מערכת COL
|
יום ז' אדר ב ה׳תשע״ו
17.03.2016
חוץ ממשלוח מנות למורה, גם מעטפה בצד? ● מנהלים מדברים
חוץ ממשלוח המנות היפה והמושקע, יש הורים שמצרפים גם כסף ל'מלמד', בעבור ההשקעה במשך כל השנה וכאות הערכה על פועלו ● האם התופעה הזו ראויה? וגם: מה הדרך הנכונה המומלצת להביע הערכה למחנכים שעושים לילות כימים למען חינוך ילדינו? ● הרב מנחם-מענדל כהן מנהל חיידר אידיש 'אהלי מנחם חב"ד' ביתר-עילית והרב זאב קפלן מנהל תלמוד-תורה בנחלת הר-חב"ד 'מסירים את הכפפות' בדו-שיח מחכים ומרתק ● מגזין שישי משלוח מנות למלמד
(צילום אילוסטרציה: הילה נאמן)
משה בן-חיים
חוץ מעוגה ממתק ובקבוק יין, יש הורים שמוסיפים סכום כסף בתוך משלוח המנות ל'מלמד' המסור של הילד, שמשקיע בחינוכו לאורך כל השנה.
זה התחיל כהערכה אישית, ובהמשך הפך לתופעה במגזרים ובמקומות שונים, ואף הביא לסוג של תחרות סמויה בין ההורים.
המלמדים אולי נהנים, אך אלו שיש להם כמה ילדים במוסדות, ומצבם הכלכלי לא שפיר במיוחד, כשהדבר מהווה עליהם נטל. לא תיתן? אולי ילדך יקבל יחס מופלא לעומת ילד אחר, שלאביו כן-יש-אפשרות לשלם בנדיבות?
(תמונת אילוסטרציה: הילה נאמן)
כל שנה לפני פורים, התופעה עולה לסדר היום הציבורי. ניגשנו לשתי דמויות חינוכיות: הרב מנחם-מנדל כהן מנהל חיידר אידיש "אהלי מנחם" ביתר עילית, והרב זאב קפלן מנהל תלמוד תורה חב"ד בקריית מלאכי, לקבל מהם מבט חינוכי – אחת ולתמיד - על הסוגיה המורכבת.
מה דעתכם על התופעה?
הרב מנדי כהן: "אכן, תופעה מבורכת. כל אדם המבצע פעולה של 'נתינה' ומעניק לאדם אחר בין כסף ובין שווה כסף כהערכה לדברים שעשה עבורו, או עבור משפחתו – מבצע בכך פעולה מבורכת.
"מפתיע שהשאלה מתעוררת כל שנה מחדש דווקא כלפיי המורים, ולא כלפיי שכנים, או נותני שירות בדוגמת מלצרים, סבלים, נגרים וטכנאים".
הרב זאב קפלן: "תופעה עתיקת-יומין. לדעתי היא קיימת בעיקר בירושלים ובבני ברק, פחות במוסדות חב"דיים. מצד ההורה, זה עלול להיות נטל כבד כלכלית, בפרט שיש כמה ילדים שלומדים במוסדות וההוצאה גדולה.
"כמחנך במשך 20 שנה, אני יכול לספר שלא חיכיתי לכסף, אבל כן ציפיתי לקבל מכתב, זה עשה לי מאוד טוב על הלב. מכתבים כאלה אני שומר עד היום. הייתי קורא אותם בפני כל המשפחה, זו היתה אטרקציה מיוחדת.
"בדרך כלל, ההורים היו כותבים יחד עם הילד, דברים מאוד חמים ומיוחדים, מזה הייתי נהנה מאוד".
הדרך המומלצת
האם אין חשש שהדבר יגרום לתחרותיות בין ההורים?
הרב מנדי כהן: "כשבונים תקנון למוסד חינוכי משקיעים מחשבה רבה במניעת תחרותיות. מגדירים את מספר הממתקים בימי הולדת, ואף בטיולים. כלי כתיבה אחידים, קלמר אחיד, סגנון מסיבת בר מצווה ועוד.
"הצד השווה בכל הדברים המוגבלים הוא שמדובר על הוצאה של אדם לעצמו. אך כאשר מדובר על נתינה, איני רואה מקום להגביל את הנתינה כדי למנוע תחרותיות... אולי נגביל גם את כמות ה'מתנות לאביונים' כדי למנוע תחרות בין הנדיבים?".
הרב זאב קפלן: "בדרך כלל אין סינכרון בין ההורים מי נתן כמה. כל אחד נותן לפי יכולותיו. ראיתי בהרבה מקומות שהיו מתארגנים וקונים משהו במשותף, גם חסכוני יותר, וגם מאוחד ובעל עוצמה יותר גדולה. גם כולם נתנו, וגם בהרגשה טובה. זו לדעתי דרך מומלצת.
איך נכון להתמודד עם התופעה, לטוב ולמוטב?
הרב זאב קפלן: "בכל הנושא של משלוח מנות ותחרותיות, הן של הורים למורים והן בין התלמידים לבין עצמם, תמיד היו בתת"ים התארגנויות מראש, היו כאלה שערכו הגרלה בין התלמידים מי שולח למי והגבילו עד איזה סכום, וכך הצליחו להפוך את כל נושא משלוחי המנות מתחרותי למשהו חינוכי וחיובי.
צילום אילוסטרציה: הילה נאמן
"בוא לא נשכח שיש בזה תחרותיות והרבה נפגעים. גם למשלוח מנות למחנך היו מתארגנים מראש, שלא תהיה איפה ואיפה. גם אני יזמתי בעבר, דרך אחד ההורים, התארגנות דומה. אין ספק שזו דרך נכונה".
הרב מנדי כהן: "עלינו להפנים למי אנו נותנים ומה אנו מבקשים להביע בנתינה זו. הדבר ייתן לנו את הפרופורציות הנכונות הן כלפי מעלה והן כלפי מטה".
לא לעיצוב גרנדיוזי
מהי הדרך הנכונה להביע הערכה כלפי המורים?
הרב מנדי כהן: "לאחר שהדגשנו שהכול מותר ואפילו חיובי, נעשה סוויץ' קטן: הדרך להביע הערכה לא חייבת לעבור דרך עיצוב גרנדיוזי ושווי כספי – אלא דרך חשיבה באופן של "רחמנא ליבא בעי". מה יעשה טוב למורה? איזו מחמאה כנה נוכל לכתוב לו? ומה אומר הילד עצמו בנושא? בדרך זו ניתן להגיע למשלוח הרצוי שייזכר יותר מכל.
"שבו עם הילד מספר דקות, ספרו לו שיש אדם מאד חשוב שאנו חפצים ביקרו ושאלו את הילד מה נראה לו הכי מתוק לעשות לאותו אדם שחפצים ביקרו: המלמד שלך!
"ארזו את משלוח המנות לפי התפריט בראשו של הילד: שוקולד, בקבוק יין (ואל תפגעו אם לא תורשו להכניס מאפה מהבית), בקשו מהילד להכין מכתב, ארזו את החבילה היטב, לוו את הילד לביתו של המלמד, הצטיידו במצלמה והשתדלו גם אתם להיראות בתמונה... את התוצאות תראו בעצמכם בהמשך השנה. והכי חשוב: חינכתם את ילדכם להכרת טובה והפנמה שהמלמד הוא מהדמויות החשובות בחייו".
הרב זאב קפלן: "מתוך נסיון: היו הורים שבאו אלי עם הילד לומר 'פורים שמח', ולשתות 'לחיים'. היו אומרים תודה למורה, והולכים לדרכם. מאוד חינוכי ויפה. גם מכתב הערכה מאוד חשוב. באופן כללי, אפשר להסתפק במשהו סמלי, כגון בקבוק יין, וכדו'. העיקר זה המסר והערכה, זה שווה הרבה יותר".
חוץ מעוגה ממתק ובקבוק יין, יש הורים שמוסיפים סכום כסף בתוך משלוח המנות ל'מלמד' המסור של הילד, שמשקיע בחינוכו לאורך כל השנה.
זה התחיל כהערכה אישית, ובהמשך הפך לתופעה במגזרים ובמקומות שונים, ואף הביא לסוג של תחרות סמויה בין ההורים.
המלמדים אולי נהנים, אך אלו שיש להם כמה ילדים במוסדות, ומצבם הכלכלי לא שפיר במיוחד, כשהדבר מהווה עליהם נטל. לא תיתן? אולי ילדך יקבל יחס מופלא לעומת ילד אחר, שלאביו כן-יש-אפשרות לשלם בנדיבות?
(תמונת אילוסטרציה: הילה נאמן)
כל שנה לפני פורים, התופעה עולה לסדר היום הציבורי. ניגשנו לשתי דמויות חינוכיות: הרב מנחם-מנדל כהן מנהל חיידר אידיש "אהלי מנחם" ביתר עילית, והרב זאב קפלן מנהל תלמוד תורה חב"ד בקריית מלאכי, לקבל מהם מבט חינוכי – אחת ולתמיד - על הסוגיה המורכבת.
מה דעתכם על התופעה?
הרב מנדי כהן: "אכן, תופעה מבורכת. כל אדם המבצע פעולה של 'נתינה' ומעניק לאדם אחר בין כסף ובין שווה כסף כהערכה לדברים שעשה עבורו, או עבור משפחתו – מבצע בכך פעולה מבורכת.
"מפתיע שהשאלה מתעוררת כל שנה מחדש דווקא כלפיי המורים, ולא כלפיי שכנים, או נותני שירות בדוגמת מלצרים, סבלים, נגרים וטכנאים".
הרב זאב קפלן: "תופעה עתיקת-יומין. לדעתי היא קיימת בעיקר בירושלים ובבני ברק, פחות במוסדות חב"דיים. מצד ההורה, זה עלול להיות נטל כבד כלכלית, בפרט שיש כמה ילדים שלומדים במוסדות וההוצאה גדולה.
"כמחנך במשך 20 שנה, אני יכול לספר שלא חיכיתי לכסף, אבל כן ציפיתי לקבל מכתב, זה עשה לי מאוד טוב על הלב. מכתבים כאלה אני שומר עד היום. הייתי קורא אותם בפני כל המשפחה, זו היתה אטרקציה מיוחדת.
"בדרך כלל, ההורים היו כותבים יחד עם הילד, דברים מאוד חמים ומיוחדים, מזה הייתי נהנה מאוד".
הדרך המומלצת
האם אין חשש שהדבר יגרום לתחרותיות בין ההורים?
הרב מנדי כהן: "כשבונים תקנון למוסד חינוכי משקיעים מחשבה רבה במניעת תחרותיות. מגדירים את מספר הממתקים בימי הולדת, ואף בטיולים. כלי כתיבה אחידים, קלמר אחיד, סגנון מסיבת בר מצווה ועוד.
"הצד השווה בכל הדברים המוגבלים הוא שמדובר על הוצאה של אדם לעצמו. אך כאשר מדובר על נתינה, איני רואה מקום להגביל את הנתינה כדי למנוע תחרותיות... אולי נגביל גם את כמות ה'מתנות לאביונים' כדי למנוע תחרות בין הנדיבים?".
הרב זאב קפלן: "בדרך כלל אין סינכרון בין ההורים מי נתן כמה. כל אחד נותן לפי יכולותיו. ראיתי בהרבה מקומות שהיו מתארגנים וקונים משהו במשותף, גם חסכוני יותר, וגם מאוחד ובעל עוצמה יותר גדולה. גם כולם נתנו, וגם בהרגשה טובה. זו לדעתי דרך מומלצת.
איך נכון להתמודד עם התופעה, לטוב ולמוטב?
הרב זאב קפלן: "בכל הנושא של משלוח מנות ותחרותיות, הן של הורים למורים והן בין התלמידים לבין עצמם, תמיד היו בתת"ים התארגנויות מראש, היו כאלה שערכו הגרלה בין התלמידים מי שולח למי והגבילו עד איזה סכום, וכך הצליחו להפוך את כל נושא משלוחי המנות מתחרותי למשהו חינוכי וחיובי.
צילום אילוסטרציה: הילה נאמן
"בוא לא נשכח שיש בזה תחרותיות והרבה נפגעים. גם למשלוח מנות למחנך היו מתארגנים מראש, שלא תהיה איפה ואיפה. גם אני יזמתי בעבר, דרך אחד ההורים, התארגנות דומה. אין ספק שזו דרך נכונה".
הרב מנדי כהן: "עלינו להפנים למי אנו נותנים ומה אנו מבקשים להביע בנתינה זו. הדבר ייתן לנו את הפרופורציות הנכונות הן כלפי מעלה והן כלפי מטה".
לא לעיצוב גרנדיוזי
מהי הדרך הנכונה להביע הערכה כלפי המורים?
הרב מנדי כהן: "לאחר שהדגשנו שהכול מותר ואפילו חיובי, נעשה סוויץ' קטן: הדרך להביע הערכה לא חייבת לעבור דרך עיצוב גרנדיוזי ושווי כספי – אלא דרך חשיבה באופן של "רחמנא ליבא בעי". מה יעשה טוב למורה? איזו מחמאה כנה נוכל לכתוב לו? ומה אומר הילד עצמו בנושא? בדרך זו ניתן להגיע למשלוח הרצוי שייזכר יותר מכל.
"שבו עם הילד מספר דקות, ספרו לו שיש אדם מאד חשוב שאנו חפצים ביקרו ושאלו את הילד מה נראה לו הכי מתוק לעשות לאותו אדם שחפצים ביקרו: המלמד שלך!
"ארזו את משלוח המנות לפי התפריט בראשו של הילד: שוקולד, בקבוק יין (ואל תפגעו אם לא תורשו להכניס מאפה מהבית), בקשו מהילד להכין מכתב, ארזו את החבילה היטב, לוו את הילד לביתו של המלמד, הצטיידו במצלמה והשתדלו גם אתם להיראות בתמונה... את התוצאות תראו בעצמכם בהמשך השנה. והכי חשוב: חינכתם את ילדכם להכרת טובה והפנמה שהמלמד הוא מהדמויות החשובות בחייו".
הרב זאב קפלן: "מתוך נסיון: היו הורים שבאו אלי עם הילד לומר 'פורים שמח', ולשתות 'לחיים'. היו אומרים תודה למורה, והולכים לדרכם. מאוד חינוכי ויפה. גם מכתב הערכה מאוד חשוב. באופן כללי, אפשר להסתפק במשהו סמלי, כגון בקבוק יין, וכדו'. העיקר זה המסר והערכה, זה שווה הרבה יותר".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
