מערכת COL
|
יום ז' אדר ב ה׳תשע״ו
17.03.2016
חצי שנה לטרור: ממה בדיוק חוששת הממשלה? ● ראיון
חצי שנה לטרור: האם אנו לפני 'שגרת טרור' חלילה? ומה הפתרונות שמציגים גורמי הביטחון? ● הפרשן הצבאי הבכיר חגי הוברמן 'עושה סדר' ומנתח את המצב בראיון ל-COL ● וגם: האם יש יד נסתרת בקריסת המנהרות ברצועה? חגי הוברמן מנתח
חצי שנה של טרור בלתי-פוסק! (צילומים: חטיבת דובר המשטרה)
משה בן חיים
חצי שנה אחרי פרוץ גל הטרור, ונראה, כמה עצוב, שמתחילים להתרגל לשגרת הטרור. בכל יום נתפסים מחבלים ומחבלות, גדולים וקטנים, בדרך לפיגוע השם ירחם, ולפעמים גם מזימתם המרושעת צולחת. בחסדי שמיים מתרחשים ניסים ונמנעים פיגועים גדולים יותר.
כולם שואלים את עצמם: מתי כל זה ייגמר והטרור ייגדע? הפרשן המדיני-צבאי חגי הוברמן, עושה סדר בשיחה מקיפה שקיימנו עמו השבוע.
חצי שנה לטרור! מה הממשלה מתכוונת לעשות?
"מה שצריך היום, לא נעשה. הממשלה חוששת מהסתבכות בינ"ל-מדינית. מתבקש מהמצב לבצע חסימות בצירים שהפכו למוקדי פיגועים וחסימות בכפרים, לאו דווקא באופן גורף, אלא כמענה למצב בשטח. לדוגמא: כשהיה רצף פיגועים מאיזור הר חברון, היה מתבקש לסגור שם צירים ולהדק את הפיקוח.
"הממשלה כיום חוששת מתגובה בינ"ל. הפסיכוזה הזאת דוגלת בגישה ש'לא להסלים את המצב', ו'בא נחכה שהמצב ירגע'. למעשה, הגישה הזו מביאה להסלמה. ראינו את זה ב'חומת מגן', ששרון בזמנו הנהיג את המונח 'איפוק זה כח'. אך הפיגועים נמשכו, ורק כשנכנסו פנימה נפסקו הפיגועים הקשים.
"זה לא יהיה קל, אך אין ברירה: צריך להילחם בהסתה וברשתות החברתיות הערביות, ולמגר את הטרור. יהיה קושי, אבל אז נוכל לחזור למצב נורמלי – וגם הלחץ הבינ"ל יפסק, כי זה יגמר. לא רוצים הסלמה? בכל מקרה היא עלולה לבוא. עדיף להגיע מתוך יוזמה - ולגבור עליה".
האם אנו לפני 'שגרת טרור' חלילה?
"בא נתאר רגע את המציאות. חצי שנה של טרור, דקירות, וכביכול הישגים לטרור, באמצעות השלטת פחד. אבל המצב הרבה פחות גרוע ממה שזה נראה: לאחר חצי שנה, מעט הרוגים יחסית. אני לא בא חלילה להמעיט, הרי כל הרוג הי"ד - הוא עולם ומלואו. רק רציתי לציין שלעומת תשס"ב או בשנים אחרות, שהמצב אז היה גרוע בהרבה. המסקנה היא, שאנחנו יכולים גם להתמודד עם הטרור הזה, ולא יוכלו לנו!".
היתה התבטאות לאחרונה של גורם צבאי, שאם ימשכו פיגועים בנשק חם, צה"ל יכנס לערים ערביות ביו"ש.
"המהלך הכי לא נכון, זה לצמצם פעולות בשטחי A. אם צה"ל יסוג חד-צדדית, פיגועי הדקירה אולי יפסקו ו... יהפכו לפיגועי התאבדות, ר"ל. הצבא פרוס מודיעינית וביטחונית ופועל כשצריך, ובכך מונע התארגנויות של פיגועים.
"ולגבי ההתבטאות הנ"ל: אנחנו בגדול, שם. אני לא חושב שכניסה גדולה של כוחות זה מה שיגרום לטרור לעצור. הצבא נמצא בשטח, רק שלא מתקבלת ההוראה המתאימה מהדרג המדיני לחסל את הטרור".
איך יכול להיות שאבו מאזן והמנגנונים שלו מצד אחד, כביכול לא מעורבים בטרור, ומצד שני הוא מסית ושולח ברכות למשפחות המרצחים?
"פשוט מאוד. הם למדו מההיסטוריה: האינתיפדה הראשונה עם האבנים הביאה להם את הישגי אוסלו, והאינתיפדה השניה עם המתאבדים הביאה עליהם את 'חומת מגן', בלי שום הישג מבחינתם. לכן הם מעודדים את ה'מפגעים הבודדים', כולל המחבלים שחוסלו לאחרונה עם נשקים מאולתרים".
נשקים מאולתרים שנמצאו על המחבלים שחוסלו בנסיון הפיגועים בתחילת השבוע בכניסה לקרית ארבע (צילום: דובר צה"ל)
איך אכן ניתן להתגבר על הטרור?
"להבהיר להם בדיוק מה הם מפסידים. הם מפחדים להפסיד אדמה, לא חיים. על כל פיגוע – יש לבנות התיישבות חדשה, או עיבוי וחיזוק הקיימת. עד היום נעשה אצלינו בדיוק להיפך: אחרי פיגועים אמרו: 'בואו נצא', התנתקות וכדומה - ואז הם מנצחים. זה לא סוד שהערך של הערבים לקרקע הוא יותר מלחיים. יש את המונח הערבי 'צומוד' – צמוד לקרקע. את המחיר אנחנו לא גובים מהם.
"אני נגד 'לכסח' וכדו', מה המחיר שתגבה מהם בעוד 100 'שהידים'? יש שם הסתה לדברים הללו. מחבל לא חושש לאבד כלום, גם המשפחה שלו נשארת במקומה ודבר לא נעשה. אם הם יחששו לאובדן אדמה – זה ירתיע אותם".
גורמים זרים: ישראל מעורבת ב'יד נעלמת' בקריסת המנהרות ברצועה. זה נכון?
"קשה לי להאמין, לא ידוע לי על כך. מה שכן, ישראל פועלת כבר זמן נגד איום המנהרות ומשקיעה מיליונים רבים בחפירת תעלה תת-קרקעית בגבול הרצועה. כנ"ל ישראל מפתחת סנסורים רגישים לזיהוי מנהרות עם פיתוחים מיוחדים של חברות ישראליות. חלק גדול מהמנהרות קרסו בגלל מי גשמים, אולי מדובר בצירוף מקרים (ובשפה שלנו: 'השגחה פרטית. מב"ח). בכל מקרה, צה"ל ירד לתווך התת-קרקעי ורואה במנהרות איום משמעותי".
מה הפתרונות שמציגים מומחי הביטחון לבעיית הטרור?
"ממה שאני מתרשם לאחרונה, בצבא מאוד נזהרים מלהביע דעה, 'אנחנו רק מבצעים את החלטות הדרג המדיני', אומרים.
"פתרון צבאי צריך להיות מגובה בהוראות ברורות של הדרג המדיני, כמו שציינו לעיל. מחסומים, מלחמת חורמה בהסתה, הרתעה, וגם פיקוח שהכסף ילך אצלם לכלכלה ולא לדברים אחרים. הדרג המדיני צריך להחליט, כדי שהדרג הצבאי יבצע ויחסל את הטרור".
חצי שנה אחרי פרוץ גל הטרור, ונראה, כמה עצוב, שמתחילים להתרגל לשגרת הטרור. בכל יום נתפסים מחבלים ומחבלות, גדולים וקטנים, בדרך לפיגוע השם ירחם, ולפעמים גם מזימתם המרושעת צולחת. בחסדי שמיים מתרחשים ניסים ונמנעים פיגועים גדולים יותר.
כולם שואלים את עצמם: מתי כל זה ייגמר והטרור ייגדע? הפרשן המדיני-צבאי חגי הוברמן, עושה סדר בשיחה מקיפה שקיימנו עמו השבוע.
חצי שנה לטרור! מה הממשלה מתכוונת לעשות?
"מה שצריך היום, לא נעשה. הממשלה חוששת מהסתבכות בינ"ל-מדינית. מתבקש מהמצב לבצע חסימות בצירים שהפכו למוקדי פיגועים וחסימות בכפרים, לאו דווקא באופן גורף, אלא כמענה למצב בשטח. לדוגמא: כשהיה רצף פיגועים מאיזור הר חברון, היה מתבקש לסגור שם צירים ולהדק את הפיקוח.
"הממשלה כיום חוששת מתגובה בינ"ל. הפסיכוזה הזאת דוגלת בגישה ש'לא להסלים את המצב', ו'בא נחכה שהמצב ירגע'. למעשה, הגישה הזו מביאה להסלמה. ראינו את זה ב'חומת מגן', ששרון בזמנו הנהיג את המונח 'איפוק זה כח'. אך הפיגועים נמשכו, ורק כשנכנסו פנימה נפסקו הפיגועים הקשים.
"זה לא יהיה קל, אך אין ברירה: צריך להילחם בהסתה וברשתות החברתיות הערביות, ולמגר את הטרור. יהיה קושי, אבל אז נוכל לחזור למצב נורמלי – וגם הלחץ הבינ"ל יפסק, כי זה יגמר. לא רוצים הסלמה? בכל מקרה היא עלולה לבוא. עדיף להגיע מתוך יוזמה - ולגבור עליה".
האם אנו לפני 'שגרת טרור' חלילה?
"בא נתאר רגע את המציאות. חצי שנה של טרור, דקירות, וכביכול הישגים לטרור, באמצעות השלטת פחד. אבל המצב הרבה פחות גרוע ממה שזה נראה: לאחר חצי שנה, מעט הרוגים יחסית. אני לא בא חלילה להמעיט, הרי כל הרוג הי"ד - הוא עולם ומלואו. רק רציתי לציין שלעומת תשס"ב או בשנים אחרות, שהמצב אז היה גרוע בהרבה. המסקנה היא, שאנחנו יכולים גם להתמודד עם הטרור הזה, ולא יוכלו לנו!".
היתה התבטאות לאחרונה של גורם צבאי, שאם ימשכו פיגועים בנשק חם, צה"ל יכנס לערים ערביות ביו"ש.
"המהלך הכי לא נכון, זה לצמצם פעולות בשטחי A. אם צה"ל יסוג חד-צדדית, פיגועי הדקירה אולי יפסקו ו... יהפכו לפיגועי התאבדות, ר"ל. הצבא פרוס מודיעינית וביטחונית ופועל כשצריך, ובכך מונע התארגנויות של פיגועים.
"ולגבי ההתבטאות הנ"ל: אנחנו בגדול, שם. אני לא חושב שכניסה גדולה של כוחות זה מה שיגרום לטרור לעצור. הצבא נמצא בשטח, רק שלא מתקבלת ההוראה המתאימה מהדרג המדיני לחסל את הטרור".
איך יכול להיות שאבו מאזן והמנגנונים שלו מצד אחד, כביכול לא מעורבים בטרור, ומצד שני הוא מסית ושולח ברכות למשפחות המרצחים?
"פשוט מאוד. הם למדו מההיסטוריה: האינתיפדה הראשונה עם האבנים הביאה להם את הישגי אוסלו, והאינתיפדה השניה עם המתאבדים הביאה עליהם את 'חומת מגן', בלי שום הישג מבחינתם. לכן הם מעודדים את ה'מפגעים הבודדים', כולל המחבלים שחוסלו לאחרונה עם נשקים מאולתרים".
נשקים מאולתרים שנמצאו על המחבלים שחוסלו בנסיון הפיגועים בתחילת השבוע בכניסה לקרית ארבע (צילום: דובר צה"ל)
איך אכן ניתן להתגבר על הטרור?
"להבהיר להם בדיוק מה הם מפסידים. הם מפחדים להפסיד אדמה, לא חיים. על כל פיגוע – יש לבנות התיישבות חדשה, או עיבוי וחיזוק הקיימת. עד היום נעשה אצלינו בדיוק להיפך: אחרי פיגועים אמרו: 'בואו נצא', התנתקות וכדומה - ואז הם מנצחים. זה לא סוד שהערך של הערבים לקרקע הוא יותר מלחיים. יש את המונח הערבי 'צומוד' – צמוד לקרקע. את המחיר אנחנו לא גובים מהם.
"אני נגד 'לכסח' וכדו', מה המחיר שתגבה מהם בעוד 100 'שהידים'? יש שם הסתה לדברים הללו. מחבל לא חושש לאבד כלום, גם המשפחה שלו נשארת במקומה ודבר לא נעשה. אם הם יחששו לאובדן אדמה – זה ירתיע אותם".
גורמים זרים: ישראל מעורבת ב'יד נעלמת' בקריסת המנהרות ברצועה. זה נכון?
"קשה לי להאמין, לא ידוע לי על כך. מה שכן, ישראל פועלת כבר זמן נגד איום המנהרות ומשקיעה מיליונים רבים בחפירת תעלה תת-קרקעית בגבול הרצועה. כנ"ל ישראל מפתחת סנסורים רגישים לזיהוי מנהרות עם פיתוחים מיוחדים של חברות ישראליות. חלק גדול מהמנהרות קרסו בגלל מי גשמים, אולי מדובר בצירוף מקרים (ובשפה שלנו: 'השגחה פרטית. מב"ח). בכל מקרה, צה"ל ירד לתווך התת-קרקעי ורואה במנהרות איום משמעותי".
מה הפתרונות שמציגים מומחי הביטחון לבעיית הטרור?
"ממה שאני מתרשם לאחרונה, בצבא מאוד נזהרים מלהביע דעה, 'אנחנו רק מבצעים את החלטות הדרג המדיני', אומרים.
"פתרון צבאי צריך להיות מגובה בהוראות ברורות של הדרג המדיני, כמו שציינו לעיל. מחסומים, מלחמת חורמה בהסתה, הרתעה, וגם פיקוח שהכסף ילך אצלם לכלכלה ולא לדברים אחרים. הדרג המדיני צריך להחליט, כדי שהדרג הצבאי יבצע ויחסל את הטרור".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
