מערכת COL
|
יום כ"ח אדר ב ה׳תשע״ו
07.04.2016
הרב גליצנשטיין מגלה: הסוד מאחורי "קליפ רבינו"...
השבוע פורסם ב-COL סרטון מחתונה שנערכה בכפר-חב"ד לבנו של שליח הרבי למעלה אפרים, הרב מנחם גליצנשטיין, במהלכה עלה אחד המקורבים לבמה והחל לשיר: "אשרינו שהרב גליצנשטיין הוא רבנו". והוא לא היה היחיד ● בראיון מיוחד למגזין שישי, ניסינו להבין מהרב מנחם גליצנשטיין מהו סוד ההצלחה שלו, איך בונים קהילה, איך הוא מצליח לגשר על הפערים ועל כוחו של המשלח בכל רגע בשליחות ● ויש גם סיפורים מרגשים סוד ההצלחה במעלה אפרים
הרב מנחם גליצנשטיין במהלך החתונה (צילומים: אליהו לוי, COL)
משה בן-חיים
כ-60 משפחות ממעלה אפרים שבבקעת הירדן רקדו בדבוקה אחת, בחתונת בנו של השליח הרב מנחם גליצנשטיין ממעלה אפרים עב"ג בתו של הרב אלי וילהלם שהתקיימה בכפר חב"ד. מהם דתיים, מהם עדיין לא לעת-עתה, ולראשם 'כיפה-של-בר-מצווה'. מה שאולי סימל יותר מכל את האהבה של תושבי מעלה אפרים, היה יהודי שעלה לבמה ושר יחד עם שמחה פרידמן שיר מאולתר: "אשרינו שהרב גליצנשטיין הוא רבינו", לקול תשואות הקהל...
בראיון מיוחד עם הרב מנחם גליצנשטיין, שליח הרבי במעלה אפרים בארץ-הקודש, ניסינו לעמוד על סוד ההצלחה שלו ועל הדרך ודרך-כך לשמוע על עוד נקודה חמה ופועמת של שליחות חב"דית מצליחה בבקעת הירדן.
ימי בראשית
לאחר נישואיהם בניו-יורק, קיבלו הרב מנחם גליצנשטיין הוראה מהרבי לנסוע לארץ. לאחר שהרב מנחם למד כשנתיים וחצי בכולל בכפר-חב"ד, הגיעה הוראה מהרבי שיעסוק ברבנות, וכך הוא הגיע למעלה אפרים, לפני 28 שנה.
"כשהגעתי ליישוב לפני 28 שנה, הוא לא היה מוגדר כישוב דתי", מספר הרב מנחם גליצנשטיין, "הגענו, אני כאברך מ-770 וחדור בתחושת שליחות ורעייתי גם היא באה מבית של שליחות. בית הכנסת של היישוב היה בדירה ורק פעל בשבתות, ובאמצע השבוע לא היה מניין.
"הפעולה ראשונה שעשינו: התחלנו להזמין משפחות לשבת, וזה עבד. את מי פוגשים קודם? את בעל המכולת... באים לפתוח חשבון והוא פותח בשיחה. מי אתם, וכדו'. הזמנו אותו ואת משפחתו לסעודת ליל שבת, וכך החל להיווצר הקשר עם אנשי הקהילה. אגב, אותו בעל-מכולת, תוך קדנציה הפך להיות ראש המועצה", משחזר הרב גליצנשטיין.
התוועדות י"ט כסלו במעלה אפרים
וכך הקשר עם אנשי היישוב הלך והתהדק. בכל שבת הוזמנה משפחה אחת לליל שבת, ומשפחה שניה לבוקר שבת. בתוך שנה כ-90 משפחות התארחו בסבב אצל השלוחים הצעירים. וזה הוכיח את עצמו: "משפחה שמתארחת אצלך, הקשר נהיה אישי, ו'הם שלך'. רעייתי שתחי' השקיעה מאוד בסעודות, ש'יהיה נוצץ', יותר מהרגיל. בהמשך, כל שאלה באופן אוטומטי הפנו אלינו".
הלכות שו"ע – כן, מצוות? לא!
סיפור מעניין על ימי בראשית, מספר לנו הרב גליצנשטיין: "ביקשנו למסור בבית הספר המקומי שיעורי יהדות בתוך תכנית הלימודים. מנהלת ביה"ס באה מבית דתי. פנינו אליה וביקשנו למסור שיעורים 'בכדי למנוע בורות בענייני יהדות'. היא הסכימה, אך היות ולא מדובר בבי"ס דתי וכדי לקבל אישור מהפיקוח, ביקשה מאשתי שנגיש תכנית לימודים מסודרת שתוכל לקבל עליה אישור מראש.
"רעייתי שתחי' לא יכלה להכין את התכנית מסיבות שונות ואת המשימה הטלתי על גורם חינוכי מסויים מהיישוב הסמוך 'מחולה'. הוא לקח את ה'קיצור שולחן ערוך', והעתיק מילה במילה... הלכות הקימה בבוקר, וכו' וכו', עניינים שלא שייכים לכאורה לבי"ס לא דתי... נוסף על כל זה, הוא הוסיף בסוף הרשימה: תכנית לימוד ל-7 מצוות בני נח...
"אחרי זמן מה, מתקשרת המנהלת ומזמנת אותי לפגישה דחופה. "הפיקוח אישר את כל התכנית. רק בסוף הוא ראה שכתוב '7 מצוות', ועל זה הוא הטיל ווטו. 'מצוות?' הוא קרא. 'זה לא בבית ספרנו...', היא סיפרה, והוסיפה: 'אם הבורות כל כך גדולה שלא יודעים מה זה מצוות, חובה לבער אותה...'".
איך בונים קהילה?
"התחלנו בארוחות שבת ושיעורים אישיים עם אנשים. השקעתי המון בהתחלה, עשרים דקות אחד-על-אחד וזה יצר קשר. אני מאמין בשיטה הזו, להתחיל מלמטה למעלה. לא להתחיל עם הדברים הגדולים, אלא בהתחלה עבודה מלמטה. אח"כ הכל ילך מאליו.
"לדוגמא, כשביקשתי את המתנ"ס, קיבלתי, כל הדלתות היו פתוחות. יש לי ילדים בשליחות, וגם חתנים, וב"ה הם מצליחים בשיטה הזו. נכון שבהתחלה, בשנתיים שלש הראשונות אתה לא עורך אירועים גדולים ונוצצים. יכולים לשאול אותך: מה, לא עשית תהלוכת ל"ג בעומר?
"כשכולם מתחברים אצלך, למדו איתך ואכלו בשלחן שבת יחד, הם מרגישים מחויבות, לא יכולים לומר לך 'לא'. בשלב יותר מאוחר ערכנו אירועים גדולים, והיום מגיעים לכל אירוע של חב"ד מכל יישובי הבקעה. בל"ג בעומר לדוגמא עשינו כינוס ובהמשך יריד ענק, עם המון תחנות ואטרקציות: רכבת, מתנפחים, סירות במים, וגם תחנות יהודיות כמו בניית בית המקדש וכדומה. היריד הפך כבר לשם-דבר, מכל הבקעה מגיעים לכאן. באחת השנים רצינו קצת ל'הוריד פרופיל', ובמועצה לא הסכימו בשום אופן".
ההתפתחות: שלב אחר שלב
"ונחזור לימי בראשית: לאחר כמה חודשים לבואנו, החל להיות מניין יום יום, מנחה וערבית ואח"כ גם שחרית. ביהכנס התפתח וגדל, נבנה בית הכנסת חדש במרוצת הזמן, וכיום הוא מכיל מאה מקומות ישיבה ובשבתות וימים טובים הוא צר מהכיל את כולם, וחושבים על הרחבה.
"חודשיים לפני שהגעתי ליישוב פתחו מקווה מאוד קטן מארגון 'טהרת המשפחה'. בנינו כאן מקווה חדשה לגמרי, עם בור-על-גב-בור כשיטת חב"ד. זכינו לפני שלוש שנים בתחרות המקווה היפה במקום הראשון במועצות המקומיות, עם חמישה כוכבים. מה שמעניין, שחלק גדול מהמימון של המקווה החדש הגיע מהחקלאים בבקעה.
חמישה כוכבים: המקווה המהודרת במעלה אפרים
כרב איזורי, בפיו של הרב מנחם גליצנשטיין סיפורי-קירוב מרגשים לרוב, מקרים בהם הוא נתקל כמעט יום-יום, כמו למשל על חברותא שהייתה לו עם צעיר תושב המקום, בשנים הראשונות לשליחות, לאחר-מכן חיתן אותו כדת משה וישראל וכיום הוא מכין את הבן שלו לבר מצווה, וכך הלאה.
היות והזכרנו את תרומתם של חקלאים לבניית המקווה, הרב מנחם גליצנשטיין נזכר בסיפור מפעים עם אחד החקלאים בסביבה: "כרב האיזורי, בתחום אחריותי נושא הערלה בבקעה. הקדמה קטנה: מדונם של גפן, חקלאי יכול להפיק כשני טון ענבים. על כל קילו הוא יכול לקבל סדר גודל של 5 שקלים.
"וכעת לסיפור: בתחילת דרכי ברבנות, כמעט 50 אחוז משטחי החקלאות של הבקעה היו עם עצי ערלה. היום הבקעה נקייה מערלה, אבל אז לא. יש חקלאים שמשווקים רק לחו"ל, ואז כל הסחורה שלו נחשבת לא כשרה, גם מה שלא ערלה. אם הוא מוריד את הערלה לגמרי הוא מקבל כשרות לשווק לארץ.
"לחקלאי הזה היה 50 דונם (ערך תפוקה של חצי מליון שקל = לשם המחשה בלבד). הוא בא אלי ואומר לי: כבוד הרב, אני חייב להפגש איתך. יש לי דילמה, את רוב הסחורה אני אכן שולח ליצוא. מה שאני שלא אצליח לייצא, אני מתלבט האם לשלוח לחנויות שאין עליהם השגחה, או לא?" מדובר בשטח ענק, ומדובר כאן באפשרות להפסד עצום.
"אמרתי לו: 'הרי לא באת להיפגש איתי סתם כך. אתה מבין לבד שאני לא יכול להתיר לך. אני יכול לעשות איתך 'דיל': כדי שתצליח במכירה לחו"ל במחיר טוב אני יגיד עבורך פרק תהילים. אתה מצידך תוריד את הערלה וה' יעזור שתצליח'. הוא חשב זמן-מה, ואז אמר: 'הולך, עשינו עסק'. הוא הוריד את הערלה באמת במסירות נפש, וכל יום אמרתי עליו פרק תהילים שיהיה קידוש ה'.
"אחרי זמן-מה, הוא מתקשר אלי: אני שמח לבשר לך שהכל היה ליצוא! ההצלחה שלי בגלל שהורדתי את הערלה, ולא מכרתי בארץ. לא היו שום פסילות, כל זן הבשיל בדיוק ברגע הנכון במתיקות הנכונה הכל מאה אחוז! דבר בלתי מצוי. הוא הגיע לסעודת פורים המסורתית אצלינו שנערכת בכל שנה, לקח את הרמקול וסיפר לכולם: "הכל הצליח!".
סעודת פורים המסורתית, אצל השליח הרב מנחם גליצנשטיין
לסיוםן, הוא מדבר על 'סוד ההצלחה', כפי שבא לידי ביטוי גם בשמחה המשפחתית ברקע הוידאו שפורסם: "בשמחה השתתפו כ-60 איש ממעלה אפרים, חלק דתיים וחלק לעת עתה עדיין לא. אגב", הוא מציין וזה עבורנו ממש לא 'אגב', "יש לנו ביישוב עשר משפחות חב"דיות. סוד ההצלחה זה יחס. תן יחס לאנשים ויתנו לכם חזרה. אני שמח על הזכות להיות כאן שליח של הרבי. ההתחלה תמיד קשה - 'הזורעים בדימעה ברינה יקצורו'.
"בתחילה יש את הקושי הסביבתי והכספי. כעבור כמה שנים רואים את הקשר שנרקם ואת הכוחות של הרבי. אני מודה לקב"ה שזכיתי להיות בצבא של הרבי ולקיים את השליחות שהוטלה עלינו".
כ-60 משפחות ממעלה אפרים שבבקעת הירדן רקדו בדבוקה אחת, בחתונת בנו של השליח הרב מנחם גליצנשטיין ממעלה אפרים עב"ג בתו של הרב אלי וילהלם שהתקיימה בכפר חב"ד. מהם דתיים, מהם עדיין לא לעת-עתה, ולראשם 'כיפה-של-בר-מצווה'. מה שאולי סימל יותר מכל את האהבה של תושבי מעלה אפרים, היה יהודי שעלה לבמה ושר יחד עם שמחה פרידמן שיר מאולתר: "אשרינו שהרב גליצנשטיין הוא רבינו", לקול תשואות הקהל...
בראיון מיוחד עם הרב מנחם גליצנשטיין, שליח הרבי במעלה אפרים בארץ-הקודש, ניסינו לעמוד על סוד ההצלחה שלו ועל הדרך ודרך-כך לשמוע על עוד נקודה חמה ופועמת של שליחות חב"דית מצליחה בבקעת הירדן.
ימי בראשית
לאחר נישואיהם בניו-יורק, קיבלו הרב מנחם גליצנשטיין הוראה מהרבי לנסוע לארץ. לאחר שהרב מנחם למד כשנתיים וחצי בכולל בכפר-חב"ד, הגיעה הוראה מהרבי שיעסוק ברבנות, וכך הוא הגיע למעלה אפרים, לפני 28 שנה.
"כשהגעתי ליישוב לפני 28 שנה, הוא לא היה מוגדר כישוב דתי", מספר הרב מנחם גליצנשטיין, "הגענו, אני כאברך מ-770 וחדור בתחושת שליחות ורעייתי גם היא באה מבית של שליחות. בית הכנסת של היישוב היה בדירה ורק פעל בשבתות, ובאמצע השבוע לא היה מניין.
"הפעולה ראשונה שעשינו: התחלנו להזמין משפחות לשבת, וזה עבד. את מי פוגשים קודם? את בעל המכולת... באים לפתוח חשבון והוא פותח בשיחה. מי אתם, וכדו'. הזמנו אותו ואת משפחתו לסעודת ליל שבת, וכך החל להיווצר הקשר עם אנשי הקהילה. אגב, אותו בעל-מכולת, תוך קדנציה הפך להיות ראש המועצה", משחזר הרב גליצנשטיין.
התוועדות י"ט כסלו במעלה אפרים
וכך הקשר עם אנשי היישוב הלך והתהדק. בכל שבת הוזמנה משפחה אחת לליל שבת, ומשפחה שניה לבוקר שבת. בתוך שנה כ-90 משפחות התארחו בסבב אצל השלוחים הצעירים. וזה הוכיח את עצמו: "משפחה שמתארחת אצלך, הקשר נהיה אישי, ו'הם שלך'. רעייתי שתחי' השקיעה מאוד בסעודות, ש'יהיה נוצץ', יותר מהרגיל. בהמשך, כל שאלה באופן אוטומטי הפנו אלינו".
הלכות שו"ע – כן, מצוות? לא!
סיפור מעניין על ימי בראשית, מספר לנו הרב גליצנשטיין: "ביקשנו למסור בבית הספר המקומי שיעורי יהדות בתוך תכנית הלימודים. מנהלת ביה"ס באה מבית דתי. פנינו אליה וביקשנו למסור שיעורים 'בכדי למנוע בורות בענייני יהדות'. היא הסכימה, אך היות ולא מדובר בבי"ס דתי וכדי לקבל אישור מהפיקוח, ביקשה מאשתי שנגיש תכנית לימודים מסודרת שתוכל לקבל עליה אישור מראש.
"רעייתי שתחי' לא יכלה להכין את התכנית מסיבות שונות ואת המשימה הטלתי על גורם חינוכי מסויים מהיישוב הסמוך 'מחולה'. הוא לקח את ה'קיצור שולחן ערוך', והעתיק מילה במילה... הלכות הקימה בבוקר, וכו' וכו', עניינים שלא שייכים לכאורה לבי"ס לא דתי... נוסף על כל זה, הוא הוסיף בסוף הרשימה: תכנית לימוד ל-7 מצוות בני נח...
"אחרי זמן מה, מתקשרת המנהלת ומזמנת אותי לפגישה דחופה. "הפיקוח אישר את כל התכנית. רק בסוף הוא ראה שכתוב '7 מצוות', ועל זה הוא הטיל ווטו. 'מצוות?' הוא קרא. 'זה לא בבית ספרנו...', היא סיפרה, והוסיפה: 'אם הבורות כל כך גדולה שלא יודעים מה זה מצוות, חובה לבער אותה...'".
איך בונים קהילה?
"התחלנו בארוחות שבת ושיעורים אישיים עם אנשים. השקעתי המון בהתחלה, עשרים דקות אחד-על-אחד וזה יצר קשר. אני מאמין בשיטה הזו, להתחיל מלמטה למעלה. לא להתחיל עם הדברים הגדולים, אלא בהתחלה עבודה מלמטה. אח"כ הכל ילך מאליו.
"לדוגמא, כשביקשתי את המתנ"ס, קיבלתי, כל הדלתות היו פתוחות. יש לי ילדים בשליחות, וגם חתנים, וב"ה הם מצליחים בשיטה הזו. נכון שבהתחלה, בשנתיים שלש הראשונות אתה לא עורך אירועים גדולים ונוצצים. יכולים לשאול אותך: מה, לא עשית תהלוכת ל"ג בעומר?
"כשכולם מתחברים אצלך, למדו איתך ואכלו בשלחן שבת יחד, הם מרגישים מחויבות, לא יכולים לומר לך 'לא'. בשלב יותר מאוחר ערכנו אירועים גדולים, והיום מגיעים לכל אירוע של חב"ד מכל יישובי הבקעה. בל"ג בעומר לדוגמא עשינו כינוס ובהמשך יריד ענק, עם המון תחנות ואטרקציות: רכבת, מתנפחים, סירות במים, וגם תחנות יהודיות כמו בניית בית המקדש וכדומה. היריד הפך כבר לשם-דבר, מכל הבקעה מגיעים לכאן. באחת השנים רצינו קצת ל'הוריד פרופיל', ובמועצה לא הסכימו בשום אופן".
ההתפתחות: שלב אחר שלב
"ונחזור לימי בראשית: לאחר כמה חודשים לבואנו, החל להיות מניין יום יום, מנחה וערבית ואח"כ גם שחרית. ביהכנס התפתח וגדל, נבנה בית הכנסת חדש במרוצת הזמן, וכיום הוא מכיל מאה מקומות ישיבה ובשבתות וימים טובים הוא צר מהכיל את כולם, וחושבים על הרחבה.
"חודשיים לפני שהגעתי ליישוב פתחו מקווה מאוד קטן מארגון 'טהרת המשפחה'. בנינו כאן מקווה חדשה לגמרי, עם בור-על-גב-בור כשיטת חב"ד. זכינו לפני שלוש שנים בתחרות המקווה היפה במקום הראשון במועצות המקומיות, עם חמישה כוכבים. מה שמעניין, שחלק גדול מהמימון של המקווה החדש הגיע מהחקלאים בבקעה.
חמישה כוכבים: המקווה המהודרת במעלה אפרים
כרב איזורי, בפיו של הרב מנחם גליצנשטיין סיפורי-קירוב מרגשים לרוב, מקרים בהם הוא נתקל כמעט יום-יום, כמו למשל על חברותא שהייתה לו עם צעיר תושב המקום, בשנים הראשונות לשליחות, לאחר-מכן חיתן אותו כדת משה וישראל וכיום הוא מכין את הבן שלו לבר מצווה, וכך הלאה.
היות והזכרנו את תרומתם של חקלאים לבניית המקווה, הרב מנחם גליצנשטיין נזכר בסיפור מפעים עם אחד החקלאים בסביבה: "כרב האיזורי, בתחום אחריותי נושא הערלה בבקעה. הקדמה קטנה: מדונם של גפן, חקלאי יכול להפיק כשני טון ענבים. על כל קילו הוא יכול לקבל סדר גודל של 5 שקלים.
"וכעת לסיפור: בתחילת דרכי ברבנות, כמעט 50 אחוז משטחי החקלאות של הבקעה היו עם עצי ערלה. היום הבקעה נקייה מערלה, אבל אז לא. יש חקלאים שמשווקים רק לחו"ל, ואז כל הסחורה שלו נחשבת לא כשרה, גם מה שלא ערלה. אם הוא מוריד את הערלה לגמרי הוא מקבל כשרות לשווק לארץ.
"לחקלאי הזה היה 50 דונם (ערך תפוקה של חצי מליון שקל = לשם המחשה בלבד). הוא בא אלי ואומר לי: כבוד הרב, אני חייב להפגש איתך. יש לי דילמה, את רוב הסחורה אני אכן שולח ליצוא. מה שאני שלא אצליח לייצא, אני מתלבט האם לשלוח לחנויות שאין עליהם השגחה, או לא?" מדובר בשטח ענק, ומדובר כאן באפשרות להפסד עצום.
"אמרתי לו: 'הרי לא באת להיפגש איתי סתם כך. אתה מבין לבד שאני לא יכול להתיר לך. אני יכול לעשות איתך 'דיל': כדי שתצליח במכירה לחו"ל במחיר טוב אני יגיד עבורך פרק תהילים. אתה מצידך תוריד את הערלה וה' יעזור שתצליח'. הוא חשב זמן-מה, ואז אמר: 'הולך, עשינו עסק'. הוא הוריד את הערלה באמת במסירות נפש, וכל יום אמרתי עליו פרק תהילים שיהיה קידוש ה'.
"אחרי זמן-מה, הוא מתקשר אלי: אני שמח לבשר לך שהכל היה ליצוא! ההצלחה שלי בגלל שהורדתי את הערלה, ולא מכרתי בארץ. לא היו שום פסילות, כל זן הבשיל בדיוק ברגע הנכון במתיקות הנכונה הכל מאה אחוז! דבר בלתי מצוי. הוא הגיע לסעודת פורים המסורתית אצלינו שנערכת בכל שנה, לקח את הרמקול וסיפר לכולם: "הכל הצליח!".
סעודת פורים המסורתית, אצל השליח הרב מנחם גליצנשטיין
לסיוםן, הוא מדבר על 'סוד ההצלחה', כפי שבא לידי ביטוי גם בשמחה המשפחתית ברקע הוידאו שפורסם: "בשמחה השתתפו כ-60 איש ממעלה אפרים, חלק דתיים וחלק לעת עתה עדיין לא. אגב", הוא מציין וזה עבורנו ממש לא 'אגב', "יש לנו ביישוב עשר משפחות חב"דיות. סוד ההצלחה זה יחס. תן יחס לאנשים ויתנו לכם חזרה. אני שמח על הזכות להיות כאן שליח של הרבי. ההתחלה תמיד קשה - 'הזורעים בדימעה ברינה יקצורו'.
"בתחילה יש את הקושי הסביבתי והכספי. כעבור כמה שנים רואים את הקשר שנרקם ואת הכוחות של הרבי. אני מודה לקב"ה שזכיתי להיות בצבא של הרבי ולקיים את השליחות שהוטלה עלינו".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
