"הייתי מקבל ממנו חבילת מצות": כשהחוקרים שאלו על האחיין

"איזה סוג של קשר קיימת עם האחיין הזה, ועד איזה זמן?" שאלו החוקרים הסובייטים את הגה"ח רבי שמואל שניאורסאהן, רבה של ניקולייב. האחיין שעליו נשאל היה הרבי, המופיע בפרוטוקול בשם "מענדל לייוויקוביץ'".
בתיק החקירה, שתרגומו לעברית פורסם בעבר, נשמר תיאורו של רבי שמואל על הקשר המשפחתי מעבר לגבולות ברית המועצות. כשנשאל מי מקרוביו מתגורר בחוץ לארץ, סיפר על בן אחיו שהתגורר בפריז ועסק בהנדסה.
"עד 1939 קיימתי עם האחיין מענדל לייוויקוביץ' התכתבות", נרשם בתשובתו. "קיבלתי ממנו לא יותר מ-2 מכתבים בשנה. לפסח הייתי מקבל ממנו חבילת מצות. במכתביו הוא היה כותב לי ששלומו טוב".
בחקירה שנערכה למחרת שבו החוקרים לעסוק בקשריו מחוץ לברית המועצות ובסיוע שקיבל. בתוך תשובתו על עזרה למוסדות יהודיים בניקולייב, הזכיר רבי שמואל גם תמיכה שנשלחה אליו באופן אישי מאחיינו בפריז.
החוקרים ביקשו לברר גם מתי יצא האחיין מברית המועצות ומדוע. רבי שמואל הדגיש שיצא באופן חוקי, וסיפר כי שמע מאחיו, רבי לוי יצחק, על נסיעת בנו ללימודי הנדסה.
רבי שמואל היה דודו של הרבי משני הצדדים: אחיו של רבי לוי יצחק ובעלה של הרבנית מרים גיטל, אחות הרבנית חנה. שני אחים שנישאו לשתי אחיות. על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב, שתי המשפחות לא התגוררו באותה עיר.
רבי שמואל נולד בשנת תרמ"ח בעיירה פודוברנקה, לאביו הרב ברוך שניאור. בצעירותו התגורר לצד אחיו רבי לוי יצחק ביקטרינוסלב ועבד כמורה ללשון הקודש. לאחר מכן עבר לניקולייב, ובה הקים את ביתו.
בעיר שימש ברבנות לצד חותנו, הרב מאיר שלמה ינובסקי, ולאחר פטירת חותנו נשא בעול הרבנות לבדו. הוא נודע בידיעותיו בנגלה ובחסידות, ובשנת תרפ"ו העניק לרבי סמיכה בנוסח "יורה יורה ידין ידין". גם תחת השלטון הסובייטי פעל להמשך חיי התורה והמצוות, ובכלל זה דאג לאפיית מצות לפסח.
המכתבים ששלח לרבי ולרבנית לאחר חתונתם מבטאים את הקשר הקרוב ואת ההערכה הרבה שרחש לאחיינו. גם בנו, מנחם מענדל, עמד בקשר עם הרבי, ששלח לו מכתבים תורניים לקראת ימי הולדתו והבר מצווה שלו.
על אחיו, רבי לוי יצחק, סיפר לחוקריו כי הוגלה לקזחסטן לחמש שנים, וכי עד יום מעצרו שלו עמד עמו בקשר מכתבים בעל אופי משפחתי.
בשנת תש"א נאסר רבי שמואל, ובהמשך נשלח לטומסק שבסיביר ונגזרו עליו שלוש שנות עבודת פרך. בשל מצבו הבריאותי הירוד שוחרר בטרם השלים את העונש, והגיע אל בית בנו מנחם מענדל בטורקמניסטן.
בי' בכסלו תש"ד נפטר ושם נטמן. מדי שנה בתאריך זה אמר הרבי קדיש לעילוי נשמת דודו. בלוחו האישי משנת תש"ז ציין לצד היום מילה אחת: "שמואל".




























