בשבוע שעבר התקיימה חגיגת בר מצווה מפוארת, להת' מנחם מענדל שיחי' בן הנגיד החסידי ר' שלום דובער ליין שיחי', כאשר משתתפים בה רבים מידידי המשפחה, חשובי ונכבדי אנ"ש בקראון הייטס, ראשי המוסדות ושלוחים מערי השדה בהם תומך בעל השמחה ביד רחבה ובנפש חפצה. המשתתפים הרבים קיבלו לידיהם תשורה יוצאת דופן, תדפיס ראשוני מתוך מהדורת "התניא השלם" היוצא לאור על ידי מערכת "אוצר החסידים" של הוצאת הספרים קה"ת.

במשך שנים רבות, מאז ה'תקנ"ז עת זרח אורו של ספר התניא בתפוצות ישראל והחיה אלפים ורבבות, יצאו לאור כו"כ ספרים המלקטים ביאורים על התניא, וגם בדורנו זה נדפסו כמה מהם כאשר מוזכרים בהם גם ביאוריו של הרבי. כפי הזכור, לאחר ג' תמוז ה'תשנ"ד נמצאו בחדרו הק' ה"רשימות", ובהם גם רשימות על ספר התניא, שחלקם יצאו לאור בחוברות בפנ"ע, אבל עכ"ז הרי כל זה רחוק מאוד מלהיות דבר השלם.

יסוד הבנין לתוכנית הגדולה בהוצאת "התניא השלם" הניח הרבי ככל הנראה כבר בשנת ה'תר"צ. ולאחר עלותו על כס הנשיאות, הנה בשנת ה'תשי"ד אף פרסם ברבים תוכנית זו, ובלשונו הקדוש: "בהוצאת התניא השלימה שמכינים לדפוס: התניא - באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת"י שלהם המפרשים דברי התניא וכו'". קטע זה, קצר בכמות אך עשיר באיכות, נדפס ביותר מששת אלפים דפוסי תניא שיצאו לאור עד היום. מאיזה סיבה שתהי' לא יצאה אל הפועל תוכנית זו עד עצם היום הזה.

לפני כמה שנים נפתח מכון תורני מיוחד של כעשרה אברכים מצויינים באחריותו של הרב אהרן לייב ראסקין שיחי', שתפקידם היה ללמוד ולעבור על כל ספרי רבותינו נשיאינו הק', פשוטו כמשמעו, וללקט בפרטי פרטיות כל מקום שישנו ביאור, פירוש והעמקה, באיזו מילה בספר התניא על חלקיו השונים. חברי מערכת אלו, שהוכשרו לדבר ועמלו תחת פיקוח והכוונה, הספיקו לסיים עבודת מחקר מקיפה מתוך למעלה מ-530 ספרים, מלאכת מחשבת במשך שנתיים ימים מתוך עיון רב, ומזה נבנה המפתח הכללי שממנו עברו לשלב השני, והוא עריכת הביאור והפירוש הבלול מתוך דברי תורתם של רבותינו החל מכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע ועד לכ"ק אדמו"ר זי"ע.

מלאכת העריכה, נמסרה בידיו האמונות של הרב מנחם מענדל קפלן שיחי', ובתור עורך ראשי של הפרויקט, הוא מלבן ומתמצת את כל הביאורים והפירושים באופן מקוצר, עד כמה שאפשרי מבלי לאבד את תוכן ונקודת הביאור, למען יכול הלומד והמעיין להבינו על בוריו.

לאחר מלאכת עריכה זו, נמסר הפרק והפירושים המעטרים אותו לכו"כ בעלי הבנה ונסיון בתחום זה, המגיהים את תוכן הדברים בדקדוק רב, ובראשם הרב ישראל שמעון קלמנסון שיחי' שעובר על כל זה בהגהה עיונית וכו'.

כמו כן, הספר שיצא לאור לע"ע במתכונת מצומצמת, נשלח לרשימה מכובדת של כמה עשרות משפיעים ראשיים בקהילות אנ"ש ובישיבות חב"ד ליובאוויטש ברחבי תבל, ומגידי שיעורים מפורסמים בדא"ח ובספר התניא במיוחד. בכירי המשפיעים, מהווים וועדה מייעצת ומלווה של הפרויקט הגדול והתקדימי, בו יוצא לאור ספר היסוד של תורת חסידות חב"ד, ספר התניא להוד כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, כשהוא מעוטר בפירושים וביאורים מלוקטים מכל ספרי תורת רבותינו נשיאינו, וכן מתורת אביו של רבינו כ"ק הרב לוי יצחק שניאורסאהן זצוק"ל.

חברי המערכת, בניהולו המסור והנמרץ של הרב חיים שאול ברוק שיחי', מבקשים להודות לנגיד החסידי המפורסם ר' יקותיאל יהודה (ג'ורג') ראהר שיחי' ובני משפחתו שיחיו, על כי הוזילו מהונם והרימו תרומה נכבדת ביותר, והקדישו את המהדורה המיוחדת הזו לע"נ הוריהם היקרים הנגיד החסידי רודף צדקה וחסד ר' שמואל (סמי) וזוגתו מרת שרה ע"ה ראהר.

*

מתוך ה"פתח דבר" לספר החדש:

נודע בשער בת רבים מה שכתב כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אודות "הוצאת התניא השלימה שמכינים לדפוס", "התניא - באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת"י שלהם המפרשים דברי התניא וכו'". למעשה לא זכינו לאורה של הוצאה שלימה זו בחיים חיותו בעלמא דין.

לאחר ג' תמוז ה'תשנ"ד נמצא באוצר רשימותיו הקדושות אוצר בלום של "מראה מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים" שנרשמו בעצם כתי"ק, אשר קרוב לודאי שחיבור זה הכין רבינו בקשר להוצאת התניא השלימה, והוחלט אז להוציא לאור עולם (בשלב ראשון) רשימות אלו מסביב לספר התניא, בצירוף "לקוטי פירושים" מתורתו של רבינו. לע"ע יצאו לאור (בחוברות, ולאח"ז - בספר) רשימות אלו על רוב חלקי ספר התניא.

והנה דברי צדיקים קיימים לעד, וכפי שפירש כ"ק אדמו"ר - ש"לא רק מעשיהם (שכבר נעשו בפועל) קיימים לעד, אלא גם ענינים השייכים למעשה שהיו רק בדיבור (ואפילו במחשבה בלבד - אם רק יודעים אודותם) ועדיין לא באו לכלל מעשה, ה"ה קיימים לעד, ובודאי שסוכ"ס יבואו במעשה בפועל .. כאשר עולה ברצונו ומחשבתו של הצדיק לעשות דבר מסויים, ומעורר על זה בדיבורו - הרי גם אם עברו כו"כ ימים, שבועות, חדשים או שנים, ועדיין לא בא הדבר לידי פועל, ויתירה מזה, שלא בא לידי פועל במשך כל תקופת חייו בחיים חיותו בעלמא דין - כשאנחנו ראינו אותו בעיני בשר .. ה"ז ראי' שדעתו של הצדיק שעדיין לא הגיע הזמן שיבוא הדבר לידי פועל, או שאין הדבר מוכן לגמרי לבוא לידי פועל, ובבוא הזמן, ישתדל ויפעל הוא להביא את הדבר בפועל".

בשים לב לדברי קדשו אלו, הוחלט להרחיב את יריעת החיבור, ולשלב בו - על יסוד רצון קדשו שגילה ופרסם ברבים - "לקוטי פירושים" מתורתם של כל רבותינו נשיאינו, בנוסף לעריכה מחדש של ה"לקוטי פירושים" מתורת רבנו והרחבתם גם לשיחות ולמאמרים הבלתי מוגהים. כמו כן נכנסו בה"לקוטי פירושים" ביאוריו של כ"ק הגאון החסיד המקובל מוהר"ר לוי יצחק נ"ע, אביו של כ"ק אדמו"ר.

והנה אין אתנו יודע עד מה להבין בדיוק כוונתו הק' באופן עריכת וסידור ג' סוגי ההוספות (מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו) שהי' בדעת קדשו לצרף לספר התניא. ולכן הוחלט לצרף למדור אחד - "לקוטי פירושים" - את כל פירושי רבותינו נשיאינו (וכן פירושי מוהרלוי"צ נ"ע), יחד עם ההגהות וההערות שבחיבורו של רבינו, מלבד המראי-מקומות המופיעים במדור נפרד (בצירוף מראי-מקומות נוספים). ואם שגינו בזה - ה' הטוב יכפר בעדנו.

ומגלגלין זכות ליום זכאי - להוציא לאור קונטרס זה של י"ב פרקים הראשונים מספר התניא, בקשר עם י"ג ניסן, יום ההילולא הק"ן של כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", מתוך תפלה ותקוה שחפץ ה' בידינו יצליח וה' יגמור בעדינו בכי טוב להמשיך ולהשלים את ההוצאה לאור של ספר התניא כולו.

אופן וצורת העריכה:

א) פנים התניא:

בראש כל עמוד מופיעות שורות אחדות מפנים התניא, במתכונתן כפי שנדפסו בדפוסי התניא הרגילים. כדי להקל על המעיין צויינו גם הדף והעמוד בדפוסי התניא הרגילים (בנוסף לעמוד שבהוצאה זו). נוסח התניא תוקן ע"פ "לוח התיקון" (ו"הערות ותיקונים בדרך אפשר") בעריכת כ"ק אדמו"ר.

ב) מדור "מראי מקומות":

לצד הפנים נדפסו מראי מקומות שנלקטו מתוך ה"מראה מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים", וניתוספו עליהם מראי מקומות נוספים. במדור זה נכנסו רק ציוני מקורות ישירים לפסוקים, מארז"ל או ענינים המובאים בתניא. הערות תוכניות הקשורות להמ"מ, ציונים לעיין במקומות נוספים וכיו"ב - לא נכללו בה"מראי מקומות" אלא נכנסו בה"לקוטי פירושים".

ג) מדור "לקוטי פירושים":

במדור זה השתדלנו לכנס לפונדק אחד, ככל שידנו מגעת, את כל ביאורי רבותינו נשיאינו על ספר התניא. נכנסו רק ביאורים המוסבים ישירות על ספר התניא, ולא ביאורים על הענין המבואר בתניא שאינם מוסבים עליו ישירות.

כדי להקל על הלומדים והמעיינים ולשם שמירה על אחידות, עברו הביאורים עריכה לשונית מסויימת, קוצרו ביאורים ארוכים, ניתוספו תיבות פענוח והסברה לביאורים שנכתבו בקיצור נמרץ, שולבו יחדיו ביאורים ממקורות שונים, וכן ניתוספו בשוה"ג ציוני מראי מקומות. מובן, אפוא, שהביאורים כפי שנדפסו הם על אחריות המו"ל בלבד, ובפרט שעמקו וכו' דברי רבותינו, כנודע.

כל ביאור הובא בשם אומרו, ובהערה בשוה"ג צויינו מקורותיו המדוייקים, כדי שהרוצים בכך יוכלו לעיין בדברים במקורותיהם ובלשון הרב.

ביאור שמקורו במאמרי אחד מרבותינו נשיאינו, והובא (בשמו או שלא בשמו) גם במאמרי רבותינו נשיאינו שלאחריו - צויין רק למקורו הראשון. אם יש בהם שקו"ט או תוספת ביאור על הביאור המקורי - באה ההוספה כביאור נוסף, בהמשך לביאור המקורי, או בהערה בשוה"ג.