפר שהפך, כחזונו של הרבי, לעיר הבירה להפצת המעיינות והכריז על חידוש ה'ועד הרוחני'  הרב מאיר אשכנזי



מנחם כהן, שבועון 'כפר חב"ד'

קו 354 של חברת "דן" יוצא מספר פעמים ביום מבני־ברק לבאר־יעקב כשעל הדרך הוא עוצר בתחנות האוטובוס בכפר־חב"ד ומוריד נוסעים. בדרך כלל, רובם של נוסעי האוטובוס יורדים בבאר יעקב, אם זה בחורי־ישיבה המשתייכים למגזר הליטאי, או תושבים המתגוררים במושבה השקטה שהפכה לעיר. זר שייקלע לאוטובוס, יבחין בתופעה מעניינת: כשהאוטובוס מסתובב ומקיף את הכפר, כל תושב, בלבושו ובהליכתו, הופך למדגם מייצג של חסידות חב"ד כולה.

עשרות נוסעי האוטובוס, מביטים מהחלונות הגדולים על כל פרט בכפר, סוג של סיור תיירותי בבירת חב"ד. כל אדם שצועד בכפר ונחשף לנוסעי האוטובוס המגוונים, הופך באחת לשגריר של חסידי חב"ד, גם אם אינו תושב המקום.

כמי שמשתמש מעת לעת בקו זה, הייתי עד לאין־ספור סיטואציות הקשורות לתיאור הפותח. באחת מהן, ישבתי על־יד קשיש ליטאי. ברגע שנכנסנו לכפר, החל להעלות זיכרונות עם בנו שישב מולו על ביקור שערך בכפר לפני למעלה מיובל שנים. בפעם אחרת, הבחנתי בשני בחורי־ישיבה ליטאיים משוחחים על עמדותיה של חב"ד בסוגיות השונות, ברגע שהבחינו בתמונות הרבי לאורך כביש הכניסה המפורסם והדוגמאות רבות מספור.

354 כמשל. נזכרתי בקו זה, כשהמרא דאתרא של כפר־חב"ד, הגה"ח הרב מאיר אשכנזי שליט"א, הדגיש שוב ושוב, במהלך השיחה שקיימתי איתו השבוע, את האחריות של כל תושב ותושב המתגורר בכפר ואת הנחת־רוח הגדולה מכך שהכפר הפך, כחזונו של הרבי, לעיר הבירה להפצת המעיינות והיהדות במימדים כבירים, והולך ומוסיף באור בכל התחומים.

בפרק א' של פרקי אבות, אותו נאמר השבת בבית־הכנסת, ישנה משנה (י): "..אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות..". פירושים שונים נאמרו על משנה זו ואחד מהם מיוחס לרבי מאיר שפירא מלובלין. תוכן הביאור הנו: רב, תאהב את המלאכה, את העבודה, את ההשקעה, ושנא את השררה והכבוד של התפקיד. ביאור זה, אם יורשה, מסמל בעיניי רבים את הגה"ח הרב מאיר אשכנזי שליט"א, המרא דאתרא של כפר־חב"ד.

משימות רבות ומאתגרות עמדו לפתחו של הרב אשכנזי, מיד לאחר שקיבל את המינוי האחראי, לשמש כרב בירת חב"ד בארץ־הקודש. הרב הפשיל שרוולים והחל לעבוד. פשוטו כמשמעו. הרב הצעיר והנמרץ שקיבל את המנדט מכל התושבים להנהיגם, מוצא את עצמו באחרונה בסערה לא פשוטה. כותרת רודפת כותרת, תרתי משמע.

איך התחושה של רב צעיר, שלפתע מוצא את עצמו בסערה ציבורית? שאלתי את הרב אשכנזי בראשית השיחה שקיימנו השבוע. "לפעמים אני שואל את עצמי: מדוע אני צריך את כל זה?", הוא שואל בפתח תשובתו, "אצלי ברור מהרגע הראשון, שתפקידי העיקרי איננו לפתור סכסוכים בין אדם לחברו וכיו"ב – אף שגם בזה אני עוסק רבות. תפקידי המרכזי הוא לקדם את המקום הזה מהבחינה הרוחנית, לדאוג שתושבי המקום יתנהגו על־פי הלכה, מתאים לרצונו הק' של הרבי. אני בהחלט מרגיש שליחות במקום הזה".

אני תופס את הרב אשכנזי בין שיחת טלפון עם אחד מתושבי הכפר לפגישה עם זוג צעיר. הלו"ז של הרב מסור ונתון לתושבים. "מספר הטלפון האישי שלי ידוע לכל תושב", הוא אומר בקול רך, "זה הטלפון היחיד שיש לי בלשכה. מי שזקוק לסיוע בעניינים רוחניים וגשמיים כאחד, יודע שיש כתובת המשתדלת לעזור באופן מיידי בכל פנייה".

הקו המנחה

יש כאלה שעבורם המושג רב, הוא סוג של קישוט לקהילה, נשיא כבוד, כשיש אירועים הוא בא ומדבר, וכמובן מוכרים אצלו חמץ בערב פסח. הרבי, לעומת זאת, רואה את תפקידו של רב אחרת לגמרי: מרא דאתרא הוא בעל־הבית של המקום, מי שכל ענייני המקום באחריותו.

ביקשנו מהרב אשכנזי להגדיר את תפקידו של רב הכפר: "תפקיד של רבנות בכלל ובחב"ד בפרט וכל שכן וקל וחומר בכפר־חב"ד, זה לא תפקיד שיש בו תענוג כלל. זה תפקיד שכל כולו חוב כלפי הציבור, בעניינים גשמיים ובעניינים רוחניים. הדבר היחיד שיכול לתת לי סיפוק בתפקיד הזה", הוא אומר ברגע של גילוי־לב, "הוא רק אם ארגיש שהרבי מרוצה יותר מההתנהלות של המקום ומהתנהגות תושבי המקום, ולשם אני שואף כל הזמן.

"כשאני חש שאם הרבי יכנס היום לכפר הוא יהיה שמח יותר, זה נותן לי כוח להמשיך הלאה בעבודה. וכן", הוא אומר בלחש, "יש הרבה לחצים, ובפרט בתקופה האחרונה עם כל מה שהיה, אבל הרצון של הרבי – זה הדבר היחיד שצריך להנחות רב חב"די; ואני משתדל שעניין זה ינחה גם אותי".

שעות ספורות לפני חג השבועות, באווירת "נעשה ונשמע" שפשטה בכל ריכוז יהודי בעולם, פורסם מכתב של משפיעי, זקני וחשובי כפר־חב"ד, המביעים תמיכה מלאה במרא דאתרא. "נדמה לי שהמכתב היה מתבקש", אומר הרב, "לא מצידי, אלא מצד אלה שחתמו עליו. בל נשכח שההתנהגות בכפר וההקפדה על צביונו, חשובים עבור כל אחד ואחת מתושבי הכפר, ובהחלט הגיע הזמן שזקני וחשובי הכפר יביעו את דעתם בעניין. תמיכה גורפת שכזו, נותנת כוח נוסף להמשיך ולתקן את הדרוש תיקון".

הרב ער לרחשי־הלב של התושבים. "זה לא סוד שיש דעות לכאן ולשם – ויכוחים על דרך הפעולה; איך צריך לפעול, איך צריך לשפר את המראה החסידי וכו'. כמובן שיש רצוי ויש מצוי. באופן עקרוני ישנן דרכים אחרות שאפשר היה לנקוט בהן – אילו היה שיתוף פעולה מצד גורמים נוספים בעניין. בלי שיתוף פעולה, לא נותרות הרבה ברירות... אני מתפלל ומייחל בכל יום לשיתוף פעולה שיאפשר לי כבר לעמוד מעט מאחור בעניין זה... המכתב שפורסם בערב החג נתן לי תמיכה וחיזוק, אבל אולי יותר מזה, הוא שידר אווירה ציבורית, שלנכבדי הכפר יש אכפתיות מההנהגה החסידית של הכפר ומהרצון לראות את הכפר בשלימות הראויה לו".

"שמחתי לראות ב'ידיעון הכפר' גם מודעת תמיכה ועידוד מנשות הכפר. כאן המקום לציין את ההבנה ושיתוף הפעולה עם רבות מנשות הכפר, אשר עם חלק מהן נפגשתי יחד עם זוגתי הרבנית שתחי'. האחריות שהן מגלות כלפי צביון הכפר והנעשה בו מבחינה רוחנית, ראויים להערכה רבה ביותר. לגברים יש בהחלט ממי ללמוד... לא סתם נאמר בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים, ועתידין להיגאל בזכותן בקרוב ממש".

יש בו, ברב אשכנזי, תכונות מנוגדות לכאורה: מצד אחד – רכות אבהית, שעה שהוא משוחח באופן פרטני עם אנשים. מצד שני – תקיפות ונחישות, כשמדובר בנושאים הנוגעים בציפור הנפש החסידי. ובחלק השני, הוא לא מתפשר כהוא־זה.

"תראה" הוא אומר לי, "גדלנו על זה. מילדות סיפרו והדגישו לנו אבי מורי הרב ע"ה, ותבדלחט"א אמי מורתי הרבנית שתחי', את ההתמסרות הנדרשת בהעמדת ענייני תורה ויר"ש. סבי הרב מאיר אשכנזי שהיה רב בשנחאי בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה, היה לובש תכריכים כאשר היה נכנס לקונסוליה של יפן – לבקש ויזה עבור בחור ישיבה שנמלט לשנחאי, מאחר וידע שיתכן ולא ייצא מן הקונסוליה העוינת בחיים. עד כדי כך הייתה גדולה הסכנה, והייתה נדרשת מסירות נפש כפשוטה".

הרב אינו חושש קצת מהתעסקות בנושא מורכבים? העזתי לשאול. "תראה", הוא משיב, "אני באתי מעולם החינוך. לא ישבתי בבתי־דין וחיכיתי לאנשים שיבואו אלי, לספר לי את בעיותיהם, לפסוק להם הלכות וליישב להם סכסוכים. הייתי 'בשטח', הרגשתי בעצמי את הבעיות ובחנתי אותן תמיד בעיניים חינוכיות. בעיניי כפר־חב"ד הוא מקום של חינוך; מקום שאמור לחנך – ילדים, נערים וגם מבוגרים. מקום שאמור לחנך ולהחדיר בהם אווירה חסידית והתקשרות לרבי.

"לא פעם", הוא משתף, "אני חושב לעצמי מה היה קורה אילו הייתי רואה תופעות מסוימות במוסדות חינוך שעבדתי בהם. האם הייתי אומר: תן לזמן לעשות את שלו? נחכה עד שהתלמידים ישתכנעו מעצמם? או שישנן הנהגות שצריך לטפל בהן במלוא הרצינות. התשובה בעיניי ברורה. נקודת המוצא שלי היא אחת: איך הרבי רוצה שהכפר הזה ייראה. איך הרבי רוצה שייראו תושבי הכפר".

הקמת ועד רוחני

ישנם שני כרכים מלאים באיגרות ומענות קודש מהרבי אודות התנהלות כפר־חב"ד. אחד הדברים בהם עוסק הרב בימים אלו הוא הקמת 'ועד רוחני' לכפר, עליו אנו מדווחים כאן לראשונה. בשנים עברו היה ועד, אולם עם הזמן הוא הפסיק לתפקד. "יש הוראות מפורשות מהרבי על הקמת ועד רוחני. דבר מעניין הוא, שהרבי דרש זאת דווקא בכפר־חב"ד – אותו הקים וייסד כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע. הרבי לא דרש זאת בנחלת הר־חב"ד או בצפת אותם הקים הרבי עצמו. ההסבר לזה נמצא במכתבי הרבי: הרבי דורש מכפר חב"ד מצוינות. הרבי דורש שהכפר ישמש מגדלור ודוגמא חיה לקהילות אחרות. הרבי דורש שהכפר יהיה "מקום קדוש בכל המובנים". כך, לא פחות.
"תפקידו של המרא דאתרא הוא לשמור על אווירה של קדושה רוחנית בכפר וזה מתחיל מהאווירה ברחוב; בקוד לבוש חסידי ובמראה חסידי".

מה, בעצם, תפקידו של הוועד הרוחני? הרב משיב: "הרבי רוצה שיהיה ועד של כמה אנשים שידאג לעניינים הרוחניים של הכפר ובראשו יעמוד המרא דאתרא. יש מכתבים בהם הרבי דורש לקבל דו"חות מהוועד על מה שעשו ופעלו ותובע שיעשו עוד ועוד. הרבי גם 'נתן על הראש' לא פעם לוועד הרוחני בכפר, כאשר לא עמדו בציפיות שלו מהם!

"בימים האחרונים ישבתי עם כמה וכמה אברכים בעניין, וחלק ניכר מהם נענו לבקשתי וקיבלו על עצמם את הזכות והאחריות לשמש חברי הוועד הרוחני. בכוונתי להרכיב פסיפס נציגותי מבתי־הכנסת בכפר, על־ידי אנשים שכבר פועלים בבתי הכנסת שלהם. תפקידם יהיה לחזק את ההתוועדויות ואת שיעורי התורה בבתי־הכנסת שלהם, ולראות שהאברכים ישתתפו יותר בשיעורים. בניגוד לעבר, כשהכפר היה קטן עם שניים שלושה בתי־כנסת, כיום יש כאן כ־14 בתי־כנסת. כל תושב קשור לבית־הכנסת שלו, ומסיבה זו חשוב בעיניי שהוועד יורכב דווקא מנציגי בתי־הכנסת, כדי שיקבל תמיכה והקשבה מהציבור. בעבר, הוועד היה מורכב מזקני אנ"ש בכפר, ומה שהם אמרו דיבר לכולם כי כולם התפללו באותם בתי־כנסת וכולם ראו את כולם. כיום אין זה כך.

"מלבד חיזוק הפעילות הרוחנית בבתי הכנסת, יהיו חברי הוועד אחראים על עניינים רוחניים כלליים בכפר, בהתאם לצורך מזמן לזמן, ואני מצפה שחברי הוועד הגשמי ישתפו פעולה ככל שיידרש".

בהמשך הראיון המיוחד: הרב מגיב לאירועי הימים האחרונים בהרחבה,
הכפר שהכרתי, מעביר מסר לתושבים, מדבר על האיזון, הדברים שגילה בכפר לאחר שמונה לרב, האנשים להם ביקש להודות ומסר לקראת ג' תמוז. אל תחמיצו!

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.