מערכת COL
|
יום א' אדר ב ה׳תשע״ו
11.03.2016
מדוע סירב הרבי לגזור ב'אפשערניש'? ● ניצוצות מבית-חיינו
מה ביקש הרבי מהרב דוד גרוסמן? איך הגיב כשראה כמה ילדות על-יד חדרו הק'? איזו תגובה ניתנה לשליח שהביא ספר שהוציא באנגלית? והתשבחות שקיבל הרבי ישראל-מאיר לאו... ● ● מדור שבועי מיוחד ב-COL: ניצוצות מבית-חיינו ניצוצות מבית-חיינו
(צילומים: מנדי הכטמן, COL)
ש.ז. ירחי
"אם יש קושי בכסף אין צורך להתפעל מזה כי זה סימן לגודל ההצלחה"...
א' אדר תשל"ה. הלילה נכנס הגה"ח הר"ר דוד גרוסמן רבה של ממגדל העמק וכשיצא סיפר שהרבי דיבר איתו ש"זהו דבר נכון שאברכים יסעו בשבתות לעיירות הצפון להשפיע על יהודים ענייני תורה ומצוות".
הרבי התעניין מה עם הכולל בכרמיאל והרב גרוסמן השיב שהיו שם רק שני אברכים ולכן הוא נסגר. "זה דבר נכון שיהיה שם כולל אברכים, היות ויש שם הרבה עולים חדשים יוכלו להכניס שם את לימוד התורה וקיום המצוות", אמר הרבי.
הרבי ביקש מהרב גרוסמן שישפיע על אברכים בארץ-ישראל "שדבר נכון הוא שיסעו לגור שם (בכרמיאל), ואם יש קושי בכסף אין צורך להתפעל מזה כי זה סימן לגודל ההצלחה... וכפי שאמר מו"ח אדמו''ר שאם יש קשיים בכסף סימן הוא שהדבר מצליח".
הרב גרוסמן שאל על ילד שלומד בבי''ס 'ממלכתי דתי' ורוצים להכניסו לישיבה אם יש מקום להתחשבות בטענת ההנהלה שילד כזה הורס את הכיתה. על כך השיב הרבי:
"צריכים לפעול עליהם בדרכי נועם ולהסביר להם את גודל חשיבות הענין שאיכותו של הילד יותר טובה כשהוא מתחנך בישיבה, ואם ההורים טוענים שהם יכולים לחנך לבד צריך להסביר להם שאינם יכולים, אבל אם יסכימו לקחת את האחריות אפשר להשאיר אותו אצלם...
"כעת" סיים הרבי, "היהודים בארץ-ישראל מאוד נבוכים ושבורים וזהו הזמן הקל ביותר לפעול ולהפיץ יהדות."
חשש מפרסום
יום א' אדר תשל"ה. הרבי יצא מהדלת האחורית של ביתו ישר לרכבו היות וירד שלג כבד. הרב לייבל ביסטריצקי ניגש לרבי עם ילדו כדי שיגזור משערותיו לכבוד ה'אפשערניש' - כפי שנהג בכל ילדיו – אבל הרבי סירב. לאחר-מכן הסביר לו הרבי שחשש מפרסום - היות ועמדו בג"ע התחתון איש ואישה - ואין דרכו בכך ובפרט לא בפרסום.
"שיהיה עם מזל"
ה' אדר תשל"ה. כשפתח את דלת חדרו הסתובב למזכיר הרב יהודה-לייב גרונר ושאל אותו על כמה ילדות שעמדו שם אם הן מדליקות נרות שבת. אחר פנה הרבי למורה שלהן ושאל - בסמנו בידו על כולן - אם הן מדליקות וענתה המורה שכולן מדליקות. הרבי בירכן באנגלית שיהיה עם מזל וכו' ונכנס לחדרו.
"אני רוצה שלי"א ניסן תביא לי ספר חדש – בתור מתנה"
ב' אדר תש"מ, בסיום תפלת מנחה, כשחזר הרבי לחדרו, עמד ר' זלמן פויזנר ע"י דלת ג"ע התחתון ומסר לרבי ספר שהוציא (באנגלית) מתנה, ושאלו הרבי אם זה ספר חדש, וענה שזו מהדורא בתרא של ספרו, והרבי אמר: מדוע לא הוצאת ספר חדש? אני רוצה שלי"א ניסן תביא לי ספר חדש – בתור מתנה.
"למה לא יותר?"...
הר' חיים פארו (שליח במנצ'סטר, אנגליה) ובנו עמדו בג"ע התחתון והרבי שוחח עמו כחמש דקות. אח"כ מסר לו הרבי קונטרס "אהבת ישראל" בהוצאה מיוחדת למשפיעים עם חתימת-יד ק' של הרבי.
כן נתן לו הרבי 100 לי"ש (בשטרות של 10). הנ"ל שאל אם למכור כל שטר באלף לי"ש, וענה לו הרבי: למה לא יותר? ונתן לבנו כסף (אמריקאי) לתתו כאן לצדקה, וכסף אנגלי לתתו לצדקה באנגליה.
הרבי שאל את ר' חיים לזמן נסיעתו, וענה שנוסע עוד יום-יומיים כי יש לי עוד אנשים לפגוש, ואמר לו הרבי: "תישאר עד אחרי שבת ותפגוש עוד כמה אנשים". אח"כ נכנס לחדרו הק' השליח הרב אברהם שם-טוב ושהה כ-15 דקות.
"שיהיה שמחות תמיד כל הימים"
ה' אדר ה'תש"מ. הרבי הגיע מביתו בשעה 10:50. בפרוזדור 770 ניגש אליו מר שמואל וינברג – ראש עיריית בני ברק, לחץ את ידו והציג את עצמו. הרבי אמר לו "מסתמא קבלת את המכתב שכתבתי לך פעם, זה היה בקשר לשמחה", הנ"ל אישר זאת והרבי המשיך "שיהיה שמחות תמיד כל הימים, ונשמע בשו"ט", וברכו בברכת "יישר כח" בחיוך רחב.
(מוקדם יותר בבוקר ראיין ר' יעקב העכט בתכניתו השבועית ברדיו את מר וינברג הנ"ל והשידור נעשה מחדר השידורים ב-770).
"דברי הרבנית פעלו את פעולתם אפילו על עמי הארץ"
ראש חודש אדר ה'תשמ"ח ביום השישי, ערב שבת קודש. היום נודע שהרבי יישאר בביתו ביום השבת-קודש ולא יבוא ל-770 לא לתפילות וגם לא תתקיים התוועדות.
קשה היה לבטא את ההרגשה כאשר כולם לא יודעים איך בכלל ניתן להעביר השבת בלי התפילות עם הרבי ובלי התוועדות...
אך עם צאת השבת נתן הרבי 'פיצוי' ואמר שיחה מיוחדת לאחר תפילת ערבית. תחילה עלה הרבי לחדרו, הקהל החל להתפזר ואז חזר הרבי לסלון ביתו ואמר שיחה. בסיומה הפתיע הרבי שוב וחילק דולר אחד לצדקה לכל הקהל.
במהלך השיחה הזכיר הרבי את דברי ה"נפטרת" הרבנית הצדקנית חיה מושקא נ"ע שהתבטאה כי גם אביה (הרבי הריי"צ נ"ע) וגם הספרים שייכים לחסידים, ודברים אלה פעלו את פעולתם אפילו על עמי הארץ (שאינם יהודים) כמו בגאולת י"ט בכסלו.
"מקובל היה בליובאוויטש לומר, שלפני ביאת המשיח יתפרסם על כך בעיתונים"...
ג' באדר ה'תשמ"ח. בין הבאים לקבלת הדולרים היתה גם משלחת - בת ארבעה רבנים - העומדת בראש ארנון "דינר" לטובת מוסדות חסידות גור בארץ-הקודש. כל אחד מהם סיפר את שאמר לו הרבי. להרה"ג הרב ישראל-מאיר לאו רבה של נתניה (מי שיתמנה לימים לרב הראשי לישראל), אמר הרבי:
"שמו הולד לפניו . . יאריך ימים על ממלכתו. כידוע הביאור של יום שכולו ארוך הכוונה שכבר מתחילתו הוא ארוך" - והוסיף הרבי: "אין צריך לחכות לשנת ה-120 כדי לראות שישנה אריכות-ימים, אלה שכבר מעתה מורגשת אריכות-הימים".
לר' מאיר הלחמי (בנו של הרב דוד הלחמי מעורכי עיתון "שערים" ("אביכם כתב בעיתון, שמקובל היה בליובאוויטש לומר, שלפני ביאת המשיח יתפרסם על כך בעיתונים... תזכו גם אתם לכתוב על-כך עוד לפני כן".
לרמ"ח שיינפלד (חבר מועצת עיריית בני-ברק), אמר הרבי: "יש לכם תפקיד גדול, בעיר גדולה. הקב"ה אינו בא בטרוניה עם בריותיו והוא נותן לכל אחד כוחות בהתאם למעמדו ומצבו".
הרב אלבוים, שהיה עם המשלחת, קיבל ברכה מיוחדת עבור בני משפחתו.
הרגל המיוסרת
עם סיום חודש אדר ראשון ותחילתו של השני בשנת ה'תשמ"ו, מבחינים התמימים בדבר לא שיגרתי: הרבי 'סוחב' את רגלו הימנית. המצב נעשה קצת יותר קשה, ניכר שהרבי מנסה להסתיר מהנוכחים את סבלו הגדול, אך בפועל נראה שכל פעם שהרגל הימנית דורכת על הרצפה, הרבי סובל כאבים קשים.
על-פי השמועה, מקור הכאב הוא מעצב ברגל. מישהו סיפר כי גם הוא חווה פעם כאב כזה, ולא שייך ללכת על הרגל הזו... (אגב, בשלב מאוחר יותר, ראה הרבי את ר' נחום פינסון ע"ה, שהלך עם מקל בשל בעיה ברגל. הרבי הסתכל עליו ואמר: גם אתה ברגל, בכל צריך לחקות אותי?...)
במהלך תקופה ארוכה השתבשו הסדרים הקבועים ב-770. תפילות עם הרבי התקיימו בבית הכנסת למעלה, בחדר גן עדן התחתון, ועוד. הרבי נכנס ויצא מ-770 מיציאה צדדית, במקום מהשביל המוכר מימים ימימה.
"אם יש קושי בכסף אין צורך להתפעל מזה כי זה סימן לגודל ההצלחה"...
א' אדר תשל"ה. הלילה נכנס הגה"ח הר"ר דוד גרוסמן רבה של ממגדל העמק וכשיצא סיפר שהרבי דיבר איתו ש"זהו דבר נכון שאברכים יסעו בשבתות לעיירות הצפון להשפיע על יהודים ענייני תורה ומצוות".
הרבי התעניין מה עם הכולל בכרמיאל והרב גרוסמן השיב שהיו שם רק שני אברכים ולכן הוא נסגר. "זה דבר נכון שיהיה שם כולל אברכים, היות ויש שם הרבה עולים חדשים יוכלו להכניס שם את לימוד התורה וקיום המצוות", אמר הרבי.
הרבי ביקש מהרב גרוסמן שישפיע על אברכים בארץ-ישראל "שדבר נכון הוא שיסעו לגור שם (בכרמיאל), ואם יש קושי בכסף אין צורך להתפעל מזה כי זה סימן לגודל ההצלחה... וכפי שאמר מו"ח אדמו''ר שאם יש קשיים בכסף סימן הוא שהדבר מצליח".
הרב גרוסמן שאל על ילד שלומד בבי''ס 'ממלכתי דתי' ורוצים להכניסו לישיבה אם יש מקום להתחשבות בטענת ההנהלה שילד כזה הורס את הכיתה. על כך השיב הרבי:
"צריכים לפעול עליהם בדרכי נועם ולהסביר להם את גודל חשיבות הענין שאיכותו של הילד יותר טובה כשהוא מתחנך בישיבה, ואם ההורים טוענים שהם יכולים לחנך לבד צריך להסביר להם שאינם יכולים, אבל אם יסכימו לקחת את האחריות אפשר להשאיר אותו אצלם...
"כעת" סיים הרבי, "היהודים בארץ-ישראל מאוד נבוכים ושבורים וזהו הזמן הקל ביותר לפעול ולהפיץ יהדות."
חשש מפרסום
יום א' אדר תשל"ה. הרבי יצא מהדלת האחורית של ביתו ישר לרכבו היות וירד שלג כבד. הרב לייבל ביסטריצקי ניגש לרבי עם ילדו כדי שיגזור משערותיו לכבוד ה'אפשערניש' - כפי שנהג בכל ילדיו – אבל הרבי סירב. לאחר-מכן הסביר לו הרבי שחשש מפרסום - היות ועמדו בג"ע התחתון איש ואישה - ואין דרכו בכך ובפרט לא בפרסום.
"שיהיה עם מזל"
ה' אדר תשל"ה. כשפתח את דלת חדרו הסתובב למזכיר הרב יהודה-לייב גרונר ושאל אותו על כמה ילדות שעמדו שם אם הן מדליקות נרות שבת. אחר פנה הרבי למורה שלהן ושאל - בסמנו בידו על כולן - אם הן מדליקות וענתה המורה שכולן מדליקות. הרבי בירכן באנגלית שיהיה עם מזל וכו' ונכנס לחדרו.
"אני רוצה שלי"א ניסן תביא לי ספר חדש – בתור מתנה"
ב' אדר תש"מ, בסיום תפלת מנחה, כשחזר הרבי לחדרו, עמד ר' זלמן פויזנר ע"י דלת ג"ע התחתון ומסר לרבי ספר שהוציא (באנגלית) מתנה, ושאלו הרבי אם זה ספר חדש, וענה שזו מהדורא בתרא של ספרו, והרבי אמר: מדוע לא הוצאת ספר חדש? אני רוצה שלי"א ניסן תביא לי ספר חדש – בתור מתנה.
"למה לא יותר?"...
הר' חיים פארו (שליח במנצ'סטר, אנגליה) ובנו עמדו בג"ע התחתון והרבי שוחח עמו כחמש דקות. אח"כ מסר לו הרבי קונטרס "אהבת ישראל" בהוצאה מיוחדת למשפיעים עם חתימת-יד ק' של הרבי.
כן נתן לו הרבי 100 לי"ש (בשטרות של 10). הנ"ל שאל אם למכור כל שטר באלף לי"ש, וענה לו הרבי: למה לא יותר? ונתן לבנו כסף (אמריקאי) לתתו כאן לצדקה, וכסף אנגלי לתתו לצדקה באנגליה.
הרבי שאל את ר' חיים לזמן נסיעתו, וענה שנוסע עוד יום-יומיים כי יש לי עוד אנשים לפגוש, ואמר לו הרבי: "תישאר עד אחרי שבת ותפגוש עוד כמה אנשים". אח"כ נכנס לחדרו הק' השליח הרב אברהם שם-טוב ושהה כ-15 דקות.
"שיהיה שמחות תמיד כל הימים"
ה' אדר ה'תש"מ. הרבי הגיע מביתו בשעה 10:50. בפרוזדור 770 ניגש אליו מר שמואל וינברג – ראש עיריית בני ברק, לחץ את ידו והציג את עצמו. הרבי אמר לו "מסתמא קבלת את המכתב שכתבתי לך פעם, זה היה בקשר לשמחה", הנ"ל אישר זאת והרבי המשיך "שיהיה שמחות תמיד כל הימים, ונשמע בשו"ט", וברכו בברכת "יישר כח" בחיוך רחב.
(מוקדם יותר בבוקר ראיין ר' יעקב העכט בתכניתו השבועית ברדיו את מר וינברג הנ"ל והשידור נעשה מחדר השידורים ב-770).
"דברי הרבנית פעלו את פעולתם אפילו על עמי הארץ"
ראש חודש אדר ה'תשמ"ח ביום השישי, ערב שבת קודש. היום נודע שהרבי יישאר בביתו ביום השבת-קודש ולא יבוא ל-770 לא לתפילות וגם לא תתקיים התוועדות.
קשה היה לבטא את ההרגשה כאשר כולם לא יודעים איך בכלל ניתן להעביר השבת בלי התפילות עם הרבי ובלי התוועדות...
אך עם צאת השבת נתן הרבי 'פיצוי' ואמר שיחה מיוחדת לאחר תפילת ערבית. תחילה עלה הרבי לחדרו, הקהל החל להתפזר ואז חזר הרבי לסלון ביתו ואמר שיחה. בסיומה הפתיע הרבי שוב וחילק דולר אחד לצדקה לכל הקהל.
במהלך השיחה הזכיר הרבי את דברי ה"נפטרת" הרבנית הצדקנית חיה מושקא נ"ע שהתבטאה כי גם אביה (הרבי הריי"צ נ"ע) וגם הספרים שייכים לחסידים, ודברים אלה פעלו את פעולתם אפילו על עמי הארץ (שאינם יהודים) כמו בגאולת י"ט בכסלו.
"מקובל היה בליובאוויטש לומר, שלפני ביאת המשיח יתפרסם על כך בעיתונים"...
ג' באדר ה'תשמ"ח. בין הבאים לקבלת הדולרים היתה גם משלחת - בת ארבעה רבנים - העומדת בראש ארנון "דינר" לטובת מוסדות חסידות גור בארץ-הקודש. כל אחד מהם סיפר את שאמר לו הרבי. להרה"ג הרב ישראל-מאיר לאו רבה של נתניה (מי שיתמנה לימים לרב הראשי לישראל), אמר הרבי:
"שמו הולד לפניו . . יאריך ימים על ממלכתו. כידוע הביאור של יום שכולו ארוך הכוונה שכבר מתחילתו הוא ארוך" - והוסיף הרבי: "אין צריך לחכות לשנת ה-120 כדי לראות שישנה אריכות-ימים, אלה שכבר מעתה מורגשת אריכות-הימים".
לר' מאיר הלחמי (בנו של הרב דוד הלחמי מעורכי עיתון "שערים" ("אביכם כתב בעיתון, שמקובל היה בליובאוויטש לומר, שלפני ביאת המשיח יתפרסם על כך בעיתונים... תזכו גם אתם לכתוב על-כך עוד לפני כן".
לרמ"ח שיינפלד (חבר מועצת עיריית בני-ברק), אמר הרבי: "יש לכם תפקיד גדול, בעיר גדולה. הקב"ה אינו בא בטרוניה עם בריותיו והוא נותן לכל אחד כוחות בהתאם למעמדו ומצבו".
הרב אלבוים, שהיה עם המשלחת, קיבל ברכה מיוחדת עבור בני משפחתו.
הרגל המיוסרת
עם סיום חודש אדר ראשון ותחילתו של השני בשנת ה'תשמ"ו, מבחינים התמימים בדבר לא שיגרתי: הרבי 'סוחב' את רגלו הימנית. המצב נעשה קצת יותר קשה, ניכר שהרבי מנסה להסתיר מהנוכחים את סבלו הגדול, אך בפועל נראה שכל פעם שהרגל הימנית דורכת על הרצפה, הרבי סובל כאבים קשים.
על-פי השמועה, מקור הכאב הוא מעצב ברגל. מישהו סיפר כי גם הוא חווה פעם כאב כזה, ולא שייך ללכת על הרגל הזו... (אגב, בשלב מאוחר יותר, ראה הרבי את ר' נחום פינסון ע"ה, שהלך עם מקל בשל בעיה ברגל. הרבי הסתכל עליו ואמר: גם אתה ברגל, בכל צריך לחקות אותי?...)
במהלך תקופה ארוכה השתבשו הסדרים הקבועים ב-770. תפילות עם הרבי התקיימו בבית הכנסת למעלה, בחדר גן עדן התחתון, ועוד. הרבי נכנס ויצא מ-770 מיציאה צדדית, במקום מהשביל המוכר מימים ימימה.
הוסף תגובה
0 תגובות