משה בן-חיים

הם באים לשם בהמוניהם, מי לעסקים, לטיול, ומי למשחק באחד מבתי הקזינו, הפזורים ב'רפובליקה הטורקית של צפון קפריסין'. זוג השלוחים, הרב חיים הלל ורעייתו דבורה-לאה אזימוב, הגיעו מהארץ לצפון קפריסין לפני שמונה שנים. כשהגיעו, הכירו קהילה יהודית קטנה, וקבוצות של תיירים יהודים מכל העולם, שצפון קפריסין עם עשרות בתי הקזינו שמפוזרים בה, היוו עבורם מוקד משיכה מרכזי.



כיום, זוג השלוחים מנהלים חיי קהילה יהודיים תוססים: בית חב"ד עם בית כנסת מפואר ומטבח כשר, ארוחות שבת לאורחים, פעילויות לגיל הזהב, שיעורי תורה קבועים, וקבלת פנים לקבוצות של יהודים שבית חב"ד הוא 'חלק מהטיול'. הדאגה של שלוחי חב"ד כוללת כל עניין יהודי, עד אחרי 120, ועד בכלל. "בימים אלו אנחנו עובדים על הכשרת שטח שישמש לבית עלמין יהודי", מגלה לנו הרב אזימוב.

בית חב"ד פעיל מאוד עם קבוצות המבקרים שבאים מכל העולם. "רק היום (רביעי) הגיעו חמש קבוצות של תיירים יהודים. הגברים הניחו תפילין, וארחנו אותם יפה בבית חב"ד. הם שמעו שיחה על פרשת השבוע, על ז' אדר ומשה רבינו, ועל חודש אדר ופורים שקרב ובא".

בארץ, קמה סערה בעקבות ההצעה להקים בתי קזינו באילת. סייעתם ליהודים-מטיילים שהתמכרו להימורים?

"יש שני סוגי מבקרים בקזינו. יש את המבקר המושכל, שמקציב סכום מסויים. כשהוא הפסיד את כספו, הוא עוזב וממשיך בדרכו הלאה. לא כן המהמר הכפייתי שהוא עלול להפסיד את מה שאין לו, ומכאן הדרך לתסבוכת - קצרה.

"הכרתי מקרה של יהודי שבזמנו הימר בקזינו שהוקמה ביריחו. הוא הפסיד את כספו, והחל ללוות ב'שוק האפור', עם ריבית קצוצה, וזה הסתיים בחוב של 4 מליון שקלים. לבסוף המשפחה עזרה לו, והוא השתקם. כשהוא הגיע לקפריסין, שוב נפל להימורים. עזרנו לו להשתקם שוב.

"יש כאלה ששלחנו אותם לטיפולים והוצאנו אותם מהמעגל ההרסני. אנחנו כאן, כדי לעזור לכל יהודי בכל עניין, ומבלי להתערב בענייניו הפרטיים. אם יהודי עוזב את הקזינו ובא אלינו לסעודת שבת, עשינו כאן משהו טוב".

ברח מהארץ לפני יום כיפור, ומצא עצמו משלים מניין בבית חב"ד...

"אנחנו לא מקטלגים", אומר לנו השליח הרב אזימוב. הרבי לימד אותנו שיהודי זה יהודי, ובזכות זה יש כמה וכמה שבאים להתפלל וללמוד". כדוגמא, הוא נזכר בסיפור מעניין:

"לפני חודש החגים, מגיעים בחורי ישיבה מהארץ לסייע בבית חב"ד. בטיסה מישראל לקפריסין יומיים לפני יום כיפור, פגשו הבחורים קבוצה של חבר'ה שפשוט החליטו 'לברוח' מהארץ לפני יום כיפור. הם שוחחו עימם, והציעו להם לבוא לתפילות בבית חב"ד ביום הקדוש. אחד מהקבוצה, הרגיש כנראה רע עם המצפון היהודי שלו, והחליט להגיע רק לתפילת 'כל נדרי'. הבחנתי, שהוא 'קצת יודע' איך מתפללים, וניגשתי אליו אחרי התפילה. "תראה, מחר יכול להיות שיהיה קשה קצת עם המניין. אולי תגיע בתחילת התפילה?" שאלתי אותו בנימוס. "ברגע שיהיה מניין, תוכל ללכת", הוספתי. ואכן למחרת, הוא הגיע. תיק-תק התאסף מניין, ואז פניתי אליו ואמרתי לו: "כמו שסיכמנו אמש, אתה משוחרר..."

"אבל כנראה שמשהו קרה. "לא, נחמד כאן. אשאר". בהפסקה שלפני מנחה ונעילה, הוא דופק אצל בדלת ואומר: "כבוד הרב, רציתי לשתף אותך במשהו. אשתי חזרה לאחרונה בתשובה, ורציתי לברוח מהדת ומיום כיפור בארץ, ובאתי לכאן. המצפון של לא נתן לי, ובאתי ל'כל נדרי'. אח"כ בקשת ממני כל כך יפה לבוא למחרת בבוקר. אמרתי לעצמי: בנתיים אשמור צום הכיפורים, וגם הלכתי ברגל עד למלון, שם נשארתי כשחבריי הלכו. והנה, היום נשארתי כל התפילה בבית הכנסת..."

"אני מבקש ממך רק טובה קטנה כבןד הרב", הוסיף ואמר לי האיש, "שבמוצאי החג תספר לאשתי שבאתי לבית הכנסת ביום כיפור. אם אני אספר, היא לא תאמין..."

"סיפרתי לו על הפטרת יונה שנקראת בתפילת מנחה, שרצה לברוח מאת ה'. "והנה זכית גם לשמור את כל יום הכיפורים", אמרתי לו.

 
מוצאי יום הכיפורים בבית חב"ד צפון-קפריסין (אין קשר בין המצולמים לנאמר בכתבה)

לאחר צאת החג, התקשר הרב אזימוב לאשתו של הנ"ל בארץ. "רק רציתי לספר לך שבעלך היה בבית הכנסת בכל יום הכיפורים", משחזר השליח. "אני לא מאמינה", היא קראה בתדהמה. "כל זה קרה בגלל שדנו אותו לזכות", מסכם הרב חיים הלל אזימוב.

הצ'ולנט שמקרב לבבות

שמם של סעודות השבת של משפחת אזימוב, יצא למרחוק. הדגים המפולפלים מעשי ידיה של השליחה הרבנית דבורה-לאה, הסלטים המושקעים והחלות הריחניות. אך גם בעלה השליח, לא טומן ידו בצלחת: החמין שהוא מכין, מביא רבים להרגיש גם בצפון קפריסין, את טעמו המיוחד של עונג שבת, - 'ממש כמו בבית'. והנה לכם סיפור, עד כמה יפה כוחה של צלחת צ'ולנט מהבילה בסעודת שבת:

"יש יהודי שמגיע לפה לבית חב"ד מידי פעם", ממשיך לספר לנו הרב אזימוב. "עם הזמן נוצר בינינו קשר, והזמנו אותו לשבת בצהריים. הוא הפך את הדבר למנהג קבוע: בכל פעם שהוא באיזור עם רעייתו, הוא מגיע לאכול צ'ולנט". בסוגריים הרב אזימוב מציין כי "לכאורה, פה זה נגמר. הוא המשיך באורח חייו הרחוק לעת-עתה משמירת תומ"צ."

 
חלות של שבת בצפון קפריסין

"אחד מביקוריו הקבועים, יצא בשבת שובה. אמרתי לו: "יעקב, מחר יום כיפור. תבוא לבית הכנסת". והוא ענה: "במשך הרבה שנים, לא התקרבתי לבית כנסת". ואני בשלי: "אולי תבוא רק ל'כל נדרי'?" ואכן הוא הגיע. אחרי חמש דקות, הוא 'חתך'. אבל בכל זאת: לאחר מספר ימים פגשתי אותו, והוא שח לי: "שנה שעברה, הזמנתי פיצה. השנה כבר לא". ליד בית מגוריו יש כמה וכמה בתי כנסת , זה בית הכנסת היחיד שהוא נכנס אליו. הכל בזכות מאור פנים, ו... צלחת חמין של שבת".

הרב אזימוב מסכם: "אנחנו פה בשביל כל יהודי. כמו שהרבי רצה, שלכל יהודי יהיה מקום חם בכל מקום בעולם. בהזדמנות זו אני רוצה להודות מקרב לב לרב משה קוטלרסקי, סיו"ר המל"ח ולמשפחת ראהר שעזרו להקים ולפתח את הבית חב"ד."

בבית חב"ד בצפון קפריסין, לא מהמרים. הולכים על בטוח.

***

יש לכם שאלות לבית חב"ד בצפון קפריסין, או רוצים להיות שותפים לפעילות? שלחו מייל לכתובת [email protected]